מבט עברי

מבט עברי

הוא מייסד ומנכ"ל Good Vision, חברת הייעוץ הראשונה בישראל לאחריות תאגידית, ובעלה של ח"כ איילת נחמיאס-ורבין. "היא תוכל להיות שרה מצוינת", מעריך עברי ורבין, שבינתיים משיא עצות ומשתדל לא להפריע. אחריות משפחתית

מאת: שרלי שטרית
סגנון חיים שמנת

עברי וֶרבין, אתה משלם מחיר על היותך נשוי לפוליטיקאית?

"איילת ואני עדיין בשלב העיצוב של התא המשפחתי החדש, כי הוא השתנה. יש ימים קלים יותר ופחות, במיוחד בתשומת הלב לשלושת הילדים, אבל בתמונה הכוללת יש גם הרבה דיבידנדים. אני מקבל אישה, פרטנרית לחיים, שהיא מרוצה יותר, מלאה ושמחה, שהולכת אחרי החלום שלה ומגשימה אותו. אין דבר יפה מזה. אני מפרגן לה במיליון אחוז".

ורבין מודע להקרבה הנדרשת מאיש ציבור. גם בהיותו בנו של משה ורבין, קצין בקבע (מח"ט בשריון) במשך כ-20 שנה וראש המועצה השביעי של רמת השרון. אבל זה לא קל לו. "לדוגמה, ביום ההולדת הצלחתי סוף-סוף לקבוע איתה דייט. לא הלכנו לסרט שנתיים-שלוש, בגלל שחשבתי שהיא עלולה להירדם, כי היא מגיעה מותשת, אז הלכנו לשבת בבר. אחר כך כתבתי לה פוסט: 'צריך לזכור שיש גם זוג בתוך הדבר הזה'".

לא מחבק עצים

שניהם צאצאים לראשוני הארץ ובוניה. ח"כ עו"ד איילת נחמיאס-ורבין היא הנינה של מיכאל ונחמה קרסיק, מ-7 המשפחות שהקימו את נהלל בשנת 1923. סבתה היא שרה קרסיק-שטרן ז"ל מ"קפה תמר" התל אביבי, שנסגר בשנה שעברה לאחר 74 שנות פעילות. עברי הוא נצר לבני משפחת ורבין, מחלוצי העלייה השנייה, שהשנה מלאו 102 שנה לעלייתם ארצה.

הוא הבכור במשפחה, אח לגור ולאַנָאלוּ, עדיין משרת במילואים, בדרגת סא"ל. בתפקידו האחרון בקבע, שימש כראש לשכתו ועוזרו של אלוף עוזי דיין לשיחות השלום עם הירדנים והפלסטינים, במהלכן הכיר את שר החוץ, שמעון פרס. כשהשתחרר מצה"ל, חבר אליו כיועץ, והמשיך איתו כיועצו גם במשרד החוץ. במקביל, השלים ורבין לימודי תואר ראשון ושני.

בעקבות המלצה משמעון פרס, המשיך ללימודי אחריות תאגידית באוניברסיטת קיימברידג' ולתכנית למנהיגים צעירים באוניברסיטה של האו"ם בירדן. ורבין היה שותף להקמה של מספר מיזמים עסקיים וחברתיים, אבל הפרויקט שבו הוא גאה מכולם הינו הקמת goodvision – חברת הייעוץ הראשונה בישראל לאחריות תאגידית, שמלווה עשרות תאגידים מובילים בישראל, כגון אל על, פרטנר ואוסם.

הספק מכובד, יחסית לבחור צעיר.

"אני לא נהנה מבטלה. לא לוקח שנה טיים אאוט ו'אחרי זה נחשוב', כמו הרבה צעירים אחרי צבא. רבים מהמהלכים שעשיתי ענו על צורך של עניין, משמעות ויצירה, יותר מאשר על צורך לעשות כסף מהר". החיפוש אחר משמעות הוביל אותו לפעול וליזום חברתית ועסקית, בין השאר, בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, ולהשתתף בהקמת "קולדור" – מיזם למנהיגות יהודית גלובלית. "המכנה המשותף לכולם הוא התחושה הטובה שאינך עוסק רק בדלת אמותיך", הוא מדגיש, ומוסיף: "אני לא מחבק עצים ולא הנזירה תרזה. אני פועל במגזר העסקי, וכל מה שאני עושה בהתנדבות עושה לי טוב. אני ממליץ בחום לכל אזרח במדינה לעסוק בהתנדבות, העיסוק הזה מייצר אנרגיות חיוביות".

העיניים היפות של פרס

דמותו של שמעון פרס שזורה בתחנות משמעותיות בחייו. את איילת, לה נישא ב-2002, הכיר ארבע שנים קודם במרכז פרס לשלום. הוא היה מנהל הפרויקטים שיזם וניהל פרויקט למנהיגות צעירה של ישראלים, ירדנים ופלסטינים; היא הייתה מנכ"לית עמותת "שלום חבר", להנצחת יצחק רבין. "צוחקים עלינו שהיינו הקשר היחידי בין משפחות רבין ופרס", הוא מתלוצץ.

גם תחום התמחותו כיום, אחריות חברתית, נבט בימיו עם פרס. "פרס תמיד אמר שכלכלה עושה שלום, וביקש מאיתנו לעשות פרויקטים לשיתופי פעולה ישראליים-פלסטיניים עם ארגונים עסקיים בינלאומיים. יום אחד שמעתי אותו מרצה בוועידה, והבנתי שאחריות חברתית זו תפיסה שלמה. שהארגונים לא תורמים סתם, בגלל העיניים היפות של פרס, אלא שיש בזה גם היגיון עסקי מבחינתם. כשנפרדתי מפרס, החלטתי להמשיך בפעילות הזו ברמה העסקית – אבל עם ערכים".

אחריות ומוסר

צילום: רן ברגמן

צילום: רן ברגמן

ב-2002 הקים ורבין, יחד עם קרן טמיר, את "Good Vision – יועצים לאחריות תאגידית", אותה הוא מנהל עד היום. החברה, מהחלוצות בתחומי הייעוץ לאתיקה וממשל תאגידי, סביבה וקיימות, הייתה הראשונה לזהות בישראל את האחריות התאגידית כדיסציפלינת ייעוץ עצמאית. מאז, ביצעה החברה כ-150 פרויקטים – בהם כתיבת קודים אתיים והטמעתם, דו"חות אחריות תאגידית ובקרה עליהם, קודי ממשל תאגידי ותכניות איכות סביבה וקיימות.

מה זו אחריות חברתית?

"היום קוראים לזה אחריות תאגידית, כי המגמה היא בכיוון של נורמות חברתיות בתוך הביזנס, ואחריות חברתית נתפסת רק כתרומה לקהילה. זוהי שיטה ניהולית שמציעה לארגון לפעול בשקיפות ובהגינות מול מחזיקי העניין שלו – עובדים, ספקים, לקוחות, קהילה, סביבה – ולהביא לביטוי בפעילותו ערכים חברתיים. כלומר, אנחנו בעד שתמשיך לעשות כסף, אבל הדרך צריכה להיות הוגנת ושלא תרמוס ערכים מוסריים".

לפני כשנתיים אסף ורבין את כל הניסיון שנצבר בחברה ופרסם ספר ניהול, "אחריות תאגידית" (הוצאת מטר), שהפך במהרה לחומר לימוד באוניברסיטאות. בחודש מאי האחרון השיק שותפות אסטרטגית ועסקית עם קבוצת הייעוץ "פאהן קנה", בה הוא גאה במיוחד: "שיתוף הפעולה האסטרטגי החדש מהווה הכרה נעימה בהישגים אליהם הגיעה החברה".

איפה העתיד בנושא?

"אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק לגבי מה שקורה בעולם. לא מזמן, לדוגמה, חזרתי מוועידה באמסטרדם של הארגון המקצועי GRI שבו אנו חברים, ובהחלט נראה שהמגמות בתחום הינן שימוש בטכנולוגיות מידע וביג דאטה – לצד חשיבות גדלה של שרשרת אספקה מחד, ומתן מידע למשקיעים הפיננסים מאידך. ולכן כל חברה שמונפקת או מתכננת הנפקה, טוב לה שתעשה הכנת תשתית בתחום האחריות התאגידית".

מסננת אותי

מאז שרעייתו נכנסה לכנסת – "היום של איילת נהיה מטורף", מדווח בעלה. "יש פעמים שהיא חוזרת כשכולם כבר ישנים. שלושה ימים בשבוע היא יוצאת מוקדם בבוקר לירושלים. אבל יותר מזה, פתאום יש אלף איש שרוצים לדבר איתה, ורק לענות להם שואב ממנה המון שעות עבודה. זו עבודה שלא נגמרת, וקשה להשיג אותה. פעם אני הייתי מסנן אותה, עכשיו היא מסננת אותי".

כיצד הגבת כשהיא החליטה לרוץ לפוליטיקה ב-2012?

"איילת נחשפה מגיל צעיר לאנשים רציניים, שהיו עבורה מודל לחיקוי, ולכן היא באה ממקום אמיתי ונקי – וכשבאים בתום לב, לפחות בהתחלה, גם פועלים בתום לב. אחרי שנים רבות בהן הייתה 'על שפת הבריכה', עזרתי לה לקבל את ההחלטה הקשה לקפוץ למים. לאימא לשלושה ילדים זה לא מובן מאליו משום בחינה – לא משפחתית ולא כלכלית".

עד כמה היית מעורב במרוצים שלה לפריימריז?

"זה כל כך טוטאלי וקשה, שאי אפשר לעשות את זה לבד. אנחנו עובדים כצוות. אני ניהלתי את הצד הכספי ואת המטה: לגייס מתנדבים, לעבוד מול התקשורת, כל הנושא של האינטרנט, סקרים וטלמרקטינג. היא תמיד התבדחה שאני היחידי שגם עוזר באסטרטגיה וגם תולה שלטים".

"עופי לך אהובתי"

את הקשר ביניהם הוא מגדיר בחיוך כ"זוגיות של סופי שבוע". "בימי שישי איילת אוהבת לבשל, ובשבתות אנחנו בטיולים או עם חברים, ב'שבתרבות' או באירועים מפלגתיים". הוא גם נוהג זה שנים לשוט בקיאקים בשבתות, לבד או עם חבר ("זה ה'פסיכולוג' שלי"), ולצאת עם הילדים לפעילויות מחוץ לעיר. "אנחנו מטיילים המון בטבע. בסוף, זה לא עניין של כמות שעות איתם, אלא של איכות ודוגמה אישית".

עברי ורבין, אתה חוטא בכתיבה?

"ממש לא, אבל מצחיק שאתה שואל. כשהצטרפתי אחרי הצבא לשמעון פרס, שאל אותי בראיון העבודה: 'האם אתה כותב שירים למגירה?'. אחרי שהשבתי לו בשלילה, הייתי בטוח שנפסלתי באותו רגע".

הוא אולי לא מתחרה בנתן זך, אבל הפרוזה לא זרה לו. ביומה הראשון של איילת בכנסת, העלה ורבין לפייסבוק את תמונתה באולם המליאה וכתב בפיוטיות: "הלב מתרגש והעין דומעת. מתחיל להפנים שזה אמיתי. בצבא למדנו שככל שהמסע ארוך, הסיפוק גדול יותר. עופי לך אהובתי, ושרתי את הציבור ששלח אותך לבית המחוקקים, בתבונה, ביושר ובאהבה. גאים בך!".

מה ייחשב בעיניך כהישג שלה?

"שהיא תעמוד במשימות שקבעה לעצמה. שתצליח להעביר חוקים שהיא מאמינה בהם ושתגדיל את האמון בקרב בוחריה במפלגה ובציבור הרחב. אל תשכח, שבשונה מהרבה ח"כים מפורסמים שהגיעו מהתקשורת או מהצבא, היא הגיעה עצמה נטו, בלי הילה של כוכב מאיזה סקטור, ולדעתי, מה שמגיע בקושי, שורד יותר זמן. אם היא תעבוד נכון, בטווח הרחוק היא יכולה להיות שרה מצוינת".

מניסיונך במערכת הפוליטית, ניתן היום להשפיע מתוכה ולשנות?

"הייתי במערכות האלה, ואני חושב שבגלל שהיא באה בטוב, מתוך אמונה וערכים, היא עלולה להתאכזב מחוסר היכולת לשנות ומהציניות שיש בהן. עם זאת, מי שרציני ובא לעבוד, יכול עדיין לשנות משהו, אפילו בקטנה. היא כבר נחלה כמה הצלחות, כמו העברת החוק שלה בנושא פיצויי פטירה לילד נכה. בכלל, כמה מאיתנו יכולים לומר בסוף הקריירה, ששינינו משהו לטובה במדינה?".

תגובות