כשסוכרת פוגשת עיניים

כשסוכרת פוגשת עיניים

כלי הדם אצל חולה סוכרת עלולים להינזק. כשהדבר מתרחש בעיניים מדובר ברטינופטיה סוכרתית. על המחלה, תופעותיה, שכיחותה והמודעות אליה

מאת: ד"ר עירית רוזנבלט
בריאות ורפואה המדריך לראייה טובה

מחלת הסוכרת עלולה לפגוע בעין במספר צורות, כשהשכיחה ביותר היא פגיעה ברשתית העין. צורה זו נקראת רטינופטיה סוכרתית Diabetic Retinopathy (ר.ס. או DR). הרטינופטיה הסוכרתית (ר.ס.) עלולה לגרום לירידה בראייה, לעתים עד כדי עיוורון. ר.ס. מהווה את אחד הגורמים המובילים לעיוורון בעולם המערבי והסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חמור אצל אנשים צעירים בגילי 20-65, אנשים בגיל העבודה.

1. מבנה תקין של עין ורשתית

מהי הרטינופטיה הסוכרתית?

מדובר במחלה של כלי הדם הקטנים – כלי הדם הבריאים של הרשתית הם בעלי דופנות אחידות, בלתי חדירות ובמצב בריא אינן דולפות. ברשתית של חולה סוכרת מתחוללת בשלב הראשון הפרעה במבנה התקין של דופנות כלי הדם הקטנים. כלי הדם מאבדים את שלמות הדופן, מופיעים אזורים דקים יותר עם התרחבויות מקומיות (מיקרו-אניאוריזמות), יש שבירה של מחסום הדם-רשתית (Blood-Retinal Barrier) והופעת דלף מכלי הדם. דרך הדופן הפגועה דולפים נוזלים, חלבונים ושומנים, ולעתים גם דם. דלף זה יוצר בצקת מקומית עם שקיעת חומרים בשכבות הרשתית הנראים כתפליטים קשים או דימומים.

2. מימין: רשתית תקינה;
משמאל: רטינופטיה סוכרתית NPDR – Non Proliferative DR

שינויים אלה גורמים להפרעה הולכת ומתגברת בראייה. במקביל לדלף, יכולות להיווצר גם חסימות של כלי דם קטנים עם אוטמים מקומיים ואזורים בהם אספקת החמצן נפגעת. גם הרכב הדם אצל חולה סוכרת שונה מהרכבו אצל אדם בריא. הובלת החמצן על ידי הדם נפגעת וכך מגיע פחות חמצן לרקמות הגוף השונות ובהן גם לרשתית העין, דבר המגביר את השינויים הנובעים מהפרעה באספקת החמצן (שינויים איסכמים).

אלה השלבים הראשונים של המחלה והיא נקראת אז רטינופטיה סוכרתית לא שגשוגית – (Non Proliferative DR (NPDR: שלב זה של המחלה יכול להיות ללא סימנים כלל, או להתקדם עד לירידה קשה בחדות הראייה. בשלב זה יכולה להתרחש ירידה בראייה בדרגות חומרה שונות בהתאם למיקום כלי הדם הדולפים, למרחקם מאזור מרכז הראייה, ולמקום הצטברות המשקעים. דלף ניכר באזור המקולה (מרכז הראייה ברשתית) עלול לגרום לבצקת מקומית עם ירידה בראייה. חלק ניכר מהירידה בראייה כבר בשלבים אלה הוא בלתי הפיך, אם כי עיוורון מלא ממצב זה נדיר מאוד.

שינויים איסכמיים אלה מהווים גירוי ליצירת חומרים מסוג VEGF, המובילים להגדלת חדירות כלי הדם, התגברות הבצקת, התגברות ההפרעה האיסכמית ובכך לשלב המתקדם במחלה – השלב השגשוגי Proliferative DR (PDR): בשלב זה גדלים כלי דם חדשים על פני הרשתית, או על פני עצב הראייה ואל תוך הזגוגית (תמונה מספר 3). כלי הדם החדשים אינם כלים בריאים והם דולפים. הם גם דקים ושבירים ויכולים לדמם ולגרום לראייה מעורפלת.

3. רטינופטיה שגשוגית: רשת מסועפת של כלי דם חדשים מעצב הראייה, תפליטים ודימומים

בשלבים מאוחרים, בתהליך של התארגנות והצטלקות, עלולים כלי הדם החדשים להתכווץ, למשוך את הרשתית ולהפרידה ממקומה. מצבים אלה גורמים לירידה קשה בראייה ואף לעיוורון, וזו הסיבה העיקרית לעיוורון בקרב חולי הסוכרת. באותו מנגנון של עלייה ברמת ה-VEGF, עלולים להיווצר גם כלי דם חדשים על פני הקשתית (Iris) עם הפרעה בניקוז נוזלי העין, עלייה בלחץ התוך-עיני ויצירת ברקית (גלאוקומה).

סימני המחלה

למרות הנזק הקשה שיכול להיגרם לראייה במחלה זו, אין היא מלווה בכאבים. לעתים אין כלל סימני אזהרה והראייה נשארת טובה למרות התקדמות המחלה. ירידה בראייה מופיעה רק כשהמחלה כבר בשלבים מתקדמים, או כשהיא מערבת את אזורי הרשתית המרכזיים: במקרים של בצקת באזור המקולה מופיע עיוות תמונה, ירידה בחדות הראייה ובראייה המרכזית – עם קושי בקריאה, בנהיגה ובזיהוי. במקרים בהם יש דימום לתוך הזגוגית מכלי הדם החדשים, מופיעים כתמים שחורים בשדה הראייה. וכשהדימום מסיבי או במקרים בהם כבר קיימת הפרדה של הרשתית, יתכן אובדן ראייה מוחלט.

בשלבים אלה הטיפול המקובל עד היום היה יעיל פחות ולא תמיד יכול היה להחזיר ראייה שאבדה. לכן אין לחכות עד להופעת סימנים וכל חולה סוכרת חייב להיבדק על ידי רופא עיניים בצורה מסודרת ותקופתית. הצורך בטיפול או בשכיחות הביקורות ייקבע על ידי רופא העיניים.

שכיחות המחלה

סיבוכי הסוכרת בעיניים שכיחים מאוד. שכיחות ר.ס. עולה עם משך הסוכרת והיא קיימת בכ-85% מכלל הסוכרתיים החולים בה מעל 25 שנה. שכיחות הר.ס. ובעיקר חומרתה משתנה. היא יכולה להתבטא בכל קשת האפשרויות – החל משינויים עדינים מאוד ובלתי מסוכנים, שרק בבדיקות מאוד יסודיות ניתן לאבחן ושאינם דורשים כל טיפול, ועד לעיוורון מוחלט. רטינופטיה סוכרתית שמאיימת על הראייה נמצאת בכ-8% מכלל חולי סוכרת מבוגרים. ללא טיפול תתפתח ר.ס. קשה, שגשוגית, אצל 60% מהחולים, ואצל מחציתם תוביל לירידה חמורה בראייה.

בצקת של אזור מרכז הראייה ברשתית – בצקת מקולרית – היא ממצא שכיח ברטינופטיה סוכרתית וגורם ראשון במעלה להפרעה בראייה ולירידה ניכרת בחדות הראייה.


ד"ר עירית רוזנבלט היא רופאת עיניים בבית החולים בילינסון - מרכז רפואי רבין, וחברת המועצה הלאומית לסוכרת.

תגובות