זריקת אור

זריקת אור

כמי שמודע להתחדשות התמידית בתחומו ולצורך להמציא עצמו בכל פעם מחדש, מקבל מעצב המוצר, עומר מנשרי, את ההארה מהקשרים בהם נתקל ביומיום. בדיוק כמו שקרה כשעיצב מנורה חדשה וייחודית, המצליחה ליצור את הרושם כאילו האור נשאב ממנה החוצה

מאת: שחר בן-פורת
Designer סגנון חיים

בימים אלו מחפש מעצב המוצר הישראלי, עומר מנשרי, דרך להביא לאוויר העולם את DiMO, מנורה חדשה וייחודית אותה עיצב בהשראה של… מזרק.

בין האפשרויות, הוא מתלבט – האם לצאת בקמפיין מימון המונים, או שמא לפנות בדרכים המסורתיות יותר, לגייס השקעה ולהפיץ? בכל דרך שלא יבחר, אין ספק כי המוצר אותו הוא מבקש להכיר לעולם, שונה מכל מה שאנו מכירים בתחום התאורה.

"זה התחיל בזה ששיחקתי עם הילד שלי. היה לו מזרק ענקי מפלסטיק, שילדים שואבים איתו מים. כששיחקנו עם המזרק, חשבתי לעצמי, איזה מגניב זה יכול להיות אם אפשר יהיה לשאוב אור כמו ששואבים מים. אחר כך נכנסתי לבית המלאכה והתחלתי לעשות ניסיונות, וראיתי שזה עובד – אפשר ליצור מנורה שבאופן ההפעלה שלה תיראה כאילו שואבים לתוכה אור, ואז דוחסים אותו החוצה כדי לסגור את האור".

בשנת 2010 סיים מנשרי לימודי עיצוב מוצר במכון הטכנולוגי חולון. כאשר אני שואל אותו מדוע בחר בתחום העיסוק הזה, הוא לא ממש יודע להסביר. "יש משהו בבית שהוביל אותי לבחור בזה, אבל אני לא יודע לומר לך מה בדיוק. אבא שלי היה צורף, אחד שעושה לבד את כל הדברים, וכנראה שהלכתי בעקבותיו, גם אם המסלול שלי שונה. היום אני יודע שזה עניין משפחתי – אחי סיים לימודי עיצוב מוצר לפני שנה, והאח הקטן שלנו לומד צורפות".

את הסטודיו העצמאי שלו הוא פתח לאחר הלימודים, בתקופה בה חיפש עבודה. לאחר זמן מה הוא מצא עבודה במקביל כשכיר, בחברת כתר פלסטיק, במחלקה האחראית על עיצוב ארגזי כלים – פריט מבוקש מאוד, שהשוק העיקרי שלו הוא ארצות הברית. לדבריו, "קשה להתפרנס כמעצב עצמאי בארץ. התחלתי את הדרך העצמאית שלי בתקופה שהייתי בלי עבודה, אבל בשלב מסוים מצאתי עבודה כשכיר, והעדפתי ללכת במסלול הזה. כדי לתחזק סטודיו עצמאי צריך גם סוג מסוים של אופי, ולי זה פחות התאים. היום אני עובד בעבודה של שמונה-חמש, ובערב אני עובד על מוצרים שאני אוהב לעשות".

עומר מנשרי

שני דגמים למנורה

את המוצרים שהוא מעצב בתור עצמאי הוא מוכר בחנות הווירטואלית. יחד עם אישתו, אורטל, הם מציעים ללקוחות מגוון לא גדול של מוצרים מעוצבים. המוצר המצליח ביותר שלו הוא מתלה העשוי אטבים, ולאחריו בדירוג המוצרים הנמכרים נמצא מתלה נוסף, שאת הידיות שלו, אשר עליהן תולים פריטים שונים, עיצב מנשרי מגלילי חוטים. הפריט האהוב עליו ביותר, הוא מספר, הוא סדרה של תחתיות לכוסות שעוצבו בהשראת האוריגמי, כך שבכל תחתית יש "מאובן" של בעל חיים, המעוצב באופן המזכיר את אומנות קיפול הנייר היפנית.

"זה תחום שכל הזמן מתחדש, וכל הזמן צריך להמציא את עצמך מחדש. הדברים אצלי נעשים בהקשרים – אני הולך ברחוב, רואה משהו וזה מתחבר לי אחר כך למוצר חדש".

תהליך העבודה על המנורה החדשה החל לפני קרוב לשנתיים. "אחרי שהבנתי מה המנורה עושה, הייתי צריך להבין איך אני רוצה שהמוצר ייראה", הוא מספר. "במהלך העבודה התקבלה ההחלטה לעשות שני דגמים למנורה, העובדים בצורה מעט שונה זה מזה. לאחר מכן עברתי לבחירה של החומרים, ולבסוף בחרתי בעץ, כי זה נראה לי יותר מתאים לאופי של המוצר. ואז הגיע השלב הטכני – לבנות את כל החלקים ולחבר אותם ביחד כדי שהמנורה תעבוד. אנחנו כל הזמן מנסים לפשט את המנורה, אבל בסופו של דבר יש בה לא מעט חלקים. עד כאן זה השלב הפשוט – השלב המסובך הוא למצוא מישהו שיכול לייצר את זה. בארץ לא מצאתי מישהו שיודע לייצר מנורה כזו, שנעשית בהליך של חריטה בעזרת מחרטת עץ ממוחשבת. מצאתי מפעל באנגליה שעשה לי דוגמאות טובות, אבל המוצר שהוא סיפק לי היה קצת יקר. בסופו של התהליך, בחרתי בספק סיני אשר ייצר את הכמות המבוקשת במחיר שנראה לנו מתאים, כמו גם יצרנים לחלקי העץ, לנורת ה-LED ואפילו ללבד שיש בתוכה – רכיב שגם הוא קשה להשגה בארץ".

מנורה מתכווננת. שינוי הזוית נקבע לפי מדרגות קבועות (לחצו להגדלה)

מנשרי תכנן, כאמור, שני דגמים למנורה – האחד מדמה פעולה של דחיסה, והשני מדמה פעולה של הברגה. שתי המנורות מקבלות את הכוח שלהן מרשת החשמל – מנגנון הדחיסה/הברגה מדליק ומכבה את המנורה, ובדרך יוצר רושם כאילו האור נשאב פנימה והחוצה, למרות שבפועל אין זה כך.

גיוס הכסף, אותו מתכנן נשרי יחד עם בת זוגו, אינו מהלך פשוט. השניים ניסו לגייס את הכסף דרך האתר קיקסטארטר, אך החליטו להפסיק את הקמפיין באמצע ולהתחיל את התהליך מחדש, בצורה מושכלת יותר. השאיפה היא לגייס מספיק כסף לא רק כדי להוציא לאור את המנורה החדשה, אלא גם לממש רעיונות נוספים – חלקם הגדול בתחום התאורה – אותם מעצב מנשרי בראשו.


[email protected]

תגובות