שומרים על ערנות בסבך חוקי המחזור

שומרים על ערנות בסבך חוקי המחזור

“דרוש שינוי בחוק האריזות שיבצע חלוקה בין החברות על-פי גודלן, סיווגן הענפי וכמות הפסולת שהן מכניסות”, אומר ערן בושארי, מייסד ‘ערנות לסביבה’, המציע ליצרנים וליבואנים פתרונות להתמודדות עם חוקי הדיווח

מאת: יובל גמליאל
Eco-Trend סחר ועסקים

בשנת 2012 נכנס לתוקפו חוק האריזות, המחייב כל חברה יצרנית או יבואנית לדאוג למחזור של אריזות מוצריה – ללא כל קשר לגודלה של החברה או לכמות הפסולת שהיא מייצרת. הדבר גרם למבוכה גדולה בקרב החברות המסחריות בישראל, שנדרשו בעקבות כך ללמוד חוק חדש ומורכב ולהטמיע אותו במערכותיהן, שאם לא כן היו חשופות לקנסות ולעבירות פליליות.

    ערן בושארי
    (צילום: יח"צ)

מי שזיהה את נקודת הכשל הזו מבעוד מועד הוא ערן בושארי, שהקים באותה שנה את חברת ‘ערנות לסביבה’ המספקת למגזר העסקי שירותי יישום, ייעוץ ודיווח בתחום חוקי המחזור. בושארי, מג”ד במיל’, ניהל בעברו מפעל לאריזות ומילא תפקידי מפתח בתחום התפעול והלוגיסטיקה במספר ארגונים יצרניים ויבואנים.

“הגעתי מעולם התעשייה והיבוא, וכבר בשנת 2011 הבנתי שהמגזר העסקי ניצב מול רגולציה מכבידה ומורכבת מאוד”, הוא מספר על תחילת הדרך. “לאור כך, ביקשתי ליצור עבור בעלי החברות פתרון להתמודדות עם חוקי הדיווח כמו חוק האריזות וחוק הפסולת האלקטרונית שלא נכנס בזמנו לתוקף”

מה היו התגובות הראשוניות כלפי החברה, כחלוצה בתחום זה?

“לא פשוטות. ביצעתי מהלך ראשוני מול תאגיד המחזור ‘תמיר’ ומול המשרד להגנת הסביבה בכדי לבדוק אם הפתרון שלי הוא ישים, ואמרו לי שאין שום צורך בשירות שאותו יזמתי. בעצם, ביטלו את כל הרעיון. אפילו ביקשתי הלוואה מהמדינה כעסק מתחיל, וקיבלתי סירוב בתואנה שאין לחברה אופק כלכלי”, מספר בושארי באירוניה.

איך, אם כך, המשכת משם?

“את שנת 2012 הקדשנו ללימוד פרטני של החוק, ובסיומה התחלנו לעבוד עם החברות בשטח. לקוחותינו הראשונים היו ספקים שמולם עבדתי בתפקידיי הקודמים. הצגתי להם את מתודולוגיית פתרונות החברה, והם השתכנעו שללא השירות שלנו הם ייאלצו לספוג הוצאות כספיות כבדות”.

מה אתם עושים בפועל?

“אנחנו מייצגים יצרנים ויבואנים ביישום של חוקי הדיווח. במקרים מסוימים ובמידת הצורך, פותרים סוגיות ופרשנויות בחוק בסיוע יעוץ משפטי. בחוק האריזות אנחנו עובדים מול תאגיד תמיר, בחוק פסולת אלקטרונית מול שני תאגידי המחזור האלקטרוניים מ.א.י (מחזור אלקטרוניקה לישראל) ואקומיוניטי (Ecommunity), ואנו אף עובדים מול התאגידים למחזור בקבוקים. בכך, אנחנו מסייעים ללקוחותינו ליישם את החוקים האלו בצורה אופטימלית”.

למה הכוונה ב’אופטימלית’?

“למעשה, אנחנו חוסכים להם את ‘שכר הלימוד’ של החוקים המורכבים האלה, ודואגים לכך שהם ימלאו את דרישות החוק בעלות הנמוכה ביותר. אנחנו מגיעים לחברה, אוספים את כל הדאטה שלה ומנתחים אותו, שוקלים את האריזות ומאבחנים אותן, מגיעים איתם לרואה החשבון החיצוני, ולבסוף מדווחים עבורם למערכות המקוונות של התאגידים – בדומה למה שעושה רואה החשבון מול רשויות המס. צריך לזכור, שלא מדובר רק בהוצאות הכספיות על המחזור עצמו (‘דמי הטיפול’) אלא גם בעלויות שנגזרות ממנו כגון כוח האדם שצריך לבצע את העבודה, מערכות מידע וכדומה”.

אתם החברה היחידה בענף?

“ישנם יועצים פרטיים בתחום, אבל אין חברה ייעודית שמבצעת את מה שאנחנו עושים, בטח שלא בהיקף שלנו וזה ייחודנו”.

ליצור את התמונה המלאה

ב’ערנות’, שמשרדיה שוכנים בכפר סבא, עובדים כיום שבעה מהנדסי תעשייה וניהול המתמחים בניתוח תהליכים ודאטה. פעילות החברה נמצאת במגמת עלייה ברורה, ונכון להיום היא מונה למעלה מ-100 לקוחות מגוונים הכוללים רשתות שיווק גדולות, חברות פארמה ובריאות, רשתות אופנה והנעלה, חברות אלקטרוניקה ועוד.

“יש לנו דריסת רגל בכל ענפי המשק", אומר בושארי, “ומרבית העבודה שלנו היא בעצם לאתר מידע שלא קיים. ליבואן של ריבה או כלים חד-פעמיים, למשל, אין יכולת או ידע לדווח לתאגיד המחזור כמה פסולת בדיוק הוא הכניס לשוק כל שנה. אנחנו, כאנשי דאטה ותהליכים, יודעים לאתר את המידע הזה במערכות של הלקוח וליצור עבורו את התמונה המלאה שמאפשרת לו לבצע את הדיווח”.

כמה כסף אתם חוסכים ללקוחות?

“בשנים הראשונות שלנו ניסינו לצבור בעיקר כמה שיותר ידע, ועזרנו לחברות להכיר את מערך הדיווח החדש. בגלל שעשינו את זה בצורה אופטימלית, הן לא טעו אבל לא ידעו כמה כסף נחסך להן. ב-2015 פנו אלינו מאיגוד לשכות המסחר ומהתאחדות התעשיינים, וביקשו מאתנו לבוא ולשתף מניסיוננו, להציג את עצמנו בפני ארגונים שחייבים בחוק.

“באותה הזדמנות נחשפו אלינו חברות שכבר קיימו את החוק ללא סיוע מצדנו, אבל בדיעבד התברר שלחברות האלו אנחנו מצליחים לחסוך בין 30-45 אחוז מההוצאות שקשורות ליישום של החוק. בחברות בינוניות וגדולות, היקפי החיסכון האלו יכולים להגיע למאות אלפים ואפילו עד למיליוני שקלים בשנה”.

מהו פוטנציאל הצמיחה שלכם?

“כחברה כמעט יחידה בתחומה, אנחנו פועלים נכון להיום עם למעלה מ-100 לקוחות, כאשר ישנן כ-1,400 חברות המדווחות לתאגיד תמיר. להערכתנו, מדובר בשליש מהכמות האמיתית של החברות שחייבות בדיווח, כך שקיים פוטנציאל צמיחה ענקי. כבר כעת אנחנו נמצאים בקשר מול כ-100 חברות שיושבות על הגדר ולא החליטו מה לעשות”.

מהו החזון שלכם?

“להיות הגורם המקצועי המוביל בקידום החקיקה הסביבתית, ויישומה תוך שמירה על איזון בין דרישות הרגולטור לבין המציאות העסקית בשטח. אנחנו הגורם שמקשר כיום בין המגזר העסקי ובין תאגידי המחזור, וככאלה יש לנו ידע רב שיכול לתרום גם ברמה הלאומית ביישום חוקי המחזור. מטרתנו, בסופו של יום, היא להגיע עד כדי שינויי חקיקה שיבצעו חלוקה בין החברות השונות על-פי גודלן, סיווגן הענפי, כמות הפסולת שהן מכניסות וכיוצא באלה”.

תגובות

Comments are closed