"משמורת משותפת: הגיע הזמן לשינוי גם בישראל"

"משמורת משותפת: הגיע הזמן לשינוי גם בישראל"

"משמורת משותפת היא ברירת המחדל החוקית ברוב מדינות המערב, אך לא בישראל. הגיע הזמן לשינוי" - כך אומרת עו"ד יעל גיל, החתומה על פסק דין תקדימי משנת 2010 שקבע משמורת משותפת לתאומים בני פחות משלוש, ושינה את פני הפסיקה בדיני משפחה

מאת: גלית שפיר (צילום: מירל לוטן)
הפרקליטים סחר ועסקים

מדינת ישראל, שנחשבת לאחת המדינות המובילות בתחום החדשנות הטכנולוגית, נשרכת הרחק מאחור בכל הקשור לתחום דיני משפחה. בכל הקשור לענייני משמורת בישראל פועלים על-פי "חזקת הגיל הרך", המעוגנת בחוק משנת 1962 וקובעת כי ילדים עד גיל שש יועברו למשמורת האם.

בהתאם לטובת הילדים

מי שהייתה בין סוללי הדרך לשינוי היא עו"ד יעל גיל החתומה על פסק דין תקדימי משנת 2010, שקבע לראשונה, כי תאומים שהיו בני פחות משלוש יועברו למשמורת משותפת של שני ההורים. תסקיר של פקידת הסעד שהוגש לבית המשפט, המליץ על משמורת בלעדית לאם, אך שופטת בית המשפט לענייני משפחה, ד"ר ורדה בן שחר, החליטה בפסיקה תקדימית ונאורה לאשר משמורת משותפת. פסק הדין הוכרע בהתאם לטובת הילדים.

מה היו האתגרים בניהול התיק?

"האתגר המרכזי בתיק היה לבקש מבית המשפט פסיקה שהיא מנוגדת לחוק ותקדימית. האתגר השני היה לשכנע את בית המשפט לקבל פסק דין בניגוד להמלצת תסקיר פקידת הסעד, כשבתי המשפט נוהגים לקבל את חוות דעתה כמעט באופן אוטומטי".

איך הצלחת לשכנע את בית המשפט שלא לקבל את עמדת פקידת הסעד?

"ביצעתי תחקיר מעמיק של תסקיר הסעד, הכנתי שאלות לחקירה הנגדית של פקידת הסעד והצלחתי לערער את אמינות התסקיר ולהוכיח שהמלצותיו היו שגויות".

מה לדעתך הכריע בסופו של דבר את התיק?

"הן החקירה הנגדית של פקידת הסעד והן חוות הדעת של מומחים אותם הבאתי לביהמ"ש: פרופ' אבי שגיא-שוורץ ועמיתתו ד"ר תרצה יואלס ופרופ' רימרמן. המומחים הציגו מחקרים לפיהם ילדים זקוקים לקשר קרוב ומעמיק עם שני ההורים מגיל צעיר מאוד, כך שבסופו של דבר השופטת השתכנעה לקבוע בהתאם לטובת הילדים".

מה המשמעות של פסק הדין?

"מדובר בפסק דין תקדימי, שבעקבותיו הנושא זכה להכרה ופסקי דין רבים הלכו בעקבותיו וקבעו משמורת משותפת בניגוד לחזקת הגיל הרך. המשמעות החשובה של פסק הדין היא שגם אבות יכולים לגדל ילדים מגיל צעיר במשותף עם האימהות, לטובת הילדים".

האם חל שינוי בכל הקשור למשמורת ילדים מאז פסק הדין?

"כשנה לאחר פסק הדין וועדת שניט הגישה את המלצותיה הסופיות לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע הורות משותפת, כשלבית המשפט יישאר שיקול הדעת להכריע בכל מקרה לגופו. עד עצם היום הזה אף שר משפטים לא אימץ את מסקנות הוועדה".

שילוב ידע פסיכולוגי

עו"ד יעל גיל, בעלת תארים בפסיכולוגיה ובמשפטים, מדורגת כעו"ד מובילה בתחום דיני המשפחה. היא פתחה את המשרד לפני למעלה מ-20 שנים והובילה למספר פסקי דין תקדימיים בתחום דיני המשפחה ובהם: תשלום דמי מזונות נמוך משמעותית לילד בן פחות משש שנים, כאשר האם השתכרה יותר מן האב (בניגוד לפרשנות החוק), ביטול הסכם ממון פוגעני, משמורת אב בניגוד לחו"ד פסיכולוגית, משמורת אם בניגוד לחו"ד פסיכולוגית, זכיות בתיקי מזונות ורכוש מורכבים ואף בתיקי כתובה ופיצויי כתובה, לצד פסקי דין רבים למשמורת משותפת, מניעת מעבר מקום מגורים ועוד. מזה למעלה משש שנים, עובדת עם עו"ד גיל, בתה – עו"ד אור פינקלשטיין.

מה הייחודיות שלך בענף?

"הידע הנרחב בתחום הפסיכולוגיה והמשפטים, מאפשר לי לתת ללקוחותיי את ההדרכה המיטבית למפגשים עם פקידות סעד ופסיכולוגים, אליהם הם נדרשים לפנות בתיקי משמורת, כך שלקוחותיי מקבלים את מבוקשם. בנוסף, יש לי את היכולות להבהיר לשופטים את התחום ואת המונחים הפסיכולוגיים ולאפשר להם להבין את המסקנות ואת השגיאות בחוות הדעת. כמו כן, ביכולתי לחקור בצורה ייחודית את אנשי המקצוע הללו. הרקע שלי בתחום המתמטיקה בשילוב עם משפטים, מאפשר לי לנהל תיקים רכושיים ותיקי מזונות מורכבים ולזכות בהם".

איך נכון לנהל משפט משמורת?

"הדבר הראשון שאני עושה כשאני מקבלת לידי תיק חדש, הוא להקשיב ללקוח, להבין את צרכיו ולבדוק האם ישנה אפשרות לסיים את התיק באמצעות הסכם. במידה שאין ברירה, אלא לנהל את התיק, השלב הראשון והחשוב הוא איסוף מידע וראיות הרלוונטיים לתיק. השלב השני הוא כתיבת כתבי טענות. השלב השלישי הוא הכנת הלקוחות למפגש עם הגורמים המקצועיים, וכן למידה מעמיקה של התיק והעדויות השונות, חקירות וסיכומים".

מהם האתגרים בניהול תיקים בתחום המשמורת כשאת מייצגת את האב?

"האתגר הגדול הוא התמודדות עם המצב החוקי המפלה מגדרית והנטייה של מרבית בתי המשפט להאמין לאם, בעוד האב צריך להפוך עולמות על מנת להוכיח שהוא אב הראוי לגדל את ילדיו. בעקבות הפעילות של עמיתיי למאבק ושלי במשך 15 השנים האחרונות, המצב המשפטי השתנה לטובה".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

עו"ד יעל גיל: תעודת זהות

מצב משפחתי: בזוגיות ארוכת שנים.

השכלה: B.A בפסיכולוגיה ובלימודים כלליים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א ו-L.L.B במשפטים מאוניברסיטת ת"א.

תחום התמחות: מעמד אישי – דיני משפחה.

תחביבים: רכיבה על אופניים, טיולי פרחים בארץ, טיולי טבע וערים בחו"ל, נגינה על אורגן, קריאה, אומנות ועוד.

פעילות ציבורית: מ-2004 עוסקת בקידום השוויון בהורות ובמזונות בישראל, באמצעות הופעות בכנסת, עריכת כנסים, מאמרים ועוד.

במה היית עוסקת אם לא היית עו"ד: "מפענחת צפנים".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

תגובות