בחירות אישיות: ה-10 של עמרי רבס

בחירות אישיות: ה-10 של עמרי רבס

הוא נחשב לאחד המעצבים המבטיחים שמייצגים אותנו מעבר לים. הוא אמנם תקע יתד חזקה באיטליה, אך לשמחתנו פרויקטים בארץ עדיין מעסיקים אותו. המעצב עמרי רבס מכניס אותנו לעולמות התוכן המקוריים שלו

מאת: זיו שחר (צילומים: יח"צ)
Designer סגנון חיים

     כבר 12 שנה בוונציה.
     עמרי רבס

המעצב הישראלי עמרי רבס (37) חי כבר 12 שנה בוונציה. הוא סיים לימודי עיצוב תעשייתי באוניברסיטת IUAV שבוונציה, משם נסע להולנד לעבוד בסטודיו של ריצ'רד הוטן, ולאחר מכן חזר לוונציה כדי לפתוח סטודיו עצמאי.

תקראו לזה הימור, סיכון או אומץ, כך או אחרת, רבס הציג מוצרים שעיצב בחמישה מוקדים שונים בשבוע העיצוב שנערך במילאנו בחודש אפריל האחרון. הכניסה לעולם שעליו חלם "אושרה" על ידי המושכים בחוטים. עבודותיו של רבס מאופיינות בגישות הומניסטיות, כשהוא מבקש ליצור עבור האדם העומד במרכזן.

אך אל תטעו, רבס אינו נח על זרי הדפנה של שבוע העיצוב הנחשב בעולם: בימים אלה הוא משתף פעולה עם חברות עיצוב נחשקות, ביניהן Piba Marmi, נורמן קופנהגן, Riva1920 ו- Ercole Moretti, ואפילו נותן את האינפוטים שלו לתכנון בית פרטי ביפו.

ספר מומלץ

ספרו של אולאפור אליאסון Open House

"Open House של אולאפור אליאסון. בחודשים האחרונים זה מה שמסתובב לי בין הידיים ומסיבות רבות אני חוזר אליו לעתים תכופות. אולאפור הוא אמן, אדריכל, מעצב, שיש הרבה מה ללמוד ממנו בהיבטים שונים ונרחבים של המקצוע.

"הספר הזה מציג תיעוד ארוך של תהליך העבודה בסטודיו דרך סיפורם של 100 אנשים מתחומים שונים שנמצאים שם מדי יום: מאנשי מלאכה עד גסטרונומים ומדענים, המספרים על אומנות, מחשבות וגישה למקצוע וליצירה. הספר עצמו ערוך באופן חדשני, מאחר שאין בו שום סדר כרונולוגי או אפילו פרקים ונושאים. פשוט אוסף עבה של מחשבות ומעשים. זה תמיד מעורר בי השראה כמה רחוק אנשים הולכים עם הרעיונות שלהם ואיזו מציאות הם יוצרים לעצמם. אליאסון בהחלט לוקח את זה הכי רחוק שאפשר ובונה לעצמו מיקרוקוסמוס ייחודי ומיוחד".

חוויית רכישה מסוג אחר. חנות מוג'י

חנות אהובה

"מוג׳י – רשת עיצוב יפנית. זו חוויית הצריכה היחידה שמרגיעה אותי במקום להלחיץ. זה כמובן קשור לתוכן החנות, כלומר למוצרים שהם מוכרים, אך ללא ספק, ובמיוחד במקרה שלהם, קשור גם לפורמט מבחינת חלל ושירות. התיאוריות לגבי ריטייל דיזיין הן אינסופיות, ומחקרי השוק לגבי מרצ׳נדייזינג וסידור אסטרטגי של מוצרים לקנייה – עוד יותר נרחבים. עם זאת מוג׳י יוצאים באסטרטגיה בסיסית וכנה לגבי מוצר וצריכה, באופן שמאפשר למבקר להירגע ולבטוח.

"היה לי המזל לעבוד עם Kenya Hara הארט דירקטור המיתולוגי של מוג׳י ו-Sadao Tsuchiya שהגו והובילו את Muji Home. כשביקשתי הסברים לגבי המותג וצורת החשיבה – הם חזרו ואמרו: 'מה זה כפית? מה זה שולחן? אלה הן שאלות בסיסיות שאנחנו נוהגים לדלג עליהן תוך כדי תכנון של חלל או מוצר, אך למעשה זוהי עצלות, כי זו הדרך היחידה ליצור תכנים חדשים וזה נכון לגבי כל אובייקט'. החנויות הגדולות של מוג'י משלבות גם מסעדות, ספריות ועוד פעילויות, שהופכות את המקום למעין נווה מדבר".

    שולחנות 'דיאנה' של המעצב הגרמני קונסטנטין גריציץ'

מעצב/ת שעושה לך את זה

"יש המון. מבחינת עיצוב תעשייתי, המעצב הגרמני קונסטנטין גרצ׳יץ׳ – קשה לומר בכמה צעדים ורמות הוא לפני כולם. הוא מצליח לפרוץ גבולות בהיבטים שונים בו-זמנית: טכנולוגית, חברתית, אומנותית, הבעה, חומר. מצד אחד פרויקטים כמו Chair 1 שמקדים את זמנו ב-20 שנה, עד כדי כך שגם היום אנחנו לא לגמרי מבינים אותו, ומצד שני פרויקט בזכוכית לגלריה Kreo, שפשוט מסובב לגמרי את הראש בחיבור בין טכניות לרגש, לרובוט, לבן אדם, לרהיט. שלא לדבר על פרויקטים כמו שולחנות Diana שמהווים חומר למעצבים לעשרות שנים.

"אינגו מאורר הוא מעצב נוסף שאני מאוד אוהב. מדובר במעצב תאורה שרצה לעשות דברים באופן אישי ועצמאי. זה אכן הוביל לחברה מדהימה של תאורה ומוצרים ייחודיים".

מוזיאון טריאנלה במילאנו

מוזיאון עיצוב

"יש שני דברים מיוחדים במוזיאון טריאנלה של מילאנו שלטעמי גורמים לו להיות נקודת ייחוס מרכזית לעיצוב ולחוויה מהנה ומעוררת: אחד הוא הנפח, תדירות התצוגות. מתנהלות שם תמיד לפחות 5 תערוכות בו-זמנית (בנוסף לאוסף הקבוע), לרוב מעניינות ונרחבות – מה שהופך אותו למקום שתמיד אפשר לבקר בו ולראות משהו, ללמוד משהו, לשאוב השראה או סתם ליהנות; השני הוא מגוון הדברים בנוסף לתערוכות: חנות הספרים האינסופית, הגינה המקסימה עם פסלים של אנצו מארי, המסעדה על הגג והאירועים.

"עוד פרט מעניין שם הוא המחלקה הנרחבת של עיצוב אנונימי, כלומר מוצרים שאינם חתומים, כמו למשל ג׳ריקן. זהו תחום מעניין מאוד בגלל שהוא נטול אגו וייחוס אישי. הוא נאמן אך ורק למשתמש. עוד מוזיאון שאני מאוד אוהב הוא מחלקת העיצוב במומה ניו יורק, שמבחינתי הוא מעולה כיוון שסוקרים בו לא רק עיצוב ותפיסה אירופאית. זוהי כמובן התפיסה שמובילה את עולם העיצוב אך המציאות משתנה ושם יש לזה מקום נרחב".

חצר מוזיאון טריאנלה במילאנו

סגנון עיצוב הבית

"תוכן. בית עם חיים, העיצוב צריך לאפשר ולזמן חיים. בית הוא סוגיה מאוד אישית, הוא חייב לאפשר לנו שקט, ושקט אצל כל אדם מגיע ממקומות שונים. גישת באוהאוס, רציונליות של חללים וחומרים, היא בהחלט נקודת ייחוס מרכזית מבחינתי. כל עוד אני מבין מה קורה סביבי – אני נינוח, וזה לטעמי מאוד חשוב בבית. באופן אישי הנטייה שלי תהיה לחללים פתוחים ככל שמתאפשר והרבה אובייקטים שמצטרפים לנו לחיים, אך עם זאת חייבים סדר, אחרת זה יוצר כאב ראש. עומס של אובייקטים הוא חום, וסדר הוא בדרך כלל קר, אבל השילוב בין השניים האלה, מבחינתי האישית, הוא מושלם. באופן אישי אני מעדיף שימוש מרובה בעץ. בשורה תחתונה, אני לא לגמרי מפלה בין סגנונות, כמו במוזיקה: הכל עובד – כל עוד זה טוב".

תערוכת עיצוב

"שבוע העיצוב באיינדהובן (ראו תמונה בראש העמוד). בניגוד למה שקורה במילאנו (נקודת הייחוס המרכזית ללא עוררין של עולם העיצוב), איינדהובן ההולנדי, מאוד קונספטואלי וניסיוני. אפשר להתחבר לזה יותר או פחות, אפשר להתרגש ולהתרגז, אבל מה שבטוח הוא שאחרי 5 שנים, בצורה כזו או אחרת כל השוק מגיע להתעסק בחלקים מהתכנים שהוצגו שם. הזרם ההולנדי באופן כללי מותח את גבולות תעשיית העיצוב".

     חנות הדגל של שאנל באמסטרדם,
     בתכנון משרד העיצוב MVRDV

החומר ששולט כעת בעולם העיצוב

"זכוכית, בכל הכוח. זהו חומר עם תכונות טכניות מדהימות, הוא יודע להיות עמיד ושביר, שקוף ואטום, חם וקר, דקורטיבי וסטרוקטורלי. אפשר לנפח ואפשר ליצוק.

"באותה נשימה הוא גם חומר זול מאוד, אך תהליך הייצור, בגלל הטמפרטורה הגבוהה שבה נעשה העיבוד (סביבות 1,000 מעלות), יקר מאוד. בשנים האחרונות, בעקבות התחדשות העבודה עם תבניות והשוק הגדל, הייצור נעשה נגיש ואנחנו כבר רואים חברות כמו wonderglass ו-Beregno במוראנו, שמנהלות ניסויים אופרטיביים לשימושים חדשים בחומר.

"MVRDV ושאנל ניגשים לחומר מכיוון של שקיפות ופרטיות בחנות המשוגעת שהם עיצבו באמסטרדם. אני מעריך שבשנים הקרובות נראה עוד ועוד שימושים ופרויקטים עם זכוכית".

הבטחה בתחום העיצוב

"מבחינת זרמים של מחשבה, ללא ספק מה שמוביל מהלכים חדשניים הוא עיצוב מבוסס תוכן – עירוב שימושים (mixed use) – או מה שנקרא חדשנות חברתית. עיצוב שמבוסס על מתן בסיס עשיר ויציב לפעילויות רבות, עד כדי כך שבמהלך התכנון לא ניתן לצפות את השימוש הסופי. אנחנו רואים פחות ופחות חוקים לגבי הניסיון לצפות איך אנשים מתנהגים. זה נכון לגבי אדריכלות וחללים: חנות היא גם מסעדה ואולם כנסים והופעות. רעיונות כמו בלאק בוקס שהוא למעשה חלל שיש בו רק תשתיות לפעילויות מגוונות והוא משתנה כפונקציה של הזמן.

"מבחינת עיצוב תעשייתי, חברה כמו Hay יוצאת עם המוצר new order, שתוך שנתיים הופך ממערכת מדפים ואחסון מודולרית, לקירות, הפרדת חללים, שולחנות, משרדים, מטבחים, קיוסקים ומה לא. זו מהפכה דומה לזו של העולם הדיגיטלי, בו התוכן אינו קבוע מראש אלא נוצר, נבנה ומשתנה על ידי המשתמשים. זוהי לדעתי הצורה המעניינת ביותר לתכנן היום".

מוזיאון Riva1920

אולם תצוגה

"Riva 1920, חברה מאזור אגם קומו בצפון איטליה, המייצרת בעיקר רהיטים מעץ. מעבר למוצרים עצמם והליין-אפ המרשים של המעצבים והאדריכלים, אולם התצוגה שוכן בצמוד למפעל עצמו ולמוזיאון העץ שהם הקימו. למי שאוהב עץ (מי לא?) או סתם סקרן/ית – זה חלום. חללים יפים וגדולים עם מאות שנים של היסטוריה מבחינת טכנולוגית, מאות סוגי עצים ועיבודים מכל העולם ומתקופות שונות (למשל זן קאורי בן 50,000 שנה שמוצאים מתחת לאדמה בניו זילנד, או פשוט עצי ארז עם ניחוח משכר). כל ההתנהלות שלהם כחברה מרשימה מאוד, הם עושים סיורים וימי העשרה לבעלי מקצוע ולסטודנטים, ממש מחנכים מתכננים לעבודה בעץ. לטעמי, תמיד הרבה יותר מעניין כשאולם תצוגה קשור באופן ישיר לייצור".

על מה אתה עובד בימים אלה?

"פרויקט מעניין שעומד לקראת סיום הוא Open-Set בוונציה, זהו חלל עבודה/ משרדים/ תרבות, או בקיצור mixed use. מה שמייחד את הפרויקט הוא הגמישות והרב-גוניות של השימושים בחלל. הרעיון הוא קודם כל תוכן ופעילות, ומבחינה תכנונית רוב החלל, כולל הרהיטים, נעשו מלוחות עץ חתוכים ב-CNC. כל הרהיטים עוצבו בסגנון לגו, כך שניתן להשתמש ולאחסן אותם בקלות. הרהיטים מופצים ברשת באופן חופשי להורדת קובצי חיתוך.

"פרויקט נוסף שאני עובד עליו הוא בית פרטי, שנעשה בשיתוף משרד 'רבס אדריכלים', השייך לדני ועלמה רבס, אבא שלי ואחותי. זהו בית בתל אביב שיושב בחזית, בסיטואציה די אורבנית ומאחורי הבית יש גינה ציבורית גדולה. אנחנו עובדים שם על רעיון של סגנון בנייה שמתייחס לשני העולמות, בעיקר בעזרת פתחים ואור. במקביל אני מעצב קולקציה של שולחנות משיש לחברת Piba Marmi, שולחן מתקפל לנורמן קופנהגן, מיטות ל-Riva1920 ומנורות מזכוכית ל-Ercole Moretti".


[email protected]

תגובות

Comments are closed