חדשות איגוד החברות הציבוריות

חדשות איגוד החברות הציבוריות

מאת: מערכת אחד העם
אחד העם סחר ועסקים

רפורמת המדדים תכנס לתוקף בפברואר

הרפורמה נועדה לפתור כמה כשלים בבורסה ובהם הריכוזיות במדדים הקיימים

ב-9 לפברואר 2017 תצא לדרך רפורמה במדדים של בורסת תל-אביב שתגרום בין היתר לשינוי מהותי בהרכבי המדדים המובילים ובמשקלן של המניות המרכיבות אותם. בין השינויים המהותיים ברפורמה: מדד ת"א-25 יהפוך לת"א-35, מדד ת"א-75 ייקרא מעתה ת"א-90 ומדד ת"א-100 יתרחב לת"א-135. כמו כן יושקו מדדים חדשים כמו ת"א בלו-צ'יפ, מדד ת"א רימון, שממנו יורכבו המדדים המובילים, ומדד תמר, שממנו יורכבו מדדי היתר ורוב המדדים הסקטוריאליים. בנוסף, יתבצע עדכון משקולות חודשי, שיחליף הן את העדכון הרבעוני והן את עדכון השבועי. יישום הרפורמה במדדי הבורסה יתבצע בשלב הנעילה של ה-9 בפברואר.

שינוי מעניין נוסף הוא השקת מדד SME60 שיחליף את מדד יתר־50. בניגוד ליתר המדדים, הרכבו ייקבע לפי ערך השוק של אחזקות הציבור (ולא לפי ערך השוק), והוא יכיל את המניות עם ערך השוק של אחזקות הציבור הגבוה מאלו שלא ייכללו בת"א־125 (ושיעמדו בכמה תנאים נוספים). כיוון שכמחצית ממניות יתר־50 יעברו לת"א־90 ות"א־125, וכיוון שתנאי הכניסה ל־SME60 לא מתבסס על ערך שוק, הרכב המדד יהיה שונה מאוד מההרכב הנוכחי של מדד יתר־50. סף הכניסה הצפוי למדד יהיה ערך שוק של החזקות ציבור של כ־115 מיליון שקל.

הרפורמה נועדה לפתור כמה כשלים בבורסה ובהם הריכוזיות במדדים הקיימים, מיעוט המשקיעים הזרים, הגדלת הזיקה של החברות הנסחרות לישראל וכן לגרום להגדלת שיעור אחזקות הציבור במניות הנכללות במדדי הדגל.


הקלות לחברות קטנות

ברשות ני"ע בוחנים יצירת מסלול של רגולציה מקילה המותאמת לחברות קטנות ובינוניות
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בת"א (צילום: עופר וקנין)

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בת"א (צילום: עופר וקנין)

"אנחנו בעד וודאות רגולטורית ופועלים להגשימה. בהזדמנות הזו, ובעת הזו, אני קורא גם לרגולטורים האחרים: בואו תצטרפו יחד איתי להודנה של רגולציה – מספר שנים של תענית רגולציה, וניתן לשוק לנשום, לעבוד ולהתפתח", כך אמר לאחרונה פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך. "הובלתי רק בשנתיים האחרונות יותר מ-100 הקלות רגולטוריות בעידודו של שר האוצר ומשרד האוצר ואנחנו ברשות מתכוונים להמשיך לעשות כך. בנוסף, אנחנו לא עוצרים את פיתוח השוק. אנחנו נשלים בשבועות הקרובים את חוק השינוי המבני בבורסה, יחד עם ההנהגה החדשה של הבורסה ובתוכה המנכ"ל החדש, איתי בן זאב, שאני מאד מברך עליה".

עוד מסר יו"ר הרשות, כי ברשות בוחנים יצירת מסלול של רגולציה מקילה המותאמת לחברות קטנות ובינוניות. פרופ' האוזר סיפר כי הורה על הקמת צוות בתוך הרשות, שתפקידו לבחון חלופות אפשריות באשר להקמתה של רשימת מסחר ייעודית לחברות בינוניות וקטנות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. הצוות התבקש לבחון דרכים ליצירת רשימת מסחר נפרדת, שתותאם לחברות בינוניות וקטנות ותתרחק מעולם הרגולציה השוויונית שננקטה עד היום לגבי כלל החברות, זאת כדי לתמוך בחברות בינוניות וקטנות המעוניינות בנגישות להון שמקורו בבורסה לני"ע בת"א, בדגש על מתן הקלות והסרת חסמים הניצבים בפני נגישות זו.

בכנס התאגידים של הרשות נמסר, כי מבדיקת הרשות עולה שכשליש מהתאגידים המדווחים בבורסה צפויים ליהנות מההקלה של המעבר לדוחות חצי-שנתיים. לדברי רו"ח אילן ציוני, מנהל מערך גילוי ודיווח במחלקת תאגידים ברשות, מאינדיקציות שהתקבלו מהשוק עולה, כי החיסכון בעלויות הרגולציה בגין ביטול הדיווח הרבעוני צפוי להסתכם בטווח של בין 100 אלף שקל ל-200 אלף שקל לכל תאגיד שיאמץ את ההקלה.

בתוך כך אמר עו"ד מוטי ימין, מנהל רשות תאגידים ברשות ניירות ערך, בראיון לעיתון "דה מרקר", כי "למרות שנושא שכר הבכירים הצדיק טיפול ומעורבות רגולטורית, אני לא חושב שהפתרון של תקרת שכר של 2.5 מיליון שקלים בשנה הוא הנכון. חשבנו שנכון יותר לאמץ את ההצעה המקורית של האוצר – לא להגביל את גובה השכר, אך לדרוש תשלום מס מעל תקרה מסוימת. גם לא יהיה נכון להחיל את חוק שכר הבכירים בצורה מנדטורית על כל החברות בבורסה. הוא לא מפיק תועלות".


ממשקיעים לשותפים

כנס על אקטיביזם של בעלי מניות בחברות ציבוריות

בעת האחרונה אנו עדים למעורבות גדולה יותר של בעלי מניות בעניינים הפנימיים של חברות ציבוריות ישראליות. משרד עו"ד שבלת החליט לתת במה לנושא חשוב זה וליזום כנס ייחודי, אשר יתקיים ב-2 לפברואר 2017, באולם הכנסים של הבורסה.

חלק מהמהלכים האקטיביסטים הובילו להחלפת דירקטורים, לפיטורי מנכ"ל, לשינויים בתגמול לנושאי משרה ובמדיניות התגמול ואף להתערבות בהחלטות עסקיות. כך למשל, בדצמבר 2016, קרן הגידור גיא אקוויטי הצליחה למנות שני דירקטורים לדירקטוריון חברת קווליטאו ; בספטמבר 2016, קרן הגידור ברוש הצליחה למנות שני דירקטורים לדירקטוריון חברת מטומי וכן למנות יועץ אסטרטגי לבחינת האסטרטגיה שלה ; בספטמבר 2016, שני בעלי מניות פרטיים הובילו מהלך לביטול מנגנון הדירקטוריון המדורג בחברת פריון, אשר בעקבותיו הודיעה החברה על סיום כהונת המנכ"ל ; בנוסף, ראינו גידול במספר הודעות העמדה שהוגשו מטעם בעלי מניות במהלך שנת 2016 לעומת שנים קודמות, וכן גידול במספר הדירקטורים החיצוניים שמונו בהמלצת גופים מוסדיים בחודשים האחרונים.

תופעת האקטיביזם מעלה סוגיות רבות, אשר ההנהלה והדירקטוריון נדרשים להתמודד איתן, כמו למשל מיהם השחקנים בשוק ומה האינטרסים שלהם? האם ראוי שבעלי המניות יתערבו בהחלטות עסקיות והאם יש להם את הכלים לכך? כיצד להיערך מראש ובזמן אמת אל מול מהלכים אקטיביסטים? כיצד משתלב מערך קשרי המשקיעים בחברה בעניין? כיצד להתייחס לדרישה למינוי דירקטור מטעם אקטיביסט ומהן החובות החלות על אותו דירקטור? האם אקטיביזם פועל לטובת החברה והאם הוא מעלה את שווי המניה? מהם הנושאים הקשורים בממשל תאגידי שצריכים לעמוד על סדר היום של הדירקטוריון בשנת 2017? בכל אלה ועוד סוגיות רבות אחרות הקשורות לעניין, יידונו בכנס הקרוב.

לכנס של משרד שבלת ניתן להירשם בכתובת www.shibolet.co.il או בטל 03-7778384

לקראת רפורמה במדדים. הבורסה לניירות ערך בתל-אביב (צילום: אייל טואג)

הקלות לחברות מנפיקות

בכוונתה רשות ני"ע להוביל חקיקה שתקל על חברות המבצעות הנפקה ראשונית בבורסה של אג"ח או מניות

חברת הנדל"ן מנרב אחזקות הודיעה לאחרונה, כי היא הגישה לרשות ניירות ערך טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית של מניות החברה הבת, מנרב פרויקטים. החברה הבת מרכזת את פעילות יזמות המגורים של מנרב אחזקות, ולפי הערכות היא תונפק לפי שווי של כ–400 מיליון שקל. הודעה זו של מנרב הצטרפה להודעות נוספות של חברות ששוקלות להנפיק בבורסה בת"א ב-2017 ומסמנות אולי מפנה בשוק ההנפקות הקפוא.

בראש ההנפקות הצפויות חברות האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס ואנלייט, כאשר במקרה של אנרג'יקס מדובר על הנפקת מניות שנייה של החברה לאחר שב־2015 גייסה מהציבור כ־345 מיליון שקל.

אגב כך נודע, כי רשות ניירות ערך יוצאת בצעד נוסף במסגרת מאמציה להחיות את בורסת תל-אביב ובכוונתה הרשות להוביל חקיקה שתקל על חברות המבצעות הנפקה ראשונית בבורסה של אג"ח או מניות.

יו"ר רשות ני"ע מסר, כי ההקלות יחלו ב־2018, ובמסגרתן יקבלו חברות חדשות המבצעות הנפקה פטור מלא מאגרת תשקיף בגובה של 4,000 שקל, זאת במידה שההנפקה תצא לפועל. ההקלה המשמעותית יותר היא הנחה של 15% באגרה השנתית לחברות שביצעו לראשונה הנפקת חוב או מניות בבורסה למשך שנתיים. גובה האגרה השנתי הוא 70–130 אלף שקל לחברה בתלות בגודלה, כך שההנחה יכולה להגיע ל־20 אלף שקל בשנה ובסך הכל ל־40 אלף שקל.

באיגוד החברות הציבוריות, בבורסה וברשות ניירות ערך מעוניינים בהגעת חברות חדשות, בדגש על חברות טכנולוגיה וחברות תעשייתיות. הבעיה היא שחברות טכנולוגיה צעירות בישראל נמכרות לרוב לפני שהן הגיעו לגודל משמעותי, וברשות ובבורסה פועלים במקביל גם לסייע להן לצמוח עצמאית כדי שבעתיד כשיצמחו, יגייסו הון וחוב דרך הבורסה.


מקור: הסקירה השנתית של הבורסה לני"ע בת"א 2016

מקור: הסקירה השנתית של הבורסה לני"ע בת"א 2016

הסקירה השנתית של הבורסה לשנת 2016

בשנה שחלפה נרשמה עלייה של כ-34% בסכום שגויס בשוק המניות בת"א בהנפקות לציבור

הנה כמה נתונים שעולים מתוך הסקירה השנתי של הבורסה לניירות ערך בת"א:

מדד ת"א-25 ירד השנה בכ-4% בהשפעת ירידה חדה במניות חברות התרופות מדדי ת"א-75 ויתר-50 עלו השנה בכ-17% וכ-24% בהתאמה, בהשפעת המניות הדואליות ומניות הנדל"ן הכלולות בהם מניות חברות הנדל"ן והטכנולוגיה בלטו השנה בעלייה של כ-17% וכ-24%, בהתאמה ירידה של כ-6% במחזור המסחר היומי במניות שלוש חברות – "וונטייז" "מגוריט" ו"אוברסיז" – ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) של מניות, שלוש חברות ביצעו רישום כפול בתל-אביב, ושתי חברות נרשמו למסחר כתוצאה מפיצול/הסדר; בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה לשלוש חברות "מעטפת" תוך גיוס הון נרשמה עלייה של כ-34% בסכום שגויס בשוק המניות בתל-אביב בהנפקות לציבור נרשמה עלייה בשערי איגרות חוב חברות צמודות מדד בכ-4% לעומת עלייה מתונה של כאחוז בלבד בשערי איגרות חוב ממשלתיות נרשמה עלייה במחזורי המסחר באיגרות חוב חברות וירידה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות סכום שיא של כ-63.3 מיליארד שקל גוייס בהנפקות של אג"ח חברות לציבור הסקטור הריאלי הגביר את היקף הגיוסים – חברות הנדל"ן ממשיכות להוביל עם גיוס חוב המהווה כשליש הסכום שגויס באג"ח חברות הציבור רכש השנה תעודות סל וקרנות נאמנות על מדדי מניות מקומיים, ומכר תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל.


איילת שקד (צילום: אוליביה פיטוסי)

שרת המשפטים מעכבת חוק איסור דיבידנדים על רווחי שיערוך

לדברי איילת שקד, כיוון שמדובר ברגולציה נוספת, הנושא נמצא בבדיקה והערכת עלות־תועלת

נכון להיום, חוק החברות מתיר לחלק דיבידנדים על בסיס רווחי שיערוך. תזכיר החוק של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, מציע לתקן ולבטל את האפשרות הזאת ובכך להשוות את ישראל ליתר מדינות אירופה שעברו לשיטת החשבונאות IFRS (שיטת חשבונאות שמאפשרת לשערך את הנכסים לפי שווי הוגן) והוסיפו את התיקון בחוק. השורה התחתונה בתזכיר של ליכט מציעה ש"חישוב יתרת הרווחים הראויים לחלוקה ייעשה על בסיס 'רווחים ממומשים'. הרווחים הממומשים יחושבו על בסיס הרווחים החשבונאיים בדו"חות הנפרדים של החברה, תוך נטרול רווחים לא ממומשים ונטרול סכומים שנזקפים לרווח כולל אחר, אשר מקטינים את ההון העצמי שלא דרך סעיף העודפים".

ההצעה של ליכט מגיעה אחרי הצעה דומה שגיבשה רשות ניירות ערך עוד ב־2013. יו"ר הרשות שמואל האוזר הכריז אז כי "יש סכנה בשימוש בחשבונאות יצירתית לשם חלוקת דיבידנדים", והחליט לפעול לטרפוד התופעה. דבריו נאמרו לאחר תקופה שבה כמעט בכל חודש הכריזה חברה על הסדר חוב והצטרפה לגל של ממש שהיכה במשק. אך בין הרשות לבין משרד המשפטים יש מחלוקת אחת: כיצד לבחון את יתרת העודפים לחלוקה. ברשות מציעים כנקודת התייחסות את הדו"ח המאוחד של החברות, ואילו במשרד המשפטים מעדיפים לבחון את דו"ח הסולו שלהן. בינתיים נודע, כי שרת המשפטים איננה ששה לקדם את החוק. השרה איילת שקד אף מסרה בתגובה, כי "כיוון שמדובר ברגולציה נוספת, הנושא נמצא בבדיקה והערכת עלות־תועלת".

תגובות