משק המים הישראלי – סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי

משק המים הישראלי – סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי

בפרק זמן קצר יחסית, עבר משק המים הישראלי מהפכה אדירה שהפכה את ישראל למודל חיקוי עולמי. עם 50% מים מיוצרים ו-86% השבה של מי הביוב - מקום ראשון בעולם - יש סיבה לגאווה

מאת: משה גראזי, רשות המים
2050 טכנולוגיה והייטק

משה גראזי
(צילום: רשות המים)

"ישראל היא הצלחה אדירה בכל קנה מידה. מחירי המים נכונים, גם ביחס למדינות ה-OECD, ההשקעות בטיהור והשבת קולחים, התפלה, הולכה וביוב – נכונות. מדיניות הקצאות המים לחקלאות ולשימור איכות הסביבה על חשבון משקי הבית נכונה אף היא". כך ועוד כתב כלכלן ועיתונאי בכיר, בסקרו לפני שנתיים את פרסומי ה-OECD בהקשר למדיניות המים של ישראל. מסקנת ה-OECD הייתה חד-משמעית: "ישראלים, הפסיקו להתלונן על ניהול משק המים ועל מחיריהם. היו גאים ומרוצים".

ובהחלט יש לנו על מה להתגאות!

עד לפני שנים לא רבות, משק המים הישראלי נסמך רק על מקורות מים טבעיים. אך גידול האוכלוסייה, העלייה באיכות החיים וצרכי המשק השונים, הביאו לגידול מוחלט בצריכה. מנגד, כמות הגשמים המגיעה לאזורנו הולכת ופוחתת מידי שנה, והמים הטבעיים לבדם רחוקים מלענות על הביקושים והצרכים.

בפרק זמן קצר יחסית, משק המים הישראלי עבר מהפכה אדירה.

החל מהתגייסות הציבור ומעבר לשימוש יעיל במים ומניעת בזבוז, דרך ניהול מקצועי של משק המים העירוני באמצעות הקמת תאגידי מים, שדרוג והחלפת צנרת מים וביוב וצמצום דרסטי של פחת המים, איסוף-טיפול והשבה של כ-86% מכל הביוב שברשותנו (שיא עולם! המדינה הבאה אחרינו הינה ספרד עם פחות מ-20%), התפלת מים בכמויות גדולות (כיום פועלים חמישה מתקני התפלה גדולים עם פוטנציאל ייצור של כ-600 מיליון מ"ק בשנה), קביעת תעריפי מים משקפי עלות ועד לניהול אינטגרטיבי של כלל מקורות המים הטבעיים והמיוצרים.

כבר כיום, כ-50% מכלל המים המסופקים לכל השימושים בישראל הינם מים מיוצרים!

תוכנית-אב ארוכת טווח

מחויבותנו הצרכנית מחייבת התייעלות מתמדת, ובזמן הקרוב צפוי כי תעריף המים הנמוך (עד 3.5 מ"ק לחודש לאדם) יופחת בכ-14.5% נוספים, לטובת הצרכנים. למרות האמור לעיל, שינויי האקלים יוצרים שינויים דרמטיים ומחייבים חשיבה ועשייה רציפה, כשהשינויים בדרך כלל בלתי צפויים ומהירים מאוד.

כך למשל, לפני כשנה, בקנדה, נהר התייבש לחלוטין בחודשיים, והמדענים מעריכים כי זה לא זמני. בישראל, הצפון מתייבש בשל רצף נדיר ובלתי צפוי של ארבע שנים שחונות ומפלס הכנרת הולך ויורד, שהביאו להחלטת רשות המים להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכנרת למערכת הארצית.

רשות המים גיבשה תוכנית-אב ארוכת טווח (עד 2050), תוך גיבוש מדיניות כוללת ומאוזנת המיועדת להבטיח משק מים בר-קיימא, במכלול ההיבטים התכנוניים, הכלכליים, החברתיים והסביבתיים לאורך זמן. התוכנית עוסקת בסוגיות השונות, תוך עיצוב הפתרונות לאתגרים עתידיים.

בטווח הקצר יש צורך בהקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, ולחבר אזורים מנותקים למערכת הארצית. על-פי הנתונים והתחזיות, הגידול באוכלוסייה ושאר המדדים, ידרוש תוספת מתקני התפלה בעתיד, תוך הרחבה ושדרוג של מספר מתקני טיהור בהתאם. במקביל, נדרש לשקם את האוגר הטבעי ושימור איכותו ברמת מי שתיה ושימור כושר ההפקה וגם על כך שוקדת רשות המים בימים אלה. היקף ההשקעות השנתי במשק המים מוערך בכחמישה מיליארד שקלים בשנה. סך ההשקעות (עד 2050) נאמד בכ-170 מיליארד שקלים הפרושים על כארבעה עשורים.

מים כגשר לשלום

הישגי משק המים הינם תולדה של עבודה מקצועית ורציפה, הכוללת ראיית מכלול צרכי משק המים, על מורכבותו ומגזריו השונים, תוך מחויבות צרכנית, סביבתית ובת-קיימא, והגדלת שימוש במים מיוצרים חלף הישענות על מקורות טבעיים ודלדולם.

ישראל היא אכן הצלחה אדירה בכל קנה מידה, ונציגי מדינות העולם מגיעים אלינו לראות וללמוד. אם בעבר מדינות נלחמו על שליטה במקורות המים, כיום המים יכולים וצריכים להוות גשר לשלום.


הכותב הוא מנהל רשות המים (בפועל)

תגובות

Comments are closed