כלכלת ישראל ב-2050: כיצד להבטיח צמיחה כלכלית?

כלכלת ישראל ב-2050: כיצד להבטיח צמיחה כלכלית?

צמיחה כלכלית תלויה בהיקף ובאיכות של כוח העבודה ובתנאים הטכנולוגיים והמוסדיים שבהם הוא מתפקד. כיצד צריכה ישראל להתאים את כוח העבודה שלה לסביבה המשתנה כדי להבטיח את המשך הצמיחה בעשורים הבאים?

מאת: שי צור, בנק ישראל
2050 טכנולוגיה והייטק

שי צור
(צילום: רוני שמילוביץ
דוברות בנק ישראל)

כיצד תיראה כלכלת ישראל בשנת 2050?

נתחיל בסיפור קצר. בשנת 1798 העריך הכלכלן האנגלי רוברט מלתוס, שהמין האנושי נידון לרעב מתמיד. זאת על סמך תצפיות שהראו, כי במשך כאלפיים שנה ההתקדמות הטכנולוגית נוצלה להגברת הילודה, כך שלא חל כל שיפור בתוצר לנפש. אולם תהליכים דרמטיים שהתרחשו ממש באותם שנים ובהם המצאת הקיטור, גידול בהיקף הסחר העולמי והאצת המהפכה התעשייתית הניעו לבסוף עלייה מהירה בקצב הגידול בתוצר לנפש ושינוי בדפוסי הילודה. השפע הנוכחי במדינות רבות בעולם מהווה עדות לקושי הטמון בחיזוי ההתפתחות הכלכלית, גם אם המצב הכלכלי במדינות רבות באפריקה מאושש לעת עתה את התחזית הקודרת של מלתוס.

להפוך חסם להזדמנות

צמיחה כלכלית תלויה בהיקף ובאיכות של כוח העבודה ובתנאים הטכנולוגיים והמוסדיים שבהם הוא מתפקד. כיצד יתפתחו שני הרכיבים הללו בעשורים הקרובים? קל יותר להעריך כיצד יתפתח הרכיב הראשון מבין השניים. קצב הגידול של כוח העבודה בישראל צפוי לרדת בעשורים הקרובים בשל מבנה הגילאים של אוכלוסיית המדינה, כאשר העלייה בהשכלה של האוכלוסייה כבר מוצתה ברובה ולכן תורמת פחות לצמיחה. זאת ועוד, על-פי תחזית האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקם של הערבים והחרדים בגילאי העבודה צפוי לגדול מ-27% כיום ליותר מ-40% מהאוכלוסייה בשנת 2050. היקף התעסוקה של קבוצות אלה נמוך כיום ורבים מהם חסרים את מיומנויות היסוד להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה.

המגמות הדמוגרפיות הצפויות מהוות, אם כן, רוח נגדית לקצב הצמיחה העתידי של המשק הישראלי, אך הן יכולות להוות גם הזדמנות: מדיניות נבונה לשילובן המוצלח של אוכלוסיות אלה בשוק העבודה תגוון את ההון האנושי של המשק, ותניב מקור לצמיחה שחסר במדינות מפותחות אחרות שבהן האוכלוסייה מתבגרת וכוח העבודה גדל באיטיות.

להתמקד בהקניית השכלה רחבה וגמישה

ומה באשר להתפתחות הצפויה של התנאים שבהם פועל כוח העבודה? רצף המשברים בכלכלה העולמית בעשור האחרון, כמו גם תהליכים דמוגרפיים, הביאו לירידה בקצב הצמיחה הנוכחי והצפוי של כלכלת העולם. יש כלכלנים הטוענים שהתרומה של הפיתוחים הטכנולוגיים בהווה לצמיחה אינה שקולה להשפעה של השלב המוקדם של מהפכת הטכנולוגיה, ובוודאי נמוכה מתרומת תגליות העבר ובהן המצאת החשמל והתפתחות התחבורה.

במידה שיתממש החשש מנסיגה של מדינות שונות ממגמת הגלובליזציה, עלול לפחות המעבר של פיתוחים טכנולוגיים בין מדינות. אחרים טוענים, כי ההאטה בעולם היא זמנית וכי ההשקעות יתועלו למדינות הרבות שבהן התשתיות הפיזיות נחותות ובכך יתרמו לעליית הביקוש בעולם. רבים תולים את תקוותיהם בפריצות הדרך הרפואיות, בפיתוח מדפסות תלת-ממד ומוצרים המבוססים על בינה מלאכותית כדוגמת הרכבים האוטונומיים, ובחקר החלל.

הערפל האופף את נתיבי ההתפתחות האפשריים של כלכלת ישראל בעשורים הקרובים מרמז, כי על המדיניות הממשלתית להתמקד בהקניית השכלה רחבה וגמישה. יש לעודד את הלימוד של מקצועות היסוד העיוניים בקרב תלמידים חרדיים ולשפרו אצל אחרים. לא פחות חשוב מכך, יש לחזק את הכישורים הבין-אישיים של ילדי ישראל, לחדד את יכולתם לחפש ולנתח מידע, להעצים את מיומנותם לפתור בעיות ולטפח את החשיבה הביקורתית. כל אלה שימשו את האדם משחר קיומו, דרך העידן החקלאי והעידן התעשייתי, והם יאפשרו לו להמשיך ולהתאים את עצמו לסביבה המודרנית אשר משתנה במהירות.


הכותב הוא כלכלן בחטיבת המחקר של בנק ישראל

תגובות

Comments are closed