מוציא לאור

מוציא לאור

מבנים ציבוריים והיסטוריים ברחבי אירופה זכו לחתימת ידו של אדריכל התאורה הבינלאומי גד גלעדי. בראיון מיוחד הוא שופך אור על תפיסת עולמו המקצועית, הדוגלת בתאורת מבנה כמחוללת אווירה, אותה חשוב לקחת בחשבון בשלבי התכנון הראשונים

מאת: מאיה גז (צילומים: יח"צ)
Designer סגנון חיים

   אדריכל התאורה
   גד גלעדי

"אור עושה את החלל או הורג אותו", זוהי בתמצית תפיסת עולמו המקצועית של אדריכל האור גד גלעדי, האיש הראשון בעולם שקיבל דיפלומה בתחום אדריכלות תאורה. אחרי לימודי אדריכלות בבוז אר בפריז, ובבית הספר המיוחד לארכיטקטורה בבולוואר רספיי, קיבל מאסטר באדריכלות ובינוי ערים.

בסיום לימודיו, בגיל 26, חזר לארץ כדי לעבוד במקצוע, אבל מאוחר יותר, כשהיה בן 40, החליט להתבדל מחבריו האדריכלים ולהתמקד בשני תחומים שמצא שהם חסרים בלימודיו הבסיסיים – אקוסטיקה ותאורה.

גלעדי האמין שיש מקום שיתמחה באחד התחומים ויגיע לעבודות ארכיטקטוניות כמומחה בתחומו. הוא בחר להשתלב בתוכנית לימודים חדשה בניו יורק בבית הספר לעיצוב פארסונס, שהציעה מאסטר פרקטי של שנתיים שמזכה בדיפלומת "עיצוב תאורה אדריכלית". בסיום הלימודים הפך לאיש המקצוע המדופלם הראשון בתחום.

כשגלעדי נשאל מיהו ארכיטקט תאורה לדעתו, הוא מסביר שלפני הכל צריך שתהיה לו הכשרה של אדריכל או מקצוע עיצובי אחר, כמו אדריכלות פנים, אדריכלות נוף, בינוי ערים. "רק הוא סמכות מקצועית שמחברת את התאורה בארכיטקטורה בצורה כזו שתשתלב גם כמוצר אבל בעיקר שהתוצאה שלה תשקף את התפיסה שהאדריכל הגה", הוא אומר. "אדריכל מתכנן רגשות והרגשות שונים לחלוטין ביום ובלילה. לא חשוב אם מקור האור הוא השמש או מקור חשמלי. ארכיטקט התאורה הוא האדם שמביא את הנדבך האחרון הזה, שאור עושה את החלל או הורג אותו".

תוכנית-אב לתאורה למרכז העיר טרביליו

תאורה אורבנית

בבעלות גלעדי (70), במקור מתל אביב, היה עד שנת 2001 משרד לתכנון תאורה שפעל 12 שנים והאיר פרויקטים רבים, ביניהם קניון ערים בכפר סבא, קניון רמת אביב, קניון חיפה, וקניון השרון, יחד עם בתי המשפט בנצרת, באילת ובחיפה, לאחר שהתמנה ליועץ לתאורה של מינהלת הקמת קריות הממשלה ובתי המשפט.

ההחלטה לעזוב את הארץ נבעה מהרצון להתפתח מקצועית בזירה הבינלאומית, כשהיעד שנבחר היה בריסל שבבלגיה. שם פתח את משרדו החדש ובמקביל נבחר לנשיא האגודה האירופית של מתכנני תאורה. "זו אבן דרך חשובה בחיי, כי היא תחילת הסוף. באותה תקופה היו למשרד פרויקטים פתוחים בישראל ונסענו על הקו בריסל-תל אביב. שותפתי הסכימה לקחת על עצמה את הובלת המשרד ובמשך חמש שנים לא עבדתי והשקעתי את עצמי באגודה. כשסיימתי את תפקיד הנשיאות, בשנת 2008, הגיע מיתון לאירופה. כל הפרויקטים שהיו בקנה נעצרו. חלק ניכר מהלקוחות פשטו את הרגל, שותפתי הפסיקה לעבוד ונאלצתי לסגור את העסק".

גלעדי חזר להיות יועץ תאורה פרטי. באותה תקופה התקבלה לאגודה סוזנה אנטיקו, אדריכלית תאורה איטלקייה, בעלת חברה פרטית במילאנו. "לסוזנה היו כמה פרויקטים בבלגיה. כשהתחברנו, היא הביעה צורך באיש מקצוע מבלגיה וכך התחלנו לעבוד ביחד". כיום הוא משתף פעולה עם אנטיקו ברוב הפרויקטים שלה ואחראי על רוב העבודה באזור בלגיה. "היא הדור הצעיר של אדריכלי האור ופונים אליה הרבה גופים ברחבי העולם".

תאורת תיירות לילה בטרוויליו

בין הפרויקטים עליהם עבדו במשותף ניתן למצוא את המרכז ההיסטורי של טרוויליו, סמוך למילאנו, הגראן פלאס באנטוורפן (ראו תמונה בראש העמוד), תוכנית תאורה לטירה בנמור במסגרת תחרות, ותוכניות-אב לתאורה של ערים שלמות בבלגיה. נוסף על כך, הם זכו בתחרות לתאורה החדשה של קתדרלת אנטוורפן, שחשיפתה צפויה בספטמבר הקרוב.

"מאז החיבור עם סוזנה אנחנו עובדים על תאורה אורבנית. אם בארץ עבדתי על תאורת פנים של מוסדות ומעט על תאורת דיור, עכשיו אני עוסק לרוב בתאורת ערים. עשינו את תוכנית-האב הגדולה והמפורטת ביותר שאי פעם הייתה לאנטוורפן ולפרבריה. זו הייתה עבודה של שלוש שנים עם 14 כרכים כתובים, מלאים בהנחיות איך לתכנן ואיך להאיר. בנוסף, הכנו את תוכנית-האב לערים מאלין וקורטרה, וגם תוכניות לעיר האסלט בבלגיה. כשביקשו שנממש את הפרויקט הראשון על פי הנחיות תוכנית-האב החדשה באנטוורפן, הארנו את הגראן פלאס ועכשיו הפרויקט הגדול השני, זכייה בתחרות שהביאה לתאורת הקתדרלה".

אתה מרגיש שחל שינוי ביחס למקצוע אדריכל תאורה?

"שמנו לב שמכל הפרויקטים הציבוריים, עיריית אנטוורפן לדוגמה מוסיפה לחוזה סעיף שהמתכננים, האדריכל ואדריכלי הנוף, חייבים להתייחס לתוכנית-האב של התאורה. זה מתווה מסגרת שלתוכו כל אנשי המקצוע יוצקים את התוכן הרלוונטי מבלי לכבול את ידיהם".

תאורה דינמית על גשר הולכי רגל בפינלנד

פסטיבלי אור בעולם

פסטיבלי תאורה הפכו באירופה לטרנד בעשור האחרון, בעיקר בזכות "חג האורות" בעיר ליון, שם, החל מה-8 בדצמבר ולמשך מספר ימים, מאירים האזרחים והעירייה את העיר. "במסגרת פסטיבלי האור בעולם, שהחלו בליון, קיימתי סדנה לתאורה אורבנית בעיר השלישית בגודלה בפינלנד. כחלק מתאורה אדריכלית, הקבוצה שלי האירה גשר להולכי רגל בתאורה דינמית וצבעונית. בעיני, תאורה צבעונית ודינמית יכולה להיות יפה ומושכת אך היא אינה יכולה או צריכה להיות תאורה אדריכלית קבועה".

לפני כעשור היה גלעדי שותף לתכנון "מוזיאון הסובלנות" בירושלים, שעל עיצובו הופקד האדריכל היהודי-אמריקאי פרנק גרי. גלעדי היה אדריכל התאורה של הפרויקט ובמסגרת העבודה שיתפו השניים פעולה. "היו לנו שיחות על הפרויקט ועל התאורה שלו. מבחינת גרי התאורה הייתה תכתיב שהוא נאלץ לקבל, הוא לא ראה בתאורה חלק מהשפה האדריכלית. אותי זה לא הפתיע כי 99 אחוז מהאדריכלים, גדולים, קטנים ובינוניים, לא מבינים שתאורה היא חלק מהשפה האדריכלית ושללא התאורה הנכונה, לא יקבלו את מה שהם מדמיינים".

איך אתה מסביר את זה שאפילו אדריכל כמו גרי לא מבין את חשיבות תכנון התאורה בפרויקט אדריכלי?

"יש פה משהו יסודי. אדריכלים פוחדים מתאורה. עד היום זה הדבר האחרון שנשאר לפני הפתיחה, והם משקיעים בזה את הכסף שנותר מהפרויקט. זאת למרות שזה אמור להיות חלק מהתכנון המוקדם שמתפתח עם הפרויקט".


[email protected]

תגובות

Comments are closed