פחות בשר – יותר בריאות

פחות בשר – יותר בריאות

הגנה על הסביבה ועל בריאותנו גם-יחד - זהו בדיוק מה שעושה עמותת Meatless Monday בראשות מיקי חיימוביץ’, בפרויקט ‘יום שני ללא בשר’: מחד, חיסכון עצום במשאבי כדור הארץ והקטנת אפקט החממה; מאידך, צמצום דרמטי בסיכויי התחלואה שלנו. איך? תקראו

מאת: שרלי שטרית
Eco-Trend סגנון חיים

אנחנו צורכים יותר מדיי בשר. ב-30 השנים האחרונות גדלה צריכת הבשר בעולם פי שלושה, ועד שנת 2050 היא צפויה לעלות ב-75%. כך גם בישראל: אנו במקום 4 בעולם בצריכת בשר לנפש. אלא שלתאוות הבשרים יש מחיר סביבתי כבד, בעיקר בבזבוז כביר של משאבי טבע. “ייצור של סטייק אחד צורך כ-4,000 ליטר מים. כל כך הרבה מים בשביל כמות כה קטנה של בשר! וגם גידול מספוא להאבסת בעלי חיים הוא בזבזני: כמות התבואה שמייצרים לכך בארה”ב הייתה יכולה להאכיל את כל הרעבים בעולם”, אומרת ליאת צבי, ממייסדות עמותת Meatless Monday הפועלת לצמצום צריכת הבשר יום בשבוע.

מעבר לבזבוז המשאבים, צריכת הבשר מזיקה בהיבטים נוספים וחמורים לא פחות. הפרות והכבשים, המגודלות לשם כך בהמוניהן, פולטות מקיבותיהן גז מתאן בכמות ניכרת המעצימה את אפקט החממה שגורם להתחממות העולמית – וכבר ב-2006 קבע ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בדו"ח 'צילו הארוך של משק החי', כי החקלאות שמנצלת בעלי חיים היא מהגורמים העיקריים לנזק סביבתי בכדור הארץ.

מבחינה בריאותית, לפי ארגון הבריאות העולמי, צריכת בשר מעובד עלולה להגביר את הסיכוי לתחלואה בסרטן, ומחקרים רבים נוספים הראו שצריכת-יתר של בשר מגבירה את הסיכון לחלות בסוכרת, בשבץ מוחי ובהתקפי לב. צריכת-יתר זו מקושרת גם לעלייה בכולסטרול ולהשמנה, ובישראל סובלת כבר עתה כמחצית מהאוכלוסייה מעודף משקל או מהשמנת-יתר.

מייסדות Meatless Monday: ליאת צבי, מיקי חיימוביץ ומאיה צוראל ׁׁׁ(צילום: רונן פדידה)

לא כופים: להסביר ולעודד

השמנת-היתר היא שהביאה ב-2003 לייסוד Meatless Monday בארה”ב – בתחילה, כתנועה שקראה לבלימת התופעה על-ידי צמצום צריכת בשר; ובהמשך, בעקבות דו”ח האו”ם שלעיל, כדי להפחית גם את הפגיעה הסביבתית. כיום פועלת התנועה בלמעלה מ-50 מדינות, כולל ישראל הנחשבת בין המצטיינות שבהן: בזכות הפעילות הציבורית הרבה של העמותה בקרב חברות וארגונים, פוחתת צריכת הבשר וישנה מוּדעות גבוהה לנושא.

מאחורי ההצלחה, גם כאן, עומדת אישה: אשת התקשורת מיקי חיימוביץ’, שהביאה ארצה ב-2012 את הקמפיין להעלאת המודעות למשמעויות שבצריכת-יתר של בשר, ביחד עם שלוש נשים: אור בנימין המנהלת את פעילות העמותה, לצד ליאת צבי ומאיה צוראל המשמשות כחברות הוועד. חיימוביץ’, כיום יו”ר העמותה, מרצה רבות על יוזמת ‘יום שני ללא בשר’ כאשר כל ההכנסות נתרמות לעמותה.

“מאוד חשוב לנו לא לכפות על האנשים, אלא להסביר להם למה זה חשוב ולעודד אותם”, מבהירה ליאת, “אנחנו שומעים המון את הדרישה להיצע יותר בריא ומגוון של מנות המבוססות על הצומח, ולא פעם מבקשים את עזרתנו בכך. הרי ברור ששניצל תירס מעובד איננו תחליף אטרקטיבי למנה בשרית, אבל כשמציעים מנה שנראית נהדר – למשל, פסטייה ממולאת בטופו מוקפץ וירקות – אחרי שאנשים מתנסים בה, החוויה של ארוחה ללא בשר היא חיובית”.

איך משכנעים את אוהבי הבשר שמטרתכן אינה מיסיונרית לצמחונות גרידא?

אור: “אנחנו קוראים להפחתה בצריכת הבשר, ולא מדברים על צמחונות או טבעונות. המיקוד שלנו הוא בהסברת המחיר הסביבתי הכבד שיש לבחירה בתפריט שכל כך עתיר במוצרים מהחי, וביתרונות הבריאותיים שיש לתזונה שיותר מבוססת צומח. במפגשים עם הארגונים, אנחנו מדגישים שעידוד צמחוני בחדר האוכל בימי שני הינו מחויבות של הארגון לצמצום טביעת הרגל הסביבתית שלו, וביטוי של דאגה לבריאות עובדיו”.

אבל עד כמה זה משנה? הרי בכל מקרה יגודלו בעלי החיים

אור: “חד משמעית: כמות הבקר שאנחנו מגדלים למאכל היא פונקציה ישירה של הביקוש לבשר. אנחנו מרבים מלאכותית את הפרות, בדרך שמתאימה את התכונות הגנטיות להעדפות שלנו. הבשר למאכל אדם מגודל כיום בתעשייה שרחוקה מאוד מאותה חקלאות שאנחנו אוהבים לדמיין, בכל מה שקשור לבשר”.

ליאת: “אילו היית אוכל סטייק פעם בשבוע או בחודש, לא היית שומע מאיתנו. אבל הגענו למצב שצריכת הבשר משתוללת בצורה חסרת אחריות לחלוטין, ולכן הביטוי שאנחנו משתמשות בו הכי הרבה הוא ‘הפחתה’ – meat less – של הכמויות הלא נורמליות של צריכת הבשר. כשאנחנו נכנסים לארגון מסוים, לא מורידים לגמרי את הבשר באותו יום אלא רק מפחיתים את הכמות. במקום ארבע מנות בשריות מגישים אחת או שתיים, כדי לא ליצור מצב של כפייה, ובכך מעלים את האטרקטיביות של ההיצע הצמחוני. כלומר, אנשים יכולים לבחור בבשר – וזאת ההצלחה הכי גדולה שלנו, כי למעלה מ-50% במקומות מסוימים כבר בחרו במזון הצמחוני”.

'מעניין מה הכינו לנו היום’

פעילות Meatless Monday פרושה כיום בלמעלה מ-25 ארגונים. “אנחנו פוגשים מדי שבוע עשרות אלפי עובדים במקומות עבודה”, אומרת אור, “עם תפריטים צמחוניים שאנחנו מפתחים ביחד עם חברות הקייטרינג שלהם – מה שגורם לאנשים לשתף פעולה לא רק בגלל שזה חשוב, אלא גם ליהנות, להעריך ולהכיר את המזון מהצומח”.

“ייחודנו, בהשוואה לארצות אחרות, הוא בפעילות השטח כמו-גם ברמת ההסברה – ובהצלחה גדולה”, אומרת ליאת, “בחקר שעשינו כשנה לאחר שהתחלנו, ההיכרות עם היוזמה הייתה מעל 70%, כש- 22% כבר אימצו את המהלך של צמצום צריכת בשר. החוזק שלנו מתבטא בהסברה שהיא מסביב לדמותה הציבורית החיובית של מיקי. מהבחינה הפרקטית, נכנסנו בשלב מאוד מוקדם לשותפויות עם חברות הקייטרינג הגדולות – ISS, שולץ, סודקסו ועידית – ויחד איתן אנחנו מובילים כיום שינוי מאוד משמעותי בחדרי האוכל”.

כיצד משפיעה פעילותכם בשטח? איזה שינוי הצלחתן ליצור בתודעה הציבורית?

אור: “אנחנו מבקרות בימי שני בחדרי אוכל רבים, גם בהשקות במקומות חדשים וגם בוותיקים, ולא מזמן, בעודי עומדת בתור באחד מהם, מישהו מאחוריי תהה ‘מעניין מה הכינו לנו היום’. כלומר, זה מפתיע בכל פעם מחדש וזה מאתגר את היצירתיות של השפים, שהרבה מהם נרתמים לזה ומפיקים מנות באמת מדהימות וטעימות. צריך לזכור שבמקומות שבהם מסעידים אנשים יום-יום, וכל כמה שההיצע הוא גדול – מתישהו הוא חוזר על עצמו, כך שהשילוב של Meatless Monday מוסיף גיוון לתפריט ומעלה את שביעות הרצון של הסועדים”.

חיימוביץ ואור בנימין במשרד המשפטים, ספטמבר 2016 (צילום: באדיבות משרד המשפטים)

ואכן, התוצאות ניכרות בשטח: עשרות ארגונים כבר אימצו דגש צמחוני בחדר האוכל בימי שני – וביניהם אינטל, טבע, אפלייד מטריאלס, רפאל, HP, שיכון ובינוי, גוגל, פלסטרוניקס, דקסל, אל על ואפילו בית-חולים בילינסון – וזה עדיין נמשך: רק בחודש האחרון הצטרפו אלביט נתניה וקודאק, ורבים נוספים בתהליך.

היוזמה פועלת גם בגופים הציבוריים. במזנון הכנסת מתקיים כבר כמעט שנתיים שני ללא בשר; ובספטמבר האחרון הצטרפו אליה גם עובדי הלשכה הראשית של משרד המשפטים בירושלים – וזאת, בזמן שכמחצית מעובדי משרד החוץ בוחרים בימי שני מהיצע עשיר של מזון מהצומח מזה כשנה וחצי (ולאחרונה, לאור שביעות הרצון והביקוש הגובר, הוחלט שם על הוספת יום בדגש צמחוני).

לדברי אור, “את החינוך לתזונה בת-קיימא צריך להתחיל מוקדם, לא רק אצל מבוגרים אלא גם בביסוס הרגלי תזונה בריאה בקרב ילדים. באפריל השנה הוציא משרד החינוך חוזר מנכ”ל שהגדיר יום קטניות מבושלות בשבוע, בכל מערך ההזנה הארצי. נרתמנו לעזור בהסברה מול הצוותים החינוכיים והרשויות המקומיות, אבל גם בפרקטיקה – באמצעות חוברת מתכונים שפותחה ביחד עם 'תנו לחיות לחיות' והשפים שמייצגים בארץ את ‘השף העירום’ ג’יימי אוליבר – כדי לקדם את ההיצע של מנות טעימות ומזינות מהצומח”.

אתן שוקלות לפעול גם במישור החקיקתי?

אור: “ההבנה שהבריאות שלנו מחייבת פחות בשר חילחלה כבר בכל רמה. משרד הבריאות ממליץ על תזונה ים-תיכונית, שמרכיב הבשר בה נמוך בהרבה מהקיים בתזונה היומיומית של רובנו. בנוסף, יש ארגונים שקוראים לנו כי הנושא הסביבתי מתיישב מאוד עם האחריות התאגידית שלהם. הרבה מדינות מבינות כיום שאם לא תשונה צורת התזונה המערבית שמבוססת על מוצרים מהחי, לא נוכל לעצור את ההתחממות הגלובלית, ויש כאלה שכבר פעלו בנדון. בדנמרק, למשל, מדובר בהטלת מס על בשר בגין הנזק הסביבתי שנגרם ממנו, ובהמלצות התזונה הודיעה סין לאזרחיה לצמצם ב-50% את צריכתו.

ליאת: “אנחנו כרגע מתמקדים יותר בהסברה ובהשפעה על הציבור, אבל בהחלט נמצאים בכל הפורומים שעוסקים בתזונה בת-קיימא ובביטחון תזונתי. צריך לזכור, שגם אם זו החלטה נקודתית לגבי כמות הבשר הנצרך, מדובר בעצם בהתערבות בחוקים של יבוא ושל כשרות בישראל. אי אפשר לבודד את נושא הפחתת הבשר, כי למעשה מדובר בהחלטה ברמה מאקרו-כלכלית. מסיבה זו, ככל שהציבור יביע עניין בנושא, לנו יהיה קל יותר מול מקבלי ההחלטות”.

כמו חצי מיליון מכוניות פחות

השפעת Meatless Monday באה לביטוי גם במספרים. מחקר שערך מכון המחקר panels ב-2014 מצא כי 20.8% מהישראלים (למעלה מ-300,000 איש) אימצו באופן מלא או חלקי את היוזמה. דהיינו, בקרב אוכלי בשר 5-7 פעמים בשבוע חלה ירידה מ-49% ל-43%. במחצית 2015, לפי נתוני חברת נילסן ישראל, נרשמה ירידה של 5% במכירות בשר ודגים ושל 10% במכירות בשר ועוף מעובד.

במאי השנה פרסמה חברת סטורנקסט נתונים לסיכום המכירות בשליש הראשון של 2016 (מנתונים של כ–2,150 סופרמרקטים ורשתות ארציות), ששיקפו צניחה דרמטית של 33-90 מיליון שקל במכירות הנקניקים, הבשר והדגים (בהתאמה) בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015. לא מן הנמנע שגם לארגון הבריאות העולמי היה חלק בזה, עקב המחקר שפרסם באוקטובר 2015 ובו קבעו מומחים כי הבשר המעובד מסרטן כמו טבק ואסבסט, וכי צריכת בשר אדום מעלה את הסיכון לסרטן.

עד כמה נכונה כיום הדעה שאוכל צמחוני הוא יקר יותר?

“מזון מהצומח”, מדגישה אור, “אינו יקר יותר. טופו אולי מתקרב במחירו לעוף, אבל מוצרי סויה יבשים, קטניות ודגנים מלאים הם זולים בהרבה ממוצרי חלבון מהחי. אומנם נדרשת עבודת היכרות להכנת מנות טעימות מהצומח, אבל זו דרך מדהימה לחסוך כסף. ברגע שאתה מוריד את הבשר, אתה יכול להעלות את האיכות של מה שאתה מציע בשאר הימים”.

אם כך, איך גם אני יכול להצטרף למאמץ הסביבתי?

ליאת: “עצם הגידול באוכלוסייה והירידה במשאבים הקיימים מחייב כיום מעבר לתזונה צמחית יותר, ולכן ככל שנקטין את הביקוש שלנו לבשר כך יצטמצם גם ייצורו – ובהתאם יקטן גם היקף הבזבוז של כל המשאבים שנדרשים לו. מעבר לכך, אם אתה רוצה להיות סביבתי ביום-יום תחשוב טוב על הנסיעות שלך – איך, כמה ובאיזה רכב אתה נוסע; ותשתמש במוצרים רב-פעמיים ולא מתכלים”.

אור: “ברמה הארצית, אם המדינה תחליט על יום בשבוע ללא בשר – ולוּ מההיבט של צמצום פליטת גזי החממה – זה יהיה שקול להורדה של חצי מיליון מכוניות מהכביש. האימפקט הוא אדיר. זה צעד קטן שישפר את הבריאות של כל אחד מאיתנו, וצעד ענק בראייה לאומית”.

תגובות

Comments are closed