מחקר: השתלת TAVI בגילאי 70+

מחקר: השתלת TAVI בגילאי 70+

האם השתלת TAVI בגילאי 70+ יכולה להשפיע על מדדים קליניים ותפקודיים בחודש הראשון שאחריה? מחקר מצא שינויים חיוביים מובהקים במדדים הקליניים שנבדקו, בעיקר אצל נשים, לצד מגמת שינוי מעורבת במדדים תפקודיים

מאת: מערכת 'במרכז העניינים'
במרכז העניינים בריאות ורפואה
פרופ' שמואל בנאי בעבודה

פרופ' שמואל בנאי בעבודה

 

בעשור האחרון תחום הקרדיולוגיה עובר התפתחות ניכרת בנוגע לביצוע פעולות זעיר-פולשניות המטפלות בבעיות קרדיאליות שונות. החל משנת 2009 הוכנסה טכנולוגיית החלפת מסתם אורטלי בצנתור TAVI כרוטינה לכלל הפעולות הנעשות במערך הקרדיולוגיה הפולשנית, בניהולו של פרופ' שמואל בנאי. על משימה זו מופקד בפועל פרופ' אריאל פינקלשטיין, המבצע פעולה זו מדי שבוע במרכז הרפואי שלנו, כאשר בימים אלו ניתן למנות כ-800 השתלות TAVI בניהולו. כחלק מעבודת תואר שני של החוקרת אפרת מרקולסקו במנהל מערכות בריאות, נבדקה הסוגיה "האם השתלת TAVI בגילאי 70+ יכולה להשפיע על מדדים קליניים ומדדים תפקודיים בהקשרים שונים בחודש הראשון לאחר ההשתלה". החוקרים הראשיים של המחקר היו: פרופ' אפשטיין, ד"ר תמיר ופרופ' בנאי. הם ביצעו עבודת מחקר זו בכ-120 מטופלים אשר עברו השתלת TAVI בשנת 2014 במחלקת קרדיולוגיה – יחד עם האחות האחראית, גב' דליה קנדלקר, ומנהלת המערך הקרדיולוגי, גב' סיגלית דיין.

לאחר אישור ועדת הלסינקי מוסדית לביצוע המחקר, בוצעו עיבודים סטטיסטיים בניהולו של ד"ר אריק שטויינויל, קרדיולוג בכיר במחלקה. מסקנות המחקר היו שחלו שינויים חיוביים מובהקים בשלושת המדדים הקליניים שנבדקו במחקר בעקבות השתלת TAVI, ובעיקר בקרב נשים. עם זאת, נצפתה מגמה מעורבת של שינוי במדדים תפקודיים. כמו כן, נמצא כי מגורים בסביבה תומכת משפיעים על שיפור תפיסת התפקוד של המטופל, וכך גם מגורים בבית לעומת מגורים במוסדות. עם זאת, ישנו שינוי בסטטוס התפקודי לאחר הפעולה (מעבר מעצמאות לנזקקות לעזרה כלשהי), וכן עלייה בצורך באביזרי ניידות ובמגורים עם אחר (בקרב שני המינים). לפי המחקר ישנה כדאיות טיפולית בהשתלת TAVI – כפעולה המשפרת מדדים קליניים אצל מטופלים ופרוגנוזה.

תגובות