עיר חכמה לפי מידה

עיר חכמה לפי מידה

המודל שמציגה תל-אביב-יפו לעיר חכמה כולל שיתוף ומעורבות של התושבים, תוך דגש על כלכלה שיתופית, חינוך חכם ותחבורה חכמה. אך כדאי לזכור שלכל עיר המאפיינים שלה ויש להתחשב בהם בעת עיצוב מודל המקומי של עיר חכמה

מאת: ליאורה שכטר
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות

מהי עיר חכמה? אין לכך תשובה מוחלטת, שכן אין כיום הגדרה בין-לאומית מוסכמת לעיר חכמה. ד"ר בויד כהן, אחד החוקרים המובילים בתחום, מגדיר את העיר החכמה כ"גישה רחבה וכללית לשיפור איכות חיי התושבים, שיפור היעילות התפעולית של העיר ופיתוח הכלכלה המקומית".

ובכן, מה על ראש עיר המעוניין להגדיר את חזון העיר העתידית שלו, לעשות? אין לכך ספרון הדרכה – שכן לכל עיר דנ"א משלה, לכל עיר תרבות שונה, הרכב אוכלוסייה שונה, מצב כלכלי שונה, ולכן לכל עיר מיקוד ודגשים שונים ביישום העיר החכמה.

תל-אביב-יפו לדוגמא, מאופיינת בקצב החיים המופלא שלה. אירוע רודף אירוע, מספורט דרך קולינריה ועד אירועי תרבות. היא מצטיינת באווירה של חדשנות, כאשר ריכוז חברות הזנק (סטארט-אפים) בעיר הינו מהגבוהים בעולם ואוכלוסיית העיר מאופיינת באימוץ טכנולוגיות בקצב מהיר. כמו כן, אוכלוסיית העיר מאופיינת ברמת מעורבות גבוהה, מהנעשה בעיר ועד היבטי הקהילה.

מעורבות ושותפות תושבים

כל אלה הופכים את תושבי העיר לנכס העיקרי שלה, ולכן בתל-אביב-יפו מעורבות ושותפות תושבים (Engagement) הינו המיקוד העיקרי של תפיסת העיר החכמה. ברוח זו הוגדרה דיגיתֵל – תפיסת השירות לתושב. דיגיתל מורכבת ממגוון רחב של שירותים, החל מפרויקט ייחודי בעולם של מועדון תושבים וכרטיס העיר – המספק לתושבים מידע מותאם אישית, בדחיפה, בהתאם למאפייניו האישיים ותחומי העניין שלו. ברוח זו אם/אב יקבלו הזמנה ל"שעת סיפור" המתרחשת היום במרכז הקהילתי הסמוך למקום מגוריהם, תושב חובב תרבות יקבל סמס על מבצע "הדקה ה-90" להצגה היום ובהנחה ניכרת,  חובבי ספורט יקבלו הזמנה  לרישום למרתון תל-אביב-יפו, בהנחה. ובעת נזילה בצינור מים, יקבלו תושבי הרחוב הודעה המעדכנת אותם על המרחש. התפיסה היא לספק שירות פרואקטיבי ומשתף.

ברוח הדנ"א של העיר, שיתוף ציבור הינו אחד הדגשים החשובים בתפיסת העיר העתידית של תל אביב-יפו, מתוך רצון להפוך את התושב למעורב בניהול העיר ולמשפיע על השירותים אותם הוא מקבל.  לכן, בשנתיים האחרונות הולכות ומתרחשות בעיר עוד ועוד פעילויות של שיתוף ציבור, המשלבות הן מפגשים פיזיים והן מפגשים וירטואליים, תוך שיתוף הציבור הן בנושאים אסטרטגיים של עיצוב  פני העיר לשנים הבאות (למשל, באירוע גדול של שולחנות עגולים שהתקיים בכיכר רבין) והן בנושאים נקודתיים יותר (כגון שיפוץ ושיקום שכונת המגורים של התושב, בפרויקט 'תושבים עושים עיר').

 

סיוע לסטארט-אפים

העיר תל-אביב-יפו דוגלת בעידוד חברות הזנק, מתוך מטרה לייצר אקו-סיסטם של חדשנות ומתן שירות לתושב. בעיר מושקת בימים אלה מדיניות עירונית לסיוע לסטארט-אפים, כאשר כבר כיום פועלים שלושה מרחבי עבודה, המספקים מקום עבודה ואינטרנט לסטארט-אפים. בנוסף, העירייה תאפשר החצנה של מאגרי מידע נדרשים, שיחה עם מומחה עירוני להבנת תהליכי העבודה, שיתופי פעולה ועוד.

תחבורה, חינוך ואנרגיה

תחומים נוספים שכלולים בחזון העיר החכמה שמעצבת תל-אביב-יפו כוללים:

תחבורה שיתופית – המגמה החברתית של כלכלה שיתופית, מסייעת בהורדת יוקר המחיה, תוך כדי שינוי תפיסת העולם, לדוגמה, אין יותר צורך להיות הבעלים של אופניים, ניתן לקבל את אותו השירות באמצעות שימוש בפתרון אופניים שיתופי, כדוגמת "תל-אופן". ואולי יש לתפיסה החדשה גם יתרונות, אין יותר צורך לתקן פנצ'ר באופניים – העירייה תעשה זאת עבורך. תפיסה זו יכולה לתמוך ביצירת מציאות חדשה בהיבט התחבורתי, למשל פרוייקטי שיתוף נסיעות, שיתוף אופניים ושיתוף רכבים יכולים לסייע בצמצום היקף הרכבים בעיר (הקטנת גודש התנועה), הקטנת זיהום האוויר והגדלת היצע החניה. בתל אביב-יפו פתרון "תל-אופן" פרוס ב-168 תחנות, עם כ-2,000 זוגות אופניים, כאשר מידי יום מתבצעות בעיר כ-7,000 נסיעות באופניים. הפרויקט הורחב עתה גם לערים הגובלות בתל אביב-יפו, גבעתיים ורמת גן, וערים נוספות כגון בת-ים וחולון נמצאות בתהליך הצטרפות, כל זאת מתוך מטרה לייצר רצף מטרופוליני. גם פרויקט שיתוף רכבים נמצא כיום בייזום בתל אביב-יפו ואף פורסם RFI לנושא.

חינוך חכם – חינוך הדור העתיד הינו מפתח לקיום ושימור העיר החכמה. השקעה בחינוך מתקדם וטכנולוגי הינו נדבך קריטי על מנת לקיים עיר חכמה. תקשוב בתי הספר, הן בתשתיות טכנולוגיות והן בתכני הלימוד וקידום שיטות ההוראה הינו משימה חשובה. ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, התווה כי נושא החינוך יהווה יעד מרכזי, עקב כך יושם פרויקט תקשוב של בתי הספר היסודיים, מוסדו כיתות מתוקשבות, החלו להתקיים שיעורים מתוקשבים, תוך שימוש במערכי שיעור מתוקשבים ומתן שיעורי בית מתוקשבים, כאשר פורטלי בתי הספר כוללים, בין היתר, אזור אישי לתלמיד (משימות מתוקשבות ושיתוף מידע לימודי בן מורה ותלמיד). תוכנית זו מתרחבת בימים אלו לחטיבות הביניים ובהמשך גם לבתי הספר העל-יסודיים.

התייעלות אנרגטית – שיפור היעילות התפעולית בעיר הינו תחום מוגדר יחסית, לרוב המדובר בחיסכון אנרגטי בתחומים כגון מבנים חכמים ותאורה במרחב הציבורי. בתחום המאור השאיפה היא לשליטה אופטימלית בזמני הדלקת הנורות ברחוב על ידי הסבת הנורות לנורות לד חסכוניות וביצוע עמעום של עוצמת התאורה בשעות הליל המאוחרות, לעיתים בסיוע של חיישנים המנטרים את רמת האור הטבעי ולעיתים אף את התנועה ברחוב. בתל אביב-יפו קיים מערך שליטה ובקרה מרכזי על מערך המאור ומבוצעים פיילוטים של שימוש בתאורת לד, לקראת הסקת מסקנות לפני יישום ברמה העירונית.

תשתיות טכנולוגיות – בנוסף, חשוב להשקיע תחילה בתשתיות טכנולוגיות תומכת, כגון פריסת סיבים אופטיים ברחבי העיר ופריסת אינטרנט אלחוטי ברחבי העיר, כל זאת על מנת לתמוך בפתרונות של עיר חכמה ועל מנת לאפשר קישור של התושבים לרשת האינטרנט לצריכת שירותים במרחב הציבורי.

לסיכום, יישום מוצלח של עיר חכמה מחייב התאמת המיקוד והפתרונות לדנ"א של העיר, לתרבות המקומית, לחוזקות ולאתגרים המרכזיים של כל עיר. אומנם ישנם קווים מנחים משותפים לעיר חכמה, כגון פריסת תשתיות, התייעלות תפעולית בתחום המאור ועוד, אולם על מנת לייצר הצלחה, חשוב למקד את הפתרון במאפיינים ובייחודיות של העיר. יישום עיר חכמה הינו תהליך. המגוון הרחב של תחומי העיסוק בערים ועומק היישום מחייבים זמן. מאחר ואין ספרון הדרכה ונדרשת התאמה ייחודית לכל עיר, זהו תהליך למידה המחייב טיוב ושיפור מתמיד. נדרש להגדיר תבחינים, יעדים, לייצר תהליך מדידה ולהתקדם צעד אחר צעד.


הכותבת היא מנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו

תגובות