טכנולוגיות חדשות בהפריה חוץ גופית ובתרומת ביציות

טכנולוגיות חדשות בהפריה חוץ גופית ובתרומת ביציות

אינקובטור נייד, מניעת הריונות מרובי עוברים, ואיתור ליקויים גנטיים טרם השרשת העובר: שלוש טכנולוגיות מתקדמות המביאות אושר גדול לזוגות רבים

מאת: פרופ’ יעקב לברון ופרופ’ דוד בידר, מרפאת 'ל.ב. הפריה חוץ גופית' (צילומים: יח"צ)
בריאות ורפואה מגזין ביו

כ-5% מהתינוקות הנולדים כיום בישראל הם תוצאה של טיפולי הפריה חוץ גופית. הישג מכובד זה אפשרי הודות לקדמה המדעית והטכנולוגית אליה הגענו לאורך 3 העשורים האחרונים. הרפואה מצליחה לפתור כיום את מרבית הבעיות הגורמות לעקרות.

אינקובטור נישא (יביל אוויר) יכול להכיל מקום לעוברים של עד 50 מטופלים

פיתוח ישראלי חדשני של אינקובטור נייד

עוברי אדם הם מפונקים במיוחד. גידולם מחוץ לגוף האישה מצריך תנאים מבוקרים, על מנת לתת להם טמפרטורה נכונה, סביבת גידול יציבה, אבני בניין ומגוון רחב של חומרים הדרושים לצורך התפתחות תקינה בשלב כל כך רגיש, כשהחיים מתחילים. התמיסות בהן גדלים העוברים מכילות הרכב של חומרים הנקראים בופרים, הדואגים לשמור על רמת חומציות תקינה כמו זו הקיימת בנוזלי גופנו. כל סטייה קטנה מהנורמה עלולה לפגוע בתפקוד התאים בגופנו ובמיוחד של העובר בשלבי התפתחותו המוקדמים.

האינקובטור הוא מכשיר גדול המשמש לגידול העוברים מחוץ לגופה של האישה. הוא שומר על טמפרטורה קבועה ויציבה של 37 מעלות צלזיוס ועל אווירה שבה יש הרכב גזים המיוחד בתכולת הפחמן הדו -חמצני (פד”ח) הגבוהה שלו. באוויר אותו אנו נושמים רמת הפד”ח קרובה לאפס ואילו באוויר שמסופק לאינקובטור רמתו %6-%5. רמה זו מאפשרת למעשה לשמור על רמת חומציות נורמלית הקיימת בגופנו.

מסיבות אלה התכנון המסורתי של האינקובטורים, המשמשים לצורכי הפריה חוץ גופית, מאפשר את השימוש בהם במקום קבוע במעבדות להפריה חוץ גופית. לכן התחלה וסיום הטיפול בהפריה חוץ גופית היו מוגבלים למקום אחד, אלא אם כן העוברים הוקפאו לפני ניודם.

עם השנים ההתוויות לביצוע טיפולי הפריה חוץ גופית התרחבו, ויחד עם זה נולד הצורך לאפשר ניוד קל ויעיל של עוברים ללא מגבלת ההקפאה, הפוגעת במידת-מה בכושר התפתחותם. דוגמה לצורך כזה הוא טיפולי תרומת ביציות, הנעשים במתכונת של שיתוף פעולה בין יחידות ממדינות או אתרים שונים. צורך זה הוליד פיתוח טכנולוגי ישראלי, המאפשר ניוד של האינקובטור ביבשה ובאוויר, ובכך מאפשר את שיתוף הפעולה בין היחידות מבלי לפגוע באיכות כושר ההתפתחות של העוברים.

אנו צופים שבעתיד יכולת הניוד תאפשר הנגשה של טיפולי ההפריה לכל מרפאה שתוכל לקבל שירותים של תרומת ביציות, פונדקאות, אבחון גנטי ואחסון בהקפאה של עוברים, ובכך להביא להוזלה משמעותית של העלויות היקרות מאוד הקיימות היום של טיפולים אלה.

אדם ביום 5 להתפתחותו – שלב הבלסטוציסט

הגישה החדשנית למניעת הריונות מרובי עוברים

אחד הסיכונים המשמעותיים בטיפולי ההפריה החוץ גופית הוא התפתחות הריון בו השתרשו שניים ויותר עוברים. הריונות של תאומים, ובמיוחד של שלישיות, קשורים בעלייה בשיעור סיבוכי הריון ולידה, לעומת הריונות בהם השתרש עובר יחיד. בין הסיכונים ניתן לכלול עלייה בסיבוכים כמו רעלת הריון, יתר לחץ דם בהריון, סוכרת, לידות מוקדמות, פגות ושיעור גבוה של לידות קיסריות.

הדרך לצמצום ומניעה של הסיבוכים האלה היא כמובן להגביל את מספר העוברים המוחדרים לרחם לעובר אחד. על מנת לאפשר זאת, מבלי לפגוע משמעותית בסיכויי ההצלחה של הטיפולים, נדרשנו לשפר את מערך התנאים להם חשופים העוברים, על מנת לשפר את כושרם להגיע לשלב הגבוה ביותר של ההתפתחות בתנאי מבחנה, שהוא שלב הבלסטוציסט (עובר לאחר 5 ימי התפתחות). זה מאפשר להסתפק בהחזרה של עובר יחיד וגם לאפשר הקפאה יעילה שלהם, שהיא טובה במיוחד על ידי זיגוג (ויטריפיקציה – שיטת הקפאה מהירה).

מימין: דגימת רקמה לאבחון באמצעות LASER מבלסטוציסט באדם
משמאל: שבב גנטי שבאמצעותו נעשה האבחון הגנטי הממוחשב של העובר

גישות חדשות באיתור ליקויים גנטיים טרם השרשת העובר

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ביכולתנו לאבחן ליקויים גנטיים בעובר עוד בשלבים מוקדמים להתפתחותו. כאשר יש סיכון ידוע בהורים, מבצעים הליך הנקרא PGD, שמשמעו אבחון גנטי טרום הריוני. יש כמובן סוגים של ליקויים גנטיים שקורים באופן אקראי, עליהם אין לנו מידע אלא אם כן נבדוק את קיומם במהלך ההיריון, אם באמצעות דגימת דם מהאם לצורך בידוד DNA עוברי (NIPT) או סיסי שליה או מי שפיר.

עד לא מזמן אבחון כזה ברמת העובר היה מוגבל, בגלל דגימת תא בודד שלא הספיקה על מנת לקבל את המידע הנדרש באופן מלא. ההתפתחות האחרונה בטכנולוגיה של השבבים הגנטיים (NGS) מחד, והיכולת לגדל ביעילות עוברים לשלב התפתחותי מתקדם (בלסטוציסט) מאידך, הביאה לשינוי המיוחל בתחום הזה.

דגימת רקמה מבלסטוציסטים מאפשרת קבלת כמות DNA רבה יותר מהעובר מבלי לפגום בכושר התפתחותו, ובכך מאפשרת את השימוש בשבב הגנטי. בעת הזו חלון הזמנים לאבחון ולקבלת תוצאות הבדיקה הינו ארוך מדי, ולכן לא ניתן לשמר את העוברים טריים וצריך להקפיא אותם עד לקבלת תוצאות הבדיקה. בעתיד קיצור חלון הזמנים הזה יאפשר לקבל את המידע הנדרש ללא צורך בהקפאה.


למידע נוסף ניתן לפנות ל-www.lbivfclinic.co.il.

תגובות