תיק עבודות: יוצאים למרחב

תיק עבודות: יוצאים למרחב

החקלאות הישראלית כתופעה מרחבית-טריטוריאלית-אזורית, כפי שבחנו אותה סטודנטים לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כחלק מפרויקט הבוחן מכלול השפעות

מאת: מערכת Designer
Designer סגנון חיים

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

LandBasics – חקלאות טריטוריאלית

מאז הקמתו בשנת 2014 עוסק סטודיו LandBasics בחקירה ובמתן פתרונות מרחביים-עיצוביים לסוגיות יסוד במרחב הנופי הישראלי. בשנה החולפת עסק הסטודיו במחקר ובעיצוב תחת התמה של חקלאות טריטוריאלית. זאת מתוך הבנת התפקיד המרכזי של החקלאות ביישוב הארץ והשפעתה על עיצוב המרחב הישראלי, ומתוך רצון לשאול על עתיד המרחב הזה, "המרחב הכפרי", שבאופן רשמי משתרע על כ-85% משטח המדינה. בעבר עוצבו צורות מחייה חדשות בהקשר של החקלאות, אולם כיום אנו עדים לתהליך של פרגמנטציה מואצת של המרחב החקלאי וסכנת הפרוור האחיד מרחפת מעל הכל. בעוד ששטחים פתוחים אחרים מוגנים תחת תכניות מתאר ארציות – תמ"א 13 לחופים, תמ"א 22 ליערות תמ"א 8 לגנים לאומיים ולשמורת טבע – בהקשר של השטחים החקלאיים חסרות הראייה והמדיניות הארצית.

״המהפכה הירוקה״ של החקלאות המתועשת הובילה לירידת מספר המועסקים בחקלאות – ממרבית האוכלוסייה לאחוזים בודדים. כפי שקורה בכל העולם, החקלאות מתנתקת מהכפר, ועל הכפר לצאת לדרכים חדשות.

כנקודת מוצא לפרויקטים האישיים, עבודת הסטודיו החלה בשני ממדים משלימים: האחד, העלאת סוגיות הקשורות למרחב החקלאי ובהן: התפרסות הבינוי על שטחי חקלאות, מסדרונות אקולוגיים במרחב החקלאי, תנאי המחיה של העובדים הזרים בחקלאות ותופעת החלקות הנטושות במושבים. ממד החקירה השני של הסטודיו עסק במיפוי המרחב הפיזי – ברמת האזור. כל אזור שנבחר הנכיח היבטים ומאפיינים אחרים של המרחב החקלאי, אופן תפקודו כיום ושאלות תכנוניות עתידיות. בין האזורים שנבחרו: בקעת בית נטופה, הערבה, עוטף עזה, עמק חפר, המרחב הבדואי בצפון הנגב ועוד.

במסלול לאדריכלות נוף בטכניון אנו מחויבים לדמותה ולתפקודה של הארץ, ולנוף המהווה את התשתית הפיזית התרבותית והחברתית לקיומנו. בעבודה עם הסטודנטים הרחבנו את המבט והתבוננו מחדש במרחב ובאופן בו הוא מתהווה ומתפקד בפועל, ולא מתוך הדיכוטומיה המובנית המפרידה בין 'העיר' ו-'הכפר'. מתוך קריאה כזו מתהוות טריטוריות חדשות לפעולה, למשל החקלאות כתופעה מרחבית-טריטוריאלית-אזורית קריטית למקום בו אנו חיים ורלוונטית מבחינה גלובלית. במסגרת הסטודיו בחנו את החקלאות בהקשריה ההיסטוריים, האידאולוגיים, החברתיים-כלכליים והסביבתיים כנקודת מוצא להבנת התופעות המרחביות, האתגרים וההזדמנויות, ומתוך שאיפה לייצר חזון עתידי למרחב החקלאי הישראלי.

סטודיו LandBasics שיתף פעולה השנה עם סטודיו laba, מהפקולטה לארכיטקטורה במכון הטכנולוגי הפדרלי בלוזאן – EPFL, שאותו מוביל פרופ' אדר' הארי גוגר (Harry Gugger).

אדר' ואדר' נוף מתניה ז"ק, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

צוות ההוראה בסטודיו LandBasics חקלאות טריטוריאלית:

מתניה ז"ק, נעמי אנג'ל, ברברה אהרונסון, חצב יפה.

ייעוץ: ד"ר תמר ברגר

 

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

עבודה עברית זרה | עדי אלמליח

  לחצו להגדלה

תכנון מגורי העובדים הזרים כחלק ממארג החיים בערבה הצפונית והתיכונה

כ-22,000 עובדים זרים, העוסקים כיום בחקלאות בישראל, מהווים כ-35% מעובדי החקלאות במדינה. העובדים הזרים מגיעים לישראל לתקופה של חמש שנים ומשויכים לחקלאי אחד. הם מפוזרים ברחבי הארץ במשקים, על פי הקצאות של משרד החקלאות, כאשר אין כלל חשיבה תכנונית או התארגנות עבורם ברמה היישובית.

הפרויקט מבקש לתת ייצוג מרחבי הולם לעובדים התאילנדים במושבי הערבה, על רקע המציאות שבה הם מהווים רוב מספרי במושבים מצד אחד, ונתפסים כשקופים, חלק מ"חצר המשק", מצד שני, כפי שמעידים תושבי המקום עצמם. בפרויקט מוצגים תרגילי תכנון של מגורים עבורם בכיכר סדום, ותכנון עתידי למושב פארן בתרחיש חברתי הכולל בתוכו גם את מקומם של העובדים הזרים כחלק מקהילת המושב.

בתכנון מוצגת התארגנות ברמת המושבים לקליטת העובדים הזרים, כחלק מהקהילה המקומית, תוך התייחסות לשינויים החברתיים והפיזיים במרחב. עדי אלמליח קוראת תיגר על תוכניות ההרחבה הקיימות, ומציעה הגדלה של מספר יחידות הדיור תוך שמירה על איכות החיים, הנוף וההוויה החקלאית שבמושבי הערבה, כמו גם על טביעת הרגל של היישוב.


לחצו להגדלה

AGROPOLIS – אם המושבות | חן פררה

עיצוב עירוני, פתח תקווה

הפרויקט עוסק בתכנון מערכת עירונית רב-שכבתית לאספקת מרבית התצרוכת החקלאית לתושבי העיר. המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסין ושיפור הטכנולוגיות החקלאיות, יחד עם ירידת ערכה המדיני של החקלאות בישראל, מובילות לשינוי מרחבי אשר מתבטא במגמות של זחילה עירונית לשטחים חקלאיים. מנגד, החלו מגמות חדשות להצטופפות והתחדשות עירונית באמצעות תמ"א 38 ושטחי פינוי-בינוי במרקם עירוני ישן.

פררה מציג, תכנון של מערכת עירונית חקלאית בפתח תקווה כמקרה בוחן. תכנון המערכת יתבסס על השינויים העירוניים שפתח תקווה עוברת בימים אלה – הקמת תשתית תחבורה מטרופולינית (רכבת קלה) ושינוי ייעודי קרקע בעקבות התחדשות עירונית עניפה. המערכת החקלאית המוצעת תהווה כר פורה לשיפור איכות החיים בעיר.


לחצו להגדלה

הוד לשרון | ליאת קרנר

נרטיב החקלאות במרחב העירוני המצטופף

הוד השרון הינה יישוב עירוני כיום, אולם הרקע ההתיישבותי להקמתה יוצא דופן. העיר מורכבת מאיחוד של ארבע מושבות חקלאיות, להן התווספו עם השנים שכונות מגורים. כתוצאה מכך, העיר הינה בעלת אופי פרברי עם שטחים חקלאיים השזורים בין שכונות המגורים. הפרויקט מציע סט כלים לעיצוב המרחב בעיר, הנשען על רוח המקום. שמירה על ערכים היסטוריים עם אדפטציה להווה וחשיבה על העתיד יאפשרו את פיתוחה של עיר ייחודית בשרון, עם סביבת חיים איכותית במרחב העירוני המצטופף.

הפרויקט מציע יצירת רשת חקלאית עירונית המעודדת שימוש בחקלאות. הרשת מורכבת ממוקדים וקשרים המשלבים סוגי חקלאות בעלי ערכים שונים – יצרניים, חברתיים, עירוניים ומקיימים. הרשת מושתתת על גבי שצ"פים קיימים ומתוכננים, שטחי מבני הציבור ושטחים חקלאיים פעילים ונטושים ברחבי העיר, ומציעה מגוון אפשרויות שונות במרחב, זמניות וקבועות. היא מבוססת על אחריות עירונית במקביל למארג שיתופי והתנדבותי בקרב התושבים. על ידי תכנון נכון של המרחב, הוד השרון בעלת פוטנציאל רב להפוך להוד לשרון, עיר בה התושבים נהנים מחיי קהילה ומסביבה מקיימת ויצרנית.


לחצו להגדלה

OUT OF WATER | אלה ריכנטל

תכנון משאב המים כבסיס למינוף קהילה מדברית מוחלשת

בבקעת הירדן קיים מחסור קריטי במים לחקלאות הפלסטינית, הגורם לנטישת אדמות ובכך לאבטלה, אובדן תרבות מקומית, זהות נופית ותחושת התושבים כי "אין אופק לחיים במקום". הפרויקט OUT OF WATER מציע אסטרטגיה מקיימת לניהול משאב המים ביישובים הפלסטיניים בבקעה, כשחזון הפרויקט הוא לאפשר עצמאות, שוויון הזדמנויות ואופק קהילתי-כלכלי ואזורי.

הכפר הפלסטיני עוג'ה א-תחתא מהווה מקרה בוחן בו מציעה ריכנטל תוכנית-אב המבוססת על שימוש מקיים במקורות המים. התוכנית כוללת יצירת תשתית רחובות בעזרת מערכות מים אפורים, פיתוח תיירותי ומסחרי של כביש 90 על ידי שיקום תעלות המים העתיקות, והקמת מרכז מחקר ופיתוח חקלאי לסוגי המים והגידולים כתשתית לידע, כמו גם כשטח ציבורי פתוח לתושבי הכפר. העיקרון העיצובי שוזר תשתיות הנדסיות ונופיות, ודרך המים ממנף נדבכים שונים בכפר.

באזור מורכב זה רואה ריכנטל את המפתח בפעולות Bottom Up, במקביל ליצירת חזון ארוך טווח, הבונים יחד מערכת אזורית חסונה הנשענת על ערכי תרבות, מורשת, סביבה ודו-קיום בבקעת הירדן.


לחצו להגדלה

נתיבי טללים | אנוור מאהלי

שיפור איכות חיי האוכלוסייה החקלאית בבקעת בית נטופה במרחב החקלאי ובממשק עם הבנוי

"פרויקט זה מתמקד באזור בקעת בית נטופה ומבקש לשמור ככל האפשר על איכויות הקיימות במרחב החקלאי, ערכי טבע, נוף ותרבות, ולאזן ביניהם. במקביל, לתת מענה הולם לסוגיות כלכליות, חברתיות וסביבתיות למשתמשים במרחב. הפרויקט עוסק בניהול משאב מי הצפה ואגירתם במאגרי מים הפרוסים לאורך תעלה ליניארית סביבתית, חברתית וכלכלית, עם נקודות מפגש של אלמנט השומרה "עיזבה". התעלה משלבת בתוכה שביל להולכי רגל, לרוכבי אופניים ותחנות עצירה, מגדל תצפית וגינה קהילתית כ"נווה" המיועד והמנוהל על ידי החקלאים עצמם.

"המוביל הארצי לו קראתי 'מוביל לכל דבר', מציע לאורכו ציר ליניארי. בשתי הרצועות לאורך צדי תעלת המים הפתוחה של המוביל הארצי אני מציע גידול מטעי זית, תאנים ורימונים, שאינם זקוקים לריסוס חומרי הדברה וכך אפשר להבטיח הכנסה לעוד כמה משפחות. בנקודות המונגשות ליישובים מוצעים שטחים פתוחים ותחנות עצירה להולכי הרגל ולרוכבי אופניים. בציר מרכזי, המהווה שער כניסה לבקעה החקלאית החוצה הרחבה מוצעת לכפר מנדא, כהתיישבות חקלאית, לאורך הציר הליניארי הצעתי שוק איכרים, הסעדה ופנאי".


לחצו להגדלה

רועים רחוק | נגה נבו

מרחב רעייה מקיים מהכפרים הבדואים בנגב ועד הרי המרכז

מדי שנה עשרות משפחות בדואיות מתחילות בהכנות לקראת הנדידה צפונה, מיערות קק"ל בצפון הנגב ועד הרי המרכז. סיפור הנדידה מתחיל בנגב, שם חיים כ-230,000 בדואים. 24% מהם חיים ביישובים בלתי מוכרים, ללא שירותים בסיסיים. למרות זאת, כ-60,000 תושבים בוחרים להמשיך לחיות אורח חיים כפרי ומסורתי, הכולל חקלאות המבוססת על חסדי שמים. כך, כ-400,000 דונם מעובדים בחקלאות אקסטנסיבית המשמשת ברובה לרעיית צאן. בעוד שבדרום הצורך ברעייה הינו תרבותי, בהרי המרכז הצורך נובע משריפות חוזרות ונשנות כאשר רעייה עונתית מבוקרת היא אמצעי יעיל וזול למניעתן.

ביסוס משק רעיית הצאן הוא מוקד הפרויקט: באזור הנגב, מטעמים חברתיים-תרבותיים; באזור המרכז מטעמים אקולוגיים ובטיחותיים. סיפור הנדידה בפרויקט מתחיל בנגב, בהכרה ובפיתוח כפרי רועים; המשכו במסדרון הרעייה המאפשר את הובלת הצאן צפונה; סופו ברעייה מבוקרת ואקולוגית ביערות ובחורש במרכז, רעייה המשתלבת בחיי התושבים המקומיים ומייצרת חוויה תיירותית ותרבותית.

תגובות

Comments are closed