המהפך הנשי

המהפך הנשי

על הנשים שחוללו מהפכה במעמד האישה ב-70 שנות קיום המדינה

מאת: גלית שפיר
סחר ועסקים פורצות דרך

בשנת 1948 הוקמה הממשלה הזמנית ללא אף נציגות נשית, כאשר במגזר המוניציפלי כל ראשי הערים שכיהנו אז ברחבי המדינה הצעירה היו גברים. מה כן היה לנו בשנה שבה נוסדה המדינה? מפקדת חיל הנשים, מינה בן צבי, שופטת בבית משפט השלום, אוגניה וינוגרדוב, ונציגה דיפלומטית אחת, הצירה בברית המועצות, גולדה מאיר.

70 שנה חלפו מאז והנשים רק ממשיכות לשבור את תקרת הזכוכית ולכבוש עוד יעדים שנחשבו מעוזם של הגברים בכל המגזרים בחברה: כלכלה, פוליטיקה, ביטחון ועוד.

עלייה בייצוג הנשי בפוליטיקה

בתחום הפוליטי גולדה מאיר היא עדיין הסמן הימני. היא מונתה לראשונה לשרה ב-1949 ובמשך רבע מאה הייתה האישה היחידה שכיהנה כשרה. לימים נבחרה לראשת הממשלה ועד היום היא האישה היחידה שכיהנה בתפקיד. עם זאת, משנות ה-90' של המאה שעברה ועד היום חל גידול במספרן ובמעמדן של הנשים במערכת הפוליטית, שאותו ניתן לייחס גם לאימוץ מדיניות של שריון מקומות לנשים במפלגות.

נזכיר את הבולטות שבהן: שולמית אלוני – האישה הראשונה בתפקיד ראש האופוזיציה וכלת פרס ישראל על תרומתה למדינה ולחברה ; דליה איציק – האישה הראשונה והיחידה שכיהנה בתפקיד יו"ר הכנסת, וציפי לבני – האישה הראשונה שמונתה למ"מ ראש הממשלה וממשיכתה של גולדה מאיר בתפקיד שרת החוץ.

כיום מכהנות בכנסת 34 נשים המהוות 28% מסך כלל חברי הכנסת – מספר שיא של נשים בבית המחוקקים מאז היווסדו. בממשלה הנוכחית מכהנות ארבע שרות. שיעור זה של נשים מקרב חברי הממשלה עדיין לא דומה לשוויון המגדרי בחלק מממשלות המערב, אבל הוא מבטא התקדמות ניכרת.

צה"ל בחוד החנית של שילוב נשים

גם במערכת הביטחונית רשמו הנשים הישגים לא מבוטלים. ב-1994 הצליחה אליס מילר, מהנדסת אווירונאוטיקה צעירה, להשיג הישג חשוב כאשר בג"ץ הכיר בזכותן של נשים לקחת חלק בקורס טייס. אליס נאלצה להסתפק בניצחון עקרוני, שכן היא עצמה לא עברה את שלבי המיון. אך ניצחונה סלל את דרכן של הנשים לתפקידים שעד אז נחשבו נחלתם הבלעדית של המין הגברי. מאז חל שינוי דרמטי וצה"ל מהווה היום את חוד החנית בשילוב נשים בתפקידים "גבריים". נשים גם השתלבו בתפקידים בכירים במערכות הביטחון.

בתחום המדעים, זכתה פרופ' עדה יונת בפרס נובל לכימיה על מחקריה בתחום הצופן הגנטי לחלבונים והיא האישה הישראלית היחידה שזכתה עד היום בפרס זה.

מהפכה במגזר הפיננסי

בתחום הפיננסי והבנקאי אנו עדים בשנים האחרונות למהפך של ממש בכל הקשור למעמד האישה, כאשר צמרת הגופים הכלכליים מאוישת כיום על-ידי נשים ושלושה מבין חמשת הבנקים מנוהלים כיום על-ידי נשים.

גם במערכת המשפטית רשמו הנשים הישגים, אם כי הבולטים שבהם רק בעשורים האחרונים: בשנת 2006 מונתה בפעם הראשונה אישה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. מאז כיהנו בתפקיד זה שלוש נשים: דורית בייניש, מרים נאור ונשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, השופטת אסתר חיות. כיום מחצית מהשופטים בישראל הם נשים, ובשנה האחרונה מונו לראשונה נשים שופטות ממוצא אתיופי ואישה מוסלמית לתפקיד הקאדית בבית משפט השרעי.

נשים תמשכנה להיאבק

תחום התרבות והאמנויות משופע בנשים שהטביעו חותם, אולי משום שיותר מכל הוא מבוסס על כישרון ולא על קשרים ומרפקים. נזכיר את סופרת הילדים מרים ילין שטקליס, השחקנית חנה רובינא – הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, המשוררת והפזמונאית נעמי שמר, ששיריה הפכו לנכסי צאן ברזל, הזמרות יפה ירקוני ושושנה דמארי המזוהות עם ימיה הראשונים של המדינה ועם שירי המלחמות והשחקנית גילה אלמגור מלכת הקולנוע הישראלי ששיחקה ב-50 סרטים. כולן, אגב, זכו בפרס ישראל על תרומתן – בקולנוע, בתיאטרון, בספרות הילדים ובזמר העברי.

אחרי כל רשימת ההישגים המפוארת ולמרות ההתקדמות העצומה בשוויון המגדרי, עדיין ציבור הנשים – שמהווה 50% מהאוכלוסייה – לא זוכה לייצוג הולם בחלק גדול מהפעילות הפוליטית-החברתית והעסקית-כלכלית. עדיין קיימים פערי שכר בין נשים לגברים שהם מהגבוהים במדינות ה-OECD (22% למשרה מלאה).

בשנים הבאות נשים תמשכנה להיאבק על מקומן והשפעתן. הן תצעדנה בעקבות כל הנשים החזקות והמשפיעות שסללו להן את הדרך. נקווה כי בשנת ה-100 למדינה, בעוד 30 שנה, רשימת ההישגים תרחב ותגדל.

תגובות