עיר חכמה – לא רק טכנולוגיה

עיר חכמה – לא רק טכנולוגיה

ערים חכמות אמיתיות רואות בטכנולוגיה אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. אמצעי לשיפור השירותים המוניציפליים, להקטנת הפערים החברתיים, לחיזוק אוכלוסיות חלשות ולשמירה על הסביבה

מאת: ד"ר הרולד וינר
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות


נדמה שכל ראשי הערים מסביב לעולם נמצאים במרדף אחרי התואר נחשק של "עיר חכמה", "עיר דיגיטלית", או "עיר טכנולוגית".
ואכן, בשנים האחרונות הערים החכמות יצרו הזדמנויות אמיתיות ורבות עבור יזמי סטארט-אפים, משקיעי הון סיכון, חברות טכנולוגיה ושירותים, ראשי ערים ועוד.

גם ישראל יכולה להתגאות בפתרונות טכנולוגיים פורצי דרך עבור ערים חכמות המיושמים מסביב לעולם. לפני כמה חודשים, היתה לישראל נוכחות מרשימה בכנס העולמי של ערים חכמות בברצלונה. ראשי ערים מסביב לעולם מבקרים לעיתים קרובות בישראל על מנת לאתר טכנולוגיות חדשות עבור תושביהם.

שימוש בחדשנות

כשניגשים לתחום של ערים חכמות, ישנה חשיבות רבה בניתוח וזיהוי הגורמים הנחשבים ל"חכמים" ומטרתם. הטמעה ואימוץ טכנולוגיות אינם יכולים להפוך למטרה בפני עצמה. עיר אינה הופכת ל"עיר חכמה" אך ורק ברכישת עוד ועוד טכנולוגיות חדשניות (כגון: חיישנים, מערכות בקרה, מונים חכמים, טכנולוגיות אלחוטיות וכדומה). טכנולוגיה וחדשנות מהווים רק אמצעים שיאפשרו לעיר להפוך ל"עיר חכמה אמיתית".

ככלל, עיר הופכת ל"חכמה" כאשר היא משתמשת בחדשנות על מנת להיטיב עם כלל תושביה, ונעזרת בכוחה של הטכנולוגיה על מנת לאפשר, בין היתר, נגישות וניתוח של נתונים רבים בזמן-אמת (Big Data), ובכך מייעלת ומשפרת את המערכות העירוניות, מיטיבה עם איכות החיים של תושבי העיר, ומקלה ומשפרת את חיי היום-יום של התושבים.

מטרה כללית זו, כוללת יעדים חשובים, כגון:
1. צמצום הפערים החברתיים והאי-שיווין, תוך יישום של מודלים של "כלכלה שיתופית" בין תושביה.
2. מתן אפשרות לתושבים לחיות בסביבה בת-קיימא, בטוחה, נקייה וירוקה יותר (למשל, דרך פתרונות מתחום ה-cleantech) ושיפור השירותים המוניציפליים והמערכות העירוניות הקיימות (לדוגמא: מערכת הבריאות – דרך פתרונות מעולם ה Digital Healthcare, מערכת התשלומים – דרך פתרונות מעולם ה-Fintech, ומערכת התחבורה – דרך פתרונות מעולם ה- Smart Transportation).
3. סיוע לאוכלוסיות מגוונות כגון: האוכלוסייה המזדקנת בעיר, בעלי מוגבליות, סטודנטים, מחפשי עבודה ועוד.

טכנולוגיה לשירות האזרחים

באופן קונקרטי, ניתן כבר לזהות טכנולוגיות, שמאפשרות לערים מסביב לעולם בכלל ובישראל בפרט, להשיג יעדים אלה:

1. כלכלה שיתופית – קיימים בעולם כמה מודלים של "כלכלה שיתופית" המיושמים במגוון תחומים ועבור מוצרים ושירותים רבים. נדמה שהסביבה הכי טבעית עבור יישום מודלים של כלכלה שיתופית היא דווקא העיריות. מערכות וטכנולוגיות הכלכלה השיתופית (כגון, אפליקציות, פלטפורמות אינטרנטיות וחברתיות ברשת וכדומה) עובדות, בדרך כלל, ביעילות רבה יותר במסגרת של קהילה מקומית. כלומר, הנגישות של כלכלת השיתוף אינה יכולה לבוא לידי ביטוי אך ורק בנגישות הטכנולוגית/דיגיטלית (אפליקציה וכיוצ"ב) של הפתרונות, אלא גם בנגישות הפיזית בין האנשים והחפצים, ובכך לאפשר שיתוף מהיר ויעיל. הסינרגיה בין עיר חכמה לכלכלת השיתוף תלויה, כמובן, בנכונותה לחדשנות של העיריה. כמות הפלטפורמות המאפשרות את כלכלת השיתוף (אפליקציות, אתרי אינטרנט וכיוצ"ב) רק תעלה בשנים הקרובות, כך שלמעשה, שילובן של אותם פלטפורמות בערים תלויה בעיקר ברצון ובחזון של העיריה ותושביה.

2. אנרגיה וסביבה – כל מי שעקב אחרי התפתחות ההשקעות בתחום הקלינטק, אינו יכול להתעלם מהשינויים שעבר התחום בשנים האחרונות. אנו נמצאים בשנים האחרונות בגל השלישי של הקלינטק, אשר מעודד התייעלות אנרגטית ופתרונות טכנולוגיים לשמירה על הסביבה, לאו דווקא דרך שימוש בחומרה, אלא דרך מינוף של טכנולוגיות תוכנה, אינטרנט, חיישנים, מובייל וכדומה. לאחרונה התבשרנו על המיזוג המרשים של חברת OPOWER לחברת Oracle עבור יותר מחצי מיליארד דולר. Opower הינה חברת SAAS בארה"ב המספקת מידע ללמעלה מ-50 מיליון משקי בית בארה"ב. למעשה, Opower מספקת מידע יותר "ידידותי למשתמש" בקשר לצריכת החשמל שלהם, יחד עם המלצות אישיות כיצד לחסוך באנרגיה וכסף. הפלטפורמה של Opower מצליחה לחסוך אנרגיה (דרך שינוי התנהגותי של משקי הבית) בכמות המספיקה לעיר של מיליון תושבים במשך שנה. הערים החכמות הינן חלק אינטגרלי של תחום הקלינטק, ותהליך האורבניזציה מציע הזדמנות גדולה לעולם הסטארט-אפים. הטכנולוגיה הקיימת יכולה כבר עתה לגרום לסביבה נקייה ובריאה יותר. נדרשת חשיבה יצירתית ורצון של כל הצדדים המעורבים (חברות חשמל, לקוחות, עיריות) לשתף פעולה.

3. בריאות – גם תחום הבריאות עבר שינויים רבים בשנים האחרונות, עם עלייתו המטאורית של תחום ה- Digital Healthcare. כיום, ניתן כבר לדמיין מצב שבו נוכל לסרוק את גוף האדם בצורה מדויקת ואיכותית, ולתקשר ממרחק ובאופן אוטמטי עם רופאים ומומחים אשר יכולים לנתח את התוצאות של הסריקה. כמובן שעל מנת לאפשר שינוים אלו, נדרשת חשיבה מחודשת, מקורית ונועזת של כל מערכת הבריאות של העיר, על מנת לאפשר שיתוף יעיל יותר בין רופאים, טכנולוגיה, חברות, יצרני תרופות ומכשור רפואי מתקדם.

4. רווחה – בנוסף, ערים שברצונם להיחשב כחכמות, חייבות גם לפעול בחוכמה עבור אותם אוכלוסיות מיוחדות אשר זקוקים, לעיתים קרובות, לסיוע רב יותר. מערכות נגישות יותר, מערכות מידע פשוטות יותר, המספקות מידע עדכני וחשוב, חיישנים המזהים נפילות, התראות בזמן אמת וכיוצ"ב. ניתן כבר היום לשפר באופן משמעותי את חייהם של אוכלוסיות אלו.

לסיכום, הדגש והמרכז של כל עיר חכמה חייב להיות האזרח והטכנולוגיות הם כלים להשיג מטרות אלה. כאשר עיר חכמה שמה לה כמטרה אימוץ טכנולוגיה לשמה במקום לשים את התושב במרכז, ה"חכם" במהרה הופך ל"טיפש", דבר אשר מוביל להרחבת האי-שוויון והפערים חברתיים. עיר חכמה היא אותה עיר שיש בה ראש העיר חכם, אשר משכיל לרתום את מגוון הטכנולוגיות הקיימות על מנת להיטיב עם התושבים והאזרחים ולהשפיע לחיוב על הסביבה והחברה.


הכותב הוא מנהל שותף של קרן הון הסיכון Terra Venture Partners וחממת Terralab Ventures. הקרן עוסקת בהשקעות אימפקט בשלבים המוקדמים, והיא מנהלת כיום 20 חברות בתחומי הקלינטק, חקלאות, ערים חכמות, תחבורה ירוקה, יעילות אנרגטית, מכשור רפואי ותחומים נוספים.

תגובות