קזחסטן – ארץ הנפט העולה

קזחסטן – ארץ הנפט העולה

מאז הכרזת עצמאותה לפני 25 שנה, עברה קזחסטן שינוי עצום ממעמד של מדינה נזקקת לסיפור הצלחה כלכלי וגיאו-פוליטי. יחסי הסחר בין ישראל לבין קזחסטן משקפים תועלת הדדית לשתי המדינות

מאת: נמרוד גזית
סחר ועסקים סחר חוץ

ב-16 בדצמבר תציין קזחסטן 25 שנים לעצמאותה. כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקזחסטן נעשה סמוך להכרזת עצמאותה בשנת 1991. היחסים בין שתי המדינות לאורך השנים מאופיינים ביציבות ובשיתופי פעולה כלכליים, מסחריים והומניטריים.

ישראל מייחסת חשיבות לתפקידה המתעצם של קזחסטן בקהילה הבין-לאומית והיא רואה בקזחסטן שותפה משמעותית במרכז אסיה ובחבר המדינות העצמאיות. החודש אף צפוי להתקיים ביקור היסטורי ראשון של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בבירת קזחסטן, אסטנה, כאשר במקביל לביקור יתקיים פורום עסקי בהשתתפות אנשי עסקים מישראל ומקזחסטן.

טקס חתימת מזכר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. משמאל שר החוץ באותה עת, אביגדור ליברמן (צילום: יח"צ)

טקס חתימת מזכר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. משמאל שר החוץ באותה עת, אביגדור ליברמן (צילום: יח"צ)

ישראל וקזחסטן – יחסים של שותפות הדדית

ישראל היא שותפת הסחר החמישית בגודלה של קזחסטן מקרב השותפות האסיאתיות. שתי המדינות רואות ביחסים ביניהן שותפות בעלת תועלת הדדית. ישראל מתעניינת בעיקר במשאבי האנרגיה של קזחסטן ואילו קזחסטן – בטכנולוגיות המתקדמות ובידע של ישראל.

חידוש הטיסות הישירות בין שתי המדינות וביטול הצורך בוויזה לטיולים הדדיים של אזרחים, נחשבים כצעדים הצפויים להיות בעלי השפעה חיובית על התפתחות היחסים בכל הרמות. נושאים אלה והאפשרות לחתום על הסכמים מתאימים נדונים בימים אלו. פוטנציאל רב טמון בפיתוח שיתופי פעולה בתחומי החינוך והרפואה. בכל שנה, רופאים מקזחסטן עוברים אימון, התמחות והכשרות בישראל. הרפואה הישראלית המתקדמת מאפשרת לקזחים ללמוד מהניסיון והידע של מומחים ישראלים.

בשנת 2010, כיהנה קזחסטן כיושבת ראש הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), והייתה למדינה הראשונה מחבר המדינות העצמאיות (CIS), אסיה והמדינה המוסלמית הראשונה בתפקיד זה. במהלך תקופת הכהונה, אירחה אסטנה גם ועידה חשובה בנושא סובלנות, ועידה שסיפקה בסיס חיוני לעבודה משותפת לקידום הסובלנות בכל המדינות החברות ב-OSCE.

נשיא קזחסטן, נורסלטן נזרבייב, בפגישה עם נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל (צילום: יח"צ)

נשיא קזחסטן, נורסלטן נזרבייב, בפגישה עם נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל (צילום: יח"צ)

מחויבות לשלום עולמי

ביוזמתו של הנשיא, נורסולטן נזרבייב, השיקה קזחסטן תהליכים בין-לאומיים רבי משמעות, כולל הוועידה בנושא יחסי גומלין ויחסים בוני אמון באסיה (CICA) והקונגרס התלת-שנתי של מנהיגי העולם והדתות המסורתיות. קזחסטן שימשה גם כיושבת הראש של ארגונים חשובים כמו הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), הארגון לשיתוף פעולה אסלמי (OIC) ועסקה נמרצות בקידום יוזמות אזוריות ועולמיות בעלות ערך, כמו קידום עולם חופשי מנשק גרעיני והאיחוד הכלכלי של אירואסיה.

במהלך השנים, הוכיחה קזחסטן את מחויבותה לשלום עולמי, ביטחון ופיתוח, כמו גם את יעילותה כמתווכת מהימנה הפועלת לתועלת הכלל. כאומה בעלת קבוצות אתניות רבות וזהות רב-תרבותית, קידמה קזחסטן את אמונתה בחשיבותו של דיאלוג בין-אתני, בין-תרבותי ובין-דתי, כולל הצורך בסובלנות, הבנה והיעדר אפליה.

מאז שנת 2003, אירחה קזחסטן קונגרס תלת-שנתי של מנהיגי העולם והדתות המסורתיות, ביוזמת הנשיא נזרבייב. הקונגרס החמישי, שהתקיים ביוני 2015, כינס מנהיגים ונציגים בכירים של יותר מעשר דתות, כמו גם את המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, מלך ירדן ונשיא פינלנד. גם המנהיגים הדתיים והפוליטיים של ישראל תמכו ביוזמה זו. בכינוסים שונים של הקונגרס השתתפו גם שמעון פרס ז"ל ורבנים אשכנזים וספרדים בכירים מישראל.

קזחסטן הייתה היוזמת העיקרית של הכרזת האומות המאוחדות על עשור בין-לאומי למען קירוב מחדש בין תרבויות (2013-2022), שמטרתו לקדם סולידריות ושוויון בקרב כל האנשים בעולם, כמו גם גיוון תרבותי. במהלך שני עשורים בלבד הצליחה קזחסטן להפוך לסיפור הצלחה כלכלי וגיאו-פוליטי. המדינה גם הפגינה את נכונותה להיות שותפה אמינה באזור הניצב בפני אתגרים רבים.

ממש כמו ישראל, גם קזחסטן נחושה לשחק תפקיד מפתח במאמצי הקהילה העולמית, לבנות עולם ידידותי יותר לסביבה בכל מה שקשור לאנרגיה, תזונה ומים. קזחסטן פועלת להטמעת אסטרטגיה אנרגטית-אקולוגית עולמית, כמו גם להטמעת יוזמת "הגשר הירוק" של אסטנה, שמטרתה לעודד העברה קלה יותר של טכנולוגיות ירוקות בין מדינות.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, עם שגריר קזחסטן, דולאת קוניישייב (צילום: יח"צ)

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, עם שגריר קזחסטן, דולאת קוניישייב (צילום: יח"צ)

סיוע ותמיכה לחברות או"ם

קזחסטן עברה שינוי גדול בפרק זמן קצר של קצת יותר מ-20 שנה – ממעמד של מקבלת סיוע למעמד של תורמת. מעבר זה מומחש ביצירה המתמשכת של אלמטי (הבירה הישנה של קזחסטן) כמרכז אזורי לדיפלומטיה רב-צדדית, מרכז הכולל 19 נציגויות של ארגונים ותכניות של האו"ם, כמו גם בהכנות הנמרצות של המדינה להשקת מערכת עצמאית לאספקת סיוע בין-לאומי לפיתוח, מערכת הממותגת באופן זמני כ- KazAID.

קזחסטן כבר העניקה סיוע בצורות שונות למספר מדינות החברות באו"ם בסכום הנאמד בלמעלה מ-100 מיליון דולר. ממשלת קזחסטן מימנה פרויקטים בתחום הביו-גז ב-12 מדינות לטובת המדינות המתפתחות באיים הקטנים באוקיינוס השקט (PSIDS), תוך שיתוף פעולה עם ESCAP (קיריבטי, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פפואה גינאה החדשה, סמואה, איי שלמה, מזרח טימור, טונגה, טובאלו ו-וייטנאם). בספטמבר 2015, הודיעה קזחסטן על כוונתה להעניק סיוע נוסף למדינות PSIDS, ביחד עם ESCAP, כדי לתמוך בפיתוח אותן מדינות במסגרת פרויקט "תמיכה כוללת ובת-קיימא במדינות המתפתחות באיים הקטנים באוקיינוס השקט".

מניעת תפוצה של נשק גרעיני

קזחסטן היא מנהיגה עולמית בתנועה להחרמת הנשק הגרעיני והבטחת ביטחון גרעיני. לאחר התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90', זנחה המדינה את השימוש בארסנל הגרעיני שלה, שהיה הרביעי בגודלו בעולם באותה תקופה, הוציאה אותו מכלל שימוש וסגרה את אתר הניסויים הגרעיניים בסמיפלטינסק. היא הפכה למגנה איתנה של מניעת ההפצה של הנשק הגרעיני, תפקיד אותו היא ממלאת עד עצם היום הזה.

בשנת 2009, כוננו קזחסטן וארבע שכנותיה הגובלות בה את "האזור החופשי מנשק של מרכז אסיה" (CANWFZ) באמצעות אמנת סמיפלטינסק והיא פועלת מאז לחיזוק האמנה. קזחסטן מעודדת כינון אזורים דומים במזרח התיכון. בשנת 2012, השיקה קזחסטן את פרויקט ATOM (ראשי תיבות של "המשימה שלנו: ביטול ניסויים"), מערכה חינוכית בין-לאומית המבקשת לעורר את דעת הקהל העולמית כנגד ניסויים בנשק גרעיני ובסופו של דבר, כנגד נשק גרעיני בכלל. עד כה תמכו בקריאה זו יותר מ-200,000 אנשים מ-100 מדינות.

בשנת 2015, חתמה ממשלת קזחסטן על הסכם מדינה מארחת עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) כדי להקים במדינה בנק לאורניום ברמת העשרה נמוכה, שתפקידו לספק לעולם היצע מובטח של דלק לאנרגיה גרעינית אזרחית ובכך להעניק תרומה משמעותית לחיזוק אי-ההפצה. בשנה שעברה, קיבלו על עצמן קזחסטן ויפן במשותף את תפקיד יושב ראש ועידת תקנות XIV של האמנה הכוללת למניעת ניסויים גרעינים, כשהן מבקשות לקרב את כניסתו לתוקף של הכלי הבין-לאומי החשוב הזה.

גישתה המאוזנת והניטרלית של קזחסטן בזירה הבין-לאומית זיכתה את המדינה במוניטין של בוררת מהימנה בפתרון סכסוכים. לקזחסטן היה תפקיד חשוב בהצלחת הסכם הגרעין עם איראן כשאירחה שני סבבים של משא ומתן בין איראן לבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה בשנת 2013. בנוסף, קזחסטן השתתפה באופן ישיר בהטמעה של הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). באופן ספציפי, קזחסטן סיפקה לאיראן אורניום טבעי בתמורה לוויתור של האחרונה על תכניתה להעשרת אורניום.

===========================================================================

מארחת את אקספו 2017

בשנת 2017 תארח קזחסטן בעיר הבירה אסטנה את תערוכת אקספו 2017. הנושא המרכזי של התערוכה מוקדש ל"אנרגיה עתידית" והיא תתמקד באתגרים הסביבתיים שהעולם ניצב בפניהם ובדרכים להתמודד עימם. גם ישראל תשתתף ביריד זה. בהתחשב בעובדה שישראל ידועה בעולם בטכנולוגיות המתקדמות שלה בתחום וכמפתחת מקורות אנרגיה מתחדשים, כמו גם כבעלת יכולת ניצול יעילה יותר של מקורות אנרגיה קיימים, השתתפותה של ישראל ביריד באסטנה עשוי להביא תועלת לכלל המדינות המשתתפות בתערוכה.

===========================================================================

תגובות

Comments are closed