בעל בית: הציץ ונפגע

בעל בית: הציץ ונפגע

מאת: שלומי ברזל
סגנון חיים שמנת

עינת, כפי שאני מציג אותה לא פעם בהרצאות שונות שלי, אינה מהטיפוסים שהולכים לרוב סחור-סחור. בעולם העיתונות, כמו גם בעולם המחקר, יש סוגים שונים של שאלות: יש שאלה עקיפה, שביסודה קיימת הנחה סמויה שאינה מובאת לידיעת הנשאל; יש שאלה מנחה, שביסודה יש הנחה גלויה שמובאת לידיעת הנשאל; ויש יום הדין, שמגיע בצורת שאלה ישירה. בום לפנים. היא שואלת בדיוק על מה שהיא רוצה לשאול, בלי עכבות, בלי פתחי מילוט, כשלנשאל, אני, ברור כי עתידו מונח על כף המאזניים. לשבט או לחסד.

התשובה על שאלה ישירה תלויה בשני גורמים בלבד, שונים ודרמתיים מאין כמותם: האם הנשאל מסוגל ורוצה לתת תשובה ישירה. תתעכבו רגע על האבחנה הזאת, רבים לא נותנים לה את תשומת הלב הנדרשת ואינם מודעים להשלכותיה הרות הגורל. אם להודות באמת, מעולם לא נתקלתי בשאלה ישירה מצד עינת שאיני מסוגל לתת עליה תשובה. לפיכך, נותרנו רק עם אפשרות אחת – האם אני רוצה לתת תשובה. או כפי שניסח זאת שייקספיר באופן המזוקק ביותר ב"המלט", וזאת לא עוד מטאפורה עבור גבר נשוי – להיות או להיות?

"אני צריכה לעשות ניתוח לשיפוץ החזה?" כך, ללא הקדמה, ללא אזהרה, בלי לרמוז, בלי למצמץ, הורידה האנולה גיי הפרטית שלי פצצת אטום בערב שנראה עד לאותו רגע מבטיח, רומנטי ובעל פוטנציאל לא רע מצדי לבקש בחינה מעשית בטרם אשיב. או לכל הפחות היה יכול הדבר להיחשב למשאלתי האחרונה בטרם ההוצאה להורג. עד לאותו רגע הייתי בטוח שהשאלה הקשה ביותר עלי אדמות שזוגתי האהובה יכולה להפנות אליי היא "שמנתי?" מי היה מאמין ששאלת המשקל תהפוך לטיול בפארק ביחס לצמד העופרים שעלה על הפרק.

נושא המימון אינו בעייתי ומשקלו בתשובה אפסי. גם אם לי ולעינת יש חשבונות בנק נפרדים מיום נישואינו עם עיקרון ברור – שלי שלה, שלה שלה – אני מוכן לממן את השיפוץ. אלא שברור לי כי הנכונות לממן את השיפוץ מהווה למעשה הודאה ותשובה שדרוש שיפוץ. ואם דרוש שיפוץ, משמעו שאיני מרוצה ממה שיש. ואם איני מרוצה ממה שיש, אז מי אני בכלל קוף שחור שלא יורד על ארבע ומודה לבורא עולם על הזכות בכלל לשהות במחיצתה של הנסיכה, לא כל שכן לגעת בה אחת ל…

אם אומר לה שאינה צריכה לשנות דבר, זה יוביל למונולוג ההאשמות הקבוע: אתה גם לא מודה כאשר אני עולה במשקל, אתה לא רואה שאני מסתפרת, לא מפריע לך אם אני לא חופפת, אני יכולה להסתובב עם רגליים לא מגולחות חודש ולא תרגיש בכלום, אתה לא רואה אותי! אם אומר לה שהיא צריכה רמונט בחלק העליון, לעומת זאת, הדממה תגרום לי לרצות לפגוע בעצמי, לבצע המתת חסד. שתקתי לכמה שניות, כי אני רוצה וכי אני מסוגל, בעיקר כדי לגנוב זמן ולחשוב איך יוצאים מהמארב הזה, ממלכוד 22.

עשר שניות לכל היותר. נשבע. זה הספיק. היה זה ערב עם פוטנציאל עצום. הארץ המובטחת הייתה קרובה מתמיד, כל האיברים נראו בריאים ושמחים, מוכנים ונכונים לפעולה. שאלה אחת, שמצאה אותי הססן, הולידה תשובה ברורה – זוג דדיים מפואר, שאינו זקוק לדבר, נותר זקוף מתמיד, יפה מאי פעם ב-18 שנות הנישואים שלנו. לעומת זאת, על אותה מיטה נמצא עכשיו בן אנוש אחר, שספק אם מיטב הפלסטיקאים יוכלו לעזור לו להשיב זקיפות קומה לאחד מאיבריו.

תגובות