בחירות אישיות: ה-10 של דפי רייס דורון

בחירות אישיות: ה-10 של דפי רייס דורון

דפי רייס דורון, מעצבת ישראלית צעירה, מקפידה לבקר בתערוכות עיצוב ברחבי העולם - ואפילו מציגה בכמה מהן כשהיא יוצרת פריטים מחומרים בלתי שגרתיים. מכאן, לא יהיה זה יומרני לקבוע שיש לנו כאן סיבה לגאווה מקומית, ולמקרה שעדיין לא שמעתם את שמה – הנה ההזדמנות שלכם

מאת: זיו שחר
Designer סגנון חיים

    דפי רייס דורון
    (באדיבות טולמנ'ס,
    צילום: עמית שעל)

היא נחשבת לאחת המעצבות הצעירות והמבטיחות, שגם מרבה לייצג אותנו בתערוכות שונות מעבר לים. היא יוצרת על קו התפר שבין עיצוב תעשייתי לאמנותי ומשתפת פעולה עם מותגי עיצוב נבחרים כגון קפליני. דפי רייס דורון סיימה לימודי עיצוב תעשייתי בהצטיינות בבצלאל, עבדה כמעצבת במיזם המעצבים של כתר, ומשם המשיכה ללימודי תואר שני בעיצוב מוצר בקולג' המלכותי בלונדון.

עבודותיה מוצגות בגלריות ובתערוכות ברחבי העולם, כגון גלריות מנטה וארם בלונדון, ונטורה למברטה במסגרת שבוע העיצוב במילאנו, ופמונו שבברלין. הסטודיו שלה הוא מעין מעבדה בה היא משתמשת בידע ובניסיון שלה בתעשייה כדי ליצור אובייקטים מקוריים, המאתגרים תהליכי ייצור תעשייתיים משותפים, חומרים ומורפולוגיות.

גם אם ממש תתאמצו, אין שום סיכוי שתמצאו רהיטים שהיא עיצבה המזכירים ולו במעט משהו שנעשה קודם. את ההשראות לעבודתה היא שואבת ממקומות שונים ומפתיעים, ולכן, אין זה מפתיע שהיא נמנית על המעצבים הצעירים והמבטיחים בעולם. היא יוצרת חדשנית, עם אמירה מעמיקה, אם תרצו אפילו פילוסופית, כזאת שאיננה משמימה את העין ומצליחה לגרות את המוח. אמנות, כבר אמרנו?

ספר מומלץ

חומרים ותהליכים תעשייתיים בספר
Manufacturing Processe מאת Rob Thompson
(סריקה)

"אני מאוד אוהבת ספרי היסטוריה של מוצרים מתחילת המאה הקודמת. אפשר ללמוד מהם הרבה על בנייה צורנית ועל האופן בו האייקונים המוכרים השתנו בעשורים האחרונים בזמן שהרטרו הפך לכל כך משמעותי.

"כדי למצוא ספרים כאלה אני נוהגת לשבת בספרייה של מוזיאון תל אביב, שם לצערי אין מספיק ספרי עיצוב עדכניים, אבל אני אוהבת להגיע אל הספרייה בימים בהם אני צריכה להתנתק ולפתח רעיונות חדשים. בקומה התחתונה אפשר למצוא ספרים נדירים.

"בעקבות פרויקט חדש עליו אני עובדת בימים אלה, מצאתי מספר ספרים מתפוררים על התפתחות התאורה, ואם אני צריכה לבחור ספר אחד, שתמיד מעורר בי השראה, אז מדובר ב-Manufacturing Processes מאת Rob Thompson. אחת הסיבות שאני אוהבת את המקצוע שלי, היא היכולת ללמוד ולהבין מגוון רחב של חומרים ותהליכי ייצור. עוד לפני שלמדתי עיצוב תעשייתי, אהבתי לחקור כיצד דברים בנויים. לכן, אני מתחברת במיוחד לספרו של טומפסון שכן הוא כולל הסברים עם צילומים של עשרות סוגי חומרים ותהליכים תעשייתיים. אפשר בהחלט ללמוד ממנו הרבה ולקבל השראה לפיתוח תהליכים".

חנות אהובה

"בכל פעם שאני מבקרת בשבוע העיצוב במילאנו, אני לוקחת פסק זמן מההמולה של התערוכות השונות ומקדישה זמן לביקור בחנות הצבעים Cesare Crespi di Massimo Morlacchi השוכנת במתחם בררה, בפינת הרחובות via Brera & Via Oscuri. החנות כמו לקוחה מעידן אחר. המוכרים בה מזכירים לי את הזבנים מהמכולות של פעם, ויש בה תמהיל חומרים וצבעים שלא מצאתי בחנויות אחרות. השילוב בין השראה מהתערוכה הגדולה שנערכת בעיר לבין קניית טושים – תמיד מעורר בי רעיונות לעיצובים חדשים".

מעצב שעושה לך את זה

"אני עוקבת אחר העיצובים של ג'ון גליאנו עבור בית האופנה המפורסם של מרטין מרג'יאלה (ראו תמונה בראש העמוד). הקו של מרג'יאלה מאוד מזוהה עם פיתוח צורני סביב רעיון מרכזי. בשנים האחרונות אני עסוקה הרבה בנושא של פיתוח קולקציה, אל מול רב-גוניות של רעיונות. מכאן אני מצליחה לראות ולהבין את הגדולה של מרג'יאלה, שהצליח בעיניי לבנות מותג שלם שמורכב מרעיונות. אני אוהבת את האופן שבו מעצב האופנה ג'ון גליאנו מצליח לשמר את האופי של מרג'יאלה ולתפור סביבו קולקציה שמזוהה במקביל גם עם כתב היד הכל כך מקצועי וברור של בית האופנה".

מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון (צילום: יח"צ)

מוזיאון עיצוב

"מוזיאון העיצוב בלונדון Victoria&Albert. מדובר במוזיאון המשלב אוסף נדיר של אובייקטים מימי המלכה ויקטוריה ועד ימינו. אפשר למצוא שם עושר פריטים, מכלי פורצלן מסורתיים ועד לסטים של המלכה. המוזיאון שוכן במרחק רחוב אחד מהאוניברסיטה שבה למדתי לתואר השני (Royal college of art) . נהגתי לבקר שם רבות כדי לחפש השראה וללכת לאיבוד בין המוצגים. בשבוע העיצוב שנערך בכל שנה בעיר מומלץ להקדיש זמן לביקור במוזיאון ובתערוכות העדכניות והמסורתיות שמוצגות בו".

סגנון עיצוב הבית

"בעיניי אין כזה דבר סגנון מועדף. סגנון הוא תרגום של רוח התקופה, וכמעצבת אני קשובה לרדאר פנימי שמאפשר לי לתרגם את רוח הזמן לחומריות. הגדרת סגנון מסוים אופיינית לישראל, מכיוון שאנו מדינה שבנויה מפליטים שהגיעו מארצות שונות ללא אובייקטים היסטוריים, ואנו מחפשים את התשובה הנחרצת לסגנון כדי לאחד (לצערי, על פי רוב מדובר בסגנון המבוסס על הצבעים לבן ואפור). סבא שלי שלמד בבית ספר באוהאוס ועיצב בתים רבים בסגנון הבינלאומי, תִחזק בית ללא סגנון מאחד והוא היה בנוי מפריטים בסגנון שונה שהשתלבו זה עם זה עם המון השפעה של עץ וטקסטיל".

שבוע העיצוב בירושלים (צילום: דור קדמי)

תערוכת עיצוב

"ראשית, אני נוסעת לתערוכות עיצוב רבות, לצורך פגישות. כדי ללמוד ולהעשיר את עצמי אני אוהבת לנסוע לתערוכות מקצועיות. כשגרתי בלונדון זה היה יותר נגיש ואחת התערוכות המיוחדות שהייתי בהן היא תערוכת K plastic בגרמניה. ביקרתי שם בתקופה שחיפשתי חומר מתאים עבור השרפרפים שאני מייצרת מפוליאוריתן, וגיליתי עולם אינסופי של מכונות וחומרים חדשניים.

"אחד הדברים המרתקים שמצאתי היה כדור שנראה כאילו הוא עשוי מקלקר, אבל הכדוריות שלו עשויות מגומי – חומר שאומץ אחר כך על ידי אדידס לסוליות הנעליים של המותג. בנוסף, השנה מאוד התרגשתי מהתערוכות שנערכו בשבוע העיצוב של ירושלים. המארגנים הציגו פרויקטים חדשניים מהעולם, כמו שטיח עשוי נבטים, או המחקר של המקורות הוויזואליים של ירושלים. אני מאמינה שהאירוע יהפוך לשם דבר בעולם העיצוב בשנים הקרובות וכולנו נרוויח מזה".

צביעת גרדיאנט שנעלמת ובאה לידי ביטוי בטלוויזיה בתמונה של סמסונג שנעלמת לתוך הקיר (צילום: יח"צ)

החומר ששולט היום בעולם העיצוב

"חומר רוחני מטאפיזי. אני חושבת שהעידן הדיגיטלי הביא איתו חוויה רוחנית באמצעות שיטוט באינטרנט וברשתות החברתיות. צורת ההיכרות של אנשים נעשית באופן שונה וכך גם אפשר לראות מה קורה במקומות מקבילים בעולם, לרבות תופעת השיימינג שמזכירה לי את המשפט מפרקי אבות: 'עין רואה ורוח שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים'. הטרנדולוגית ההולנדית לי אדלקורט אמרה באחת ההרצאות שלה שאנחנו הופכים להיות יותר טלפתיים ורוחניים, ואני חושבת שזה חלק מזה.

"החומריות הזו באה לידי ביטוי בשלב הראשון בצביעת גרדיאנט שנעלמת, כלומר ניתן למצוא אותה אפילו בטלוויזיה בתמונה של סמסונג, שנעלמת לתוך הקיר. בנוסף, גם חומרים שאין בהם ממש שליטה כמו מרבלינג או טראצו".

המעצב הישראלי שכבש את מילאנו – פריטים של ארז נאבי פנה (צילום: Daniel Kukla גלריה Friedman Benda)

הבטחה בתחום העיצוב

"המעצב הישראלי ארז נאבי פנה מאוד מעניין בעיניי. בתערוכה האחרונה שלו במילאנו הוא הציג מחקר חומרי שהינו תוצאה של אורח החיים שלו כטבעוני. ברהיטים שבנה הוא נמנע משימוש בבדים כמו צמר ועור, מכיוון שמקורם מן החי. בנוסף, הוא אפילו נמנע משימוש בדבק תעשייתי, צבע ופלסטיק, על מנת לעשות שימוש בתהליכים שהשפעתם על כדור הארץ מועטה. הגישה הטוטלית של נאבי פנה לעיצוב, המתלווה ותואמת את אורח חייו, ריגשה אותי וחיברה אותי למקום הראשוני של יצירת מוצרים".

אולם תצוגה

"אני מאוד אוהבת את חלל התצוגה של Aram gallery בלונדון. בשתי הקומות הראשונות אפשר למצוא ריהוט עכשווי, כמו של ויטרה, ובקומה השלישית יש ריהוט מתחילת המאה הקודמת ואייקונים נדירים של המעצבת והאדריכלית שרלוט פריאן – מהדמויות המשפיעות בתנועה המודרנית של המאה ה-20. אני תמיד לומדת מהם המון על עבודת פרטים. בקומה הרביעית של המבנה יש גלריה המוקדשת למעצבים צעירים עכשוויים ותהליכי עבודה. בשנת 2016 הצגתי שם את הפרוטוטייפ הראשון בתערוכה prototype & experiment".

על מה את עובדת בימים אלה?

"בנוסף לעבודה השוטפת של הסטודיו עם לקוחות תעשייתיים, אני חוקרת בשנה האחרונה את הזכוכית כחומר. זה התחיל מאובייקט נגד עין הרע שפיתחתי ויצא בראש השנה, ושדרכו פגשתי יצרן זכוכית והחלטנו לחבור ליצירת סדרת גופי תאורה משותפים. 'החומר הרוחני–מטאפיזי' מאוד מתחבר לעולם התאורה ולעולמות הפנימיים שלי, כך שזה שלב חדש ומרגש עבורי".

שרפרפים משולשים בעיצוב דפי רייס דורון (צילום: יח"צ)


[email protected]

תגובות

Comments are closed