מקסימום ענן במינימום סיכון

מקסימום ענן במינימום סיכון

חברות ותאגידים כבר הפנימו את התובנה שהענן הוא 'המאפשר הגדול' של חדשנות ורלוונטיות, תוך קיצור זמן ההגעה לשוק. אך המסע אל הענן רווי אתגרים, במיוחד לחברות שלא נולדו בענן. יבמ מסייעת לארגונים במסע המורכב כדי שיוכלו לייצר לעצמם יתרון תחרותי

מאת: יואל צפריר
טכנולוגיה והייטק מגזין ענן

אם עד לפני ארבע-חמש שנים ארגונים עסקיים עוד שאלו את עצמם למה בכלל צריך ענן, היום השאלה הזאת היא ארכאית. היא התחלפה בשאלה כיצד לבצע נכון את המעבר לענן. נראה שהחברות הפנימו את התובנה המרכזית בת זמננו, כי המסע אל הארגון הדיגיטלי מתחיל בענן, וכי זוהי הפלטפורמה המרכזית שיכולה לספק לארגון את הדינאמיות, הגמישות והזריזות הנדרשות בשוק התחרותי והמוטרף של היום. למעשה, מדובר בשאלה של הישרדות, שכן הענן מאפשר לארגון להסתגל לשינויים במהירות וביעילות, תוך אופטימיזציה מתמשכת של שירותים ותהליכים עסקיים, ומבחינה זו ההגירה אל הענן היא חיונית כדי להיות רלוונטיים.

נכון להיום, יש כבר לא מעט חברות שנולדו בענן. הן מציעות שירותים חדשניים מבוססי ענן והן מסמנות את המגמה לאחרות. אך בקרב ארגונים עסקיים גדולים, שנדרשים לבצע תהליכי מודרניזציה מקיפים ובתוקף כך גם את המעבר לענן, נותרו כמה שאלות פתוחות. כמו למשל לאיזה ענן לעבור – פרטי או ציבורי, או שילוב של השניים? – אילו אפליקציות נכון להעביר לענן ואילו לא? וכן, באיזה קצב לבצע את המעבר?

פרסונליזציה של שירותים ותכנים

מנקודת המוצא הזו ארגונים רבים יצאו לדרך של בחינת המודל המתאים להם למחשוב ענן ובוחנים את המוצרים והשירותים שיכולים להציע להם ערך עסקי ממשי. בנוף ספקי הענן העולמי מתייצבים כיום מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים. אחד מהם הוא חברת יבמ, שלפי “פורבס” היא אחת משלושת ספקי הענן המובילים בעולם.

    שי כהן
    (צילום: סמדר כפרי)

“במעבר מהעולם הישן לחדש, יבמ סימנה שני מנועי צמיחה מרכזיים לעתיד הקרוב – מחשוב ענן ומחשוב קוגניטיבי, זאת כחלק מהטרנספורמציה שהיא עוברת בשנים האחרונות והמיקוד העסקי שלה”, אומר שי כהן, מנהל יחידת הענן והאנליטיקה ביבמ ישראל. “למעשה אנחנו היום חברה שמוגדרת כ- Cloud Platform and Cognitive Solutions Company. התוצאות העסקיות של 2017 מלמדות שזה כבר מתרגם לעשייה – הענן צומח בקצב דו-ספרתי, ומהווה מעל 20% מההכנסות של החברה. המחשה נוספת לכך אפשר לראות בכמות הפטנטים שרשמה החברה בתחום זה בשנה החולפת – למעלה מ-40% מ-9,000 פטנטים שרשמה החברה הם בתחומי הענן והבינה המלאכותית. יבמ היא השחקן מספר 1 ברישום פטנטים והרבה מעל לכל ספיקת ענן אחרת.

“הענן שאנו מציעים כיום לחברות ולארגונים עסקיים הוא-הוא המנוע שמאפשר להם לייצר חדשנות ולהיות רלוונטיים”, מוסיף כהן. “אם זה בתחום הפיננסים, הביטוח והבנקאות, או בתחומי המובייל, Self-service ו-Front Desk – הענן מאפשר להציע ללקוחות הקצה של הארגונים העסקיים אפליקציות חדשות בטווח של שבועות במקום חודשים וימים במקום שבועות, תוך ייצור במחזורים קצרים וקיצור משמעותי של זמן ההגעה אל השוק (Time TO Market). זה מאוד עקרוני בעידן של תחרות עסקית עזה ובשוק שמאופיין בדינאמיות רבה. זה בוודאי נכון בכל מה שקשור למגע עם הלקוח ולקשר עם הלקוח. הלקוח כבר רגיל לפגוש אפליקציות רבות בתחומים רבים בחייו, כאלה שמציעות חוויית משתמש גבוהה, ורף הציפות שלו נמצא בקו עלייה מתמיד, תוך שהוא מעוניין לצרוך את השירותים מכל מכשיר ובכל ערוץ”.

כהן מצביע על מגמה נוספת שמעצימה את הצורך בענן – הצורך בפרסונליזציה של שירותים ותכנים. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) שנטמעת כמעט בכל תחום שירותי ועסקי ומאפשרת לארגון לנהל אינטראקציה מותאמת-אישית עם הלקוחות. “לא רק זמן ההגעה אל השוק הוא קריטי, אלא גם הדרך שבה מגיעים אל הלקוח”, הוא מדגיש. "לקוח הקצה רוצה חוויה והוא מעוניין לצרוך תכנים ושירותים באופן שהולם את העדפותיו האישיות, הרגליו ותחומי העניין שלו וזאת מכל מקום בו הוא נמצא, תוך סטנדרטיזציה מלאה בין כל הממשקים.

"מכאן, שההצעות המוצעות לו חייבות להיות מוכוונות-לקוח, כאשר גם הדאטה וגם האינטראקציה צריכות להיות פרסונליות לגמרי. ההשקעה העצומה שלנו בבינה מלאכותית נועדה לאפשר זאת וגם – לעשות זאת טוב יותר. למעשה, האתגר שלנו הוא לאפשר לארגונים לבצע כל זאת במהירות, תוך ניצול הטכנולוגיה שאנו מעמידים לרשותם, כדי לתת להם יתרון תחרותי בשוק וזאת בכל ממדי הפעילות והעשייה שלהם”.

מ-IT מסורתי לענן – ציבורי ופרטי

בתוך כך, מתחדדת השאלה שבה מתחבטים ארגונים רבים והיא מי מהאפליקציות הקיימות בארגון כדאי או ניתן להעביר לענן ולאן להעביר אותן – לענן הציבורי או לפרטי? שאלה נוספת היא מהם השינויים הארגוניים הנדרשים על מנת לאמץ מודל של פיתוח וריצה על ענן בהצלחה? מי שמתבונן על שוק ה-IT המסורתי – שמצוי בתהליך שינוי עצום מימדים – מתרשם שארגונים רבים הולכים לעננים ציבוריים, שגדלים בקצב מהיר של 30% לשנה, במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS). הם מעבירים אליהם גם את שירותי המחשוב וגם את כוח האדם. ההנחה הרווחת היא כי הענן הציבורי הוא הענן המיטבי – הוא בעל עושר התכונות הכי רחב והכי קל להתחיל בו. הוא גם המיצוי המלא של תפיסת הענן לפיה אתה רוכש שירותים לפי הצורך ומשלם רק על השימוש.

"אלא שלא כולם יכולים ורשאים לעבור לענן ציבורי בגלל חסמים רגולטוריים וסביכות ביצועית (Complexity). כך למשל, ככל שהענף בו פועל הארגון הוא יותר מפוקח רגולטורית, ונדרשת בו אבטחת מידע ברמה גבוהה, כמו בנקאות ופיננסים, הארגון יתקשה לעבור לענן ציבורי. בנקים למשל, לא נוכחים כמעט כיום בענן הציבורי זאת לעומת תחומי ההיי-טק וקמעונאות שנוכחותם בענן הציבורי היא רבה ביותר. קיימת גם שאלה של עלות-תועלת, שכן במבחן הכדאיות הכלכלית לא כל אפליקציה נדרשת לעבור לענן.

התשובה שפיתחה יבמ לאתגר היא ענן פרטי שמאפשר לארגונים ליהנות מכל היתרונות של ענן ציבורי במתקנים שלהם (On-Premise). לדברי כהן, "אנו מציעים ענן שיושב בתוך הארגון, מאחורי ה-Firewall הארגוני, ומשלב את הטוב שבכל העולמות – גם פרטי וגם ציבורי. הוא מאפשר לארגון להעביר אפליקציות ולפתח אפליקציות על גבי תשתיות ענן, תוך מיצוי כל היתרונות הטמונות בטכנולוגיות הענן הציבורי, כמו השימוש בקונטיינרים וכיוצ”ב. זאת ועוד, חשוב לייצר מצב שבו התנועה בין העננים עבור הלקוח תהיה קלה ונוחה, תוך אחידות בסטנדרטים הטכנולוגיים. כך הלקוח יכול להגר מענן לענן במעבר פשוט וכך המפתח יכול להריץ אפליקציות כשהפלטפורמה מבחינתו חסרת משמעות. אנו שואפים לסימטריות מלאה בין הענן הציבורי לפרטי ולכן הם בנויים באותה צורת חשיבה ובאותם כלים”.

חלופה נוספת שמציעה יבמ ללקוחותיה היא סביבה ציבורית שמוקדשת רק ללקוח מסוים. "במקרה כזה אתה לא מתחלק בענן הציבורי עם עוד גורמים", מבהיר שי כהן. "הדאטה ומשאבי המחשוב הם רק שלך, באזור שמוקדש רק לך Dedicated)) ועדיין מדובר בענן ציבורי".

המעבר לענן

אך מעבר למודל המשולב של ענן פרטי-ציבורי, ביבמ ערים לכך שהמסע אל הענן שארגונים גדולים נדרשים לבצע איננו עניין של מה בכך. “מתוך היכרות רבת שנים עם ארגונים עסקיים גדולים ועם צרכי המחשוב הארגוני שלהם, אנו יודעים עד כמה המסע אל הענן איננו פשוט מבחינתם”, מציין ארז שמש, מנהל קבוצת התוכנה ביחידת הענן של יבמ. “להעביר אפליקציות לענן הוא תהליך מורכב, ארוך ויקר והיכולת הזאת לדעת ולהכיר מקרוב את האילוצים היא בעלת ערך עצום.

“כולם אמנם מבינים את הצורך ואת ההבטחה שגלומה במעבר, אך השאלות שתמיד צצות הן: היכן מתחילים? מהן האפליקציות שנכון להעביר אותן לענן ואילו לא? אילו שינויים נדרשים בהן במעבר לענן? כיצד הן יעברו לענן? ואם מעבירים, היכן נכון שהן ירוצו – בענן פרטי, ציבורי או היברידי? כאן אנו נכנסים לתמונה ומלווים את הלקוח במסע אל הענן באופן צמוד ורצוף. זה לא רק לבחור טכנולוגיה. זו התשתית הבסיסית. החוכמה היא לנווט יחד עם הלקוח את המעבר כך שהוא ייצא נשכר מכך מבחינה כלכלית ועסקית וישיג לעצמו יתרון תחרותי”.

   ארז שמש
   (צילום: עידן סבח)

איך מסייעים בפועל לארגון במסע אל הענן?

“אנחנו קודם כל מתחילים בכך שאנו מספקים לארגון תמונת מצב מדויקת ועדכנית היכן הוא נמצא היום והיכן נכון שהוא ימצא בעתיד הנראה לעין, בראיית הענן וזאת לגבי כל האפליקציות שלו”, משיב שי כהן. “אנו לוקחים בחשבון את כל המשתנים המשפיעים: הרגולציה, הדאטה, המורכבות והסביכות, התועלת העסקית וכן את האילוצים הטכנולוגיים. משתנה חשוב נוסף הוא אבטחת המידע הנדרשת. עניין זה מקפל בתוכו הצפנה, התאמה לרגולציה וכללי ממשל תאגידי ודיוק מירבי – עד לרזולוציה הדקה ביותר בה אתה יודע היכן נשמר המידע בדיסק.

“בקצרה, אנו ממפים את האפליקציות הקיימות בארגון ועל בסיס זה מכינים תוכנית מפורטת של מעבר לענן – אילו אפליקציות יעלו אל הענן כמו שהן, אילו יעברו תהליך של כתיבה מחדש – מלאה או חלקית – ואילו אפליקציות אי-אפשר או לא כדאי להעביר לענן. התוכנית כוללת אספקטים טכנולוגיים, תשתיתיים וארגוניים.

ארז שמש: “אנחנו רואים שלהרים סביבת פיתוח להתנסות זה קל מאד. אבל לפתח אפליקציה, שתרוץ בסביבת הענן בפרודקשן, זה תהליך יותר מורכב שהרבה ארגונים מתקשים בו, שכן שלא מדובר בטכנולוגיה בלבד. המטרה שלנו היא לעזור ולקחת אפליקציה שתרוץ בייצור לאורך כל מחזור החיים של פיתוח ההתקנה, כאשר ניהול אפליקציה בענן כולל אינטגרציה למערכות קיימות אבטחת המידע ומבנה הארגון”.

טכנולוגיה מבוססת קוד פתוח

כהן ושמש שמים את האצבע על נקודה חשובה נוספת והיא ההשקעה במעבר לענן. הם מזכירים את העובדה שהענן שהם מציעים מבוסס קוד פתוח, מה שמאפשר לשמר את ההשקעה ולהבטיח מערכת יציבה ועובדת לאורך זמן.

השילוב בין טכנולוגיה מבוססת קוד פתוח וסטנדרטיזציה מלאה של סוגי עננים שונים מאפשרים לדעתם לארגונים לשמור, בעת ובעונה אחת, על חופש הבחירה ועל רציפות והמשכיות בתהליכי העבודה ופיתוח האפליקציות, תוך שימור ההשקעה. מה שקרוי בעגה המקצועית Choice with Consistency. זו, לטעמם, צורת חשיבה חדשה שמשחררת את הארגון מאילוצים מגבילים ומעיסוק בשולי הדברים ומאפשרים לו להתמקד בעיקר – הצעת ערך ללקוחותיו במחזורי פיתוח קצרים. "המודל הזה שאנו מציעים הוא מודל ייחודי בשוק", מדגישים השניים. "היכולת לעבור מענן לענן ללא קושי ולשמר את ההשקעה, יכול להיעשות רק על בסיס של טכנולוגיה מבוססת קוד פתוח, שבה אנו עושים שימוש".

ענן מוכוון-מידע

“המסע אל הענן הוא מסע מאתגר”, מדגישים כהן ושמש. “לנו ביבמ יש ניסיון רב באינטגרציה של מערכות מידע ודאטה. גם כשאתה מריץ אפליקציה מסוימת בענן היא חייבת לתקשר עם מערכות הליבה של הארגון ולייצר רציפות בהעברת המידע, בתוך הארגון ומחוץ לארגון אל לקוח הקצה. חשוב על הלקוח – הוא רוצה לצרוך את השירות מכל ערוץ אפשרי: מובייל, ווב, קיוסק מידע או סוכן פיזי של שירותים. לכן חייבים לאפשר לארגון להציע לו בזמן-אמת את כל האפשרויות באופן פרו-אקטיבי כך שהוא ייבחר בין החלופות.

“בתוך זה, הארגון כל הזמן צריך לדעת מה רץ בכל ענן ומה לא. היכולת לחבר דאטה ולהנגיש אותה – לא רק בתוך הענן אלא גם מחוצה לו – היא משימה מורכבת ואנו יודעים לבצע אותה והיטב”.

מהו החזון הארגוני שלכם?

“להיות שחקן דומיננטי ומרכזי בתחום הענן לארגונים עסקיים וציבוריים גדולים, תוך דגש על מהירות, אבטחה ושליטה. האסטרטגיה שמנחה אותנו היא לסייע לאותם ארגונים במסע אל הענן – הן בתכנון המסע והן בביצוע המעבר, הלכה למעשה, כאשר המטרה היא להעביר כמה שיותר עבודה ופעילות לענן. הניסיון שצברנו והידע שרכשנו מאפשרים לנו לעשות זאת ובתוך כך לצמצם סיכונים עבור החברות ולאפשר להן להתמקד בלקוחותיהם.

“אנו מסייעים ללקוחות להתמודד עם הדילמות המרכזיות במסע, כמו הדילמה אילו מהאפליקציות הקיימות בארגון כדאי להעביר לענן? האם מתאים יותר השימוש בענן פרטי, ציבורי או שילוב היברידי? וכיצד, הלכה למעשה, מפיקים את הערך מהטכנולוגיה מחד ומתאימים את הארגון לעידן הענן מאידך?

“עניין נוסף הוא לפתח ענן מוכוון-מידע. בסוף הכל מתחיל ונגמר בדאטה, בין שהמידע נמצא בתוך הארגון או מחוצה לו – מאגרי מידע, סנסורים, מצלמות ומערכות IOT אחרות, רשתות חברתיות ועוד. היכולת לבצע אינטגרציה בין מקורות המידע השונים, תוך הפקת תובנות עסקיות מהמידע היא קריטית לארגונים ובכך אנו מתמקדים ונוסיף להתמקד גם בעתיד”.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

כנס להכרת IBM Cloud Private

ארגונים רבים נמצאים בעיצומו של תהליך בו הם משלבים טכנולוגיות ענן במערך ה-IT. מצד אחד הם מעוניינים להציע ללקוחותיהם אפליקציות חדשניות וחוויית משתמש מיטבית, להשתמש בכלים קוגניטיביים כדי לנתח דאטה הנמצאת ב״איים״ שונים בארגון ואף מחוצה לו, לייצר חדשנות ולבנות בסיס איתן לעתיד. אך מנגד, דרישות רגולציה, אתגרי אבטחת מידע, השקעות IT קודמות, אפליקציות ארגוניות ותיקות, כל אלה הופכים את המסע אל הענן מורכב ומאתגר.

על רקע זה תקיים יבמ בקרוב כנס להכרת ה- IBM Cloud Private בו תציג החברה את יתרונות הענן הפרטי שלה, בעזרתו ניתן לבצע מודרניזציה למערכות on premise קיימות, לשלב אפליקציות ענן מבוססות קוד פתוח וקונטיינרים כמו Kubernetes ו- Cloud Foundry, תוך חיבור טבעי לענן ציבורי וכלי שליטה ובקרה.

המפגש יתקיים ביום שלישי, ה-27 למרץ בשעות 08:30-13:00, בקומה הרביעית, רחוב החרש 8, תל-אביב.

ההשתתפות באירוע אינה כרוכה בתשלום אך מחייבת רישום מוקדם באתר ibm.com/events

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות