סוללים דרך ללמידה אחרת

סוללים דרך ללמידה אחרת

תוכנית כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי מעודדת שיטת הוראה-למידה שבה התלמיד לוקח חלק פעיל בתהליך הלמידה, ומתבצעת בסביבה שבה לכל תלמיד יש מחשב. השיטה מאפשרת רכישת מיומנויות הרלוונטיות לעולם העבודה העתידי שאליו ייצאו התלמידים

מאת: גילה ברגר
אקדמיה וחברה חינוך.COM

כיצד מעודדים בני נוער לדבר על רגשות בשיעור אזרחות? ולשאול שאלות מתוך סקרנות אמיתית? כיצד מפתחים חשיבה הבוחנת היבטים שונים של בעיה מדעית, תוך הבנה, שכמו ב"חיים האמיתיים", אין תשובה חד-משמעית לבעיות מורכבות? איך גורמים לנוער לדבר היסטוריה גם בהפסקה, או להתעמק בחומר לימוד גם בבית בשעות לא שגרתיות, מתוך מוטיבציה פנימית? ומהו מקומו של המחשב כאמצעי לטיפוח למידה שיתופית כחלק משגרת הלמידה בבית הספר?

כדי לנסות להשיב על שאלות אלה דמיינו את הסיטואציה הבאה:

המורה להיסטוריה מודיעה לתלמידי כיתה ט' בחטיבת ביניים בצפון הארץ: "מהיום, בשבועיים הקרובים, תהיו אזרחי ברית המועצות בשנים שבין 1930 ל- 1935. כל אחד מכם יהיה חבר בקבוצה אחרת: חקלאים, מפקדי גולאגים, משתפי פעולה, כלכלנים, פרסומאים, אנשי צבא. כל קבוצה תחקור את התקופה מנקודת המבט שלה, ותעסוק בדילמות שונות. אני רוצה שתנסו להיכנס לנעליהם של האנשים הללו, מה הרגישו, מה לבשו, מה היו הבעיות בהן נתקלו". התלמידים, אשר כבר מורגלים לעבודה עם המחשב, ניגשו למשימה בהתלהבות. הם שיתפו ביניהם מקורות מידע מהימנים, אספו עובדות ממקורות שונים ותיארו במילים שלהם, מנקודת ראותה של הדמות אותה ייצגו, את חייהם תחת שלטון טוטליטארי.

במהלך הפעילות הסתובבה המורה בכיתה, תיווכה, שאלה שאלות, חידדה. התלמידים, מצידם, היו שותפים פעילים ולקחו אחריות מלאה על הלמידה, עסקו במשימה מתוך עניין והנעה פנימית, תוך שימוש בכלים דיגיטליים המהווים חלק אינטגרלי מעולמם מחוץ לכותלי בית הספר. התלמידים: "במקום לשבת עם ספר ומחברת ופשוט לכתוב את מה שהמורה אומרת לכתוב, העבודה הקבוצתית והשימוש באייפון ובמחשב גרמו לשיעור להיות יותר מעניין. במשימה ניתנה לנו היכולת ללמוד בעצמנו…". מורה: "במשימה זו כולם התבטאו ויכולתי לראות את דרך החשיבה שלהם בזמן אמת".

התלמידים למדו להיעזר בעמיתים, לעבוד בעבודת צוות, לתת מקום לאחר, תוך פתיחות והקשבה בתרבות למידה המושתתת על ערכים פנימיים, וכן למשב את עמיתיהם בצורה מכבדת ומנומקת. ולבסוף, החוויה הלימודית והשיח השיתופי יצרו ידע חדש. התלמידים "לשו" ועיבדו את פיסות המידע שהם ליקטו, בנו אבני ידע חדשות בבניין הידע שלהם ולכן יפנימו את החומר לטווח ארוך ויידעו ליישם אותו בהקשרים אחרים המורה: "תלמידיי חוו למידה משמעותית שאותה יזכרו לאורך זמן".

פיתוח מקצועי של צוותי ההוראה

פעילות בית ספרית זו הינה חלק מתכנית מחשב כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי המקדמת תפיסה פדגוגית בסביבה בה לכל תלמיד ולכל מורה מחשב אישי נייד. התכנית, פרי יוזמתו של פרופ' חיים הררי, פועלת החל מ- 2004, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. היא מבוססת על ההנחה שבעוד הוראה פרונטלית מאופיינת בלומד פסיבי (התלמיד כצרכן מידע המקשיב ומשנן), למידה בסביבה טכנולוגית מעודדת ללמידה פעילה (התלמיד כיצרן ידע), תוך חשיפה למקורות מידע עדכניים וחדשניים.

המעבר ללמידה פעילה הוא כורח המציאות. אנו שואפים שלבית הספר תהיה משמעות עמוקה בהכנת בני הנוער לעתיד ולכן, עלינו לאתגר, לעניין, להפוך לרלוונטיים ולטפח מיומנויות, שיסייעו לתלמידים של היום בדרכם להיות הבוגרים של מחר. כמובן שהוראה-למידה מעין זו מצריכה שינוי בתפיסת ההוראה של המורה והארגון (קרי: בית הספר).

עוצמתה של התכנית הינה בפיתוח מקצועי, אישי, רב-שנתי של צוותי הוראה בבתי ספר בהם מתקיימת התכנית. מדריכי כתו"ם מגיעים לבית הספר ומפתחים עם כל מורה יחידות הוראה בתחום הדעת הרלוונטי. יחידות אלה משלבות כלים דיגיטליים ומעודדות הקניית מיומנויות שתלמידים יזדקקו להם בעתיד: למידה עצמאית מחד – המטפחת לקיחת אחריות העל הלמידה, ולמידה שיתופית מאידך – בה הלומד תורם לידע השיתופי ונתרם ממנו. הכלים הדיגיטליים תומכים בשיתופיות (כגון מסמכים שיתופיים, מצגות שיתופיות וכדומה) ומעצימים את תהליך הלמידה, אך בד בבד מחייבים הקניית שיח ותרבות למידה רלוונטיים.

מעודדים חשיבה ביקורתית

ההנחיה והליווי של מדריכי כתו"ם תורמים לפיתוח יחידות הוראה המטפחות לומדים ששואלים שאלות, החושבים באופן ביקורתי על מקורות המידע, מביעים את דעתם ויודעים להציגה בפומבי. יחידות הוראה אלו מפותחות בכל תחומי הדעת. בתהליך ההדרכה לומד המורה כיצד להשתמש באופן מושכל בכלים הדיגיטליים, במקומות בהם יש להם ערך מוסף לתהליך הלמידה.

התפישה הפדגוגית של תכנית כתו"ם תורמת לשינוי השיח והתרבות הבית ספרית, אותם חווים מורים ותלמידים כאחד. שיטה זו מאפשרת למורים להכיר את תלמידיהם מזוויות ראיה שונות, באמצעות דיאלוג המתפתח בעת ביצוע המשימות בכיתה.

כפי שנאמר רבות: "בחינוך אין קיצורי דרך" – אנו מאמינים בשינוי שנעשה באופן הדרגתי, עם הנחייה מקצועית צמודה, המאפשרת לכל מורה ומורה לסלול את דרכו להוראה-למידה אחרת.


הכותבת היא מנהלת תכנית מחשב כתו"ם (מחשב נייד לכל כיתה, תלמיד ומורה), של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

===========================================================================

חקר במדעים

השעה 20:00 בערב. תלמידי כיתה ח' כתו"ם עומדים נרגשים לקראת הצגה להורים בה יסכמו את תהליך המחקר שביצעו בשיעורי מדעים בנושא מחלות הסרטן. כל קבוצת תלמידים עולה לבמה ומציגה פרזנטציה של החקר שערכה. כחלק מההצגה מציינים התלמידים מה למדו מהתהליך, מה אהבו, מה היה להם קשה. מטרות הפעילות, כפי שהציגה רכזת המדעים היו: לעבור מלמידה פאסיבית של שינון חומר לתהליך מחקר אקטיבי בו לוקחים חלק כל התלמידים; למידה בין-תחומית וכן חיזוק ההיבט החברתי.

העבודה נארזה בסביבה דיגיטלית (roojoom), באמצעותה ידעו התלמידים מה מצופה מהם בכל שלב בתהליך המחקר. הם קראו מאמרים בעברית ובאנגלית וענו על שאלונים מקוונים, מהם למדה המורה מהן נקודות הקושי של כל אחד מהתלמידים ויכלה לתת מענה יחידני. כל תלמיד בנה מפת מושגים דיגיטלית, שמכילה את המושגים בהם נפגשו במאמרים שקראו. המפה, המייצגת באופן ויזואלי את האופן בו התלמיד קושר בין מושגים בנושא מסוים, סייעה למורה להבין האם התלמיד הבין את החומר ולזהות תפיסות שגויות.

בשלב הבא עברו התלמידים לעבודה בקבוצות. כל קבוצה חקרה סוג מסוים של מחלת הסרטן. התלמידים התמודדו עם בחירת מידע הרלוונטי לעבודתם, סיכמו במצגת שיתופית את המידע עליו חקרו, כך שהמצגת הכילה את המידע מכל הקבוצות. הם העלו שאלות חקר, ונפגשו במפגש סינכרוני עם חוקר ממכון ויצמן, בו עלו שאלות וחידושים מעניינים בחקר הסרטן. בסיכום התהליך, הכינה כל קבוצה קמפיין באמצעים דיגיטליים המסכם את הסיבות למחלה שחקרו, סימפטומים ודרכי מניעה והציגו אותו בגאווה רבה בערב ההורים.

===========================================================================

תגובות