פסל משמעות

פסל משמעות

דמויות קדמוניות ופני פרעונים, שהציתו את דמיונה של גיל זהר מאז ילדותה, העניקו השראה לתכשיטים מפוסלים שעיצבה ובהמשך גם לפסלי זהב בדמות גיבורי-על. כמי שכבר מוכרת בעולם בזכות יצירותיה, היא מודעת להשפעה הממגנטת שיש להן ולחיבור המיידי של מי שנשבה בקסמן

מאת: תמר מאור
Designer סגנון חיים

   מימוש אהבת ילדות.
   גיל זהר (צילום פרטי)

פסלי ענק מצופים זהב של דמויות ממצרים העתיקה, פני פרעונים וכנענים מפוסלים בתכשיטים ייחודיים, וחרפושיות קסומות וזוהרות. אלה ואחרים לקוחים מאוסף יצירותיה של האמנית גיל זהר, שהפכה בזכותם לאחת הישראליות המעניינות בעולם בתחום הפיסול.

זהר (45), נשואה ואם לשניים, מתגוררת בתל אביב, עיתונאית לשעבר, החליטה לקחת פסק זמן לטובת אימהות. בזמן זה החלה ליצור תכשיטים בהשראת מצרים העתיקה ומסופוטמיה, ופתאום זה פרץ ממנה החוצה, אבל הרגיש כאילו היה שם תמיד.

"כבר מגיל שלוש הייתה לי אובססיה לתקופה הזו", היא מספרת. "אמא שלי, דוקטור לתולדות האמנות, לקחה אותי להדרכה שעשתה במוזיאונים ובתערוכות בחו"ל. כשהתלוויתי אליה נשארתי תקועה במחלקה של מצרים העתיקה במוזיאון בלונדון. הייתי מהופנטת. זה היה מאגי. לא הסכמתי לזוז משם. שנתיים מאוחר יותר היא חזרה ממצרים והביאה לי חרפושיות. המצרים פיסלו בתוך אבן דמות של חיפושית זבל, שהיא אחד האלים החשובים שלהם, ומסמלת את בריאת העולם. כשהילדים סביבי שיחקו חמש אבנים אני שיחקתי עם חמש החרפושיות האלה. הייתי בת שש.

"נמשכתי לאורך כל הילדות, וגם בבגרות, לתקופה הזו, אם זה בספרים, בסרטים, בספרי אמנות, במוזיאונים בעולם. זה היה חזק ממני וליווה אותי. לא היה הסבר הגיוני כי זה בער בתוכי". במקביל, הייתה האובססיה לתכשיטים. "היה לי אוסף של כל סוגי התכשיטים, לאו דווקא תלוי תקופה או סגנון מסוים, אלא הכל מהכול. תכשיטים מדוכנים, וינטג', שוקי פשפשים בפריז או בלונדון, טבעות שהביאו לי מיפן".

התכשיטים של זהר. מתוך תערוכת black abstract בגלריית גל גאון (צילום: רון קדמי)

פסל כתכשיט

שני הדברים, מצרים העתיקה והרעב הגדול לתכשיטים, התחברו אצלה יחד ולפני שלוש שנים החלה לייצר תכשיטים. "ברגע שיצאתי החוצה עם התכשיטים, הפידבקים שקיבלתי מהסביבה היו שזו אמנות שעושים אותה על הגוף. שרשרות, צמידים, עגילים. אני והסביבה התייחסנו לזה בתור פיסים של אמנות. אני מייצרת גם כיום תכשיטים שהם פריטי אספנות ממוספרים, עד סדרה של שבע, ומתייחסת אליהם כאל פריט ממכונת זמן שדרכה אפשר להתחבר לעולם אחר ולתקופה אחרת.

"זה בדיוק כמו לענוד פסל. אמנות שהולכת איתך לכל מקום. פסל, שהוא יציקת ברונזה במשקל 30-40 ק"ג, קשה הרי לשנע. ואני מתייחסת אל התכשיטים בדיוק אותו דבר. הם מסיביים וגדולים, לא עדינים, אבל בהחלט אפשר לתפקד איתם. הם חלולים מבפנים, כדי שיהיו יותר פרקטיים ולא יפריעו לתפקוד היומיומי. הגודל שלהם הוא חלק מהכוח שלהם. ואז אמרתי לעצמי, למה לא לקחת את האמנות הזאת ולהגדיל אותה לפסלים?"

וזה מה שעשית.

"זה לקח אותי למקום של אוצר אבוד, בו אני כאילו מנסה להחזיר לעצמי ולהקים ולברוא מחדש אוצר גדול של תכשיטים ושל פסלים ושל כל הדברים הקסומים והמסתוריים מהתקופה ההיא, של מצרים העתיקה, התרבות הכנענית, אשור ובבל".

הפסלים שזהר יוצרת אינם רפליקות של התכשיטים. "מקורות ההשראה, התשוקה, האש והרפרנסים מגיעים מאותו המקום, אבל לעולם זה לא יהיה אחד לאחד. אף פעם לא אותו מודל וגם לא אותו סיפור. גם תהליך הייצור שונה וגם המקומות הפיזיים. כדי לייצר תכשיטים – צריך כלים אחרים לגמרי מלייצר פסלים".

בסתת החתולה המצרית והספינקס השומר עליה בגלריית גל גאון (צילום: גיל זהר)

גיבורים על-זמניים

את הפסלים שלה מציגה זהר בגלריה של גל גאון, היא השתתפה ביריד צבע טרי, ובנובמבר הקרוב היא עומדת להציג בתערוכה בגלריה של אדריאן סבסטיאן בפריז. "יהיו שם חמישה פסלים חדשים שיהיו יותר גדולים ממה שייצרתי עד עכשיו, בגובה 1.30-1.70 מטר. אני חולמת לייצר פסלי רחוב ענקיים, או כאלה שיוצבו בכניסה לבניינים, אבל עלויות הייצור כל כך גבוהות שאני נאלצת להמתין עם החלום".

בינתיים היא מייצרת פסלים קטנים, בינוניים וגדולים, כולם בעלי משקל ועם סיפור היסטורי-מודרני. "דינא גרהאם", לדוגמה, הוא הפסל הגבוה ביותר שלה: אישה כנענית שחורה עם בסתת זהב על הראש. גובהה מטר ועשרה והיא שוקלת כ-40 ק"ג. עלות ההפקה שלה הייתה יקרה בהתאם, הרבה בזכות העובדה שאת פסליה היא מצפה בזהב 24 קראט.

מה הסיפור מאחורי הפסל?

"דינא היא בתם של יעקב ולאה. כולם מכירים את הסיפור על 12 הבנים, שהפכו לשבטים, אבל הבת לא מוזכרת מלבד פעם אחת, סביב סיפור האונס שלה בידי נסיך שכם. לפי הסיפור התנ"כי, הפמליה של יעקב עצרה ליד שכם, דינא יצאה מהאוהל, נחטפה על ידי אנשי נסיך שכם, הובאה לארמון והנסיך אנס אותה בברוטליות. לימים הגיע הנסיך בעצמו למחנה יעקב וביקש את ידה של דינא.

"נושא מעמד האשה וקמפיין Metoo# התחברו לי לרוח התקופה. גרהם – על שם אשלי גרהאם, דוגמנית הפלאס סייז הראשונה שמככבת על שערי מגזינים נחשבים וקיבלה קמפיינים יוקרתיים וגדולים של חברות מסחריות גדולות ומובילות. חיברתי בין אשלי גרהאם, שמייצגת את 2018, יחד עם דינא מהסיפור התנ"כי וזילות מעמד האישה בתנ"ך, שלא זכתה לקבל שבט משלה וזכתה לחצי איזכור".

     אקווה מן סובק, יציקת ברונזה בציפוי זהב.
     מתוך יריד האמנות צבע טרי
     (צילום: גדעון לוין. לחצו להגדלה)

זהר גם יצרה את שלישיית פסלי "סופר הירוז" ובהם את "פסל אקווה מן סובק". "סובק היה אל במיתולוגיה המצרית, שזוהה עם תנין היאור. דמותו נקשרה לפוריות ולעוצמה צבאית. יש לו ראש של תנין וגוף אדם, והאמינו שיש לו יכולות כישוף ומיניות גבוהה. האקווה מן היא דמות דמיונית של גיבור-על שמופיע בחוברות קומיקס ובסרטים.

"חיברתי בין שניהם כי האלים של העבר היו בעלי יכולות על-אנושיות וגם סופרמן, וונדרוומן, הגיבורים של ימינו, הם בעלי תכונות על-אנושיות וכוחות-על. עשיתי שעטנז וחיבור ביניהם".

הפסל "האישה הבלתי נראית סחמת", מבוסס על סחמת, אלה מצרית עם ראש של אריה, אחת האלות החזקות. "האמינו שהנשיפה שלה עיצבה את המדבר ושיש לה כוח למנוע מחלות ויכולות לחימה שהפכו אותה למגינת מלכי מצרים. היא הייתה אלה עם כוחות-על. הפרעונים דאגו להקיף עצמם בדמות שלה.

"האישה הבלתי נראית היא גיבורת-על שהופיעה בקומיקס בפעם הראשונה ב-1961. היה לה שדה כוח בלתי נראה והייתה לה יכולת ליצור מבנה אנרגיה".

לקוחותיה של זהר הם אספני אמנות, אבל היא הופתעה במיוחד כשגילתה שאת התכשיטים שלה רוכשים גם גברים. "הם מתחברים לסיפור מאחורי התכשיט. אם הייתי צריכה לאפיין את הלקוחות שלי אז אומר שהם סופר אינטליגנטים, אנשים שקונים בקניית דחף. הם רואים ורוכשים באותו הרגע כי זה החיבור הראשוני שחזק מהם. או שאת לא מתחברת אליהם ולא מבינה מה עומד מאחוריהם ומה כוחם, או שאת הופכת למגנט. אז הלקוחות שלי חוזרים. מי שנסחף אחריי – מאוד דומה לי".

תגובות

Comments are closed