מדד הגיוון

מדד הגיוון

מדד הגיוון הוא כלי חדשני למיפוי נתוני ייצוג ושכר של קבוצות מופלות בשוק העבודה

מאת: אלון שפירא
Diversity Works אקדמיה וחברה

מדד הגיוון הוא כלי חדשני וראשון מסוגו בישראל ובעולם, אשר מספק תמונת מצב של שילוב עובדים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות בשוק העבודה הישראלי. פיתוחו והכנתו של המדד הם פרי של שיתוף פעולה של חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. העבודה על המדד החלה בשנת 2015 וכללה מיפוי של נתוני ייצוג ושכר של קבוצות מופלות בשוק העבודה ופיתוח מדד הגיוון המדרג את ענפי הכלכלה השונים.

נתוני המדד והמיפוי מספקים נקודת מבט חדשנית ומקיפה על מצב הגיוון בשוק העבודה. הממצאים העיקרים של המדד מעידים כי הגיוון הוא סלקטיבי גם בתוך כל ענף כלכלי, כך שרמות הייצוג ושוויוניות השכר של חמש הקבוצות בתוך הענפים שונות משמעותית:

• נשים נמצאות בייצוג גבוה משאר הקבוצות, אולם סובלות מפערי שכר גדולים הדומים לאלו של ערבים ושל ילידי אתיופיה.

• ערבים וילידי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בתעסוקה לא-איכותית.

• חרדים מיוצגים בשיעורים גבוהים יחסית בחלקים מצומצמים של שוק העבודה, בעיקר בענפי ״צווארון לבן״.

• בני 45 ומעלה סובלים מייצוג נמוך במספר ענפי תעשיה חדשה, אולם שכרם גבוה יותר משכרם של בני 44 ומטה, למעט בשני ענפי ״צווארון כחול״.

פערים עמוקים בין האוכלוסיות הערבית והיהודית

מדוח מבקר המדינה משנת 2016 עולה, כי יש פערים ניכרים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים בתחומי התעסוקה. עקב חסמים רבים ומורכבים שיעור התעסוקה באוכלוסייה הערבית, איכות התעסוקה שלה והכנסתה ממנה פחותים במידה ניכרת מאלה של האוכלוסייה היהודית, וממדי העוני בקרבה גדולים בהרבה. ממצאי הדוח מלמדים כי הלכה למעשה מדינת ישראל לא צלחה ביישום עקרון השוויון המהותי בין אזרחי המדינה היהודים והערבים, ובמבחן התוצאה -שהוא החשוב – יש אפליה בין אזרחי המדינה.

הדוח קובע כי עדיין יש פערים ניכרים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית במגוון מדדי תעסוקה, כגון שיעורי התעסוקה, איכות התעסוקה וגובה השכר, גיוון התעסוקה, היקפה ורציפותה. גם לגבי מרכיבים הדרושים או המסייעים לאדם להשתלב בתעסוקה ולהתמיד בה, ובתעסוקה איכותית בפרט, יש פערים גדולים בין האוכלוסיות הערבית והיהודית. חלק מהפערים מקורם בהשקעה תקציבית קטנה של המדינה באוכלוסייה הערבית במשך השנים.

כדי לתת מענה אמיתי, מקיף ורציף לבעיית הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בתחום התעסוקה, וכדי להתגבר על קשיי היישום של התכניות הרב-שנתיות עבור האוכלוסייה הערבית, הדוח ממליץ לממשלה להכין תכנית אסטרטגית ארוכת טווח הנוגעת לסוגיה זו. על התכנית להבטיח את המשכיות התקצוב ורציפותו לאוכלוסייה הערבית ולאפשר גמישות ניהולית-תקציבית לשם ניצול מלא ואפקטיבי של הכספים שיועדו לאוכלוסייה זו. רק תכנית שכזאת תוכל להביא להגברת השוויון ולצמצום פערים משמעותי שיביא תועלות כלכליות וחברתיות לחברה כולה, וכן לסייע לפרטים בחברה הערבית להיחלץ מהעוני.

יעדים בתעסוקת חרדים

בשנת 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה הקובעת את יעדי התעסוקה לכלל האוכלוסייה בישראל לשנת 2020 .ההחלטה מתמקדת באוכלוסיות ששיעור התעסוקה בהן נמוך – חרדים וערבים. שיעור התעסוקה לנשים וגברים חרדים אמור לעמוד בשנת 2020 על 63%. ליעדים שנקבעו שלוש מטרות עיקריות:

• הגדלת התוצר לנפש והעלאת רמת החיים;

• סיוע לאוכלוסייה הענייה על ידי הגדלת ההכנסה שלה והקטנת התלות שלה בקצבאות;

• צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בחברה הישראלית בכללה.

להלן תמצית המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה באשר ליעדים הרצויים של תעסוקת חרדים בשנת 2025.

מקור: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

תגובות