למה טאי קיללה ואיך זה קשור לחינוך?

למה טאי קיללה ואיך זה קשור לחינוך?

מי שרוצה לקבל הצצה לאופן שבו טכנולוגיות חדשות ישולבו במערכת החינוך וישפיעו על שיטות ההוראה, שיתבונן בפיתוחים החדשים מבוססי בינה מלאכותית, שמפתחות ענקיות הטכנולוגיה הגדולות. טאי, למשל, רובוטית דמוית אנוש של מיקרוסופט

מאת: אבי ורשבסקי, מנהל MindCET מבית מטח
אקדמיה וחברה חינוך.COM

אבי ורשבסקי, מנהל MindCET מבית מטח (צילום: ספי שלוין)

ב-23 במרץ השנה צייצה טאי את הציוץ הראשון שלה בטוויטר. טאי, נערה מתבגרת, הפכה מהר מאוד לכוכבת רשת עם עשרות אלפי עוקבים היכולים לעורר קנאה בכל כוכב רוק. אולם התיאור הזה לא יהיה שלם אם לא נציין גם שטאי אינה באמת נערה מתבגרת אנושית, אלא צ'ט בוט – סוג של רובוט, היודע לתקשר כמעט באופן אנושי. טאי נוצרה על-ידי מיקרוסופט כחלק מפעילות מחקרית שלה להבנת השיח האנושי.

בוטים, או צ'ט בוטים, הפכו בשנתיים האחרונות לתופעה נפוצה מאוד. אנחנו פוגשים אותם בתחתית המסך שלנו, מציעים לנו עזרה או הדרכה במוקד שירות, במסנג'ר של פייסבוק, בוואטסאפ וברשימת הסטארט-אפים החדשים של product hunt. לא רק מיקרוסופט עמלה על פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית והשיח המבוסס על צ'טבוטים. כמעט כל ענקיות התעשייה פעילות בתחום זה, המהווה ביטוי של טכנולוגיות בינה מלאכותית. אנו פוגשים כבר היום חלק מהתוצרים של מאמצי הפיתוח הזה כמשתמשים בסירי של אפל, במסייע של גוגל, באלכסה של אמזון ובקורטנה של מיקרוסופט.

מאלייזה ועד טאי

החזון של מכונה המשוחחת איתנו כאילו שהיא בן אנוש אינו חדש. למעשה החזון הזה שורטט יד ביד עם הצעדים הראשונים של היווצרות המחשב. אלן טיורינג, שאחראי לפריצות הדרך המשמעותיות בתחום, הגדיר ב- 1950 את "מבחן טיורינג" המאפשר לנו לבדוק אם מכונה "מבינה". במבחן זה אנחנו נדרשים לנהל שיחה בשפה טבעית עם שני גורמים שאנחנו לא יודעים את זהותם – האחד אדם והאחר מכונה. אם לא נצליח לקבוע בוודאות מי האדם ומי המכונה קבענו למעשה שהמכונה "חושבת". טיורינג הגה את המבחן הזה הרבה לפני שהיה באופק מחשב שהיה עשוי לעבור את המבחן ובאמת לגרום לנו לחשוב שהוא בן אנוש. החזון שהציב טיורינג במבחן שלו המשיך ללוות את עולם הפיתוח מאז כמעין "גביע קדוש", שמפתחי התוכנה מנסים להשיג.

אחד מציוני הדרך החשובים במסע הזה היה ההיווצרות של אלייזה, תוכנה שפותחה כפרודיה על הגישה הטיפולית של הפסיכולוג קרל רוג'רס. אלייזה, ברוח הגישה הטיפולית של רוג'רס, הייתה מכונה שידעה לתת תחושה של משוב למי ששוחח איתה. כמו הקלישאה לגבי פסיכולוגים הגורסת שהם בעיקר מהנהנים בהבנה ואומרים "ההממ" היא ידעה להדהד את המשפטים של המטופל, לחזור עליהם בניסוח קצת שונה, לבקש להרחיב ולהביע אמפטיה.

התופעה המדהימה לגבי אלייזה לא הייתה הטכנולוגיה שאפשרה לה לעשות את כל זה, אלא ההשפעה של שיחה כזו על מי ששוחח אתה. גם אנשים שידעו שמדובר במכונה שלא "מבינה" דבר ממה שנאמר לה, גם מי שהבין את מה שקורה מאחורי הקלעים, חש מתוגמל מהשיחה אתה. העובדה שמכונה "טיפשה", שיודעת להנהן ולהדהד את מה שאנחנו אומרים, עדיין נותנת לנו ערך רב מלמדת רבות על המין האנושי, על הצורך שלנו בדיאלוג, בלי קשר ל"חוכמה" שעומדת מאחוריו, על הצורך שלנו במשוב וכמובן גם משהו על הבדידות האנושית הקיומית, שאפילו אינטראקציה בסיסית כל כך יכולה לסייע בהתמודדות אתה.

חינוך ואינטראקציה

הערך של משוב ושל אינטראקציה יצר מהר מאוד את החיבור לעולם החינוך. מיום שיש כיתות לימוד גדולות, מערכות חינוך נאלצות להתמודד עם המתח שבין הרצון להתבסס על מורה אחד, שילמד עשרות תלמידים יחד, לבין ההבנה שלכל תלמיד בכיתה צרכים וכישרונות ייחודיים ושחלופה אחת לא תתאים לכולם. היכולות האינטראקטיביות שמערכות ממוחשבות יכלו להציע נראו כפתרון מצוין לבעיה זו. כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת פותחו פתרונות מעניינים בתחום זה, שהבולטת שבהם היא מכונת המידה שפיתח פרדריק סקינר, מאבות הפסיכולוגיה המודרנית.

בארץ בלט המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) שפיתח בשנות ה-70' וה-80' מערכת תרגול ואבחון באמצעות מחשב (תוא"ם) לתרגול ואבחון של תלמידים. מערכת זו בשיאה שימשה בתי ספר רבים בארץ ובעולם והייתה לסיפור הצלחה. מטח המשיך בפיתוח ברוח הגישה של תוא"ם גם בשנים הבאות, והעביר כמה מהעקרונות שצמחו בתוא"ם באמצעות לומדות על גבי תקליטורים, עם כניסת המחשבים האישיים לבתי הספר, ומאוחר יותר גם בסביבות למידה אינטרנטיות דוגמת "אופק".

ביג דאטה וחינוך

הקפיצה הבאה בתחום האינטראקציה בין מכונה לאדם תפסה תאוצה בסוף העשור השני של המאה ה-21. מה שמאפיין את הדור הזה הוא ה-Buzz word הפופולרי "ביג דאטה" – מערכות שאוספות עלינו מידע רב ויודעות לתת לנו מענה אינטראקטיבי מדויק לצרכים שלנו. כך למשל, גוגל יודעת לנחש שאנחנו מתכננים חופשה ולהציע לנו מודעה שיווקית רלוונטית על סמך המילים שאנחנו מחפשים במנוע החיפוש וכותבים בג'ימייל, וכך פייסבוק – שיודעת הרבה על העולם החברתי שלנו, הגיל, הנטייה הפוליטית והמעגלים החברתיים – מסוגלת להציג בפנינו מודעה שתמכור לנו בדיוק את הספר שמתאים לנו.

גם כאן יכולות החיזוי שהתפתחו באמצעות "ביג דאטה" תועלו במהרה גם לתחום החינוכי. בהקשר הזה נוצר חזון של "למידה אדפטיבית" – למידה המיועדת להתאים לכל תלמיד את החליפה המדויקת המתאימה לו. מערכת אדפטיבית יודעת לנחש שנטעה בתרגיל הבא, ומסוגלת להחליט אם נכון לתת לנו לטעות בתרגיל הזה, או אולי עדיף לתת לנו רמז שיסייע לנו להתגבר על המכשול. התחום של למידה אדפטיבית וההבטחה שלו להתמודד עם אחת מבעיות היסוד של מערכות חינוך, יצר גל רחב של השקעות בסטארט-אפים העוסקים בתחום, כמו למשל Knowton שנוסדה בארה"ב ב-2008 ומאז הושקעו בה כ-140 מיליון דולר.

העובדה שלמטח היה ניסיון רב בדור הקודם של הטכנולוגיות בתחום זה יצרה תשתית פדגוגית איתנה לעבודה במערכות כאלה. פדגוגיה המושתתת על מה שכונה במטח "הוראה מותאמת" – הוראה היוצרת שיח מותאם לכל תלמיד בכיתה הטרוגנית. תשתית זו משמשת כיום את מטח בפיתוח מערכת אדפטיבית חדשה, המתבססת על כל פריצות הדרך בתחום הבינה המלאכותית.

מתוך "מעצבים את העתיד 3" (צילום: ספי שלוין)

מתוך "מעצבים את העתיד 3" (צילום: ספי שלוין)

מעצבים את העתיד

המערכות האדפטיביות שאנו רואים סביבנו הם במידה רבה ההווה. אנו רואים סביבנו כבר תוצאות ראשונות של הביצועים שלהן, ואפשר לדמיין בלי מאמץ רב את הקליטה שלהם במערכות החינוך הקיימות. אולם איך תיראה מערכת החינוך בעוד חמש שנים? או בעוד עשר שנים? האם זו תהיה אותה המערכת שהכרנו, אך עם יכולות אדפטיביות כאלה או אחרות? או האם המהפכה של הבינה המלאכותית, של המכונות החכמות, תביא לשינוי של מערכת החינוך מהיסוד? האם אימוץ של מכונות חכמות לשגרת ההוראה הוא מהלך נכון, או אולי עוד שלב בעייתי של מה שמכונה "פוסט הומניזם"?

כדי להתמודד עם שאלות מעין אלה, מטח השיק ב- 2010 את כנס "מעצבים את העתיד" – כנס שכולו חשיבה עתידנית על מערכת החינוך של מחר. הכנס נערך אחת לשנתיים ומושך דמויות מובילות מהארץ ומהעולם בתחום הטכנולוגי, המדעי והחינוכי. השנה הכנס יעסוק, בין השאר, בהבטחה הגדולה של הגל החדש של המכונות החכמות. גל שאפשר לכנות אותו: המפנה הדיאלוגי. ממכונות חכמות שיודעות לקיים איתנו אינטראקציה "לימודית" למכונות שממש משוחחות אתנו (ראו מסגרת למטה).

למה הסיפור של טאי חשוב?

כדי להבין מדוע מדובר בגל חדש, ולא רק באריזה חדשה של הטכנולוגיה האדפטיבית, כדאי לחזור לסיפור של טאי – בעלת חשבון הטוויטר, שיצרה מיקרוסופט. טאי מבוססת על מערכת שלומדת כל הזמן מהמשתמשים. וכך, ככל שעובר הזמן, המערכת "יודעת" יותר ומסוגלת לקיים אינטראקציה טובה יותר עם המשתמשים. כולנו משתמשים כבר היום במערכות כאלה. למשל, ווייז לומד מאיתנו על מצב הכבישים ומסוגל להציע לנו את הנתיב הנכון ביותר עבורנו באופן שבן אנוש לא היה מסוגל לעשות.

במקרה של טאי הפוטנציאל הזה התפתח לכיוון לא רצוי – טאי הפכה, תוך זמן קצר, לגזענית גסת רוח המעלה פוסטים בשבחו של היטלר. בטווח הקצר אירוע זה גרם לרעש תדמיתי סביב מיקרוסופט, אולם הוא נתן שירות חשוב בהבנת הייחוד של הדור החדש של המכונות המדברות. בשונה מהדור הנוכחי, המכונות החדשות מסוגלות להפתיע אותנו. גם מי שיצר את טאי לא ידע באופן מדויק כיצד טאי תתנהג. היכולת הזו ליצור ידע שלא מצוי בידי מי שמתכנת את המערכת מסחררת, מטרידה, מבלבלת ובעיקר מרתקת.


בכנס "מעצבים את העתיד" הרביעי במספר, יוצגו לראשונה סטארט-אפים חדשים בתחום החינוך העושים שימוש בטכנולוגיות האלה. חלקם מפותחים ב-MindCET - מרכז החדשנות של מטח.

בית MindCET בירוחם לקראת 2018 (צילום: אורבך והלוי, אדריכלים ומהנדסים בע"מ)

בית MindCET בירוחם לקראת 2018 (צילום: אורבך והלוי, אדריכלים ומהנדסים בע"מ)

===========================================================================

כנס בינ"ל – חשיבה עתידנית על מערכת החינוך של מחר

הפדגוגיה החדשה ממוקדת בלומד כנמען המרכזי. הלומד (ולא המערכת, בית הספר או המורה), הוא שמכוון את המאמץ החינוכי, את הפתרונות הטכנולוגיים ואת המודלים העסקיים. בכנס "מעצבים את העתיד 4" נעסוק במהפכה זו ממגוון זוויות וניחשף לטכנולוגיות החדשות ביותר המאפשרות אותה: בינה מלאכותית, רובוטים, חוויות וירטואליות ועוד.

ארבעה ימים מרוכזים שיתחילו בהאקתון בן יומיים ל-100 מומחים מובילים (מוזמנים בלבד), במתחם MindCET בירוחם, שייפתחו במאמץ שיתופי מרוכז צ'ט בוט חינוכי רב-זרועות. הכנס הפתוח לציבור ייערך ב-29 במרץ במלון הילטון בתל-אביב וייטלו בו חלק כ-1,000 משתתפים מכל העולם. למחרת ייערכו סדנאות וכיתות אמן למוזמנים.

בין הדוברים הלורד ג'ים נייט, לשעבר שר בממשלת הלייבור וכיום ממנהיגי תחום הטכנולוגיה החינוכית בבריטניה, דייוויד ויינברגר, מהוגי האינטרנט הבולטים, מדענים, משקיעים וסטארט-אפיסטים בתחום. מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הקים את MindCET לפני 4 שנים, ומוביל חדשנות בתהליכי הוראה, למידה והערכה, בארץ ובעולם.


 לפרטים על הכנס ועל האירועים הנלווים לו באתר הכנס: www.shapingthefuture4.cet.ac.il

===========================================================================

 

תגובות