לדלג מעל משוכות השפה והתרבות

לדלג מעל משוכות השפה והתרבות

תוכנית המנטורים של עמותת ITWorks מניחה את התשתית לבניית נטוורקינג הייטקי בחברה הערבית. שני צמדים של מנטור-חניך מספרים על העבודה המשותפת שנועדה לאפשר למהנדסים ערבים לדלג מעל המשוכות בדרך לעבודה הנכספת בהייטק הישראלי

מאת: יובל גמליאל (צילומים: יח"צ)
Diversity Works אקדמיה וחברה

אחד הקשיים הגדולים ביותר שבו נתקלים סטודנטים ערבים בתחום ההייטק, הוא חוסר יכולתם למצוא עבודה בתעשייה על אף הישגיהם הגבוהים בלימודים ויכולותיהם האישיות. הסיבות הנפוצות לקשיים אלה הן מחסום השפה, היעדר רשתות חברתיות והבדלי התרבות. אלה גורמים להייטקיסטים הערבים להיכשל פעם אחר פעם בראיונות העבודה ובמרכזי ההערכה, ולא אחת להיות מסוננים עוד בשלב קורות החיים.

אחד הגופים שמנסה לשנות את המציאות העגומה הזו היא עמותת ITWorks הקיימת יותר מעשר שנים. העמותה נולדה מתוך מטרה לחבר אוכלוסיות המרוחקות מעולם העבודה ולשלבן בתעשיית ההייטק ובתעשיות מתקדמות אחרות.ITWorks פועלת בעיקר בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית בישראל ובקרב קבוצת הגיל של בני 45 פלוס, אנשים עם מוגבלויות והייטקיסטים המתגוררים בפריפריה, הרחק ממרכזי ההייטק של מרכז הארץ.

העזרה הניתנת לקבוצות השונות מגיעה במספר אופנים: סיוע למועמדים בכתיבת קורות חיים ובהכנה מתמשכת לקראת מרכזי הערכה, ראיונות טלפוניים וראיונות פרונטליים, הכשרות מקצועיות, ויעוץ וליווי למנהלים ולקהילת HR בחברות ההיי-טק כיצד לשלב את המועמדים בצורה בה החיבור אכן יצליח לטובת שני הצדדים.

מהנדס תוכנה כמנטור מקצועי

אחת הפעילויות הבולטות ביותר של העמותה נוגעת לתוכנית המנטורים אותה בנתה לפני מספר שנים בקרב מועמדים ומהנדסים ערבים. במסגרת זו נבחרו בראשית הדרך 12 מהנדסים ערבים מצליחים, אשר עברו קורס שהכשיר אותם להיות מנטורים לחניכים במטרה לסייע להם לעבור את המשוכות בדרך לעבודה הנכספת. התכנית מתקיימת בשיתוף משרד העבודה, הרווחה והשירותים הכלכליים וג’וינט-תבת.

  עדי גומייד

אחד המנטורים שהשתתפו בסדנה הראשונה, וליוו עד היום מספר חניכים בדרך למציאת העבודה הוא עדי גומייד, מהנדס תוכנה מצליח. “העמותה אספה את מיטב המהנדסים הערבים בארץ, משהו כמו 10-12 איש העובדים במגוון חברות היי-טק בארץ, לאחר שזיהתה בהם פוטנציאל להיות מנחים למחפשי עבודה ערבים בתחום ההיי-טק”, הוא מספר על תחילת הדרך. “עברנו סדנה בת כשלושה חודשים בה רכשנו כלים רבים והפכנו להיות מנטורים מקצועיים לכל דבר ועניין. בסיום הסדנה ציוותו לכל אחד מאתנו חניך או חניכה להם עזרנו בתהליך הכנת קורות חיים, הכנה לראיונות, הבנת השאיפות המקצועיות וכיוצ”ב".

איך אתה מוצא את הזמן להתנדבות?

“כל אחד יכול למצוא זמן להתנדבות ומתן לקהילה. על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה עבור מטרה נעלה כמו שיפור התנאים של בני המגזר שלך ושילובם בהייטק".

לאור ניסיונך, מהן הבעיות נפוצות בהם נתקלים בני המגזר בבואם למצוא עבודה בתעשייה?

“הקושי מתחיל עוד בשלב הכנת קורות חיים ובמיוחד בציון מקום המגורים. המראיינים רוצים שהעובדים יהיו זמינים וקרובים למקום העבודה ורוב בני המגזר מתגוררים באזור המשולש, או בכפרים מרוחקים בצפון. מעבר לזה, הקשיים ממשיכים לשלב הריאיון – העברית שלי אמנם שוטפת וטובה, אבל לא לכל המועמדים יש עברית כזו וכאשר הם מגיעים לראיונות הם נכשלים עקב יכולת התבטאות לא טובה ופספוס הנקודות החשובות בראיון”.

איך מתגברים על זה?

“בתהליך מתמשך של הכנה לראיון, כתיבת קורות חיים בצורה נכונה, הדגשת נקודות חוזק מקצועיות של המועמד, ציון נכונות של המועמד להעתיק מקום מגורים וכיוצ”ב. הדברים האלה עושים את ההבדל ולשמחתי חניכים שלי אכן השתלבו בתעשיית ההייטק”.

  מוחמד עראר

אחד החניכים של עאדי הוא מוחמד עראר, המספר על הקשר עם עאדי והעמותה: “את העמותה הכרתי דרך חבר שעבד שם בזמנו. כמו עאדי אני גם הייתי בין הראשונים בעמותה ועשיתי שם קורס מקצועי וקיבלתי כלים לחיפוש עבודה אפקטיבי. בהמשך הדרך נבחרו מספר מנטורים וחניכים ואני נבחרתי להיות חניך של עאדי”.

כיצד התבטאה העזרה של עאדי?

“באותו זמן סיימתי תואר במערכות מידע במכללה האקדמית תל-אביב-יפו ולא היה לי כלל כיוון מקצועי. עאדי עזר לי להתמקד בשאיפות שלי – באיזו חברה אני מעדיף לעבוד ובאיזה תחום, והוא החזיר אותי הביתה לחקור מה היתרונות של כל כיוון. כעובד חברת סיסקו הוא הזמין אותי גם לסיור בחברה, בו הוא הראה לי איך חברה גדולה מתנהלת בפנים. כתוצאה מכך, הבנתי שהמקום המועדף עליי הוא חברת סטארט-אפ ולבסוף גם מצאתי עבודה כמו שרציתי”.

עד כמה אתה מרגיש שהמנטורינג היווה בכך חלק?

“היה לזה חלק מאוד משמעותי בתהליך אותו עברתי ואני שומר על קשר עד היום עם העמותה ועם עאדי. אחת התובנות המשמעותיות ביותר היא שאני יכול להיום להעביר את הידע ולעזור לאחרים”.

   סייף מוחתסב

השינוי צריך לבוא מתוך המגזר

צמד נוסף של מנטור וחניך הם סייף מוחתסב ובוטרוס סבניולי. סייף עצמו התחיל כחניך בעמותה והתקדם והפך למנטור. “אני חושב שכל הדרך שלי בהייטק הייתה יותר נעימה בעזרת העמותה ואני רוצה להחזיר באותה מטבע גם לאחרים”, הוא אומר. סייף עובד היום כ-Automation lead בחברת Proofpoint ולדבריו, “אם השינוי לא יבוא מתוך המגזר עצמו הוא לא יהיה אמיתי ולכן התחלנו לעזור לסטודנטים שרק סיימו תואר ועוד לא פתחו את השער לעולם ההייטק”.

מהם בעיניך החסמים שהסטודנטים הערבים צריכים להתמודד איתם?

“זה הרבה יותר משפה ותרבות. כמו בכל קבוצת מיעוט בעולם גם אצלנו יש עניין של חוסר ביטחון מסוים וכאשר זה מגיע לראיון עבודה, שהוא גם ככה סיטואציה די מלחיצה, הדברים מתעצמים”.

אתה מרגיש שהעמותה אכן מחוללת שינוי אמיתי במגזר?

“העמותה בעצם הניחה את הלבנה הראשונה בבניין של תעסוקת ערבים בהייטק בישראל. זהו שינוי משמעותי ביותר ואני שמח שאני חלק ממנו”.

   בוטרוס סבניולי

בוטרוס, חניכו של סייף, מספר כי שמע על העמותה דרך סייף בתקופה בה למדו יחד. “סייף סיפר לי על העמותה במהלך קורס המנטורינג שהוא עשה”, הוא משחזר, “והציע לי לבוא ולהתרשם מהפעילות. בהמשך הפכתי לחניך שלו והוא עזר לי רבות בתהליך מציאת העבודה בתחום”.

באילו מישורים התבטאה העזרה?

“ קודם כל בהכנת קורות חיים שזה השלב הכי חשוב בחיפוש עבודה. ישבנו מספר שעות על כך והוא הראה לי מה לכתוב ומה לא לכתוב בקורות החיים. שנית, עשינו סימולציות של ראיונות – ראיון מקצועי וראיון אישי – וסייף הסביר לי מה המראיינים מחפשים בתשובות שלי. זה טיפ שממש עזר לי בהמשך”.

אתם עדיין בקשר?

“היינו חברים לפני ואנחנו חברים גם היום. אני ממשיך להתייעץ איתו ועם אנשים אחרים בעמותה”.

השאלה הכי חשובה: הצלחת למצוא עבודה?

“במקרה, היום, זה היום הראשון שלי בעבודה! ההכנות שעשיתי עם סייף ממש עזרו לי להגיע לזה ועל כך אני מאוד מודה לו, וכמובן לעמותה”.

תגובות