שחקן מרכזי באקו-סיסטם הדרומי

שחקן מרכזי באקו-סיסטם הדרומי

על הציר אקדמיה-תעשייה-יזמות, מהווה פירמת עורכי הפטנטים 'לוצאטו את לוצאטו' שחקן קישור מרכזי, עם מעורבות עמוקה בסצנת ההייטק המפתחת בנגב. "האקו-סיסטם הטכנולוגי הצומח כאן הוא מחולל צמיחה משמעותי והבטחה גדולה לעתיד", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמה

מאת: יואל צפריר (צילומים: יורם רשף)
SilicoNegev טכנולוגיה והייטק

לאחר שהתמקדו במאבקי הפטנטים בין ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל, זרקורי התקשורת מאירים כיום את מלחמות הפטנטים בענף התרופות, שם נאבקות החברות הגנריות בחברות האינווטיביות (יצרניות המקור) על תוקפם של פטנטים בשוק השווה המיליארדים. אבל מתחת לרדאר התקשורתי מאבקי פטנטים מאפיינים כמעט כל תעשייה. אחת מהן היא התעשייה הביטחונית הישראלית, שבה נרשם לאחרונה הישג משמעותי לחברת רפאל – מערכות לחימה מתקדמות, חברה ממשלתית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים. לאחר עשור של מאבק משפטי מורכב, הצליחה החברה, בסיועו של עורך הפטנטים ד"ר כפיר לוצאטו, להתגבר על התנגדויות של יריבות חזקות ולרשום פטנט על מערכת צילום טקטית.

רעייתו של כפיר, ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמה המשפחתית "לוצאטו את לוצאטו", אמנם לא מסתירה את שביעות רצונה מההישג, אך גם לא ממהרת לנופף בו. "אנחנו אחת הפירמות המובילות בתחום של ליטיגציה על פטנטים בישראל ומאחורינו מאבקים משפטיים סבוכים, שבהם הגענו להישגים מרשימים, כמו סביב תרופות הוויאגרה והפרוזאק, אבל אם תשים לב – אנחנו לא נוהגים להחצין את שמות הלקוחות להם אנו מספקים שירותים. מה שחשוב זו העבודה המקצועית שלנו, שאמורה לדבר בעד עצמה. אנו מקווים, כמובן, שהתוצר האיכותי של עבודתנו יהפוך את הלקוחות שלנו לשגרירי רצון טוב וזה אכן קורה. אין לך סיפוק גדול יותר מכך שלקוח ממליץ עלינו בפני לקוח אחר".

ובכל זאת, מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה לתעשיות אחרות?

"בשנים האחרונות נהפך ענף הפטנטים לשחקן מרכזי ולמעשה לנכס אסטרטגי שבכוחו להזניק חברות קדימה, לרסק חברות אחרות ואפילו לקבוע גורלות של ענפי תעשייה שלמים. בכל התחומים, ולבטח בתעשייה הטכנולוגית, הקניין הרוחני הוא הנכס המרכזי של הפירמות ולכן הוא עומד במרכזם של מאבקים עזים. חברות ועסקים מפתחים מוצרים חדשניים, שהופכים את המוצרים הקודמים לבלתי רלוונטיים וכולם רוצים פרוסה מהעוגה. בדיוק לשם כך מיועדת מערכת הפטנטים – להגן על האמצאה ולהעניק תגמול למפתחיה".

כמי שמספקת שירותים לגורם מרכזי בתעשייה הביטחונית בישראל, ממה לדעתך נובע היתרון הטכנולוגי הישראלי בתחום הביטחוני?

"ישראל היא מעבדת ניסויים עולמית יוצאת דופן, המתאפיינת בחדשנות וביצירתיות ומתקיימת בה סינרגיה ביטחונית-טכנולוגית משמעותית ביותר. הכל התחיל מכורח – כבר מראשית ימיה של המדינה הוטל עלינו אמברגו. קשה להאמין, אבל מי שהוביל אותו היה לא אחרת מארה"ב. זה חייב אותנו לפתח תעשייה ביטחונית תוצרת בית, שלמעשה כבר החלה להתקיים באופן עוברי לפני קום המדינה. במשך השנים התעשייה הביטחונית התעצמה מאוד ומשכה אליה את מיטב ההון האנושי שלנו. אמנם היא נועדה לשרת בראש ובראשונה את הצבא וצרכיו, אך פיתוחים רבים זלגו גם לסקטור האזרחי, או הומרו לפיתוחים אזרחיים. אין ספק שהיצירתיות וכושר ההמצאה של המהנדסים הישראלים היא חלק מסוד ההצלחה שלנו.

"בתעשייה הביטחונית בא לידי ביטוי גם האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי, שניזון מהחיבור הייחודי בין האקדמיה, התעשייה והצבא, כאשר כל גורם מזין את חברו. זה בולט בתחום הביטחון, אך קיים גם בתחומים רבים אחרים. חשוב רק על מובילאיי, שצמחה מתוך האקדמיה (האוניברסיטה העברית בירושלים – י.צ.) ונמכרה במאות מיליונים לאינטל. מתקיים אצלנו בארץ שילוב מאוד מוצלח בין ההון האנושי – שבנוסף לצד הטכנולוגי מאופיין גם בכושר יזמות וחוש עסקי יוצא דופן – לבין אקדמיה מצטיינת, תשתית הון סיכון מפותחת ותעשייה שיודעת להסתגל לתנאים המשתנים של שוק דינאמי גלובלי. אם תרצה זו, בקליפת אגוז, תמצית ההצלחה של ההייטק הישראלי".

כנס ההייטק השנתי ה-11 של לוצאטו ו-BDO לפני כשנה במתחם התחנה בת"א (צילום: יח"צ)

"בנגב מתחוללת כיום מהפיכה"

פירמת לוצאטו בולטת בנוף עורכי הפטנטים בישראל לא רק בהיבט המקצועי. פעילותם החברתית והציבורית של בני הזוג לוצאטו, כפיר ואסתר, לצד עבודתם המקצועית, הפכה את הפירמה לשחקן מרכזי בסצנת ההייטק המפתחת בנגב. הם מעורים היטב בכל מה שמתרחש באזור, מחוברים לחזון פיתוח הנגב ופועלים להגשמתו באמצעות עבודה התנדבותית. אסתר במיוחד מתבלטת בעבודה ציבורית רחבת היקף. היא חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון ושל מכללת סמי שמעון, חברת מועצת עומר ופעילת ציבור בפורומים שונים של מנהיגות, אחריות חברתית ופיתוח הנגב, כמו הפורום לפיתוח כלכלי בנגב, סגנית יו"ר ועד בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון ועוד. היא במיוחד גאה על היותה יו"ר עמותת "יחדיו", מייסודה של קרן רש"י, היוזמת, מפתחת ומפעילה שירותים חברתיים איכותיים עבור אוכלוסיית הדרום ומגלה מעורבות פעילה בקביעת מדיניות בתחום הרווחה, תוך שהיא פועלת לצמצום מצבי סיכון של בני נוער.

"בנגב מתחוללת כיום מהפיכה. לא פחות", קובעת ד"ר לוצאטו. "אני מתארת לעצמי שיהיו כאלה שיסתייגו מהביטוי, אבל בהתחשב בתנאי הפתיחה של הנגב אפשר בהחלט לדבר על מהפכה. זה התחיל באוניברסיטת בן-גוריון, שהודות לאיכות חוקריה משכה לכאן חברות רב-לאומיות כמו דויטשה טלקום, שהקימה כאן מרכז פיתוח בשיתוף עם האוניברסיטה, שהוא גם הראשון מחוץ לגרמניה. במרכז הושקעו, מתחילת דרכו, עשרות מיליוני דולרים ומועסקים בו כיום מאות עובדים. החיבור בין התעשייה העולמית לבין האוניברסיטה יצר כאן מארג טכנולוגי ייחודי, שתורם תרומה משמעותית לפיתוח הכלכלי והחברתי של הנגב כולו.

"במקביל לכך ובזיקה לכך, גם החיבור בין האוניברסיטה לצה"ל הוא בעל ערך עצום", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "אני מזכירה שתוך שנים ספורות יוקם בפארק ההייטק שסמוך לאוניברסיטה, קמפוס התקשוב של צה"ל, שצפוי לאכלס כ-5,000 חיילים ואנשי קבע מיחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא כדוגמת ממר"ם, לוטם חושן ועוד. זו תהיה תרומה חשובה לחיזוק העיר באר-שבע כמוקד של חדשנות טכנולוגית, שכבר הוכרזה על-ידי ראש הממשלה כבירת הסייבר הלאומית עם העברת מטה הסייבר הלאומי לפארק ההייטק. בכלל, כל מעבר צה"ל דרומה הוא עוגן כלכלי רב-חשיבות לאזור.

"כבר היום עובדים זה לצד זה חוקרים מהאוניברסיטה ומהצבא ויוצרים כאן מוקד פיתוח טכנולוגי ששואב לכאן עשרות חברות טכנולוגיות גדולות מהארץ ומהעולם כדוגמת נס, רד ו-EMC, לצד סטארט-אפים צעירים רבים. החיבורים הללו הם לא רק מחוללי חדשנות, אלא גם מחוללי צמיחה ותעסוקה. יש כאן שילוב בין מחקר, ידע ופרקטיקה שמאפשר לבוגרי הלימודים הגבוהים, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, להישאר באזור. במקום שסטודנטים יסיימו לימודים ויחזרו למרכז הם נשארים בנגב, מועסקים בעבודות מכניסות בפארקי ההייטק המתקדמים ושותפים לצמיחתו של הנגב".

לדברי ד"ר לוצאטו, הפירמה שהיא עומדת בראשה לוקחת חלק פעיל בתהליך השינוי שעובר כיום האזור באמצעות חיבור הדוק לאנשי הייטק, יזמים, חברות סטארט-אפ וחברות גדולות מצד אחד, ובאמצעות קשר מקצועי עם האוניברסיטה והצבא מצד שני. בתווך הפירמה מהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם הסביבתי-טכנולוגי שנוצר בנגב בדמות חללי עבודה מעולים כמו WEWORK, חממות ומאיצים כמו INNO-NEGEV ו-CDI וקהילה וירטואלית כמו TECH7.

"שלל החיבורים והקישורים מעידים שצומח פה אקו-סיסטם חזק שדומה במהותו לזה שנוצר בעמק הסיליקון בארה"ב", טוענת לוצאטו. "על תא שטח קטן יחסית מרוכזים בשכנות זה לזה גורמים מתחומי פעילות שונים המשיקים זה לזה ומזינים זה את זה – אקדמיה איכותית, צבא בעל אוריינטציה טכנולוגית, תעשייה, שכוללת הן תאגידים רב-לאומיים והן חברות סטארט-אפ צעירות. לנגד עינינו מתפתח בנגב מכניזם טכנולוגי שיצמיח עוד חברות ועוד חדשנות".

משפחת לוצאטו – תצלום קבוצתי (מימין): ד"ר אסתר לוצאטו, עו"ד מיכל לוצאטו, עו"פ לילך לוצאטו-שוקרון וד"ר כפיר לוצאטו

מסורת משפחתית, אוריינטציה טכנולוגית

למרות המבט קדימה לחזון פיתוח הנגב, עבור בני משפחת לוצאטו, שמנהלים את אחת הפירמות המובילות בתחום הקניין הרוחני, ההיסטוריה היא חלק בלתי נפרד מההוויה. אחרי הכל, מעטים הם העסקים המשפחתיים בישראל, שיכולים להתהדר ברציפות של כמעט 147 שנה.

סיפורה של הפירמה מתחיל עם ריקרדו לוצאטו, אשר כעורך דין בהשכלתו הקים בשנת 1869 באיטליה את "סטודיו לוצאטו", שעסק בעריכת פטנטים והיה אחד הראשונים בתחומו. זו הייתה אבן היסוד לפירמה הקיימת עד היום ומנוהלת כיום על-ידי נינו של ריקרדו, ד"ר כפיר לוצאטו, שנחשב לאחד מעורכי הפטנטים המובילים בישראל, ורעייתו, ד"ר אסתר לוצאטו.

בני הזוג השתלבו בניהול הפירמה המשפחתית לאחר שאביו של כפיר, ד"ר אדגר לוצאטו ז"ל, העתיק את העסק מאיטליה לישראל במחצית שנות ה-70' של המאה הקודמת. השניים הפכו את העסק המשפחתי הצנוע לאחת מפירמות עורכי הפטנטים הגדולות והמשפיעות בענף הקניין הרוחני בישראל. על לקוחות הפירמה נמנות חברות הפארמה הגדולות הבינ"ל וענקי טכנולוגיה רב-לאומיים, לצד חוקרים, יזמים וחברות סטארט-אפ.

היום חווה הפירמה שילוב בין-דורי נוסף, לאחר שבנות הדור החמישי נכנסות לתמונת העסקים. בנוסף לעו"ד מיכל לוצאטו, הבת הבכורה, שהשתלבה במשרד עורכי הדין לוצאטו ומנהלת אותו (ראה מסגרת), הצטרפה לפירמה גם אחותה, לילך לוצאטו-שוקרון, עורכת פטנטים ומהנדסת מכונות בהכשרתה, הלומדת כיום לתואר שני בהנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון ולאחרונה מונתה לשותפה בפירמה. במשפחה מצפים שגם האחות השלישית, תמר לוצאטו, המשלימה כיום את התמחותה במשפטים, לאחר שסיימה לימודי משפטים ופסיכולוגיה בבינתחומי תצטרף לקבוצה. גם האח הצעיר, יונתן, שסיים לאחרונה שירות צבאי ומתעתד ללמוד הנדסה יצטרף בעתיד לחברה המשפחתית.

"קבוצת לוצאטו כוללת כיום בתוכה משרד עורכי פטנטים ומשרד עורכי דין לצד חברות נוספות בתחום מיסחור הקניין הרוחני, כאשר בין כל הפונקציות הללו מתקיימת סינרגיה הדוקה", אומרת ד"ר לוצאטו ומצביעה על שילוב ייחודי בין מסורת ארוכת שנים של פירמה משפחתית, לבין סביבת עבודה חדשנית, אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, שיטות ניהול מתקדמות ותשתית מחשוב איכותית, מן המתקדמות מסוגה. "הפירמות בקבוצה נהנות ממוניטין של משרדים מקצועיים, האמונים על מינוף הקניין הרוחני לטובת לקוחותיהם, שירות פרטני וקשרי עבודה גלובליים".

היבט חשוב נוסף, לדבריה, הוא יכולת ראייה רב-תחומית, המאגדת בתוכה עולמות תוכן שונים, הנדרשת בעידן המאופיין בדינאמיות עסקית, פעילות בסביבה טכנולוגית המשתנה במהירות ותחרות בזירה הגלובלית. "באמצעות העובדים הנפלאים שלנו, רובם ככולם, בעלי תארים מתקדמים, לצד ארגון יעיל שכל-כולו ממוחשב, תוך התמחות בכל תחומי המשפט והטכנולוגיה החשובים, אנו יכולים לספק מגוון רחב של שירותים מקצועיים – הן בתחום הקניין הרוחני והפטנטים והן בתחום המשפטי – באיכות גבוהה, עבור תעשיות שונות במגוון רחב של ענפים".

כיצד אתם נערכים לספק שירותים לחברות שיגיעו לכאן עם מעבר צה"ל לנגב?

"קודם כל, אנו כבר מחוברים חזק לכל מה שנעשה בנגב. בנוסף, אנו פועלים בערוצים שונים כדי להציג את מגוון היכולות שלנו. היתרון הגדול שלנו נובע מהחיבור בין פירמת עורכי הפטנטים, משרד עורכי הדין וחברה למסחור פטנטים, במסגרת קבוצת לוצאטו. ביחד אנו מסוגלים לספק כיום, תחת קורת גג אחת, את כל מעטפת השירותים המשפטיים, העסקיים והטכנולוגיים שפירמות עשויות להזדקק להם ואנו עושים זאת ברמת שירות גבוהה על-פי אמות מידה גלובליות".

===========================================================================

   עו"ד מיכל לוצאטו

כל השירותים תחת קורת גג אחת

במקביל לפירמת עורכי הפטנטים, גם משרד עורכי הדין לוצאטו משתלב כיום בפעילות של הקבוצה בכל הקשור לפיתוח הכלכלי בנגב. המשרד, שמשלב ידע וניסיון עם צוות צעיר ודינמי, מציע כיום שירותים וייעוץ משפטי לחברות, יזמים וסטארט-אפים העושים את צעדיהם הראשונים בנגב. "השילוב בין מסורת מקצועית לצוות צעיר הוא שיוצר את הערך המוסף ממנו נהנים לקוחות המשרד", אומרת עו"ד מיכל לוצאטו, בתם של כפיר ואסתר, המנהלת את המשרד ודור חמישי בפירמה המשפחתית.

"מעבר לכך, ביכולתנו לספק מכלול רחב של שירותים לחברות ויזמים בנגב, המגיעים לכאן כחלק מהמהפך שעובר האזור. כולם רוצים לקחת חלק באקו-סיסטם הייחודי שנוצר כאן ואנו מעמידים לרשותם הן את הידע והניסיון שצברנו ומציעים להם כלים משפטיים שיתמכו בפעילות שלהם. העובדה שהמשרד מהווה חלק מקבוצה רחבה של חברות, מאפשרת לנו להגיש ולהנגיש את כל השירותים המשפטיים והעסקיים הנדרשים כיום לחברות ועסקים באזור הנגב, כולל שירותים משיקים כמו חיבור למשקיעים וגיוס הון למיזמים טכנולוגיים. היזמים לא צריכים לנדוד למרכז הארץ כדי ליהנות מרמת שירותים גבוהה ויכולים לקבל את זה כאן, סמוך לבית", מדגישה עו"ד לוצאטו.

לדבריה, תחומי הפעילות של המשרד מקיפים נושאים מגוונים כגון דיני תאגידים, נדל"ן ומקרקעין, מיסוי ודיני עבודה. בתחום הקניין הרוחני, המשרד מתמחה בטיפול בפטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ועוד, תוך סיוע ומתן שירות ייחודי למפתחים וממציאים בתחומי הטכנולוגיה, עם דגש מיוחד על סיוע למפתחי אפליקציות סלולריות, ותוך התייחסות למכלול ההיבטים המשפטיים הנדרשים בתהליך הפיתוח והשיווק של מוצרים ושירותים במרחב הדיגיטלי. כן מוצעים שירותים ייחודיים למעצבים בכל תחומי פעילותם.

===========================================================================

תגובות

Comments are closed