תולדה של פלדה

תולדה של פלדה

כשפלדה - חומר בלתי שגרתי, המשדר עוצמה ונוכחות - נבחרת לככב בתכנון בית מגורים, מתקבלת תוצאה יצירתית ובלתי שגרתית המוכיחה פעם נוספת שהשמיים (והדמיון) הם הגבול

מאת: מיכל אסף (צילומים: עודד סמדר)
Designer סגנון חיים

פלדה, יש להודות, אינה חומר גלם שגרתי כשמדובר בתכנון בית. חרף העוצמה והנוכחות החזקה של החומר, השימוש בו שכיח בעיקר כשמדובר ביסודות הבנייה. מסיבה זו הבינו צמד האדריכלים תמר ועדי סמט, מ"סמט אדריכלים", איזו הזדמנות נקרתה בדרכם, כשהוזמנו לבנות בית עבור בעליו של מפעל פלדה. היד החופשית שקיבלו לעשות שימוש בחומר הגלם הזה הניבה תוצאה יצירתית, מיוחדת ובלתי שגרתית.

"לאחר ביקור במפעל הפלדה של בעל הבית, הבנו שיש כאן מכרה זהב, הזדמנות חד-פעמית שעלינו לנצל עד תום", מספרים השניים ומוסיפים: "הייצור במפעל מייצג טכנולוגיות מתקדמות, שסייעו לנו בפתרונות יצירתיים וענו לכל השיגעונות שלנו".

אלמנט הריחוף

הבית ממוקם על מגרש בשטח 833 מ"ר: קומת הקרקע משתרעת פני 260 מ"ר, ושטח המרתף כ-240 מ"ר. שילוב הפלדה בבית בא לידי ביטוי כמעט בכל הרבדים: כאלמנט קונסטרוקטיבי, כאלמנט דקורטיבי, כחומר המחליף חיפויי אבן סטנדרטיים, ואפילו ברהיטים, זאת לצד שילובה כאלמנט מרכזי גם בתכנון הנוף, עליו עבדו בני הזוג סמט בשיתוף עם משרד "מור-אבידן".

כבר בכניסה בולטת החזית הקדמית שחופתה כולה בפלדה טבעית, עם "חרבות" פלדה רנדומליות המשמשות גם כאלמנט קונסטרוקטיבי להחזקת קורת הפרגולה הקדמית, וגם כמחיצות ליצירת הפרדה ופרטיות בין הפונקציות השונות הפונות לחזית הרחוב. אמת מים שנמתחת לאורך כל החזית מסתיימת במפל, מעליו מרחפות מדרגות הכניסה.

התייחסות נוספת של האדריכלים ניתנה למיקום הרחוב המשופע ביחס לבית, מה שאיפשר בקלות יחסית ליצור בנקודה הנמוכה של המגרש – כניסה לחנייה, בקומת המרתף. בנקודה זו, מפלס הכניסה ממש מרחף ומצל על הכניסה התחתונה, של קומת המרתף. אלמנט "הריחוף" נמשך גם בחזית הבית, באמצעות חלון שנמצא לאורך קיר בקומת המרתף, שיוצר ניתוק בין הקרקע לבין מפלס הכניסה הראשי לבית.

גם "חרבות" הפלדה בחזית הבית יוצרות מעין "מיסוך" בין הרחוב לבית, ורק כשממש עומדים מולן ניתן להציץ פנימה. בניגוד לבית הנוקשה, פיתוח השטח בחוץ טופל בצורה אמורפית, כשטרסות פלדה משולבות במדרגות וצמחייה משתפלת אוחזת בקרקע ומגשרת על פערי המפלסים בין הכניסה לירידה למרתף ולחנייה, ועולה חזרה כלפי החזית האחורית.

האדריכלים תמר ועדי סמט (צילום: גליה חרמון)

עד הגג

קומת הכניסה הראשית חולקה לשני גושים, המופרדים על-ידי פרוזדור שסקיילייט תוכנן לכל אורכו, כאשר הגוש הקדמי אטום יותר לרחוב – ליצירת פרטיות לדרי הבית. הגוש הקדמי כולל את מבואת הכניסה, שמשמאל המטבח ומימין חדרי הילדים שפונים לחזית. הגוש האחורי פתוח כולו וחשוף לגינה, בה ממוקמים פינת האוכל, הסלון, פינת המשפחה וחדר ההורים – בציר שמתחיל ומסתיים בשתי דלתות פיווט חשמליות עשויות זכוכית.

אלמנט הפלדה נכנס גם לבית פנימה, והוא משתלב בספרייה הדו-צדדית, כשהוא מחליף את הנגרות הסטנדרטית. ספרייה זו, היוצרת הפרדה בין הסלון לבין פינת המשפחה, פוסלה בהתאמה מלאה למראה המדרגות והיא יורדת עד לרצפת קומת המרתף. מעל החלל הציבורי "מרחף" גג פלדה שטוח מחופה עץ המתנשא לגובה 4 מטר.

כיוון שכל הבית מרוצף באבן שיש אפורה, החליטו האדריכלים להוסיף לחלל אלמנט "מחמם" בדמות חיפוי הגג המרחף, שעשוי מעץ איפאה. מסביב לגג, שנראה כמו מצחייה החורגת מגבולות הבית, שולב חלון היקפי המגביר את תחושת הריחוף.

אלמנט נוסף המחבר בין הפנים לחוץ הוא קיר פינת המשפחה, שנמשך מהפנים לחוץ ויוצר הפרדה עדינה בין החלל הציבורי ליחידת ההורים. יחידת ההורים עצמה נפתחת לגינה האחורית ולידה ג'קוזי בנוי באדמה, הממוקם בתפר שבין שני המפלסים, לכיוון הירידה האחורית למרתף ולחנייה.

תגובות

Comments are closed