להיות עיר חכמה

להיות עיר חכמה

ערים רבות בישראל משקיעות מאמץ רב בפיתוח תחומי העיר החכמה, אך לקידומה נדרשים משאבים כלכליים רבים שלא תמיד קיימים בעיר. לפיכך, יש לקחת בחשבון שיתוף של משקיעים אסטרטגיים ומקומיים, תוך אפשרות לשיתוף אוכלוסיית העיר

מאת: אדי בית הזבדי
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות

ערים רבות בעולם מתהדרות כיום בתואר "עיר חכמה". בהיעדר מוסד או מכון התעדה שמסמיך ערים כערים חכמות, נוצר מצב בו כל עיר שמבצעת פרויקט חדשני מנכסת לעצמה את התואר "עיר חכמה". אולם, המעבר לעיר חכמה מורכב יותר, מצריך לא מעט משאבים, ולא פחות חשוב מכך: דורש רצון טוב של ראשי העיר והנהלתה על מנת לבצע את השינוי.

כ–54% מאוכלוסיית העולם מתגוררת במרחבים עירוניים על-פי דו"ח של האו"ם מ-2014 (World urbanization prospects). מספר זה צפוי לגדול ל-66% עד שנת 2025 וקיים צפי כי 2.5 מיליארד בני אדם יתווספו לערים קיימות או לערים חדשות. באירופה לבדה כ-74% מהאוכלוסייה כבר מתגוררת בערים.

בישראל, הצורך בעיר חכמה אינו שאלה של רצוי אלא הכרח, שכן כ- 90% מכלל התושבים חיים בישובים עירוניים. על מנת להמשיך לשרת ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה בערים, יש צורך בקידום הקיימות במרחב האורבני, או, במינוח המקובל – פיתוח ערים חכמות.

פתרונות משולבים

אז מהי בעצם עיר חכמה?

עיר חכמה היא צורת התיישבות ששואפת לשפר את השירות לאזרח, בדגש על ניצול אופטימלי ובר-קיימא של כלל המשאבים: פיזיים, כלכליים, משאבי תשתית וכן משאבים אנושיים. זאת, באמצעות שימוש במגוון טכנולוגיות מתקדמות וחדשנית המתייחסת למכשירים, טכניקות, או הישגים טכנולוגיים חדשניים ביותר, תוך רמה גבוהה של פיתוח טכנולוגיות IT, מערכות ניהול מתקדמות ושימוש בפתרונות תכנוניים, ותוך שמירת איזון הולם בין עלויות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. מכלול השירותים החכמים יתרמו רבות לאזרח וישפרו את איכות חייו ובד בבד יתרמו לאיכות הסביבה ולאיזון כלכלי.

על פרנסי העיר לקבוע מדיניות כוללת ומקיפה לייעול השימוש בכלל המשאבים במרחב האורבני וכן להטמעה של שיקולי קיימות ושיתוף בפעילות העירונית, בראייה רחבה ואינטגרטיבית. הפעילות צריכה לכסות מגוון רב של תחומים כגון: אנרגיה, מים, ביוב ושפכים, תחבורה, תקשורת, חינוך, בריאות, פנאי, מענה לשעת חירום ונושאים נוספים, תוך התייחסות להיבטים טכנולוגיים ותכנוניים. יתר על כן, על פרנסי העיר לפתח רב-שיח עם המרחב סובב "הקו הכחול" עם אותה עיר, ולסנכרן בין הישובים הסמוכים, שכן גם עיר חכמה לא תוכל להתקיים לאורך זמן ללא הפריפריה הסובבת אותה.

ההשקעה בערים חכמות מצריכה פתרונות משולבים על מנת להבטיח אופטימיזציה של החיסכון. כמו כן, לקידום עיר חכמה נדרשים משאבים כלכליים רבים שלא תמיד קיימים בעיר, ועל כן יש לקחת בחשבון שיתוף של משקיעים אסטרטגיים ומשקיעים מקומיים, תוך מתן אפשרות לשיתוף אוכלוסיית העיר.

לצד הרצון בשיפור השירותים, על העיר החכמה להיות בעלת הצדקה כלכלית, שכן מכלול הפעילות הכלכלית המתבצעת בעיר אמור ליתר את הכנסות העיר ולהקטין הוצאותיה. צמיחה ירוקה הינה המנוע החדש של צמיחה כלכלית, שמשמעותה גידול בתוצר הגולמי של העיר, פיתוח בר-קיימא של מגוון פעילויות כלכליות ומניעת פגיעה באיכות ובכמות של משאבי הטבע, תוך מיצוי פוטנציאל הצמיחה מתהליך השינוי עצמו.

צמיחה ירוקה משמעותה קידום צמיחה כלכלית, תוך הפחתת זיהום ופליטות גזי חממה, צמצום פסולת והקטנת שימוש לא יעיל במשאבי הטבע, ושמירה על מגוון הביולוגי. משמעותה הנוספת, הינה שיפור ברמת הבריאות של האוכלוסייה והגברת הביטחון האנרגטי באמצעות הפחתת תלות בדלקים מאובנים מיובאים ופיתוח מקורות אנרגיה מקומיים. כמו כן, צמיחה ירוקה הינה השקעה בסביבה שיוצרת האצה לצמיחה כלכלית, שדורשת שינוי מבני, הן בהשקעה הציבורית והן בהשקעה הפרטית, תוך ליווי ובניית מסגרות נכונות למינוף השקעה הפרטית.

היתרון הישראלי

ומה קורה בישראל?

נקודת ציון חשובה בתחום ערים חכמות בישראל היא זכייתה של תל-אביב-יפו בתואר "העיר החכמה" בכנס ברצלונה שנערך בשנת 2014, מבין 250 ערים שהתמודדו על התואר. כ-16 ערים בישראל כבר נמצאות בתהליכים להגדרתן כערים חכמות ואנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת בנושא. התוצאה היא שערים רבות משקיעות מאמץ רב בפיתוח תחומי העיר החכמה, ולהערכתי עד שנת 2025 נוכל להגדיר למעלה מ-25 ערים בישראל כערים חכמות.

לעומת ערים מחוץ לישראל, קיימים יתרונות רבים לערים בישראל בבואן לפעול לקידום העיר החכמה:

• אוכלוסייה משכילה, כולל שיעור גבוה של דוברי אנגלית.

• ישראל משמשת כמובילה בינ"ל בתחום ההיי-טק ובמגוון רחב של טכנולוגיות מידע, תקשורת ומחשוב, אנרגיה נקייה, סביבה, ניצול מים וטיפול בשפכים.

• שימוש נרחב במערכות מידע, תקשורת חכמה אינטרנט מהיר.

• האינטרנט הסלולארי המהיר זמין כיום מכל נקודה בארץ ובמחיר שווה לכל נפש (50-100 שקלים לחודש).

• האוכלוסייה בישראל צעירה ובעל יכולת להוביל ולהטמיע שינויים קונספטואליים וטכנולוגיים.

• ערים לא גדולות (פחות ממיליון תושבים ביחס לערים של כמה מיליונים או כמה עשרות מיליונים בעולם).חשוב לזכור, כי עיר חכמה אוצרת בתוכה הזדמנויות רבות, חברתיות וכלכליות, ובטווח הארוך היא מייצרת יתרונות סוציו-אקונומיים שניתנים לתרגום למונחים של תשואות כלכליות, מוביליות חברתית, ערבות הדדית ויצירת קהילתיות.


הכותב הוא מנהל אגף ניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

תגובות