מקדמים את ה-Making הישראלי

מקדמים את ה-Making הישראלי

תרבות ה-MAKE המשלבת עניין טכנולוגי, תוכן מדעי וביטוי עיצובי עצמאי תופסת תאוצה בעולם, ואנשי חינוך רואים בה דרך להגדיל את העניין של בני נוער בלימודי המדעים תוך הכנתם לעולם המחר. מוזיאון המדע בירושלים יוזם שורת פעילויות לקידום התחום בישראל

מאת: ורדה גור בן שטרית (צילומים: אבי חיון)
אקדמיה וחברה חינוך.COM

דומה שלא הייתה תקופה אליה נערכנו בחרדה ובהתרגשות כמו לקראת המאה ה-21. אנחנו מוקסמים מהבטחות לתגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים, מקווים שננסוק עימם לעתיד טוב יותר, חוששים מההשלכות האתיות והסביבתיות שלהם, ונבוכים מאזלת ידינו בניבוי סביבת העבודה של ילדינו ובהערכת היכולות שיהיו נחוצות להם. ריצ'רד ריילי, שכיהן כשר החינוך האמריקאי מתאר היטב את התסכול:

"We are preparing our students for jobs that don't exist, using technologies that have not been invented, to solve problems that we haven't even considered yet".

להכין את דור העתיד

פניות לחברות טכנולוגיה מובילות בשוק העבודה למען יצפו את זה העתידי, בשילוב ניירות עמדה שפותחו על-ידי מנהיגים חינוכיים, הולידו את מה שאנחנו מכירים כ"כישורי המאה ה-21", מעבר מדגש על הנחלת ידע להבנה של רעיונות ומושגים, תוך פיתוח יכולות ואסטרטגיות חשיבה. האתגר הגדול העומד לפתחם של אנשי חינוך הוא למצוא את הדרך הנכונה לתרגם את הרעיונות הללו ממסמכי מדיניות לפעולות הלמידה וההוראה השוטפות.

גם אם מוסכם עלינו כי יש לפתח בתלמידים כישורים שונים מהקיימים, הדרך ליישום רצופה באי-הסכמות רבות כשהמהותית ביניהן מתייחסת למרכיבי אותה "רשימת מכולת" שתכין אותם לחיים העתידיים. סקירת דעות שונות של גופים עם סדר יום חינוכי מעלה רשימות עם דגשים שונים. קצרה היריעה מלתאר את כל הגופים והמחקרים העוסקים בכישורי המאה ה-21 כך לדוגמה:

ה-OECD מציג אבחנה בין כישורים המשויכים לטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לכאלה שאינם קשורים. פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD (האחראית למבחני פיז"ה), שם דגש, בין השאר, על פיתוח היכולת והמוטיבציה לזהות, להבין, לפרש, ליצור ולתקשר ידע. Partnering for 21st Century Skills, קואליציה אמריקאית המקדמת פיתוח של מיומנויות המאה ה-21 במערכת החינוך, מדגישה יכולות כמו: יצירתיות והמצאתיות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה, אוריינות מידע, מדיה וטכנולוגיות מחשוב.

סדנת Make לילדים ובני נוער - 'לחשוב עם הידיים' (צילום: אבי חיון)

סדנת Make לילדים ובני נוער – 'לחשוב עם הידיים'

יצירה במרחבי MAKE

אחת הגישות המעניינות למענה על הצורך להכין את דור העתיד גלומה בתרבות ה-MAKE. תרבות זו, שנולדה בחוף המערבי של ארה"ב והתפשטה משם לכל העולם, משלבת עניין טכנולוגי, תוכן מדעי וביטוי עיצובי. ה-Making מתבסס על יצירה עצמאית ומשקף את ההבנה והלמידה הנובעים מהעשייה עצמה, כולל בחינת חומרים שונים, שימוש במגוון כלים והתמודדות עם כשלים. התנועה קיבלה רוח גבית עזה מהמהפכה הכלכלית החברתית והטכנולוגית שמנגישה לחובבים כלי ייצור דיגיטליים מתקדמים ופלטפורמות פשוטות לתכנות. שינוי זה מאפשר לחובבים, יותר מאי פעם, לממש את החזון היצירתי שלהם, לצד רשתות חברתיות משתפות ותומכות.

מספר עולה של חוקרים ואנשי חינוך רואים ב-Making דרך לערב בני נוער בפתרון בעיות של העולם הפיזי והחברתי, לאפשר לציבור נגישות לטכנולוגיות שהיו עד כה למומחים בלבד ולהגדיל את מספר המשתתפים בלימודי STEM (Science, Technology, Engineering & Mathematics) -על-ידי יצירת סביבות למידה מולטי-דיסציפלינריות-מרחבי MAKE לסוגיהם.

בשנים האחרונות ניתן להבחין בהתפתחות שלוש קטגוריות של Making:

♦ יזמות ויצירתיות קהילתית – פעילות במרחבים מקומיים כדוגמת FabLab ו- MakerSpaces המאפשרים גישה לכלים ולטכנולוגיות מתקדמות, מפגש של מייקרים חובבים ומקצועיים וקבלת תמיכה והשראה.

♦ התמחות מדעית-טכנולוגית – תלמידי תיכון וסטודנטים עוסקים בפרויקטים בסביבת למידה פורמלית ולא-פורמלית. התלמידים מרחיבים ומגוונים את תכני הלימוד של מקצועות ה-STEM ומפתחים יכולות כמו פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כחלק מהיערכות לקראת שוק עבודה עתידי.

♦ למידה מבוססת חקר – פעילות שאינה מחייבת שימוש בציוד טכנולוגי מתוחכם ויכולה להתקיים גם בכיתות, בספריות ובמרחבים ציבוריים שונים. מטרת פעילות זו היא לעורר עניין, לעודד מעורבות, לפתח הבנת תהליכים ולחזק את זהות התלמידים כאנשים חושבים, מפתחים ויוצרים ידע.

מערכות החינוך בעולם גילו את חדוות הלמידה המצויה בכלי Making וכיום ניתן למצוא תכניות חינוכיות ברוח זו – אתגרים פתוחים המעודדים פתרון בעיות, תוך שימוש במגוון כלים, חומרים וערוצי חקר – במספר עולה של מוסדות חינוך פורמליים ולא-פורמליים. גם במערכת החינוך בישראל החלו לנבוט יוזמות שונות המשלבות את גישת ה- Making בלמידה החל בגני ילדים, דרך מספר בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ועד למגמות פיזיקה ומגמות טכנולוגיות בתיכון.

מה בין Make ומוזיאון מדע

מוזיאוני מדע מובילים בעולם בחרו להתמקד בעשייה הזו, והתאגדו לקהילה פעילה ומשתפת. המוזיאונים מפתחים יחד כלים חינוכיים ותוכניות ופועלים כדי לחשוף אותם לקהלים חדשים, במטרה להציע למערכת החינוך פדגוגיות חדשות ולזהות ולטפח את המייקרים הסמויים בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, חבר פעיל בקהילה הבין-לאומית, יזם את יריד המייקרים בישראל (Maker Faire) שמתקיים במוזיאון מידי שנה, יוצא בקולות קוראים למייקרים להצעת מוצגים לתערוכות (הקרובה שבהם תתקיים בחנוכה – "אורות מחוץ לקופסה" – ((Make-Light פיתח סדנאות למשפחות, מפעיל חוגים לילדים ובני נוער ומכשיר אנשי חינוך ופעילים חברתיים כיצד ליישם את העקרונות של גישת המייקרים בעשייה החינוכית והחברתית שלהם.

לסיכום, יצירה במרחבי MAKE; מתן אפשרות ללמידה תוך בחינת חומרים שונים ולקיחת סיכונים; שימוש בכלי עבודה מוכרים ובטכנולוגיה מתקדמת והצבת אתגרים המעודדים עבודת צוות ולמידת עמיתים, עשויים להיות מענה מוצלח, וללא ספק גם מהנה, לצורך שלנו להכין היטב את אזרחי העתיד.

ואם נכשלנו, לפחות נהנינו מהדרך.


הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח תכנים, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים [email protected]

תגובות