זיגמונד ולא פרויד

זיגמונד ולא פרויד

הוא סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות והתמחה ברפואה פנימית. עבודת הדוקטורט שלו: תפקודה התקין של מערכת העיכול, ומחלות מעי. כיום הוא חוקר את מחלת הכבד 'צמקת מרתית ראשונית'. נא להכיר: ד"ר אודי זיגמונד

מאת: מערכת 'במרכז העניינים'
במרכז העניינים בריאות ורפואה
ד"ר אודי זיגמונד (במרכז) לצד צוות החוקרות: ד"ר הייט-ראובני והסטודנטית גב' עאסי

ד"ר אודי זיגמונד (במרכז) לצד צוות החוקרות: ד"ר הייט-ראובני והסטודנטית גב' עאסי

 

לפני כשש שנים, הצטרף ד"ר אודי זיגמונד למכון הגסטרו במרכז הרפואי תל אביב, לאחר שסיים בהצטיינות את לימודי הרפואה והתמחות ברפואה פנימית בבית החולים הדסה.

בשנת 2009 החל את לימודי הדוקטורט במכון ויצמן בהנחייתו של פרופ' סטפן יונג במחלקה לאימונולוגיה, בתכנית MD/PhD לרופאים מומחים. במקביל ללימודי הדוקטורט במכון וייצמן, שמר אודי על קשר עם בית החולים שלנו וטיפל באופן קבוע בחולים הסובלים ממחלות כבד, במסגרת מרפאת יחידת הכבד במכון הגסטרואנטרולוגי. אודי זכה בפרס הצטיינות The Lady Anne Chain Memorial Prize, על עבודת הדוקטורט החדשנית, אשר התמקדה במעורבות מערכת החיסון הטבעית (התאים המונונוקלארים) בתפקודה התקין של מערכת העיכול ובפתוגנזה של מחלות מעי דלקתיות.

תוצאות הדוקטורט, שפורסמו בשני מאמרים בכתב העת היוקרתי Immunity, חשפו תהליכי התמיינות חדשים של תאי מערכת החיסון מסוג מונוציטים במערכת העיכול, והוכיחו כי לתאים המונוציטים והמקרופאג'ים תפקיד בהתפתחות דלקות במערכת העיכול. תוצאות חשובות אלו מסייעות בקידום הטיפול בדלקות מעיים.

לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט במכון ויצמן, בשנת 2013, המשיך אודי במסלול רופא חוקר המשלב תת התמחות במכון הגסטרואנטרולוגי והקמה של מעבדת מחקר, במסגרת מערך המרכז לחקר מחלות דרכי העיכול והכבד, בניהולו של פרופ' זמיר הלפרן.

קבוצתו של ד"ר זיגמונד, הכוללת את החוקרות ד"ר דבי הייט ראובני (מנהלת המעבדה) וסואר עאסי (סטודנטית לתואר שני), מבצעת מחקר בסיסי מעמיק, שמטרתו להבין את תפקיד מערכת החיסון הטבעית (Innate) בהתפתחות מחלות כבד.
אחד המחקרים, שנעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר חן ורול (מנהל המרכז לחקר מחלות דרכי העיכול והכבד), בחן את תפקיד התאים המקרופאג'ים בכבד במודל עכבר עם נזק חריף לכבד, כתוצאה מהרעלת פרצטמול. מצב רפואי קשה המהווה את הסיבה העיקרית לאי-ספיקת כבד חריפה בעולם המערבי. במחקר זה, אופיינו לראשונה הפרופיל הגנטי ותפקודם של מקרופאג'ים, הנמצאים דרך קבע בכבד (Kuppfer cells), לעומת מקרופאג'ים אחרים שמקורם ממונוציטים המגיעים מהדם ומסננים את הכבד בזמן הנזק החריף. בנוסף, הראו אודי וחן, שלמקרופאג'ים המתמיינים ממונוציטים תפקיד חיוני בבלימת הנזק הכבדי ובתהליך הריפוי של הכבד לאחר הנזק החריף. תוצאות חשובות אלו התפרסמו בכתב העת היוקרתי Journal of Immunology.

כבד של עכברים, 8 שבועות לאחר השריית מודל של שחמת מרתית ראשונית

כבד של עכברים, 8 שבועות לאחר השריית מודל של שחמת מרתית ראשונית

 

כיום מתמקדת קבוצתו של אודי בחקר מחלת כבד אוטואימונית כולסטטית בשם צמקת מרתית ראשונית. מדובר במחלה כרונית פרוגרסיבית (בשכיחות של כ-1:2500) הפוקדת, בעיקר, נשים בעשור החמישי עד השביעי לחיים. הידרדרות המחלה מביאה להרס של צינוריות המרה בכבד והצטלקויות כבדיות ואף לשחמת הכבד ולאי-ספיקה כבדית. במרכז הרפואי שלנו כ-100 חולים נמצאים במעקב. הטיפול היחיד במחלה זאת הוא ע"י מתן חומצת מרה, טיפול אשר עוזר רק בכ-65% מהמקרים. חולים שאינם מגיבים לטיפול יסבלו משחמת הכבד על סיבוכיה, לרבות התפתחות סרטן בכבד וצורך בהשתלת כבד.

הבנה מעמיקה של מנגנון התפתחות המחלה הינה הדרך היחידה לסייע לאותם חולים אשר אינם מגיבים לטיפול הקיים. מחקרים שונים מרמזים כי לתאי מערכת החיסון הטבעית, התאים המונונוקלארים, יש תפקיד בהתפתחות המחלה, אך נדרש מחקר בסיסי מעמיק כדי להוכיח סברה זאת.

השאלה הגדולה היא: מהו המנגנון שבו מעורבים התאים המונונוקלארים בהתפתחות המחלה? על שאלה זאת, מתכננת קבוצתו של אודי לענות תוך פיתוח שיטות מחקר חדשות. המטרה, בעתיד הקרוב, לתרגם את התוצאות במודל העכברי – לבני אדם החולים במחלת הכבד. בשיתוף פעולה עם מנהל יחידת הכבד, פרופ' אורן שבולת, תיבדק פעילות התאים המונונוקלארים בחולים אלו לעומת קבוצות ביקורת של בריאים ושל חולים במחלות כבד אחרות.

סדנה ייחודית ליזמות וחדשנות מובילה לסטארט-אפים חדשים

"אם אתה תמיד עושה מה שתמיד עשית, תמיד תקבל את מה שתמיד קיבלת" (א. איינשטיין).

ד"ר רועי גיגי מהמערך האורתופדי חשב על דרך חדשה לשפר פרוצדורה ארוכה, מייגעת ומזיקה. כשנה לאחר עבודה אינטנסיבית על הרעיון עם צוות מקצועי, בליווי היחידה לחדשנות, תוקם חברת סטארט-אפ חדשה, במסגרתה תקודם הטכנולוגיה החדשנית.

כ-40 רופאים ואנשי צוות לקחו חלק במהלך השנה האחרונה בסדנה ייחודית לחדשנות. הסדנה, בת שלושה ימים, התרכזה בקידום רעיונות חדשים של משתתפי הסדנה למכשירים ואפליקציות רפואיות המשפרים את הטיפול בחולה במסגרת המערכת הרפואית. הסדנה הייחודית פותחה בשיתוף המתחם ליזמות של המכללה האקדמית תל אביב- יפו ומתקיימת בקמפוס המכללה. במסגרת הסדנה מועברים תכנים המקדמים הבנה בתחום של יזמות ופיתוח מכשור רפואי על ידי מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה הביוטכנולוגית. במקביל, ישנה אפשרות לכל אחד ואחת מהמשתתפים לעשות את הצעדים הראשונים בבחינה ופיתוח של רעיון חדש משלהם בליווי מנטורים מובילים מהתעשייה (ביניהם עורכי פטנטים, יזמים ומשקיעים). הסדנאות קיבלו פידבקים מצוינים מהמשתתפים, וכעת נמצאים בפיתוח 10 פרויקטים, כשאחד מהם לקראת מסחור לחברת הזנק וסגירת השקעה.

המרכז הרפואי מעודד ותומך בהמצאות חדשות של הצוות במסגרת הפעילות של היחידה לחדשנות באגף למחקר ופיתוח. בין הפעילויות: חיבור עם מהנדסים לצורך פיתוח הטכנולוגיה, רישום פטנטים, בניית תכנית עסקית ומציאת משקיעים. למרכז גם חממה פנימית התומכת בפיתוח קונספט, בניית אב-טיפוס והוכחת התכנות במודלים של חיות. כל הפעילות, הייעוץ והליווי מתבצעים במימון של המרכז הרפואי. גם השנה יתקיימו שתי סדנאות חדשנות במהלך מרץ ויולי. קולות קוראים יצאו כחודש לפני, ובחירת המשתתפים תיעשה ע"פ המלצות.

ניתן לפנות בנושא הסדנה או עם רעיונות חדשים להמצאות לד"ר לילך וייס, מנהלת היחידה לחדשנות והעברת טכנולוגיות: [email protected], טל' 03-6974132.

Hack the brain

מאות סטודנטים, יזמים וחוקרים ממגוון תחומים בארץ התכנסו בבית התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב לאירוע האקתון הראשון בתחום המוח בארץ, למטרה אחת: למצוא פתרונות שישנו חיי חולים במחלות שונות שמקורן במוח, כמו אלצהיימר, אוטיזם, ALS ועוד. בית החולים שלנו נטל חלק פעיל באירוע, החל משלב התכנון, לצד חברות כמו IBM, פייזר, אורבימד, בוסטון סיינטיפיק ועוד.

כידוע, 650 מיליון איש בעולם המערבי סובלים מהפרעות מוחיות כלשהן, ול-80% מתלווה גם מוגבלות כלשהי, כשכבר כיום 2 טריליון דולר מושקעים בטיפול. המשימה של עולם הרפואה כיום היא לעזור לחולים לנהל חיים טובים יותר, לזכור טוב יותר, להצליח לנגן, לכתוב, לשתות קפה בלי ללכלך חולצה, לעזור לילד עם אוטיזם לתקשר טוב יותר עם הסביבה, ואולי גם לחשוב על עזרים שיסייעו במניעת מחלות עתידיות.

באירוע חולקו כל המשתתפים לקבוצות מתחומים שונים, כמו: מתכנתים, ביולוגים, אנשי שיווק ועוד, במטרה להגיע לפרויקט ראשוני ואף לאב- טיפוס של דגם ולהציגו לפני פאנל של שופטים. בין המשתתפים גם רופאים, חוקרים, אנשי סגל וסטודנטים של המרכז הרפואי שלנו, ביניהם: פרופ' ג'ף האוסדורף וד"ר ענת מירלמן, חוקרים מובילים בתחום הפרקינסון; ד"ר לילך וייס, מנהלת היחידה לחדשנות; ועדי גויסקי, האחראית על הפטנטים. הם עברו בין הקבוצות והעניקו מניסיונם בתחום, בעניינים כמו: הגדרת הצורך, פיתוח הרעיון, בניית מודל עסקי, מתי לרשום פטנט ועוד.

"אנחנו מצפים כאן לראות בסיס של מיזמים שישפיעו, ישנו, יתרמו ובעיקר יעזרו לרבים מאיתנו. חלקנו עדיין אפילו לא יודעים שהם עשויים לעזור לנו באופן אישי. אני סקרנית לדעת מה המוחות הנהדרים שיושבים כאן יצליחו לחשוב, לייצר ולפתח, ובכך לסייע לאחרים לחיות חיים טובים יותר ומלאים יותר", סיכמה פרופ' מיכל רול, סמנכ"ל מו"פ.

הם רואים את העור בטרמינל 3

ברכות לפרופ' אלי שפרכר וצוות המחקר, ד"ר ז'אנה נוסבאק וד"ר עופר שריג. תגליתם אודות גילוי הגן שאחראי ליצירת טביעת אצבעות נבחרה להצגה בתערוכה שמוביל משרד המדע, "פיתוחים ותגליות ישראלים שהשפיעו על העולם". התגלית נבחרה על ידי ועדת הבחירה של התערוכה להצגה בתערוכה שתעלה ב-2016 בנתב"ג. התערוכה תזכה לחשיפה של יותר מ-8 מיליון איש במהלך השנה בה תוצג, והתגלית תוצג לצד וכחלק מסדרה של עוד כ-60 תגליות ופיתוחים שמקורם מישראל.

תגובות