הדור הבא של לימודי ההנדסה

הדור הבא של לימודי ההנדסה

במקום לחשוב איך מייבאים מהנדסים לישראל, עלינו לשאול את עצמנו כיצד הופכים עוד ישראלים למהנדסים המעולים של תעשיית המחר. רמז: לפנות לצעירים בעלי כישורים טבעיים רחבים, ולפתוח בפניהם את הדלתות ליופי שבלימודי מדעים והנדסה

מאת: פרופ' עמי מויאל
טכנולוגיה והייטק ספר ההיי-טק הישראלי

פרופ' עמי מויאל (צילום: יח"צ)

פרופ' עמי מויאל (צילום: יח"צ)

דו"ח הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) שפורסם באחרונה העלה תמונה מורכבת של עולם ההיי-טק הישראלי. מצד אחד, 2015 הייתה שנת שיא בגיוסים של חברות ההזנק הישראליות, במספר החברות שהוקמו ואף בסכום האקזיטים המצרפי. מצד שני, נראה כי תעשיית ההיי-טק הישראלית מתקרבת לתקרת הזכוכית שלה, תוך נסיגה במדדים גלובליים מקובלים ביחס למדינות אחרות. הרשות לחדשנות מזהירה שאי-התייחסות כעת למספר סוגיות מרכזיות תגרום לקושי של תעשיית ההיי-טק הישראלית לשמור על מעמדה בטווח הבינוני והארוך.

סוגיה מרכזית המועלית בדוח הינה החוסר בכוח אדם מיומן וזמין, שמהווה חסם מרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההיי-טק בישראל. במסגרת הדוח, מצטרפת הרשות לשורה ארוכה של גורמי מקצוע המזהים את המחסור במהנדסים כאתגר המרכזי עימו מתמודד ההיי-טק הישראלי. המחסור הזה נידון בתקשורת, בוועדות שונות ובדוחות של גופים ממשלתיים מזה שנים, אולם חלק מהפתרונות המוצעים, כגון ייבוא מהנדסים מחו"ל, יתנו פתרון מקומי וזמני ומפספסים את מהות העניין – המהנדס הישראלי הוא סוד כוחו של ההיי-טק הישראלי, והחלפתו בעובדים מהודו, או מזרח אירופה, תיקח מהתעשייה המקומית את היתרון היחסי המרכזי שלה. במקום לחשוב איך מביאים עוד מהנדסים לישראל, עלינו לשאול את עצמנו איך הופכים עוד ישראלים למהנדסים המעולים של תעשיית המחר.

כישורים רכים, כישורים קשים

ישראל מצויה בסביבה גיאוגרפית מבודדת, האיומים הביטחוניים מכניסים ממד של אי-ודאות למשק, אין בישראל משאבי טבע מיוחדים והעלויות להקמת עסק הן גבוהות. זהו סוד גלוי שהגורם המרכזי שהפך אותנו למעצמת היי-טק הוא ההון האנושי. המהנדס הישראלי הביא עימו סט של כישורים, קשים ורכים כאחד: השכלה פורמלית מצוינת ממוסדות אקדמיים מעולים, לצד בגרות מנטלית, אופטימיות, יכולת אלתור, יכולת עבודה בצוות וגישה מוכוונת הישגים. השילוב הזה הוכח כאופטימלי עבור ההיי-טק, שמצריך ידע מדעי ומקצועי רחב אך גם גמישות ודינמיות.

אנו מתרכזים מאוד בכישורים הקשים שהמהנדס נדרש להם – שליטה בידע המקצועי, פתרון בעיות וכיוצ"ב. לכן גם העלאת מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה, תכנית חשובה ומבורכת בפני עצמה, נתפסת כפתרון היסודי לצורך ארוך הטווח במהנדסים. אולם מתברר שעלינו לחשוב על אנשי ההיי-טק באופן הוליסטי ורחב יותר. מניסיוני, ישנם צעירים וצעירות רבים בעלי כישורים רכים מצוינים הכוללים יכולת עבודה בצוות , יכולת תקשורת עם אנשים, הנעת אנשים סביבם לפעולה וחשיבה יצירתית שהיו יכולים להיות מהנדסים מצוינים, אולם הם נרתעים מלימודי הנדסה או מדעים, בין אם בשל דימוי עצמי נמוך במקצועות מדויקים, סטיגמות סביבתיות, מסלולי הכשרה ואיתור לא הולמים ועוד.

======================================================================

התכונה החשובה למהנדס: תקשורת אפקטיבית

השילוב בין כישורים קשים ורכים מצוי גם במוקד של סקר שערך ועד האקרדיטציה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה בארצות הברית (ABET) בקרב 1,622 חברות. על-פי מרבית מנהלי החברות שנסקרו, התכונה החשובה ביותר למהנדס צעיר אינה שליטה בידע המקצועי, אלא דווקא "תקשורת אפקטיבית". לא פחות מ-91% מהנשאלים דירגו אותה כ"הכרחית", או "חשובה ביותר" עבור מועמדים לעבוד תחתם. בין חמשת הכישורים החשובים ביותר נמצאו גם "יכולת עבודה בצוות", ובעשירייה הראשונה "אחריות מקצועית ואתית" ו"למידה מתמשכת".

אלה לא בדיוק התכונות שהציבור הרחב מייחס למהנדסים, ובכל זאת, המנהלים ידעו מניסיונם שכישורים מקצועיים קשים לבדם אינם מבטיחים מהנדס מצוין. לסקר הזה, כמו למחקרים נוספים שהעלו ממצאים דומים, צריכות להיות השלכות משמעותיות בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם מיומן.

======================================================================

ללמוד מצה"ל

כשחושבים על זה, אין זה מפתיע שצה"ל נותר כבית הגידול הטוב ביותר לתעשיית ההיי-טק המקומית. מסלול ההכשרה הצבאי משלב כישורים קשים קלאסיים לצד התנסויות משמעותיות בעבודת צוות, עמידה בזמנים, התמודדות עם כישלונות ואכזבות, פתרון בעיות ועוד – בדיוק אותו סט רב-גוני שהמנהלים בחברות ההיי-טק האמריקאיות חולמים עליהם (ראה מסגרת). אם המערכת הצבאית הייתה משחררת את אנשי הטכנולוגיה העילית שלה מהצד "הצבאי" של השירות שלהם ומתמקדת בהכשרה המקצועית בלבד, נראה שלא היו מתקבלות אותן התוצאות.

איני ממליץ להוסיף מסעות כומתה למסלולי ההכשרה במוסדות האקדמיים, אולם כדאי שנלמד משהו מהתפיסה הרחבה של הצבא להכשרה. האתגר של מערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית בישראל הוא כפול: להגיע למעגל נוסף של צעירים בעלי כישורים טבעיים רחבים ולפתוח בפניהם את הדלתות ליופי שבלימודי מדעים והנדסה, וכן ליצור מסלולי הכשרה רב-גוניים יותר, שמעניקים, מעבר לידע מקצועי, הקנייה של כישורים אישיים כמו יכולות הצגה, יכולות תקשורת ועבודת צוות תוך עידוד היצירתיות. לחינוך מהנדסים כזה ישנה חשיבות רבה יותר, לאור הדינמיות וחוסר הוודאות לגבי שוק התעסוקה העתידי.

אם נצליח בכך, האקדמיה הישראלית תרים תרומה כפולה לחברה: גם נצמצם את הפער בכוח האדם ונעניק לתעשיית ההיי-טק הישראלית את התנאים לזינוק נוסף קדימה, וגם נגרום לאלפי צעירים ישראלים, שחשבו ש"אין להם ראש למדעים", להיפתח לעולם מרתק, יצירתי וחדשני, בו הם יוכלו להגשים את עצמם באופן המלא והמספק ביותר. ההצלחה שלהם תהיה הרווח של כל אחד ואחת מאיתנו.


הכותב הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה ומנכ"ל חברת היי-טק לשעבר

תגובות