איש הבג"צים שעשה היסטוריה

איש הבג"צים שעשה היסטוריה

עד שנת 1993 תהליך בחירת השופטים לעליון התנהל בחשאיות מוחלטת. עו"ד ד"ר חיים שטנגר עתר אז לבג"ץ כנגד ההליך הבלתי שקוף וזכה. זו הייתה רק עתירה אחת מני רבות שהגיש לבג"ץ, עתירות ששינו את סדרי העבודה של מערכת המשפט, הממשלה והתקשורת

מאת: גלית שפיר (צילום: סם יצחקוב)
הפרקליטים סחר ועסקים

השנה היא 1993. בית המשפט העליון עתיד לשנות פניו. הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לבחור את השופטים החדשים, הצפויים לכהן בתפקידם – מאותה נקודת זמן ואילך – למעלה מ-20 שנה בתפקיד. שני עיתונאים חרוצים, בהם יואב יצחק, פונים למשרד המשפטים ומבקשים לקבל את רשימת המועמדים. בעידן של ימינו שדוגל בשקיפות, מדובר בבקשה לגיטימית ומובנית מאליה. אלא שבאותם ימים התנהלה הוועדה בחשאיות מוחלטת ובקשתם נדחתה. הנימוק לסירוב: סעיף 15 לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), שקבע כי על חברי הוועדה תחול חובת סודיות.

כיבוד זכות הציבור לדעת

זה לא נגמר בכך. יואב יצחק ועו"ד ד"ר חיים שטנגר, שייצג את העיתונאי הנוסף, עתרו לבג"ץ נגד משרד המשפטים, בטענה שהתקנה בעניין הסודיות של עבודת הוועדה – שנקבעה בשנת 1984, על-ידי שר המשפטים דאז, משה ניסים – אינה עומדת במבחן הסבירות. בין הנימוקים לבקשה: "כיבוד זכות הציבור לדעת, שנועדה לשרת שלוש תכליות חשובות: קיום ביקורת ציבורית, הבטחת איכות פעולת הוועדה לבחירת שופטים והגנת עניינו האישי של כל מועמד מוצע".

הרכב של שלושה שופטים – ד"ר שלמה לוין, אליהו מצא וד"ר מישאל חשין – ביקש את התייחסות משרד המשפטים לעתירה. נילי ארד, ממחלקת הבג"צים ולימים נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השיבה לבג"ץ בשם משרד המשפטים, כי הוחלט לקבל את העתירה באופן חלקי ולשנות את כללי עבודת הוועדה. השינוי שהוצע קבע, כי תחול תקופת המתנה של 21 יום בין פרסום שמות השופטים שנבחרו כבר על-ידי הוועדה, לבין מינויים הרשמי על-ידי נשיא המדינה. בפרק זמן זה יוכל הציבור להגיש הסתייגויות. המדינה סברה כי יש להמשיך להשאיר את דיוני הועדה חסויים בשל פגיעה בצנעת הפרט של המועמדים. עו"ד ד"ר חיים שטנגר ויואב יצחק דחו את הצעת הפשרה.

עתירותיהם של עו"ד ד"ר חיים שטנגר ויואב יצחק נדחו. בפסק הדין שניתן בהסכמתם המלאה של שלושת השופטים נכתב: "מילוי תפקידה של וועדת הבחירות מחייב הימנעות משמות המועמדים המוצעים, שכן חשיפה מראש של שמותיהם תפגע באינטרס הציבורי המרכזי של פעולת הוועדה, שהינו בחירת טובי המועמדים האפשריים".

שלוש שנים לאחר פסיקה זו, מונה צחי הנגבי לשר המשפטים. עו"ד ד"ר שטנגר חידש את פנייתו, ואף איים שאם לא יחול שינוי הוא יגיש עתירה מחודשת לבג"ץ. השר הנגבי, בשיתוף עם נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, החליטו על שינוי עבודת הוועדה לבחירת השופטים. מכאן ואילך נסללה הדרך לפרסום שמות המועמדים לשפיטה.

תאר את התחושה שבקשתך התקבלה אחרי מאבק של שנים.

"תחושה עילאית, שעשיתי היסטוריה והובלתי לשינוי דמוקרטי חשוב. עד אותם ימים כל תהליך בחירת השופטים נעשה בחשאיות מוחלטת. מרבית המינויים נעשו בשיטת 'חבר מביא חבר'".

כיצד ההחלטה לפתוח את דיוני הוועדה לבחירת שופטים לציבור השפיעה על הרכב בית המשפט העליון?

"בעקבות החלטה זו התחילו לדבר על גיוון בהרכב בית המשפט העליון. בפעם הראשונה התחילו לדבר על שינוי הרכב השופטים ומתן ייצוג הולם, על פי מגדר ומגזר".

הנאה אינטלקטואלית צרופה

ד"ר חיים שטנגר הינו עו"ד ותיק עם ניסיון של למעלה מ-35 שנה בתחומים משפטיים רבים בהם: משפט מנהלי, לשון הרע, דיני תאגידים ועוד. הוא מוכר בזכות העתירות שהגיש לבג"ץ, ששינו את סדרי העבודה של מערכת המשפט, הממשלה ועבודתם של עיתונאים. בין העתירות המפורסמות שלו: הכרה לראשונה בחיסיון מקורות עיתונאיים, חשיפת קשרי המשפחה בין פרקליטים מכהנים לשופטים מכהנים וביטול החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהיותו ממלא מקום שר החינוך, בעניין שינוי הרכבה של הוועדה לבחירת המועמדים לפרס ישראל בספרות.

מדוע בחרת בתחום של הגשת עתירות לבג"ץ?

"מדובר בהנאה אינטלקטואלית צרופה. אתה יושב בדיון מול המוחות הכי מחודדים במדינה ומביא לשינוי, בהלכה הפסוקה ובחוק הקיים".

איך נכון להתכונן ולהצליח בעתירות לבג"ץ?

"מדובר בעבודת הכנה סיזיפית ושחורה, שבה יש לנטרל את הצד הרגשי, להתמקד במציאת תקדימים ולאבחן כיצד המקרה הפרטני יכול לחדש את ההלכה. בהופעה אל מול שופטי בג"ץ חשוב להגיע מוכנים, לדבר ברהיטות, בתמצות ובאינטונציה הנכונה".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

עו"ד חיים שטנגר: תעודת זהות

שם הפירמה: ד"ר חיים שטנגר חברה לעריכת דין.

שנת הקמה: 1984.

תחומי פעילות: מקרקעין, חברות, חוזים, משפט מנהלי (בג"צים ועתירות מנהליות), משפט פלילי (צווארון לבן) וקניין רוחני.

לקוחות מפורסמים: אריאל שרון, אהוד אולמרט, שלמה להט (צ'יץ), ח"כ חיים קאופמן, ח"כ רן כהן, המשורר נתן זך, גידי גוב, דני סנדרסון, נירו לוי, ריטה ורמי קליינשטיין, שלמה גרוניך, מנשה קדישמן.

מצב משפחתי: גרוש.

השכלה: תואר ראשון ודוקטורט במשפטים, תואר שני בספרות עברית. עובד בימים אלה על דוקטורט שני בתחום מחשבת ישראל, קבלה וספרות עברית.

פעילויות נוספות: משורר, סופר, מחזאי ודוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן, לצד הנחיה מקבילה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

תחביבים: איסוף יודאיקה וציור ישראלי. איסוף ספרים נדירים וכתבי יד בתחומי קבלה, נצרות, כתות ים המלח ושירה עברית.

חברות בארגונים ציבוריים: חבר פעיל בארגון תורמי דם; חבר אקו"ם ואגודת הסופרים; חבר לשכת עורכי הדין.

במה הייתה עוסק אם לא היית עו"ד: "בתחום הוראת היסטוריה יהודית והוראת ספרות עברית באוניברסיטה".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

תגובות