להצעיד את ה-Start-up Nation ב-Start-up Education

להצעיד את ה-Start-up Nation ב-Start-up Education

כל המדדים הבינלאומיים בתחום החינוך מראים שאומת הסטארט–אפ מתחילה להישאר מאחור. עולם ההשקעות, בכירי התעשייה ואנשי חינוך חברו לכנס בינלאומי ראשון מסוגו של רשת אורט ישראל, כדי להתאים את החינוך הישראלי לעולם המחר. במילים אחרות: Start-up Education

מאת: אסף צור (צילומים: חורחה נובומינסקי)
אקדמיה וחברה חינוך.COM

12 שנים מחייו מבלה ילד ישראלי במערכת החינוך. מערכת ציבורית, שתקציבה הוא השני בגודלו בישראל (מיד אחרי תקציב הביטחון), מערכת ענקית המורכבת מאלפי משתתפים שונים, והיא צועדת לאחור. הצעידה לאחור איננה חלילה תוצאה של יד מכוונת, אך היא תוצאה של חוסר תשומת לב והזנחה. חוסר תשומת לב למגמות העולמיות, לשינויים בעולמות התוכן הרלוונטיים לחינוך, וחוסר תשומת לב לצרכי התעשייה ושוק התעסוקה בכללותו.

בשנים האחרונות המערכת מצטיינת ברפורמות – פעמיים בחציון אנחנו שומעים על רפורמה חדשה, ביטולן של בגרויות, תוספת בגרויות, שינוי בתכניות הלימודים וכו'. אך הרפורמות לא מניבות עדיין תפוקות איכותיות ראויות.

הדאגה לעתיד החינוך וההסתכלות קדימה, עמדו לאחרונה במרכזו של כנס שערכה רשת אורט ישראל תחת הכותרת Start-up Education . רשת אורט שמה לעצמה כמטרה להביא לישראל את החינוך המדעי טכנולוגי החדשני ביותר כדי לתת לבני הנוער הישראלים את המיומנויות והכלים להתמודד בעולם התעסוקה החדש. ועל מנת שאותה הכנה תהיה הטובה ביותר שניתן חברה הרשת לבכירי התעשייה בארץ. אותם הבכירים נכחו בכנס, ויחד עם אנשי החינוך במקום, ניסו לייצר מענה משותף למערכת עולה ובעיקר עבור תלמידים ומורים.

חמי פרס

חמי פרס, מייסד ושותף בקרן הון הסיכון פיטנגו, ויו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום וחדשנות, בוגר רשת אורט, הציג את זווית התעשייה בכנס: "בישראל של היום יש הכי הרבה סטארט-אפים בעולם מחוץ לעמק הסיליקון. מאות חברות בין לאומיות אשר הקימו את מרכזי המחקר והפיתוח שלהם בישראל, וחדשנות ישראלית ממשיכה לשנות את פני העולם לטובה. מדינת ישראל התברכה, בכישרונות מיוחדים, אך הם חייבים טיפוח. ישראל היא הסטארט אפ ניישן, אך אסור לנו לקחת זאת כדבר המובן מאליו!

"בית ספר המחנך ומכשיר את אזרחי המחר לא יכול לפגר אחרי ההתפתחויות החברתיות, הכלכליות, המדעיות והטכנולוגיות. סטארט אפ ניישן אינו מהלך חד פעמי. על מנת שנעמוד בתחרות הגלובלית אל מול השווקים הבינלאומיים, על כולנו להשקיע את המרב, כדי לאפשר לתלמידנו חינוך מהשורה הראשונה".

המודל הייחודי שהוצג בכנס הוא מודל ניסויי שמיישמת רשת אורט iSTEAM, שדרוג משמעותי ישראלי ראשון מסוגו של מודל מקצועות ה- STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). למידה בגישת iSTEAM מאפשרת מבט כולל על תחומי מדע והנדסה שונים עם העמקה בתחום דעת אחד. הלמידה בדרך זו מפתחת אצל הלומדים זווית ראייה רחבה על תחומים מדעיים, הנדסיים ואמנותיים (A) ועל תהליך תיכון מוצר וגישת המערכת. הוראה ולמידה זו מאפשרת לתלמידים לפתח שפה מקצועית של ה-121 המקשרת בין תחומי המדע, ההנדסה והעיצוב. ה-i בשם iSTEAM היא innovation – חדשנות. אורט ישראל פיתוח קורס ליזמות, חדשנות ויצירתיות, מיומנויות שכל בוגר המאה העשרים ואחת יזדקק להן.

התוכנית מופעלת החל משנת הלימודים תשע”ו כפיילוט בשישה בתי ספר מובילים ברשת אורט ישראל כמודל רב גילאי המתחיל עם תלמידי שכבות ט’ ו- י’. המודל יצמח תוך שלוש השנים הבאות למודל הוראה המאגד את כלל תלמידי בית הספר החל מכיתה ז’ עד יב’. בהכנת התוכנית ניתן דגש משמעותי להכשרת מורים החל ממורים מובילים ורכזי iSTEAM בבתי הספר ועד הכשרת חדר המורים, שבחלקו ישמש כמורים מומחי תהליך, ובחלקו מורים מומחי תוכן. גם הסביבה הלימודית הינה פתוחה, שקופה וצבעונית המותאמת למתודולוגיות ההוראה והלמידה של התוכנית. על פי המודל, המורה הוא מנחה, והתלמידים פועלים כצוות – כל אחד הוא שווה, ללא קשר לרקע שהוא מביא עימו, ההצלחה שלו בשיעורים אחרים והניסיון שלו במקצוע הנלמד. המודל הייחודי כבר משך את תשומת ליבם של רבים בארץ ובעולם.

   נפתלי בנט

בכנס המדובר, התייחס אליו גם שר החינוך, נפתלי בנט: "אנחנו צריכים לתת הזדמנות שווה לילד מאופקים, לחרדי בבני ברק וגם למי שנולד ברמת השרון. ואיך נעשה את זה? דרך isteam – דרך מדע, מתמטיקה, טכנולוגיה וכו'. כל פעם שאני מבקר באחד מבתי הספר של רשת אורט אני רואה ילדים בגיל מאוד צעיר נחשפים לאתגרים, תמשיכו ככה ותעלו את הרף. אתם ברשת אורט, נמצאים פה הרבה לפני ועושים את זה טוב מאוד, אני מאוד מעריך את העבודה בכל המקומות הרחוקים והקשים של מדינת ישראל ומביאים מדעים וחדשנות לכל האיזורים האלה"

על מנת להמשיך ולאתר את הדרכים הטובות ביותר להכין את בני הנוער הישראלים, אורט ישראל אינה עוצרת במודל אחד ספציפי ומאפשרת לבתי הספר ולתלמידים להתנסות במודלים החדשניים בעולם. אחד מהם, הוא החינוך הסינגולרי. המושג סינגולריות, שמשמעותו היא אירוע משמעותי בעל השלכות ייחודיות שאינן ניתנות לניבוי, נכנס ללקסיקון רק בשנים האחרונות.

עד לא מזמן התורה הסינגולרית הייתה בגדר מדע בדיוני שהזה ריי קורצווייל – עתידן אמריקאי, פילוסוף וממציא שהמציא בין השאר את הסורק והסינתיסייזר. הוא פיתח עם גוגל ונאס"א בעמק הסיליקון את האוניברסיטה הסינגולרית – בה מאות סטודנטים ומנכ"לים מכל העולם מתחרים על כל מקום. הם אף מוכנים לשלם עשרות אלפי דולרים על מנת להיות חלק מהמפגשים עם ההוגים והמובילים בעולם בתחומי הננוטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, האנרגיה, הביוטכנולוגיה, הרובוטיקה והמחשבים.

על פי המודל של האוניברסיטה הסינגולרית פיתחה רשת אורט את התוכנית הסינגולרית לתלמידיה: בחלק הראשון התלמידים הועשרו ע"י מומחים בקנה מידה ארצי ועולמי, בתחומי דעת שונים שאינם קשורים באופן ישיר למקצועות הלימוד של תוכנית הלימודים. בחלק השני התלמידים יצאו ללמידה מחוץ לבית הספר במוזיאונים באקדמיה ובחברת הייטק, החלק השלישי היווה את הנקודה הסינגולארית, חלק זה התקיים כסמינר, שלושה ימים רצופים, באזור קסום ליד הים, בו נתבקשו התלמידים למצוא נושא בינתחומי מבין כל הנושאים שהם נחשפו אליהם, בשני החלקים הראשונים של התוכנית ולהמציא יוזמה לטובת הקהילה. בסיום הסמינר צוותי התלמידים השונים הציגו בתערוכה שהם הקימו את המיזם הבינתחומי שלהם. מי שהיה שם יכול היה לחוש באמת את "התשוקה לדעת" של התלמידים, את רוח העשייה היזמית כמו גם את החשיבה מחוץ לקופסה, והכול בכיף.

כאמור התוכנית באוניברסיטה מיועדת למצטיינים בעלי תואר שני ומעלה, מכל רחבי העולם, אך באורט גבעתיים התוכנית מיועדת בשלב הראשוני לתלמידים הכי צעירים בבית הספר – תלמידי כיתות ט' מצטיינים, בטרם בחרו במגמות הלימוד. אם כן, אז השיטות לייצר שיפור במערכת החינוך– קיימות, הידע המערכתי קיים ובאמצעות שינוי סדרי העדיפויות גם ניתן למצוא פתרונות תקציביים. הצעד הראשון הוא קבלת החלטה.

צבי פלג

צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, מאמין כי מערכת החינוך חייבת לעבוד על פי אסטרטגיה סדורה, הכוללת הצבת יעדים מדידים ליכולתה של המערכת להכין את בוגריה לעתיד באופן הטוב ביותר: "ב-2017 לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא נדע מה התכנית האסטרטגית של החינוך. לא יכול להיות שאנחנו נצמיח דור עתיד שמתבסס על העבר גם בשיטות הלימוד הישנות. כדי להיות סטארט-אפ ניישן אנחנו צריכים להתבסס על תכניות לימוד עתידניות. אנחנו מבינים היום שלא כל מה שהיה בעבר לא מתאים להווה ולעתיד.

"אנחנו מבינים שכל ילד בא לעולם עם ייחודיות משלו ועל פי הצרכים להכין תכניות לימודים ועל פי התכניות לקבוע תקציבים. המערכת זועקת לשינוי, כסף יש בה לרוב, צריך אומץ לב, מנהיגות ויושרה לבצע אותו, כי בכך תלוי עתידו של העם היושב בישראל".

תגובות