על הזמן: דברי פתיחה

על הזמן: דברי פתיחה

מאת: מערכת 'על הזמן'
אקדמיה וחברה על הזמן

האוניברסיטה הפתוחה – סיפור מתמשך

 

צילום: גדעון מרקוביץ'

פרופ' קובי מצר, נשיא האוניברסיטה הפתוחה (צילום: גדעון מרקוביץ')

מכובדיי,
השנה אנחנו מציינים 40 שנה לפתיחת הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, וזו ללא ספק הזדמנות נאותה לספר את סיפורה.
ההצעה לייסד בישראל אוניברסיטה פתוחה במתכונת של למידה מרחוק, דוגמת האוניברסיטה הפתוחה הבריטית, הועלתה לראשונה בשנת 1971 בוועדה בראשות פרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן, שמונתה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). גלגולו הבא של הרעיון היה בהצעתה של קרן 'יד הנדיב' (אדמונד דה-רוטשילד) להקים במימונה 'אוניברסיטה לכל', על-בסיס המלצתה של ועדת מומחים מטעמה בראשות פרופ' וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד. ההצעה הוגשה לשר החינוך דאז, יגאל אלון, ובהובלתו הנמרצת החליטו הממשלה והמל"ג ב-1973 לייסד 'אוניברסיטה לכל' – שהפכה עד מהרה ל'אוניברסיטה הפתוחה'.
ההוראה באוניברסיטה החלה ב-1976 עם חמישה קורסים, ו- 2,267 סטודנטים. כיום לומדים בה למעלה מ-47,000 סטודנטים – במגוון תוכניות לתואר בוגר ומוסמך ולימודי תעודה, במדעי הרוח והחברה, במדעי הטבע והחיים, ובמדעים מדויקים – ומספר הקורסים האקדמיים עומד על למעלה מ-500. בנוסף, מציעה האוניברסיטה קורסים מקצועיים, השתלמויות ולימודי תעודה והעשרה במערך עשיר של לימודי חוץ.
בשנה האחרונה (2015) הענקנו 3,819 תארי בוגר ומוסמך, ועוד 191 תעודות סיום, ובכך חצה המספר הכולל של מקבלי תארים ותעודות באוניברסיטה את רף ה-50,000.
הדרך שהאוניברסיטה הפתוחה עשתה מההתחלה הצנועה של 1976 ועד לסדרי-הגודל הנוכחיים, שהופכים אותה לאוניברסיטה הגדולה בארץ במונחי תלמידים, ממלאת אותנו סיפוק וגאווה. במיוחד אנחנו גאים על כך שהגידול המרשים במספר הסטודנטים ובהיקף הפעילות באוניברסיטה נעשה מבלי להתפשר כהוא-זה על הרמה האקדמית של הלימודים.
האוניברסיטה הפתוחה, כשאר האוניברסיטאות, מטפחת את פעילות המחקר של חברי הסגל הבכיר שלה. אך ייחודה, המגלם גם את שליחותה החברתית, הוא בהנגשת השכלה גבוהה ברמה אוניברסיטאית מוקפדת וללא כל תנאי קבלה לכל החפצים ללמוד בה, תוך סיוע במלגות סוציו-כלכליות לזקוקים לו. הנגשת הלימודים מתבצעת במתכונות גמישות של למידה עצמית, מפגשי הנחיה בעשרות מרכזי לימוד ברחבי הארץ, ושלל אמצעים מקוונים המאפשרים לסטודנטים גמישות ובחירה מרביות.
האוניברסיטה הפתוחה מעורבת גם במיזמים ייעודיים להנגשת לימודים אקדמיים לקבוצות מוגדרות כגון תלמידי תיכון, בשיתוף משרד החינוך; עובדי השלטון המקומי, בשיתוף המרכז לשלטון מקומי; חיילים בשירות חובה, בתיאום עם צה"ל; נשים וגברים מהקהילה החרדית בריכוזי המגורים והתעסוקה שלהם; ודוברי ערבית, בהסדרים עם מספר בתי אולפנה שבהם הם לומדים.
משימה מרכזית של האוניברסיטה היא להמשיך ולשכלל את הנגשת הלימודים האקדמיים, הן על-ידי העמדת השירות והסיוע לסטודנט בליבת העשייה שלה, והן על-ידי אימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות מקוונות. זאת, כדי לשמור על מקומנו בחזית הטכנולוגית והפדגוגית של הוראה מרחוק, בסביבה האקדמית שמשתנה במהירות.
משימה נוספת בעלת חשיבות רבה ביותר היא טיפוח מסלולי הלימוד המחקריים למוסמך, לקראת מימוש היעד של לימודי דוקטורט באוניברסיטה הפתוחה בהמשך הדרך. לשם כך, אנחנו מרכזים מאמצים בגיוס חוקרים מבטיחים, ובעידוד נמרץ של המחקר וגם בחשיפתו לציבור הרחב.
מעט מחשיפה זו מוצע במאמרי החוברת שלפניכם. אני מקווה כי קריאת המאמרים העוסקים בהיבטים שונים של הזמן, פרי עטם של חברי הסגל האקדמי שלנו, תהווה שימוש מהנה ומשכיל כאחד, בזמן שתקדישו לה.

 

משפחת האוניברסיטה

 

פרופ' יהודית גל-עזר מרכזת הפעילויות לציון ה-40 (צילום: גדעון מרקוביץ')

פרופ' יהודית גל-עזר
מרכזת הפעילויות לציון ה-40 (צילום: גדעון מרקוביץ')

קוראים נכבדים,
השנה מציינת האוניברסיטה הפתוחה – האו"פ – ארבעים שנה לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לכל החפץ בכך, בסדרה של ארבעים הרצאות ברחבי הארץ, בתערוכה שתוצג בקריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה-רוטשילד ברעננה, ובמגזין זה בו תמצאו מאמרים מתחום מחקרם של חברי הסגל של האוניברסיטה הפתוחה, מדברי הבוגרים, ותיקי העובדים ונשיאי האוניברסיטה לדורותיהם.
נחלוק כבוד לנשיאי האוניברסיטה שלא זכו לציין אירוע זה – הנשיא הראשון והמייסד מקס רואו ז"ל, והנשיא השלישי פרופ' נחמיה לבציון ז"ל.
ייבדל לחיים ארוכים פרופסור אברהם גינזבורג, נשיאה השני של האוניברסיטה שהניח את התשתיות למבנה הארגוני, להתנהלות ולרוח האו"פ, ואשר כתב בדוח הנשיא עם סיום תפקידו בשנת 1987: "בהגישי דוח אחרון זה, נראה לי מן הראוי לסכם, והסיכום קצר: נבנתה אוניברסיטה".
אכן, נבנתה אוניברסיטה בזכות 'משפחת האוניברסיטה הפתוחה' – עובדות ועובדים, חוקרות וחוקרים, שנרתמו במסירות אין קץ ובהתמדה למשימה של בניית מוסד ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל.
האוניברסיטה גאה בהישגים במחקר, בהוראה, בפיתוח ובהוצאה לאור של הקורסים המשרתים את כל הקהילייה האקדמית והציבור הרחב – ובלמעלה מ-50,000 הבוגרות והבוגרים שלה שהוכיחו התמדה וכוח רצון, והשתלבו במגוון תפקידים בכל ענפי העשייה הציבוריים והפרטיים: בחברות עתירות-ידע, באקדמיה, ובפעילויות התורמות למדע, לחינוך, לתרבות ולקהילה.
האו"פ תמשיך להעמיד לרשות הציבור את הספרים ואת חומרי הלמידה המקוונים שהיא מפתחת בטכנולוגיות הלמידה הייחודיות. האו"פ תמשיך ללא לאות להשתלב בהתפתחויות ובחידושים העתידיים במחקר ובהוראה, לטובת מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם.

 

חווית הזמן וייצוגיו

קוראים יקרים,
השאלות בדבר אופיו ומהותו של הזמן, כיוון הזרימה שלו והאופן בו אנו חווים אותו, העסיקו את בני האדם משחר תולדות האנושות. בעידן המודרני, הזמן הפך מושא מחקר מרכזי במדעי הטבע ובפילוסופיה; ואילו הדרכים השונות בהן בני אדם חווים, מפרשים ומעבדים אותו, נידונות במגוון תחומי דעת במדעי החברה והרוח. היחס אל הזמן ומגוון דרכי ההסדרה שלו הם גם מאפייני יסוד של דתות ותרבויות שונות. בימינו, בהם האצת קצב החיים הפכה לתהליך שכל איש ואשה חווים ומתמודדים איתו, הופכות השאלות הללו לרלוונטיות עוד יותר.
חוברת זו, שמציינת ארבעים שנה לפעילות האוניברסיטה הפתוחה, מציעה מגוון רחב של מאמרים העוסקים בסוגיית הזמן מפרספקטיבות שונות. המעיינים בחוברת יוכלו למצוא בה התמודדויות עכשוויות עם שאלת היסוד הזו בתחומי הפיסיקה והפילוסופיה, עיונים היסטוריים וספרותיים על חווית הזמן וייצוגיו בהקשרים היסטוריים ותרבותיים שונים, מחקרים ממדעי החברה אודות הדפוסים בהם יחידים ומגזרים חברתיים שונים חווים ומארגנים את הזמן, ועוד.
המפגש שלי עם האוניברסיטה הפתוחה החל לפני כשלושה עשורים, כשהתחלתי את לימודיי האקדמיים במסגרתה. לאחר סיום לימודיי בה, שימשתי לאורך השנים גם כמנחה וכמפתח קורסים, ובשנים האחרונות הצטרפתי לסגל האוניברסיטה. תהליך יצירתה של החוברת היה עבורי הזדמנות להתוודע מחדש לאופייה הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה, שמשלבת בין מחקר פעיל, רב-תחומי ומגוון, לבין מחויבות להנגשתו של ידע שקוף, עדכני ורלוונטי ברמה גבוהה לקהלים נרחבים.
כותבי המאמרים, מתחומי הדעת השונים, באים מכל המחלקות האקדמיות של האוניברסיטה ונמנים עם כל שדרות הגורמים הפעילים בהן – חברי סגל בכיר וסגל הוראה, מנחים שפועלים ברחבי הארץ, פוסט-דוקטורנטים וסטודנטים פעילים. הירתמותם המהירה והנעימה של כל העוסקים במלאכה ליצירה משותפת זו, היא בעיני דוגמה לתרבות הארגונית של שיתוף פעולה בין-מחלקתי שמיטיבה לשקף את רוחה של האוניברסיטה הפתוחה.

קריאה נעימה ומעניינת,
פרופ' גיא מירון, העורך

 


האוניברסיטה הפתוחה | נשיא: קובי מצר; מנכ"ל: עמית שטרייט; מנל"א: אביעד חפץ; עורך ראשי: גיא מירון; חברי המערכת: צחי וייס, ערן פישר; רכזת המערכת: מיטל אוחנה; עיצוב השער: זאב פרל; מנהלת הפרסום האקדמי: רחל אנגל

עורך המגזין
: שרלי שטרית; עורכת משנה: רחל נחמה-עבדי; עורכת גרפית: סמדר שחר פרי; מנהל פרסום: אלי דובניק; מודעות: סטודיו הארץ; מנהל סטודיו הארץ: בני דניאל; עיבוד תמונות: עיתון הארץ; דפוס: גרפופרינט הארץ; מנהל מחלקת מוספים מיוחדים: ארז אכטל [email protected]; לתגובות ופניות: [email protected]; מו"ל: הארץ – רח' שוקן 21, ת"א, טל' 03-5121188, פקס: 03-5121170
זכויות היוצרים על תצלומים המופיעים במגזין זה שייכות לאו"פ ולמאגר התמונות fotolia (אלא אם צוין אחרת)

תגובות