מסלול השראה

מסלול השראה

הם עושים את צעדיהם הראשונים בעולם העיצוב, חדורי מוטיבציה וציפייה לקראת השתלבותם בעולם האמיתי, ונושאים עיניים לעבר מי שכבר עשו זאת. מגזין DESIGNER הזמין שלושה מעצבים צעירים לבחור את מי שבעיניהם האירו להם את הדרך ומהווים עבורם מקור השראה

מאת: מערכת Designer (צילומים: בנימין אדם)
Designer סגנון חיים

שמלה: יעל קובי גולן

עיצוב תעשייתי

יעל האוזנר, בוגרת HIT עיצוב תעשייתי, פיתחה נרות שעיצבה בפרויקט הגמר לייצור סדרתי, בשיתוף עם סטודיו חושן.

"פרויקט הגמר שלי עסק בפירוק ובהרכבה מחדש של הנר – כאובייקט, כחומר וכחלון להיסטוריה ולחקר תרבותי של חברה, תוך שימת דגש למקומיות ולאהבת הארץ. במסגרת הפרויקט משך אותי הרצון לעצור, להתבונן ולחשוב, האם הנר משתנה מטקס ההולדת לטקס האובדן, לטקס של חג ושימושים רבים ונוספים שמצאתי. במהלך ההיסטוריה הנר עבר גלגולים רבים משמן נוזלי, לשומן חצי מוצק, ולבסוף לשעווה המוצקה שאנו מכירים. כשאני ניגשת לתהליך העיצוב, אני מתחילה בחקר ההיסטוריה של החפץ והחיבור שלו לאדם. מקורותיו ומקומו בחברה משפיעים על ממשק המשתמש היום, ועל התפיסה לגביו מבחינה כלכלית ושיווקית".

יעל האוזנר בחרה בנעמה שטיינבוק, מעצבת מוצר, מרצה ב-HIT ושותפה בסטודיו Reddish

"אצל נעמה השיח נע בין העולם הפיזי לעולם הרוחני. היא משלבת בעיצוב את הפרקטיקה והוויזואליה לכדי הרמוניה מושלמת. היא לימדה אותי בעיקר להתאהב בחפצים, להביא אותם לכדי דיוק והשלמה. עם נעמה התדיינו על מחברים וצירים, ועברנו מיד לדיון תרבותי וחברתי. שמרנו על שפה מקצועית של סוגי חומרים ומקורות השראה, והתעדכנו בעבודות של מעצבים מכל העולם. דרכה פגשתי מיומנויות עתיקות לצד מכונות מתועשות והעשרתי את עולמי בעיצוב התעשייתי. בהמשך דרכי אראה בה כנקודה משמעותית שפיסלה את מי שאני כמעצבת".

נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן הקימו את סטודיו Reddish בשנת 2002, במסגרתו הם עוסקים בבחינה מחודשת של חפצים. עבודתם נעה על מנעד רחב של חומרים וסדרי גודל, במטרה לשמר גישה רעננה בכל פרויקט: מהפקות ניסיוניות ועד מוצרים תעשייתיים. תוצרי הסטודיו הם בעלי בסיס רעיוני נגיש וממוקד.

בעבודתם מאירים המעצבים פנים שונות של עולם העיצוב, ופרט לשימושיות ואסתטיקה של האובייקטים, מתווסף להם צד פואטי והקשרים תרבותיים. מתוך תפיסה כי חפצים הם פסיביים אך בעלי נשמה, מטרת הסטודיו היא ליצור אובייקטים שירגישו טוב עם עצמם. בנוסף, אצרו השניים כמה תערוכות בהן הציגו את עבודתם המחקרית סביב חפצים יומיומיים. עבודותיהם זוכות להערכה רבה ונכללות באוספים מוזיאליים ופרטיים, והן מוצגות ונמכרות בארץ ובעולם.

טיפ לדור הבא: "דרך חייבת להיעשות בפועל. לקום, לצעוד, לפקוח עיניים ולהתמודד. להבין מה מטריד אותך, מה אתה אוהב ומה (אם בכלל) היית רוצה להגיד. התמודדות כזאת דורשת אומץ – מהסוג הישן והטוב, שמביא איתו תחושה של סיפוק והנאה. לכן, אני מאחלת לכולנו, ולא רק לאלה שבתחילת דרכם – אומץ. להתמיד לשאול שאלות, לנסות לענות עליהן, להקשיב לכל מי שמוכן להסביר, ולא להפסיק ללמוד".


אדריכלות

נדב ארבל, סטודנט לאדריכלות ולעיצוב פנים בשנקר, מסיים בקרוב את לימודיו במסלול להנדסאים.

"ההחלטה שלי ללמוד את התחום לוותה גם בחששות. אמנם מאז ומתמיד נמשכתי לעולם העיצוב, אך לא היה לי רקע בתחום ולכן לא באמת ידעתי לקראת מה אני הולך. הדרך לא הייתה פשוטה, ופעמים רבות מצאתי את עצמי מחפש את הכוח להמשיך, אבל עם כל שלב שנגמר התמלאתי תחושת סיפוק ובעיקר הבנתי שכל אתגר חדש מביא איתו גם יצירתיות ומעוף. עולם העיצוב עובר בשנים האחרונות מהפכה – מדפסות תלת ממד, מכונות לייזר ושלל פיתוחים חדשניים – דוחפים אותנו לאתגר את הדמיון בידיעה שכמעט הכל אפשרי. היום אני שמח על הדרך שעברתי, בטוח במקום בו אני נמצא, ותמיד עם הפנים קדימה, לחקור ולגלות עוד דברים חדשים".

נדב ארבל בחר באדריכל עדי סמט

"אומרים שהאדריכל הטוב ביותר הוא הזמן, וזה נכון. הזמן מעניק לארכיטקטורה ממד חדש ומקנה לה את האיכויות שרק הוא יכול לתת. לכל מבנה ארכיטקטוני חיים משל עצמו, וכמו האדם – עם השנים הוא מגיע לשיא בשלותו ומושפע מהחספוס שמתקבל לאחר שהוא מקיים בתוכו חיים ותנועה. היום, כשאנחנו חיים במסה האנונימית של הארכיטקטורה, במיוחד בישראל, לא מעט בתים פרטיים מתקשים לגבש סגנון, ואפילו כשהזמן עובר, הם לא מצליחים לייצר את ההגמוניה שאנו מייחלים לה כמתכננים.

"בחרתי בעדי סמט לאחר שנחשפתי לבית הפלדה שתכנן משרדו ברמת השרון – בית שעושה שימוש בחומרים חשופים המציגים את האמת של החומר. הוא משלב חומרים טבעיים ועבודה נכונה על קנה מידה ופרופורציות, המעניקים לבית מראה שהעין לא יכולה להישאר אדישה אליו. שמחתי לקבל השראה ולראות שגם בישראל מתקיימת ארכיטקטורה טובה, שהזמן הוא לא האויב שלה אלא כזה שממשיך להעניק לה איכויות חדשות כל הזמן".

אדריכל עדי סמט, שותף במשרד סמט אדריכלים יחד עם אדריכלית תמר סמט

את "סמט אדריכלים" פתח עדי סמט במהלך שנת 2002, לאחר שנים בהן השתלב במשרדים מובילים בארץ ובחו"ל, וצבר ניסיון בבנייה פרטית, ציבורית ומסחרית. כיום עוסק המשרד במגוון רחב של פרויקטים בתחום הפרטי והמסחרי ובעיצוב פנים, תוך התמחות בבנייה פרטית איכותית.

"בית הפלדה, זוכה פרס אות העיצוב 2018, הוא בית פרטי חד-קומתי רחב ידיים ברמת השרון. בעלי הבית, המנהלים מפעל פלדה, חלמו על בית חד-קומתי עם חצר ומרתף ונגיעה קטנה של פלדה, ולקחנו את הדבר אל מעבר לדמיון. בפרויקט זה הפלדה היא שחקנית ראשית באלמנטים רבים בבית, אם כאלמנט קונסטרוקטיבי או דקורטיבי, ובאה לידי ביטוי גם בפיתוח הנוף".

טיפ לדור העתיד: "מקצוע האדריכלות הוא מקצוע מאתגר, מעניין ומורכב מהרבה תחומים – לא רק עיצוב. אני מאחל למי שבוחר בדרך זו להיות נאמן לדרכו והרבה וסבלנות, כי ההתחלה קשה, כמו בכל תחום".


תכשיטים יעל c_clair_jewelry

עיצוב טקסטיל

יעל שגב, בוגרת עיצוב טקסטיל בשנקר בשנת 2017, עם התמחות באריגה

"לאחר טיול השחרור הייתה לי הארה: הבנתי עד כמה אני באמת נמשכת לאומנות, ולטקסטיל בפרט. כשהתחלתי את לימודיי בשנקר נתנו לנו לטעום מכמה התמחויות שיש לטקסטיל להציע. כבר בשיעור הראשון, כאשר גלי כנעני נכנסה והכירה לנו את תחום האריגה ומה אפשר לעשות עם מכונה שפועלת על עיקרון של שתי וערב, נפקחו עיניי ורציתי לגשת ולהתחיל לעבוד, ללמוד ולראות עד כמה רחוק אני יכולה להגיע".

יעל שגב בחרה בגלי כנעני

"גלי הייתה זו שהראתה לי שבעולם הטקסטיל לשמיים אין גבול, ובדרך זו או אחרת אפשר להביא את כל הרעיונות והחשקים היצירתיים לידי ביטוי. בשנה השלישית לקחתי חלק בקורס ביומימיקרי, העוסק בלקיחת תכונות של בעלי חיים ויישומן על מוצרים לבני אדם. הפרויקט עזר לי לפתח את פרויקט הגמר שלי, בעזרת גלי שהייתה המנחה וליוותה אותי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

"הפרויקט מדמה את עמוד השדרה של סוס הים, שהמבנה המיוחד שלו עוזר לו להתמודד עם הזרמים החזקים בקרקעית האוקיינוס. הבד שיצרתי הינו חורפי ואוורירי ומאפשר לנו, בני האדם, להתמודד עם משבי הרוח הקרה בחורף בארץ ובחו"ל. הייחודיות בבד שפיתחתי היא, שהוא יכול להתפרס על כמה רבדים ולהפוך לא רק לפריט לבוש, אלא גם לטקסטיל לבית ולאומנות העומדת בפני עצמה".

גלי כנעני, אמנית ומעצבת טקסטיל, ראשת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, בניהול משותף עם הדס הימלשיין.

בוגרת תואר ראשון בעיצוב טקסטיל בשנקר ולימודי המשך ב-Kanazawa College of Art and Design ביפן. ב-14 השנים האחרונות משמשת כמרצה בכירה בשנקר, ולימדה כעשר שנים גם במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל.

כנעני עבדה כמעצבת בסטודיו של מפעל האריגה פולגת, שם התמקדה בעיקר בעיצוב אריגי צמר משובחים. מאז היא יוצרת כמעצבת ואמנית עצמאית בסטודיו בביתה שבצפון, ומתמחה בטכניקות טקסטיליות שונות כמו אריגה, צביעה וליבוד. כנעני, זוכת פרס אנדי לאמנויות לשנת 2013, ופרס העיצוב של משרד התרבות לשנת 2013, הציגה בארץ במספר תערוכות יחיד: "אוסלו XXL", "שרוולים", ו"שטיח", ובתערוכות קבוצתיות רבות במוזיאון ישראל, מוזיאון הארץ, גלריה פריסקופ, בית הנסן ועוד.

בחו"ל הציגה תערוכות יחיד ב-GalleryGallery, קיוטו, יפן, "Remembering Textiles" – תערוכה גדולה עם האמנית היפנית KAORU HIRANO, שהוצגה בגרמניה בשני מוזיאוני טקסטיל, וכן בתערוכות קבוצתיות, ביניהן ביפן, בפולין, בארצות הברית, בגרמניה ועוד.

טיפ לדור העתיד: "עיצוב טקסטיל הוא מקצוע הטומן בתוכו ידע יקר וייחודי ומהווה צומת הנוגע בתחומי עיצוב מגוונים. זהו תחום מוביל בחדשנות ובטכנולוגיה, אשר נמצא בתהליך של שינוי בעולם וגם בארץ. למעצבים הצעירים אני מאחלת לפלס את דרכם בעולם המרתק הזה במרץ, בשמחה, בפתיחות ובעקשנות. לפתח את הקול והשפה המיוחדת שלהם, ולהצליח לאזן בין היצירתיות, העניין והחופש, לבין העולם המעשי ודרישותיו; וגם בין הביטוי האישי לבין העיסוק בנושאים בוערים במציאות העכשווית. אני מאחלת להם לעבוד קשה, להיות סבלניים, נחושים וממוקדים ולהצליח".


הפקה ענת כהנא-ברששת איפור בן קדר צולם במלון מרקט האוס מבית רשת מלונות אטלס.

תגובות

Comments are closed