ערים חכמות = ערים ירוקות

ערים חכמות = ערים ירוקות

הגיע הזמן שהערים בישראל יהיו אלה שינתבו את החדשנות הישראלית לפתרון המשברים הגדולים של הערים במאה ה-21, באמצעות הפיכתן לערים חכמות וירוקות

מאת: אדריכל רפי רייש
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות

העולם ניצב בפני שורה של אתגרים, מהגדולים והמשמעותיים שהכירה האנושות. הקיימות העירונית נמצאת תחת מתקפה עם התגברות השפעות תופעות הטבע והעיור המואץ, שמעצים את משבר הדיור והפערים החברתיים הנובעים מכך. כל אלה מעלות שאלות משמעותיות בדבר רלוונטיות הכלים הקיימים להתמודד עם משבר האקלים ועם עיצוב החברה העתידית.

חצי שנה חלפה מאז שנחתם ההסכם ההיסטורי בועידת פאריז, בו החליטו מדינות העולם על מתווה מוסכם למאבק בשינויי האקלים ובשבועות האחרונים התחולל מהלך דרמטי שבו גובשה קואליציה של 7,100 ערים מ-119 מדינות החולשות על 8% מסך כל האוכלוסייה העולמית, שמעמידות עצמן בחזית המאבק בשינויי האקלים.

מטרת הקואליציה, שאמורה להתחיל לפעול בראשית 2017, היא לגבש תשתית של ידע ויכולות בין הערים ולשפר את זרימת המידע ביניהן, כך שההישגים במציאת פתרונות – שיצמצמו את היקפי הנזקים שבהתחממות ויהפוך אותן לחסונות מפניהן – יהפכו לנחלת הכלל, או במילים אחרות: הפיכת ערים לחכמות.

הקמת הקואליציה מלמדת, כי צדק חיימי לרנר, ראש העיר של קוריטיבה בברזיל, מחלוצי המהפכה העירונית הירוקה, שאמר כי "העיר היא לא הבעיה, אלא הפתרון". אמנם, הערים תופסות רק 2% משטח כדור הארץ, אך למעלה מ-70% מהפעילות הכלכלית במדינות מתפתחות ויותר מ-90% מהפעילות במדינות מפותחות, מתבצעת בסקטור העירוני. רוב רובה של פעילות זו מתבטאת בצריכת משאבים והפקת אנרגיה ואכן יותר מ-85% מפליטות גזי החממה בעולם מגיעים מהערים.

המעבר לערים חכמות כמענה לאתגרי הקיימות נותן אותותיו בשנים האחרונות. כך למשל, ארגון איקל"י (ארגון גלובלי מרכזי הפועל לקידום קיימות עירונית בשלטון המקומי) הכריז ב-2014 על פיילוט אירופאי לקידום ניהול חכם של ערים בדגש על תחומי קיימות, חוסן עירוני ושיתוף ציבור. בשלוש ערים – ברצלונה, קלן ושטוקהולם – הגדירו פרויקט חמש שנתי (במימון האיחוד האירופאי), שיוביל לצמצום צריכת אנרגיה ב-60%, צמצום פליטות פחמן מתעבורה ב-60% ויצירת 1,500 מקומות תעסוקה חדשים. ממחקר עדכני של חברת מקינזי העולמית, המלווה את הנושא מזה שנים, עולה כי בחירת אסטרטגיות חכמות לערים, יכולה להוביל גם ליתרונות כלכליים וסביבתיים ברורים, וזה כולל: צמצום כ-20% בפקקי התנועה (אשר אחראים רק בישראל לעלויות ישירות ועקיפות העומדות על קרוב ל-15 מיליארד שקלים בשנה), כ-80% בפחת המים (עלות הפחת מוערכת בישראל בכ-250 מיליון שקלים בשנה), כ- 40% בפסולת (עלויות מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה) ועד ל-50% בצריכת האנרגיה.

עם זאת, האתגרים בהפיכת ערים לירוקות ולחכמות עודם רבים. ברמה העולמית, עלינו לשנות את ההגדרות הקיימות של ערים חכמות ולהתאימן גם לערים בינוניות וקטנות בעלות משאבים מוגבלים, ולפיכך להתייחס לעיר חכמה כעיר המשלבת את הקהילה המקומית, אמצעים לאיסוף מידע ומערכות תומכות החלטה, לטובת שיפור החוסן והקיימות, איכות החיים והתחרותיות והכלכליות של עסקיה.

ברמה הלאומית, ישראל אינה ערוכה לניצול מירבי של הפוטנציאל. המדינה צריכה לפעול לצמצום ועדכון רגולציות עירוניות ולפעול להסרת חסמים ואף להתוות את הדרך, לרבות מימון הפעולות הראשונות ברשויות המקומיות, אשר כיום מתקשות אף לסיים את שנת התקציב ובוודאי לא ערוכות לשינויים משמעותיים, על אף שאלה ישפרו את ניהול התקציב, את השירות לתושב ויחסנו את הערים בהתמודדות אל מול אתגרי הקיימות.

פעולות של הממשל המרכזי, יוזמה ומנהיגות של השלטון המקומי, לצד דחיפה של קהיליית העסקים וההשקעות הישראלית, עשויות לנפק לישראל בזמן קצר הן נתח משמעותי מהשוק הצפוי, כפי שחוזים מכוני המחקר העולמיים, תוך הגדלת שוק התעסוקה בתחומי החדשנות כמענה לאתגרי הקיימות והשירותים העירוניים ותוך שיפור והתייעלות משמעותית של פעילות השלטון המקומי.

ישראל היא אומת הסטארט-אפ וככזו הגיע הזמן שהערים בה יהיו אלה שיובילו את הנטייה הישראלית לחדשנות לפתרון המשברים הגדולים של הערים במאה ה-21.


הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים. לשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים וכיום מנכ"ל חברת SUITS- אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה.

* הנושא המוצג במאמר יידון בהרחבה בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, תחת הכותרת: "בנייה ירוקה וערים חכמות", שייערך ב-20-21 בספטמבר 2016, במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל" בתל- אביב

תגובות