המטרה – לשנות את מפת התעסוקה

המטרה – לשנות את מפת התעסוקה

“ערבי/חרדי בפייסבוק? הצוות שלי ממתין 'לגזור את הסרט' אחרי ההשמה הראשונה שלנו שם", אומרת סי אביבי, סמנכ”לית עמותת ITWorks הפועלת לשילוב אוכלוסיות מודרות כגון חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות ותושבי פריפריה, ביהלום הכתר של הכלכלה הישראלית - תעשיית ההייטק

מאת: יואל צפריר (צילומים: שקד חצרוני)
Diversity Works אקדמיה וחברה

עמותת ITWorks – גוף ללא מטרות רווח אשר הוקם במטרה לקדם גיוון בתעסוקה ולאפשר לאוכלוסיות שונות להגיע למימוש הפוטנציאל התעסוקתי שלהם. סי אביבי, סמנכ”לית העמותה, מספרת כיצד היא מנצלת את הנטוורקינג של העמותה ואפילו את קשריה האישיים בקהיליית ההיי-טק כדי לפתוח דלתות לחברה של סאנה.

  סי אביבי
  (צילום: רמי זרנגר)

“זהו אחד הקשיים המרכזיים בקרב אנשי טכנולוגיה מהחברה הערבית – היעדר רשתות חברתיות תומכות שמסייעות בשילוב בעבודה – ואנו מנסים לסייע בכך. בסופו של דבר, כולם יוצאים נשכרים מכך: החברה עצמה, החברות העסקיות והממשלתיות שמקבלות ממנה שירות מעולה, קהיליית ההיי-טק והמשק הישראלי בכללותו, שנהנה מהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אחרי הכל, זו אחת ממטרות העל האסטרטגיות שקבעה הממשלה, כאשר המכנה המשותף של כולנו, הממשלה, העסקים והמגזר השלישי, הוא הרצון העז לחולל שינוי תעסוקתי בישראל ולשלב בשוק העבודה כמה שיותר אוכלוסיות המודרות ממנו כיום".

פונים לכל מועמד פוטנציאלי

בתחילת הדרך הייתה העמותה מוכוונת לקדם את השתלבות הערבים הישראלים בשוק התעסוקה, אך עד מהרה וככל שצברה ניסיון, הרחיבה העמותה את מוטת הפעילות וכללה בה עובדים מאוכלוסיות נוספות כמו חרדים, אנשים עם מוגבלויות, תושבי פריפריה ואפילו עובדים מעל גיל 45 שנפלטו משוק ההיי-טק. העמותה משתפת פעולה עם שורה ארוכה של גופים ממשלתיים וארגונים ציבוריים ובמידה רבה מהווה את הזרוע הארוכה של המדינה במימוש היעד של שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק התעסוקה.

פריצת הדרך בפעילות העמותה התרחשה לפני שנתיים וחצי כאשר זכתה במספר מכרזים משמעותיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לשילוב ערבים וחרדים בשוק ההיי-טק. כיום מנהלת העמותה פרויקטים שונים ברחבי הארץ, מעסיקה כ-25 עובדים במטה שלה בנתניה (רובן, אגב, נשים) ועוד 50 עובדים בפרויקטי הלוויין שהיא אחראית על יישומם.

"הייחודיות של ITWorks היא בכך שהתוכניות שלנו פונות לכל מועמד בעל פוטנציאל להשתלבות בשוק התעסוקה הטכנולוגי בישראל", אומרת סי אביבי, בעברה מנכ"לית מכללת נס טכנולוגיה ובעלת תארים במדעי המחשב ובמנהל עסקים. "המטרה שלנו היא לשלב אוכלוסיות מגוונות בתעשייה עתירת הידע, במשמעות הרחבה שלה המונח. זה כולל את תעשיית הביוטק וכן קווי יצור בתעשייה המסורתית שהם בעלי אופי הייטקי. אגב, מדובר לא רק במשרות ייצור, אלא גם במשרות בעלות אופי ניהולי".

התכניות של העמותה פועלות בפריסה ארצית ומעניקות הכשרות טכנולוגיות בתחומים מגוונים, לצד מיומנויות תעסוקתיות, אישיות ומקצועיות, במטרה למקסם את סיכויי המשתתפים להשתלב בתעסוקה ההולמת את כישוריהם. לא פעם, כפי שמבהירה אביבי, השמה קמה ונופלת על היכולת של המועמד לנהל כהלכה את ראיון העבודה עימו. יותר מ-2,250 איש השתתפו בתכניות העמותה, ומתוכם למעלה מ-1,660 איש הושמו בהצלחה במשרות איכותיות. ההערכה האחרונה שסקרה את פעילות הארגון מתחילתו מצביעה על אחוז השמה ממוצע של 73% של בוגרי כל התוכניות, החזר על השקעה (ROI) של 983%, וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בהוצאה ציבורית.

אביבי מפתיעה ומספרת, כי חלק לא מבוטל מהפרויקטים שמפעילה העמותה נולדו במוחם הקודח של מובילי העמותה ורק אחר כך זכו לגיבוי ממשלתי. “אנחנו יושבים ומעלים רעיון לחלל האוויר, בודקים שהוא ישים ואחר כך מנסים לחבר בין ארגונים לבין עובדים מגוונים, תוך איתור משקיעים שיסכימו לתמוך בפיילוט. רק בשלב הבא אנו מצליחים לרתום את הממשלה או ארגונים ציבוריים העובדים עם הממשלה, כמו הג'וינט. ברגע שזה מצליח הממשלה מקצה כספים לקידום הפרויקט. המטרה שלנו היא פשוטה: לשים רגל בדלת אצל חברות הטכנולוגיה הגדולות ולשלב בהן אוכלוסיות מגוונת. החלום שלנו הוא לשבץ את החרדי הראשון והערבי הראשון בפייסבוק ועוד נגיע לכך”.

גשר בין העובדים לחברות ההיי-טק

אחד הפרויקטים המרכזיים של העמותה כיום נועד לשלב אקדמאים ערבים בשוק ההיי-טק הישראלי. העמותה זכתה במכרז של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שקבע רף של לפחות 200 השמות בשנה. “הפעילות שלנו עם החברה הערבית בישראל נועדה לשלב ערבים ישראלים שסיימו מכללות או אוניברסיטאות ועובדים כיום בעבודות שאינם הולמים את כישוריהם”, מבהירה אביבי. “הבעיה המרכזית מבחינת האקדמאים הערבים היא שכל אותם מנופי תעסוקה שקיימים בחברה היהודית, כמו שיטת ‘חבר מביא חבר’, לא קיימים בחברה הערבית ולכן אפילו אנשים בעלי השכלה גבוהה ומיומנות טכנולוגית נדחקים לעבוד בתחנות דלק. לזה צריך להוסיף את הסביבה השמרנית והלחץ המשפחתי לרכוש השכלה בתחומים אופייניים, כמו רוקחות, ראיית חשבון, משפטים, או הוראה.

“המטרה שלנו היא להוות גשר המחבר בין העובדים בעלי רקע טכנולוגי בקהילה הערבית לבין חברות ההיי-טק”, היא מוסיפה. “כיום היקף הערבים המועסקים בהיי-טק עומד על 2% ואנו שואפים להגדיל זאת בעתיד הקרוב ל-5%. יש פוטנציאל יוצא דופן של מהנדסים מוכשרים בחברה הערבית והם בהחלט יכולים לתת מענה למחסור הגובר בכוח אדם בתעשייה הטכנולוגית. אני מאמינה כי ככל שנצליח כך נעצים את המוטיבציה, הן בקרב המועמדים להשתלבות בעבודה במשרות טכנולוגיות והן בקרב החברות הטכנולוגיות לקלוט אותם”.

התכנית פועלת במרכז הארץ ודרומה ומעניקה למשתתפיה, בנוסף להכנה לעולם העבודה, גם קורס טכנולוגי מקצועי. לדברי אביבי, תוכנית זו עומדת במרכז המאמץ המשותף של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וארגוני החברה האזרחית לכלול את אזרחי ישראל הערבים בכלכלת ההיי-טק הצומחת.

ציבור אחר המודר משוק העבודה בכלל ומשוק ההיי-טק בפרט הוא החרדים. העמותה זכתה באחרונה במכרז אחר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשלב חרדים, בעיקר גברים, בשוק העבודה. מרבית ההשמות בקהל הגברים החרדים הן בקהילות מקומיות, בארגונים קטנים ובשכר מינימום. התכנית העלתה את הצורך לשילוב מגזר זה גם בעולם ההייטק, על מנת לאפשר התפתחותם הטכנולוגית והתקדמותם בשוק העבודה. גם כאן הרף שנקבע הוא 200 השמות בשנה בכל אחד מחמשת המרכזים שנפרסו בארץ. רף זה נחשב גבוה בשוק הטכנולוגי.

“שילוב חרדים בשוק התעסוקה מתגלה כמסובך אף יותר מזו של האוכלוסייה הערבית, שכן לרבים מהחרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה אין את כישורי הרף הנדרשים”, מסבירה אביבי. “לכן אחד הפתרונות שהגינו הוא לימודי תעודה במשך שנה לגברים חרדים: טכנאי סלולר בצפת, תמיכה טכנית בבית שמש ובית"ר עילית, בדיקות תכנה במודיעין עילית”.

החסמים הם רבים, היא מבהירה: החשש הטבעי של החברות הקולטות ושל המועמדים עצמם, פערים תרבותיים וחסמים אחרים הנוגעים לשיטות עבודה ולמוטיבציות. “הצגנו תפיסה שונה מהמקובל – לא עוד העסקה של גברים חרדים במכולת השכונתית רק כדי לסמן וי על עוד השמה, אלא שילוב חרדים בארגונים עם אופק תעסוקתי, שכר נורמלי וקריירה לטווח ארוך”, מדגישה אביבי.

יישום המכרז של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משותף לעמותה ולחברת פילת והוא מתבסס בין השאר על פרויקט קודם של הג’וינט ישראל שנמשך במשך עשור.

מסייעים לבעלי מוגבלויות

ציבור נוסף אליו מכוונת העמותה את פעילותה הוא אנשים עם מוגבלויות. בפרויקט תחת הכותרת TAP, העמותה מפעילה פיילוט שנועד לאפשר שילוב אנשים עם מוגבלויות במקומות העבודה ונועד לאפשר לחברות ולמפעלים לעמוד בתקינה החדשה המחייבת שילוב בעלי מוגבלויות בחברות העסקיות והממשלתיות בהדרגה עד לשיעור של 5% מסך העובדים. “פתחנו קורס QA לאנשים עם מוגבלויות ואנו עומדים על 70% השמה”, מדווחת אביבי.

"התוכנית פותחה בעקבות האמונה כי אנשים בעלי מוגבלויות יכולים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם בעולם התעסוקה הטכנולוגי וכן מתוך הרצון לקדם שוויון, להעניק את הכלים וליצור הזדמנויות תעסוקה משמעותיות. הצורך בתוכנית גובר לאור מצבם של אנשים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה בישראל. על פי נתוני הלמ”ס, שיעור התעסוקה בקרב אנשים בעלי מוגבלות עומד כיום על 43% ביחס ל- 70% בקרב אנשים ללא מוגבלות. כמו כן, רוב המועסקים עובדים במשרות לא מקצועיות בעלות שכר נמוך, למרות יכולותיהם הגבוהות".

לאור הצלחת הפרויקט ייפתח קורס QA נוסף, המיועד לבעלי מוגבלויות, בסיומו יקבלו הבוגרים סיוע במציאת עבודה המותאמת להם, בתחום אותו הם למדו.

שיתוף פעולה עם החברה האזרחית

בנוסף לכל הפרויקטים, העמותה משתפת פעולה עם לא מעט עמותות וחברות אחרות אחרות בזירה החברתית. כך למשל, פועלת העמותה בשיתוף עם חנה ראדו, הוגה ומייסדת Supersonas, המקדישה את חייה ליצירת שוויון מגדרי ולחיזוק מעמד האישה בישראל ובעולם, שהיא היוזמת, המייסדת והיו”ר של מקאן וואלי, סוכנות לניו-מדיה במצפה רמון. חנה עסוקה בהקמת שלוחה נוספת של מקאן וואלי בצפת ובטירה והעמותה תסייע לה בכך.

"החזון שלנו הוא לשנות את מפת התעסוקה בישראל על ידי מתן הזדמנויות, המסייעות למשתתפים להשיג עצמאות כלכלית, באמצעות עבודה בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק", מסכמת סי אביבי, הסוגרת שלוש שנות עבודה בעמותה ונראה שהנושא בוער בעצמותיה. “כאשר ההצלחות שלנו בהכשרה ושיעורי ההשמה הגבוהים שלנו יהפכו לחדשות ויראליות ברשתות החברתיות נוכל למנף זאת לטובת קידום שילובן של אוכלוסיות מודרות בשוק ההיי-טק הישראלי שאיכות התעסוקה בו והשכר בו גבוהים. כך נשנה מן היסוד את חייהם של נשים וגברים רבים מקרב הקבוצות המודרות וביחד עם גורמים אחרים בחברה האזרחית ובמגזר השלישי נחולל שינוי משמעותי לטובה בחברה הישראלית”.

תגובות