תיק עבודות: במרחב תמרון

תיק עבודות: במרחב תמרון

תכנון המרחב העירוני זוכה לראייה חדשה, היוצאת מגבולות התכנון האורבני המסורתי ומציגה תכנון ביקורתי ואמיץ, המבוסס על חקירה, ניתוח והתערבות במרחבים נתונים. עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים - הטכניון

מאת: מערכת Designer
Designer סגנון חיים

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

ארכיטקטורה [פרו]אקטיבית

"Our 'sophistication' hides major symptoms of cowardice centered on the simple question of taking positions – maybe the most basic action in making the city", Rem Koolhaas

סטודיו ארכיטקטורה [פרו]אקטיבית משמש כמעבדה עירונית ניסיונית לביקורת ולחשיבה מחודשת על תהליכי השינוי שעוברים על סביבות ומרחבים פיזיים, דרך בחינה של שישה ממדים: אזרחות, חברה, כלכלה, טכנולוגיה, סביבה והיסטוריה. בתוך כך, הסטודיו מבקש להתנסות בארכיטקטורה כמעשה אזרחי. במובן זה, הארכיטקטורה נתפסת, מתפרשת, מנותחת ומתנסחת – מתוך פעולה אזרחית ביקורתית, המאפשרת לאדריכל לייצר מחדש את מערכות היחסים והקשרים עם הסביבה הפיזית, החברתית, הפוליטית הכלכלית וההיסטורית, שבתוכה הם חיים ופועלים.

הסטודיו עומד על תפקידה של הארכיטקטורה להיות סוכנת של שינוי תרבותי וחברתי במרחבים סבוכים: מרחבי גבול, מרחבים זמניים, מרחבים לא יציבים, מרחבים אסורים, ומרחבים הנוצרים ומתהווים מתוך קונפליקטים פוליטיים ואתנו-לאומיים. בדיוק כשם שהיחס בין הארכיטקטורה לסביבה מהווה בסיס לניסוח פורמלי ואסתטי של המרחבים הציבוריים והמבנים החברתיים והתרבותיים, הוא גם מקום של הקונפליקטים, חוסר השוויון, האלימות וסוגי ההדרה למיניהם.

חקירה, ניתוח והתערבות במרחבים אלה מתבססת על יישום והפעלת כלים פרקטיים, מחקריים, עיצוביים-תכנוניים ופדגוגיים ביקורתיים, הנובעים מהייחודיות והספציפיות של אותו מרחב. אותו מהלך תיאורטי-תכנוני שהסטודנטים מקדמים, מתווכים בין הממשקים של הכוחות והמוסדות שפועלים מלמעלה, לבין הכוחות הסוציו-כלכליים והתרבותיים הפועלים מלמטה.

ברווח בין הכוחות מלמעלה לכוחות מלמטה תופסת, מתפרשת ופועלת הארכיטקטורה כמעשה אזרחי. אלחנדרו זארה-פולו, מ-FOA, כתב כי "כיום נמדדת מידת היצירתיות של המקצוע ביכולתו של האדריכל לערער את המערכות הקיימות". על מנת להגיב למצבים עכשוויים קונקרטיים, יש צורך לפתח מגוון כלים רחב, החורג מגבולות הרפרטואר המוכר המבוסס בעיקר על ידע תקדימי של ארכיטקטורה מסורתית ומודרנית.

הסטודיו שואף לקדם גישה ניסיונית, אמיצה, פרו-אקטיבית, וכך לעודד את הסטודנטים להסתכלות משוחררת, ישירה, עצמאית וביקורתית על המציאות, כבסיס לפעולה ממשית לשינוי מציאות זו. כך הסטודנטים, באמצעות תהליכי המחקר והתכנון האדריכלי, חושבים מחדש על בנייתם של מרחבים עירוניים ככאלה המגדירים מחדש את תפקידה החברתי-כלכלי של העיר במובנה הרחב, ואת הזהות הפוליטית כפרודוקטיבית לאזרחיה.

נוסף לחקירה ביקורתית, התנסות, כתיבה ותיכנון של אותם מרחבים קונפליקטואליים, והניסיון להבינם בהקשר העירוני הרחב, כפי שהוא מתקיים גם במקומות אחרים בעולם, הסטודיו עומד על תפקידה ויכולתה של הארכיטקטורה לשאת ולתת עם המציאות המורכבת, לאפשר תיקון עוולות וכינון סדר יום חדש.

פרופ"ח אדריכל גבי שורץ, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

לחצו להגדלה

מגדל הפיס | ערן שושן

הפרויקט בוחר להציף שאלות אודות מנגנון גלוי/סמוי בשדה התכנון המקומי, בכוונה להעמיד אותנו בתהייה מה מקומנו בדו-שיח שבין המימסד לאזרח, אדריכל וחברה. הסוגיה בה עוסק הפרויקט הינה מקומה של כלכלת ההימורים החוקיים כמקור הכנסה ממסדי והשפעתה על המרחב הבנוי, החברתי והחינוכי, הממומן על ידיו.

דרך דקונסטרוקציה מחקרית בוחן הפרויקט את התהליכים המשפיעים על מנגנון ההימורים הממוסדים ותהליך ההאצה שלהם בחברה ובתרבות המקומית. הפרויקט עוצר, בוחן ומגבש את המניפסט הקיים של דרכי ההתמודדות ואסטרטגיית מפעל הפיס אודות המרחבים בהם הוא פועל, ומעלה שאלות אודות אותה מתודולוגיה והפרדיגמה הקיימת בין כלכלת ההימורים והמרחב החינוכי במדינה.

התוצר הבנוי, כמו המחקר, מתפתח סביב הדיון אודות היחסים המתגבשים בין המרחב החינוכי למרחב ההימורי, בין המרחב הממומן והמרחב המממן. בגישת צורה עוקבת סיפור, מגדל הפיס מתגבש כמונומנט ציבורי-היברידי, המייצג סיפור מקומי אודות חברה, הימורים ואדריכלות.

[בהנחיית: פרופ"ח גבי שורץ, אדר' פאתינה אבריק-זבידאת. חוקר: ד"ר רונן בן אריה]


לחצו להגדלה

טרה נוליוס | יהונתן בן דוד

טרה נוליוס מציע את יפו כמקרה בוחן לעיר מעורבת, בה ייצוגים ממשיים של דת ומדינה מבטאים את יסוד הקונפליקטים במרחב המזרח תיכוני, בדמות מרכז פרס לשלום הממוקם בסמיכות לבית הקברות המוסלמי.

בהשפעת רעיונותיו של הפילוסוף אלן דה בוטון, ובמטרה לרכך את המתחים סביב אותם ייצוגים, הפרויקט מציע להקים במרחב המדובר ישות מדינית עצמאית, שתהווה תשתית פיזית לייצור של מדיה ותרבות, כתחליף לסדר הקיים, הנשען על משילות הדת והמדינה בחברה.

[בהנחיית: אדר' שמעיה צרפתי, אדר' יונתן נתניאן]


לחצו להגדלה

City of the PowerLess | חוסין יאסין

פרויקט המציע אלטרנטיבה לתוכנית פתיחת חזית הים של חיפה, תוך התבוננות ולמידה של מרחבי השוליים של העיר, שהם אולי המרחבים היחידים שמצליחים לחמוק מההיגיון הקפיטליסטי-ביורוקרטי.

באמצעות פירוק החסמים וניכוס המוקדים, נפרצת דרך חדשה אל הים – מהשכונות העתיקות על דרך יפו, דרך ממגורת דגון ועד הנמל. כך נקשרים האזורים הנפרדים כיום למערכת עירונית המשכית אחת.

[בהנחיית: אדר' אורן בן אברהם, אדר' איריס קשמן. חוקרת: ד"ר אדר' אורין שחר]


לחצו להגדלה

מוּכָּרִים | Recognized | معترف | חלי הרשקוביץ

תכנון מבוסס היגיון פנימי לכפרים הבדווים בנגב

סוגיית הכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב מהווה כיום את אחת הבעיות החברתיות, הסביבתיות והתכנוניות הבוערות ביותר בישראל. בהיעדר הכרה מצד הממסד, התפתחו הכפרים הבדווים לאורך השנים באופן עצמאי ונוצרו בהם דפוסי ארגון פנימיים, שנבעו לרוב מאילוצי הסביבה וממחסור באמצעים, אך שניתן גם למצוא בהם ביטוי למאפיינים תרבותיים ייחודיים.

הפרויקט מציע גישת תכנון פרמטרית, המאפשרת להכליל מדדים שונים: מבנים חברתיים ומשפחתיים בקנה מידה שונים, לצד חוקי התכנון הממסדיים, וכך ליצור תוכנית ראשונית הנובעת מתוך ההיגיון הפנימי של ההתיישבות. מתוך רגישותו של הכלי הפרמטרי למדדים מקומיים שונים, הוא יכול לשמש בידי מתכננים ככלי לדיאלוג, המאפשר הסדרה של מצב קיים וניווט גמיש של גידול ההתיישבות העתידית.

[בהנחיית: ד"ר אדר' דקלה יזהר, אדר' דייויד רובינס. חוקר: אדר' תם שקד. בשיתוף החממה החברתית בהנחיית גל גבריאל]


לחצו להגדלה

עיר תחתית | רים שורוש

התחדשות עירונית א-פורמלית אלטרנטיבית

במסגרת ההתחדשות העירונית בחיפה, המתעצמת בארבע השנים האחרונות, עוברים מאות צעירים ערבים לגור בעיר באופן זמני או קבוע. התוצאה: קהילה חדשה ותרבות אלטרנטיבית בתוך המירקם ההיסטורי של העיר התחתית.

כך, למעשה, הופכת חיפה למטרופולין הצפון עבור מעמד הביניים הפלסטיני. למגמה זו משמעויות פוליטיות, תרבותיות וחברתיות הנוצרות בשני תהליכים מקבילים: התחדשות מלמעלה למטה (יוזמת העירייה) והתחדשות מלמטה למעלה – יוזמות של תושבים התובעים מחדש את המורשת הערבית שאבדה להם. אלה האחרונות עונות על צרכים מקומיים ובונות מרחב ציבורי חדש.

העבודה מותחת ביקורת על היגיון הפעולה המימסדית של מחיקה ובנייה מחדש, ממפה מחדש את המרחבים ושואלת כיצד אפשר להעצים את התופעה הא-פורמלית, לאפשר לה להשפיע על הסטרוקטורה העירונית החזקה הקיימת, ולהניע שינוי חברתי, כלכלי ופוליטי בתוך העיר.

הפרויקט מציע פעולה אדריכלית ביקורתית, המערערת על מאזן הכוחות בין המימסד לציבור ובין הפורמלי לא-פורמלי. פעולה המייצרת תשתית למרחב ציבורי בתוך הסטרוקטורה הקיימת, כדי לתת ביטוי פיזי למרחבים האלטרנטיביים, שכיום מפוזרים בנקודות שונות בעיר, ולסלול דרך להתחדשות עירונית שתאפשר ביטוי לציבור הפלסטיני המתהווה. תהליך זה מורכב משלבים אשר יוגדרו וימומשו עם הזמן.

[בהנחיית: פרופ"ח גבי שורץ, אדר' פאתינה אבריק-זבידאת, חוקר: ד"ר רונן בן אריה]

תגובות

Comments are closed