סחר עם 'הישראלים של המזרח'

סחר עם 'הישראלים של המזרח'

הקוריאנים, המכונים 'הישראלים של המזרח', בונים בהתמדה מזה כעשור את מנועי הצמיחה העתידיים של כלכלתם. למרות שנכון להיום היקף הסחר עם ישראל קטן, העתיד מרמז על פוטנציאל כפול - אספקת טכנולוגיות, רכיבים וידע לקוריאנים מחד ורכש המוצרים שלהם מאידך

מאת: רו"ח איציק יונה
סחר ועסקים סחר חוץ

קוראים להם "הישראלים של המזרח" ואילו ישראלים מכנים אותם "הצ'חצחים של המזרח״. בדומה לנו, הם חיים בסביבה עוינת, קיבלו עצמאות בשנת 1948 והקימו מאז כלכלה מפוארת, המבוססת על כוח אדם איכותי ומשכיל. הרפובליקה של דרום קוריאה, על 50 מיליון תושביה, היא הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם.

מנמר לאריה

בשנות ה-80' של המאה הקודמת נחשבה קוריאה לאחת מארבעת "הנמרים האסייתיים" – כלכלות קטנות שצמחו בצורה מרשימה לאורך זמן. אולם הקוריאנים שאפו להיות שחקן בליגה של הגדולים, היכן שהם היום.

כלכלת קוריאה נשענת על יצוא תעשייתי. הסקטורים שהובילו את הקטר הקוריאני עד היום היו – מספנות, ייצור כלי רכב, מוליכים-למחצה, מסכים שטוחים וטלפונים סלולריים. היצוא הקוריאני השנתי נע בשש השנים האחרונות בין 530 ל-570 מליארדי דולרים ובניכוי היבוא לקוריאה מייצר מאזן מסחרי בהיקף של 90 מיליארד דולר. בשנת 2015 ובשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הוא כבר הגיע ל-67 מיליארד דולר. סכומים אלה מאפשרים לנהל כלכלה עוצמתית היכולה לממן הקמה של מנועי צמיחה עתידיים.

האתגרים נערמים

אולם לא הכל ורוד לאחרונה. הירידה בסחר העולמי, צניחת מחירי הנפט ומלחמת המטבעות העולמית פגעו קשה ביצוא הקוריאני שחווה שנתיים רצופות של התכווצות. קטרי הצמיחה הקוריאנים החלו לאבד את היתרון התחרותי שלהם למתחרים מהמזרח והקורבנות כבר מוטלים בשטח: תעשיית הספנות הקוריאנית הגדולה בעולם, נאנקת תחת נטל חוב עצום והתכווצות ההזמנות והיא מונשמת על-ידי המדינה מחשש להיפלטות עשרות אלפי מובטלים לרחובות. קווי הספנות הקוריאנים נפגעו נואשות מהתכווצות הסחר ומחירי ההובלה והקורבן הייתה חברת "האנג׳ין שיפינג" – השביעית בגודלה בעולם – שקרסה בחבטה השנה ונכסיה נמכרים כעת למרבה במחיר. תעשיות המתכת והפטרוכימיים מאבדות בהדרגה את כושר התחרות לסינים ולהודים הרעבים. תעשיית הטלפונים הקוריאנית מאבדת נתחי שוק ליצרנים סינים איכותיים.

מאז תחילת נובמבר כלכלת קוריאה היא "כלכלה בהמתנה". משבר מנהיגות ושחיתות שלטונית הביא לנטרול מוסד הנשיאות- הכוח המרכזי בכלכלה והממשל. ביום שישי האחרון החליט הפרלמנט הקוריאני להדיח את הנשיאה ולהעביר את סמכויותיה לראש הממשלה. הרגיעה הסופית תושג רק כאשר יאשר בית המשפט לחוקה את ההדחה וזה יכול לקחת חצי שנה שלאחריה ייבחר נשיא חדש. כרגע המצב הוא של ואקום שלטוני הגובה מחיר מהסקטור העסקי ומהצמיחה המשקית.

רו"ח איציק יונה עם שגריר קוריאה בישראל היוצא, ועם הטכנולוג הראשי של קוריאה וסגן שר המשרד לתעשייה ואנרגיה (צילום: דרור סיתהכל)

משמאל: רו"ח איציק יונה עם שגריר קוריאה בישראל היוצא, ועם הטכנולוג הראשי של קוריאה וסגן שר המשרד לתעשייה ואנרגיה (צילום: דרור סיתהכל)

העתיד כבר כאן

אבל לא עם חרוץ ונבון כמו הקוריאנים יאמר נואש. הקוריאנים בונים בהתמדה מזה כעשור את מנועי הצמיחה החדשים שלהם. תעשיות העתיד הקוריאניות הן מתוחכמות יותר ומבוססות פחות על קווי יצור מאוישים בהמונים.

מניסיון העבר, מוצר שמפותח היום בקוריאה יהיה בעתיד הקרוב, בסבירות מסוימת, בכל בית, משרד ובית חולים בישראל. כל בעל ראיה עסקית ימצא ברשימה הבאה רעיונות של פז. הפוטנציאל כפול – אספקת טכנולוגיות, מרכיבים וידע לקוריאנים מחד ורכש המוצרים שלהם מאידך:

ביופארמה – במשך עשור הוקמה בקוריאה תעשיית תרופות ביולוגיות למופת. חברות כמו Hanmi ,Kolon ו-Celtrion כבר מכרו את התרופות שלהן לביג-פארמה העולמיות במיליארדי דולרים ובצנרת יש עוד. החל מאינסולין להזרקה חד-שבועית, דרך הורמוני גדילה ועד תרופות למחלות חשוכות מרפא. סמסונג הקימה בשנים האחרונות חברה לתרופות ביוסימילר – העתקים של תרופות ביולוגיות מקוריות. החברה הונפקה בנובמבר וכבר שווה תשעה מיליארד דולר.

יצוא תרבות מביא כסף – ההערכות מדברות שיש בעולם, מחוץ לקוריאה, עשרות מיליוני צרכנים של תרבות קוריאנית. הם צורכים דרמות קוריאניות, סרטים ולהקות פופ קוריאניות. היצוא של מוצרי תרבות קוריאנית אלה הסתכם בכשלושה מיליארד דולר אשתקד.

שוק הקוסמטיקה – יצוא של קוסמטיקה קוריאנית יסתכם השנה בכ-10 מליארד דולר, תוך שהיא משלשת את היקפה תוך מספר שנים. חברות קוסמטיקה קוריאנית הפכו יעד לרכישה על-ידי משקיעים מחו"ל. מלכת הקוסמטיקה הקוריאנית Amore Pacific הפכה לחברת הקוסמטיקה ה- 13 בעולם. שיסדו היפנית, חברת הקוסמטיקה השלישית בעולם, קונה קוסמטיקה קוריאנית להפצה בקודש הקודשים – שוק הקוסמטיקה היפני. קוסמטיקה מהווה 75% מכלל המכירות של אתרים קוריאנים לייצוא.

מזון כשר – הקוריאנים רואים ביצוא מזון קוריאני חלק מהעניין ופועלים נמרצות להכשיר את המטבחים שלהם על מנת למכור לארצות ערב מוצרי חלאל (וגם "כשר"). גם השוק המקומי הקוריאני מתחיל לקלוט את המסרים שחלאל וכשר זה סטנדרט מיוחד והביקוש למוצרים אלה השנה הפך לטרנד החם של ענף המזון.

שוק המשחקים – הקוריאנים בנו לעצמם כבר מזמן תעשיית משחקים דיגיטליים מובילה שבה פועלות כ- 900 חברות המפתחות ומפיצות משחקים למחשב ולטלפון. הגל נשא גם את התעשייה הזאת המייצאת לעולם (בקליק) בכ- 3.2 מליארד דולר. איך יגיעו הקוריאנים לסמארטפון של יורגן הדני? כאן באה לעזרתם תעשיית הפרסום הדיגיטלי הפרוסה בהמוניה בין רמת החייל ללילינבלום ועכשיו גם ברובע קאנגנם הנחשב של סיאול.

מכוניות חכמות – תחום הרכב החכם מעניין את כל הקונגלומרטים הקוריאנים. מעבר ליצרני הרכב בראשות יונדאי נציין את LG וסמסונג שמקימות חטיבות לרכיבים לרכב חכם. האחרונה אף רכשה בנובמבר שחקן חיזוק משמעותי בשמונה מליון דולר במזומן – ספקית פתרונות האודיו האמריקאית Herman.

הסחר עם ישראל

לכאורה ישראל היא שותף סחר טבעי ל"אחינו" הקוריאנים. בפועל היקפי הסחר בין המדינות בחמש השנים האחרונות מתכווצים אט-אט והסתכמו ב-1.7 מיליארד אשתקד, שני שלישים מהם יבוא מקוריאה לישראל (מכוניות, מסכים, טלפונים). ישנן חברות ישראליות שעושות חייל, אבל התמונה הכללית לא מזהירה. הפוטנציאל מצלצל היטב. קצת רווחה אמורה להגיע עם חתימת הסכם הסחר החופשי ישראל-קוריאה שנמצא בשלב המו"מ ובמקרה הטוב יכנס לתוקפו ב-2018. מלבד כל האמור לעיל יש לנו מה להציע לקוריאנים בתחומי הציוד הרפואי, החקלאות המתקדמת, הרובוטיקה והסייבר. ההצלחה תלויה מאוד באופן ההתנהלות מול הקוריאנים ובהצטיידות במעט ענווה ומקצועיות. בהצלחה.


הכותב הוא מנכ"ל קבוצת Yonaco המתמחה בסגירת עסקאות ובבניית עסקים בקוריאה באמצעות משרדים בסיאול ובתל-אביב. כותב את הבלוג ״הקוריאנים - המדריך לאנשים ועסקים בקוריאה".

תגובות

Comments are closed