‘נצר השרון בע”מ’ הינה חברה ביטחונית-ממשלתית המתמחה בחקר, טיהור ושיקום מתחמים שבהם פועלים מפעלים ומתקנים ביטחוניים, ובהכשרתם לייעוד אזרחי – לרבות בנייה למגורים, שטחי מסחר ותיירות. החברה החלה לפעול בשנת 2016, במסגרת היערכות המדינה להעתקת מפעלי תעש מערכות לנגב.
הדירקטיבה הלאומית של נצר השרון מתמקדת בביצוע משימתה המרכזית להכשרת קרקעות מפעלי תעש במתחם רמת השרון, בשטח של כ-6,000 דונם, לבניית אלפי יחידות דיור. החברה מבצעת את פעילותה, בין היתר, במפעלים ביטחוניים פעילים תוך המשך עבודתם הסדירה, ובשיתוף פעולה מלא עם המנהלים ועובדי המפעל, במטרה לקצר את לוחות הזמנים למסירת הקרקע המשוקמת לבנייה המתוכננת למגורים.
לצד העבודה במתחמים ביטחוניים פעילים, עובדת החברה, בניהולו של רו”ח רון אורן, גם במתחמי עבר של תעש שאינם פעילים כיום דוגמת מפעל ‘מגן’ בתל אביב ומתחם הנפלים ביבנה. בהסתמך על החלטות ממשלה, מהווה נצר השרון גורם מרכזי לקידום פרויקט הדיור הלאומי ומבצעת את התהליכים החיוניים, התומכים בשינוי ייעוד השטחים שבהם נמצאים מפעלים ביטחוניים, לשטחי מגורים ומסחר. נצר השרון מנהלת פרויקטים מורכבים ומתמקדת בעבודות חקירה ואיתור מוקדי זיהום, בפינוי חומרים נפיצים ותחמושת בבטיחות מרבית, ובפינוי והריסת מבנים ותשתיות עד לשיקום הכולל.

רון אורן, מנכ"ל
בראיון לקראת כנס ‘סביבה וקיימות 2050’, מעדכן מנכ”ל החברה רון אורן על פעילות החברה: “הזיהום במתחמי תעש, לרבות במתחם רמת השרון, נוצר לפני עשרות שנים בטרם הייתה בישראל רגולציה או מודעוּת לנושא הסביבתי. הזיהום הוא ארוך-טווח, ומכיל מגוון רב של מזהמים, לרבות חומרי הנפץ. מפעלי תעש בעבר ובהווה פרושים במתחמים מקרית שמונה בצפון ועד רמת בקע בדרום, ואנחנו אחראים לביצוע כל שלבי החקירה ושיקום הקרקע בהם. בנוסף, אנחנו מטפלים בפעילויות אחרות של תעש כגון תביעות עבר שונות, אבל בראש ובראשונה אנחנו רואים את עצמנו כחוליה מרכזית באותו פרויקט לאומי לשיקום הקרקע וייעודה לטובת מגורים”.
התוכנית לשיקום שטח כוללת מספר שלבים, החל בביצוע סקר היסטורי סביבתי וחקירת קרקע ומי-תהום; ביצוע סקר סיכונים סביבתי ואיתור מוקדי זיהום בקרקע ובמי-תהום; וכלה באיתור ופינוי פסולת תעשייתית, שאריות חומרי נפץ, פירוק מתחמים מתשתיות ייצור וציוד; פינוי, טיהור והריסה סלקטיבית של מבנים, שיקום קרקע והכשרתה לייעוד אזרחי.

רותי טלבי רופאיזן,
מנהלת תחום הגנ"ס
“במסגרת הסקר ההיסטורי, ממפים את כל הפעילות שנערכה בשטח – היכן ייצרו, מצב התשתיות, האם ואיפה היה פוטנציאל לזיהום כזה או אחר ומאילו חומרים”, מסבירה רותי טלבי רופאיזן, מנהלת תחום הגנת הסביבה בחברה.
“גובים עדויות ממי שעבדו במקום כדי לדעת היכן למקד את החקירה, בוחנים תצלומי אוויר כדי לראות מצבורי פסולת היסטוריים. מהמידע שנאסף מקבלים תמונת מצב, מכינים תוכנית דיגום שקובעת היכן יבוצעו קידוחי חקירה ובאילו עומקים, ובהתאם נערכות אנליזות כדי לחקור בפועל מה יש בקרקע”.
סקר הסיכונים הסביבתי (IRBCA) הוא מתודולוגיה שאומצה על-ידי המשרד להגנ”ס ב-2014, ולפיה מוערכת כל קרקע לפי נתוניה ולא לפי אמות מידה כלליות. “אם עד כה קרקע הייתה נקבעת כנקייה לפי ערך סף שהוגדר על-ידי המשרד להגנ”ס, הרי שעכשיו עורכים לכל אתר מודל קונספטואלי שמציג איך המזהמים הגיעו אליו; מהם המזהמים הספציפיים לכל אתר והסכנות מהם, הרצפטורים שעליהם נדרש להגן מפני חשיפה, ובחינת נתיבי החשיפה המקשרים בין מוקד הזיהום לרצפטורים. לפי מודל זה, יוצרים לכל אתר ערכי-סף חדשים ומותאמים לשיקום, וממקדים את החקירה בהתאם”.
נצר השרון, שפעילותה מתוקצבת על-ידי המדינה, מתמקדת בניהול פרויקטים מורכבים ובעלי חשיבות לאומית – בראשם, כאמור, הכשרת מתחם רמת השרון לבניית אלפי יחידות דיור – “מתחם-הדגל שלנו”, כהגדרת אורן, “כ-6,000 דונם שברובם מיועדים לבנייה באזור שהוא מהמבוקשים ביותר כיום למגורים. בשנת 2017 התחלנו בפעולות שיקום קרקע, שהמשרד להגנ”ס הגדיר כפעולות דחופות – טיפול בתאי שטח מסוימים בתוך מתחם רמת השרון שהוגדרו כזיהום פעיל.
“בשנתיים הקרובות נעבור לחקירת קרקע וסקר סיכונים בהיקף מאוד נרחב. בנוסף לחקירה, אנחנו צריכים למפות, לטהר, לפנות ולהרוס את כל התכסית, התשתיות והציוד – וגם לזה יש הרבה היבטים סביבתיים, החל מאזבסט ואבק, וכלה בטיהור של המבנים מחומרי נפץ”.
טלבי רופאיזן: “מבחינת סקר קרקע, תעש מערכות עדיין פעילה בשטח ויש מגבלה של עבודה בתוך מתחם פעיל עם חומרי נפץ. מכיוון שיש מרחקי בטיחות וטווחים שבהם אפשר לעבוד, התחלנו בעבודה כירורגית בשטחי המחפורות ובריכות החלחול. אנחנו נערכים יחד עם תעש מערכות לדרך שבה נבצע את סקר הקרקע המקיף לכל המתחם, לצד העבודה שלהם בשטח”.
“יש מספר שיטות מקובלות בעולם, כמו טיפול ביולוגי, שטיפה או טיפול תרמי, והשיטה תיבחר בהתאם לממצאים מחקירת הקרקע, לפי סוג המזהמים ודרגת החומרה. אנו בשלבים הראשונים של חקירת הקרקע, ולכן הטכנולוגיה לשיקום עוד לא נבחרה. היא תיבחן במונחי עלות, זמן והשפעות על הסביבה”.
“אנחנו מטפלים במתחם רמת השרון גם בכל נושא טיהור, הריסה, ופינוי של מבנים, ציוד ותשתיות עיליות ותת-קרקעיות, שחלקם מזוהמים. מדובר במגה-פרויקט ברמה ארצית של מאות אלפי מ”ר בנוי. הריסה סלקטיבית בתוך מתחם ביטחוני מחייבת טיפול במבנים שבהם קיים חשד לשאריות של חומרי נפץ, בנוסף לטיפול בהיבטים סביבתיים נוספים כדוגמת הטיפול באזבסט שהיה מאוד נפוץ בבנייה לפני 20-30 שנה”.
“במטרה לקצר את לוחות הזמנים של פינוי מתחם תעש ברמת השרון ומעבר תעש מערכות לנגב, אנו עובדים בשיטת ‘חצר בתוך חצר’. במסגרת זו, חתמנו על מערך הסכמים שמסדירים את העבודה שלנו ושל קבלני המשנה שלנו במתחם, לרבות תיאום בנושאי ביטחון ובטיחות”.
“אנחנו חברה קטנה ויעילה, עם מטה מצומצם ומקצועי, שמהווה מוקד ידע בתחום הגנת הסביבה בתעשיות ביטחוניות. החברה נעזרת ביועצים המהווים את מיטב המומחים בתחומי זיהומי קרקע וטיפול בחומרי נפץ ובחומרים מסוכנים. בניגוד לחברות אזרחיות, נצר השרון כחברה ביטחונית פטורה מחוק חומרי נפץ, שלא נותן מענה לטיפול בחומרי נפץ בתעשיות הביטחוניות, וחל עליה ‘מדריך 4145’ (מדריך לבטיחות תחמושת וחומרי נפץ לספקי משרד הביטחון). תחת המדריך הזה, אין לחברה מגבלה לטפל בחומרי נפץ.
“בנוסף, כחברה ביטחונית אנחנו מוגדרים לצורך חוק התכנון והבנייה כשלוחה של מערכת הביטחון. לכן, כל היתרי הבנייה וההריסה שמגישה החברה מתבצעים בהליך מזורז, יעיל וזול משמעותית מול הועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ”ב).
“כמו כן, רק חברה ממשלתית-ביטחונית מהסוג שלנו יכולה לפעול במתחמים מסווגים. אנו רואים את עצמנו כזרוע ביצוע של משרד הביטחון גם לפעילות של שיקום מתחמים בתעשיות ביטחוניות אחרות, מתקנים מסווגים ובסיסי צה”ל למיניהם. לחברה גם יש רישיון עסק מהיחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, המאפשר פעילות מפוקחת רגולטורית במתקנים ביטחוניים מסווגים”.
“בשנת 2018 החברה תתמקד בפעילויות הבאות: במתחם רמת השרון – מיפוי ופינוי מחפורות שבהן פסולת מסוכנת, גיבוש תוכנית עבודה לטיפול במחפורת שבה הוטמנו שאריות של חומרי נפץ, בניית מודל סטטיסטי לחיזוי פריסת מזהמים בבריכות אידוי, בחירת חברה בינלאומית לביצוע סקר סיכונים במתודולוגיית IRBCA לטובת מיפוי וכימות של המזהמים בקרקע, הכנת תוכנית טיפול בקרקע במידה שנדרש (בהתאם להנחיות המשרד להגנ”ס ודרישות הביטחון); ומיפוי תכסית, תשתיות וציוד כהכנה לשלב טיהור, הריסה ופינוי התכסית.
“במתחם טירת הכרמל התחלנו בחקירת מי-תהום, ובהמשך נבצע גם חקירת קרקע. במתחם רמת בקע, אליה צפויה לעבור תעש מערכות, תבוצע חקירת קרקע”.
“אנחנו רואים את עצמנו כבעלי יכולת ומומחיות לטפל גם במתחמים מזוהמים של כל תעשייה ביטחונית אחרת, ומתן מענה מקצה לקצה – משלב הסקרים ההיסטוריים ועד שלב הפינוי והשיקום. לאור המומחיות שאנחנו צוברים באתרים מורכבים אלה, נדע לתת מענה גם לאתרים אזרחיים.
“אנחנו שואפים לקבל בהמשך גם את הטיפול בשלבי הפיתוח והשיווק של מתחם תעש ברמת השרון לאחר שיקום הקרקע. כחברת ניהול ופיקוח, נשאף להיות חברה עצמאית שמעניקה שירותים גם לסקטור העסקי הפרטי. המטרה שלנו היא למקסם את כל יכולות החברה”.
Comments are closed