טלוויזיה בזמן אמיתי

טלוויזיה בזמן אמיתי

שידור חי, או שידור שרק נדמה ככזה, נועד ליצור אצל צופי הטלוויזיה תחושה שעליהם לצפות בתוכנית בזמן שידורה האמיתי, ובכך לתרום למדידת שיעורי הצפייה - ולהכנסות הערוצים המסחריים. כיצד יוצרים את תחושת העכשוויות?

מאת: אורנית קליין שגריר
אקדמיה וחברה על הזמן

כולנו מכירים את ההתרגשות שיש בציפייה משבוע לשבוע לשידורו של פרק חדש בסדרת טלוויזיה אהובה. אולם עם השינויים בסביבה התקשורתית, נפרם הקשר המסורתי בין זמן השידור הטלוויזיוני לבין זמן הצפייה בתכנים, וכיום תלויים הצופים פחות ופחות בלוח השידורים המוכתב על-ידי מנהלי הערוצים: פיתוחים טכנולוגיים ושירותים חדשים מאפשרים להקליט תכנים לצורך צפייה מאוחרת או לצפות בתכנים מגוונים על-פי בחירה – מתוך ספריות ה-VOD העשירות של חברות הכבלים והלוויין, דרך שירות ה'סטרימינג' של חברות כמו נטפליקס האמריקאית, וכמובן – תכני הווידאו ברשת.

במציאות הזו, ערוצי הטלוויזיה בשידור ברודקאסט (ערוצים 1, 2 ו-10) מתמודדים עם האתגר של שימור הצופים אל מול אינספור תכנים, הזמינים להם בכל עת. זהו לא פחות מאתגר קיומי עבור ערוצים אלה, בשל המודל העסקי של הטלוויזיה המסחרית – שלא השתנה למעשה מאז ראשיתה – המבוסס על הכנסות מפרסומות שתעריפיהן נקבעים על-פי סך הצופים בכל תוכנית בזמן שידורה (רייטינג). רק לאחרונה נכללים במדידה זו גם צופי התוכנית בשעות שלאחר שידורה. ייתכן שהמודל העסקי של ערוצי הטלוויזיה ישתנה במהלך הזמן, אך לעת עתה משקיעים המנהלים והמפיקים מאמצים ומשאבים רבים כדי לגרום לצופים להתיישב מול הטלוויזיה בכל ערב ולצפות בתוכניות בזמן אמיתי – כלומר, בזמן שידורן.

במחקר שערכתי לאחרונה, בחנתי את האסטרטגיות בהן משתמשים ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל כדי להקנות לצופים תחושה כי התכנים המשודרים הם כאלה שיש לצפות בהם בזמן שידורם. לצורך כך, ניתחתי את לוחות המשדרים של ערוצי הטלוויזיה ואת התכנים הטלוויזיוניים הפופולריים ביותר, וערכתי ראיונות עם מנהלים ומפיקים בערוצים המסחריים. במאמר זה אשתף בכמה מן הממצאים המרכזיים.

ליצור תחושת עכשוויות

מניתוח לוחות המשדרים של ערוץ 2 בשנים 2015-2008 מצאתי כי כמעט 60% מזמן השידור בין השעות 23-18 בכל ערב מוגדר כ'שידור חי', ובניכוי סופי השבוע יש להניח ששיעור השידורים החיים גבוה אף יותר. כלומר, המחקר מראה כי רוב התכנים בלוח המשדרים של הערוץ המסחרי הנצפה בישראל (ערוץ 2) מוגדרים כשידור חי.

ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם דבריהם של מפיקי הטלוויזיה שראיינתי, בדבר חשיבותו של השידור החי הטלוויזיוני. מפיקת טלוויזיה ותיקה סיכמה זאת במשפט קולע: "השידור החי הוא העתיד של הטלוויזיה". אמירה זו מכַוונת לצורך הקיומי של הערוצים המסחריים 'בזוגות עיניים', שיצפו באופן ממשי במהלך השידורים מדי ערב ב'זמן אמיתי', וכך ייספרו במדידת הרייטינג הקובעת את התמורה עבור הפרסומות שיקבלו הערוצים.

מתברר שמה שהיה הוא שיהיה, כי ייתכן שהשידור החי הוא ההווה והעתיד של הטלוויזיה, אבל אי אפשר להתכחש לכך ששידורים חיים הם חלק חשוב מההיסטוריה של הטלוויזיה. השידור החי היה מאז ומתמיד מאפיין טלוויזיוני מרכזי שאיננו קשור רק להיבט הטכני של השידור עצמו, אלא גם לדרכים שבהן מובנית התחושה אצל הצופים לפיה האירועים שעל המרקע מתרחשים 'עכשיו', 'מול עיני הצופים', ומועברים 'בזמן אמת' עם התרחשותם.

בניתוח מפורט של תכני הערוצים המסחריים, ניתן לראות כי גם תכנים שאינם משודרים בשידור חי אלא מוקלטים וערוכים מראש, מובנים כך שהאירועים בהם ייראו כמתרחשים בזמן אמיתי. דוגמה מובהקת לתוכן כזה, אשר המפיקים מעוניינים ליצור לגביו תחושה שהוא עכשווי, ניתן למצוא בתוכנית הישרדות המשודרת בערוץ 2. זוהי תוכנית שהאירועים המצולמים בה לא מתרחשים בזמן השידור אלא חודשים קודם לכן, ועוברים טרם שידורם שבועות של עריכה אינטנסיבית. למרות פרק הזמן שבין הצילומים לשידור, נשמר חיסיון מוחלט של המשתתפים ושל האירועים שהתרחשו באתר הצילומים. רק עם תחילת שידור העונה, מזין הערוץ את השיח התקשורתי סביב המשתתפים והאירועים בכל פרק, עם שידורו. שיח זה, שנועד לקדם את התוכנית, מדגיש את העכשוויות ואת החוויה הטלוויזיונית בו-זמנית: במהלך שידור העונה, נערכים בתקשורת ראיונות עם משתתפי התוכנית – על תוכן הפרק האחרון ששודר, כאילו האירועים בו לא התרחשו חודשים קודם לכן אלא ביום השידור עצמו.

דוגמה נוספת ליצירת התחושה לפיה תוכן מוקלט מראש משודר לכאורה בשידור חי, ניתן לראות ב'הצמדת' התוכנית המוקלטת אל תוכנית אחרת המשודרת בשידור חי. כך, ניתן ליצור רושם שהילת השידור החי של מהדורת החדשות שורה גם על התוכנית שאחריה. תוכנית הסאטירה 'גב האומה', לדוגמה, היא תוכנית מוקלטת וערוכה המשודרת בערוץ 10 מדי מוצאי שבת, מיד בתום מגזין החדשות שמשודר בשידור חי. על-אף היותה מוקלטת, משתתפי התוכנית מברכים את מגישת המגזין לקראת סוף המהדורה, תוך יצירת רושם שהם ישובים באולפן ומחכים לתחילת תוכניתם בשידור חי. הפנייה של המגישה אל מנחה 'גב האומה' במהלך המגזין מסמנת את הקשר, לכאורה, בין העכשוויות של דיווחי החדשות לבין השידור של התוכנית.

אחד הביטויים הוויזואליים המוכָּרים ביותר לציון זמן, או לציון מעקב זמנים צמוד לקראת אירוע כלשהו, הוא שעון-עצר דיגיטלי (סטופר) המשודר בפינת המרקע. במשך יומיים-שלושה לפני שידורו של פרק הבכורה בסדרה מרכזית כגון 'חטופים', או של פרק פתיחת העונה בתוכנית כגון 'האח הגדול', שידרו ערוצי הטלוויזיה במהלך כל התוכניות שעון-עצר שספר לאחור את הזמן עד תחילת שידורו של הפרק המקודם.

שעון-העצר נועד ליצור מתח וספירה לאחור, אבל הוא סימבול לזמן החולף והוא מסמל גם דיוק בזמן ותיאום זמנים. הביטוי 'לתאם שעונים' פירושו 'לוודא שאנחנו פועלים יחד ובתיאום', ובמילים אחרות: 'בו-זמנית'. השעון המוצמד לתכני הטלוויזיה מזמין את הצופים 'לתיאום שעונים' סמלי עם המפיקים ועם לוח השידורים, ומדגיש את העובדה שהטלוויזיה משדרת בזמן אמיתי ומזמינה לצפייה בו-זמנית. גם קדימונים ששודרו לקראת תוכניות הבכורה הדגישו את הזמן שנותר עד השידור עצמו, כדי שהצופים יוכלו להתכונן לקראתו ולהתיישב לצפייה בדיוק בשעה היעודה.

בזמן אמיתי – במשמרת שנייה

הטלוויזיה עושה שימוש גם בתוספות גרפיות כדוגמת אייקונים או מודעות רצות ('באנרים'), הצצים בשולי המרקע ומפנים לאתרים או אפליקציות בהן ניתן להמשיך לצרוך תכנים הנלווים לתוכנית עצמה גם לאחר סיום שידורה – כלומר, ב'משמרת שנייה'.

המושג משמרת שנייה, בהקשר של מיזוג תכנים בין הטלוויזיה לבין תכנים משלימים באינטרנט, נולד עם שידורה של Homicide – סדרת דרמה משטרתית אמריקנית ששודרה בסוף שנות ה-90, ברשת הטלוויזיה NBC. כאסטרטגיה שיווקית להגברת הצפייה, יצרו מפיקי הסדרה אתר אינטרנט ייעודי נלווה לתוכנית, בו ניתן היה לצפות בתכנים שהראו כביכול את הנעשה בתחנת המשטרה הטלוויזיונית במהלך ה'משמרת השנייה' שלה – לכאורה, לאחר תום השידור. המיזוג הזה של התכנים בפלטפורמות השונות משך צפייה רבה בסדרה וכניסות רבות לאתר, ובהחלט השיג את מטרתו.

הערוצים המסחריים בישראל מרבים להוסיף לתכני הטלוויזיה 'באנרים' גרפיים (מעין מודעות דיגיטליות) המזמינים את הצופים להיכנס לאתר התוכנית לשם אינטראקציה נוספת עם התכנים. תוכניות אקטואליה ותחקיר, כדוגמת 'עובדה' בערוץ 2, מזמינות את הצופים להמשיך ולדון בנושאי התוכנית בדף הפייסבוק או להפנות שאלות לכתבי התוכנית, לאחר סיומה. לצופים נמסר כי כתבי התוכנית "יהיו איתם" בדף הפייסבוק או באתר התוכנית, ובכך נוצרת אינטראקציה בזמן אמיתי בין צוות ההפקה של התוכנית לבין הצופים 'במשמרת שנייה' שלאחר השידור.

בנוסף, מזמינים באנרים טלוויזיוניים לצפייה-לכאורה בזמן אמיתי, בתכנים ברשת מחוץ לזמן השידור. כש'הישרדות' שודרה בערוץ 10, ולא בשידור חי, הופיע על המרקע הבאנר הבא: "הישרדות 24 שעות ביממה רק בנענע 10". בהזמנה זו אל אתר התוכנית הייתה טמונה הבטחה לקשר בזמן אמיתי עם תכני הסדרה באופן רציף, 24 שעות ביממה, ללא קשר לשידור עצמו. אבל הזמנה זו מוסיפה גם לתוכנית עצמה – שמוקלטת וערוכה מראש, כאמור – ממד של 'חיוּת' כך שגם אם השידור החי לא מתממש ב'משמרת הראשונה' של הצפייה, כלומר בשידור הטלוויזיה עצמו, הרי שהוא עשוי להתממש ב'משמרת שנייה' באינטרנט. ההפקה קוראת לצופים להתעדכן בכל עת במתרחש באי בו נמצאים המשתתפים, והרושם הנוצר הוא שלא רק הצופים יכולים להתעדכן 24 שעות ביממה, אלא גם האירועים עצמם מתרחשים ממש עכשיו – אף שצילומי התוכנית הסתיימו זה מכבר.

שיתוף הצופים

לשידור חי, אמיתי או למראית עין, יש משמעויות והשלכות תרבותיות וחברתיות רבות. ראשית, השידור החי מקשר את צופיו למקומות ולאירועים המתרחשים בעולם בו-זמנית. בדרך כלל מדובר באירועים גדולים ומיוחדים, אירועים חדשותיים משמעותיים או תחרויות ספורט. אנשים בוחרים לצפות בשידור חי כדי להישאר מחוברים לעולם, והאימאג' הטלוויזיוני מאפשר להם להיות 'עדים' לאירועים אמיתיים בו-זמנית עם התרחשותם באופן הייחודי לטלוויזיה. ואכן בישראל, מרובת האירועים החדשותיים, משדרי החדשות והאקטואליה תופסים חלק נכבד בלוח השידורים, מועברים בדרך כלל בשידור חי ומצליחים למשוך צופים רבים.

בנוסף, יש לזכור כי השידור החי יוצר קשר בין הצופים לבין עצמם, מעצם הידיעה שכולם צופים בשידור בו-זמנית. לפיכך, גם אם הצופים מפוצלים פיסית, הם חווים את הידיעה שרבים אחרים צופים עימם באותו הזמן – ובכך יש לשידור החי ולצפייה הבו-זמנית כוח ליצור חוויה משותפת לצופים כקהילה כמו-גם להעצים תחושות של שיתוף והזדהות. השלכות אלה של השידור החי אינן חדשות, אולם אציע משמעות נוספת לשידורים החיים בטלוויזיה – משמעות שהתחזקה דווקא בעידן הדיגיטלי.

מטרת השידור החי – הממשי והמדומה – בתכני הטלוויזיה כיום היא, בין השאר, ליצור אצל הצופים תחושה של אפשרות בחירה, של השתתפות ושל השפעה על הטקסט הטלוויזיוני בזמן אמת. הטלוויזיה הופכת לא רק ל'חלון אל העולם' אלא גם, ולוּ באופן מטאפורי, למעין פורטל אינטרנטי שדרכו מוזמנים הצופים לבחור ולהשפיע בזמן אמת על התכנים. תכנים חיים נועדו, בין השאר, ליצור בצופים את התחושה שהכל עשוי לקרות, ולא הכל מתוכנן או קבוע מראש. כך, האירועים הבלתי-צפויים המתרחשים בשידור חי מאשררים את היותו של השידור חי, ובנוסף הם מדגישים את העובדה שמקצועני הטלוויזיה אינם כותבי התסריט היחידים. כלומר, תכנים בשידור חי נוטים להיראות בלתי מתוכננים או בלתי 'סגורים', ובכך נפתח פתח להשפעה ולהשתתפות של הצופים.

אולם, בראש ובראשונה, שידורים חיים או כאלה הנדמים חיים נועדו ליצור אצל הצופים את התחושה שעליהם לצפות בתוכניות עם שידורן, בזמן אמיתי, ובכך לתרום למדידת שיעורי הצפייה ולהכנסות הערוצים.


ד"ר אורנית קליין שגריר היא חברת המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה

תגובות