"כל הרוצה לחדש – ידרים"

"כל הרוצה לחדש – ידרים"

הפיכת תגליות לטכנולוגיות מסחריות, מינוף קניין רוחני, הקמת חברות סטארט-אפ ופיתוח מוצרים של חברות בינ"ל: טיפוח החדשנות הטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפך אותה לאבן שואבת לחוקרים, יזמים וחברות רב-לאומיות וגורם מפתח באקו-סיסטם הטכנולוגי באזור

מאת: אפרת ריטברג
SilicoNegev טכנולוגיה והייטק

בתחילת החודש הקודם הודיעה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב על הגשת הבקשה ה-1,000 שלה לרישום פטנט. נתון זה אינו מפתיע בהתחשב בעובדה שבן-גוריון היא בין 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם ברישום פטנטים בארצות-הברית. על אף שהוקמה לפני פחות מיובל שנים, ואולי דווקא בגלל היותה האוניברסיטה הצעירה בישראל, הבינו בהנהלת המוסד כי הדרך לבסס שם ומוניטין באיכות העשייה האקדמית והמחקרית, המתבצעת בין כתלי האוניברסיטה, היא לחתור באופן מתמיד להיות פורצת דרך מדעית וטכנולוגית.

"כאוניברסיטת מחקר מובילה אנו משקיעים לא מעט גם ביישום תגליות ממחקרים שלנו לכדי טכנולוגיות המועילות לחברה", אומרת נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי. "רבים מהפטנטים שהאוניברסיטה רשמה, הובילו להקמת חברות מצליחות, ואחרים תרמו לפיתוח מוצרים של חברות בין-לאומיות, בשיתוף פעולה עם המוסד האקדמי".

חברות רב-לאומיות רבות זיהו את היכולת של חוקרי האוניברסיטה לחשוב באופן חדשני ויצירתי "מחוץ לקופסה" וחברו אליה בהקמת מרכזי מחקר משותפים לפיתוח ולקידום טכנולוגיות חדשות. בין החברות ניתן למנות את חברת דיוטשה טלקום הגרמנית, שחנכה לפני ארבע שנים מעבדות חדשנות בהשקעה של מיליוני שקלים. המעבדות של ענקית התקשורת האירופית עוסקות בתחום של אבטחת המרחב המקוון, מערכות המלצה ועיבוד של נתונים רבים בזמן אמת. המשימה שהציבה לעצמה החברה בשיתוף חוקרי האוניברסיטה היא פיתוח טכנולוגיות שיעניקו לה יתרונות תחרותיים, תוך יצירת הזדמנויות עסקיות חדשות.

שנה לאחר מכן, ב-2014 הודיעה ענקית טכנולוגיה נוספת, IBM על הקמת מרכז מצוינות בתחומי האוניברסיטה בנושא אבטחת תשתיות קריטיות. העבודה במרכז כוללת מחקר ופיתוח פתרונות עבור שוקי מטרה ארגוניים, ומתמקדת באבטחה ובהגנה על משאבים קריטיים ונתונים בסביבות מחשוב עתידיות, לרבות ענן, מובייל ו-IoT (Internet of Things). בעת חנוכת המרכז, אמר ריק קפלן, מנכ"ל IBM ישראל, ש"השותפות עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תסייע לנו להרחיב את החדשנות לא רק בישראל, אלא גם סביב העולם".

  חותמים על הסכם שיתוף הפעולה בנובמבר האחרון.
  נטע כהן, מנכ"ל 'ב.ג. נגב טכנולוגיות', חברת
  הטכנולוגיות של האוניברסיטה; ומתן פרנס, מנכ"ל
  PayPal ישראל (צילום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

האחרונה להצטרף ולהכריז על שותפות עם האוניברסיטה הייתה חברת PayPal שהודיעה בנובמבר האחרון של שיתוף פעולה שיתמקד בתחומי ה- Big Data, הלמידה החישובית ואבטחת המידע. זהו שיתוף הפעולה הראשון של PayPal עם מוסד אקדמי בישראל, ומדובר היה בצעד טבעי בעקבות רכישת החברה ב-2015 את הסטארט-אפ CyActive אשר צמח בחממה הטכנולוגית של חברת JVP והאוניברסיטה, בעקבותיו הוקם המרכז למוצרי אבטחה גלובלית של Paypal בבאר-שבע, בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השותפות החדשה נשען על הקשרים המתמשכים בין PayPal לאוניברסיטה בתחומי הכשרה, הוראה וגיוס עובדים בתחום הסייבר.

שותפויות מחקריות לפיתוח טכנולוגיות חדשניות

לא רק חברות בתעשיית ההייטק זיהו את היתרונות והיכולות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתחום החדשנות במגוון תחומים. מוסדות אקדמיים בין-לאומיים מובילים יוצרים שותפויות מחקריות לצורך פיתוח טכנולוגיות חדשניות. אחד משיתופי הפעולה הבולטים הוא זה שנחתם עם אוניברסיטת שיקגו לפיתוח מקורות מים חדשניים. ההסכם בין שתי האוניברסיטאות כולל מימון של מחקרים שיובילו לייצור חומרים ותהליכים חדשים להפקת זולה יותר של מים נקיים לשתייה, עד לשנת 2020.

שיתוף פעולה בולט נוסף הוא זה עם בית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו, שבארה"ב (CCHMC). השותפות ממזגת את היכולות הטכניות וההנדסיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם המומחיות הרפואית של רופאי בית החולים, שהעלו קרוב ל-80 צרכים קליניים שעד כה לא קיבלו מענה ראוי. העבודה המשותפת הובילה לפיתוחה של מערכת חכמה להחדרת מחטים (מערכת FIND) ולהקמתה לאחרונה של חברת Xact Medical שתפעל למסחר אותה.

גם בארץ משתפת האוניברסיטה פעולה עם חברות מובילות. כך לפני כחודשיים שיגרה התעשייה האווירית את הלוויין המחקרי הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב BGUSAT. חוקרי האוניברסיטה והסטודנטים שעבדו בפרויקט שילבו ידע מתחומים שונים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ והנדסת תעשייה וניהול. השילוב הביא להקמת תחנת קליטה לקבלת התמונות מהלוויין ויאפשר מחקר מתקדם בתחום מזג האוויר.

ברור כי הגורם שאחראי לכך שפטנטים נוספים יוגשו, חברות נוספות יצמחו וטכנולוגיה חדשה תפותח, הוא בראש ובראשונה הגורם האנושי – חברי סגל האוניברסיטה והסטודנטים שלה. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לומדים מדי שנה כ-20,000 סטודנטים בחמש פקולטות המאגדות עשרות מחלקות אקדמיות. אחת הפקולטות הגדולות באוניברסיטה היא הפקולטה למדעי ההנדסה שמייצרת מדי שנה 1,200 מהנדסים טריים, שליש מסך כלל המהנדסים שיוצאים בכל שנה לשוק העבודה בישראל. בשנתם האחרונה ללימודים נדרשים הסטודנטים להגיש פרויקטי גמר שמתאפיינים ביצירתיות ובחדשנות ואשר לרבים מהם פוטנציאל יזמי משמעותי. בעבודת מיפוי שערכה האוניברסיטה אותרו 338 חברות הייטק שהוקמו על-ידי בוגריה או חברי הסגל שלה, כולל חברת מובילאיי, שנרכשה לאחרונה על-ידי חברת אינטל בעסקת ענק, ואשר המייסד השותף והמנכ"ל שלה, זיו אבירם, הוא בוגר הפקולטה.

מימין: מתחם BGU Innovation Labs | פארק הייטק גב ים נגב שהוקם ביוזמת האוניברסיטה בשיתוף עיריית באר-שבע ויזם פרטי (צילום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

מסגרות לטיפוח מיזמים טכנולוגיים

מתוך הבנה זו, החליטה האוניברסיטה להציע מספר מסגרות שעיקרן עידוד וטיפוח מיזמים טכנולוגיים ואחרים. כך למשל יזמה האוניברסיטה פתיחת מרחב עבודה ייחודי שמאפשר לסטודנטים, לבוגרים ולחברי סגל האוניברסיטה לקדם מיזמים טכנולוגיים ומיזמים טכנולוגיים-חברתיים. מרחב העבודה, הנושא את השם BGU Innovation Labs ממוקם במתחם WeWork בפארק ההייטק. המרחב מציע סביבת עבודה תומכת, מייעצת ומקדמת, שמאפשרת למעוניינים לקדם מיזמים צעד נוסף לעבר הקמת סטארט-אפים ומימוש רעיונות לכדי תוצרים סופיים. מאז הקמתו לפני כשנה, אירח המרכז 35 מיזמים ולמעלה מ-60 הרצאות. מעבר לחלל עבודה ליזמים, ב-BGU Innovation Labs נערכות פעילויות נוספות, ובראשן פעילות מאיץ הטכנולוגיה של האוניברסיטה Inno-Negev, מסגרת נוספת שמיועדת לרעיונות בשלב בשל יותר, ומציעה מסגרת תמיכה אשר מספקת כלים משמעותיים ליזמי הייטק, תוך דגש על פיתוח היכולות היזמיות האישיות של היזם וקידום המיזמים. עד כה הפעיל המאיץ שני מחזורי פעילות בהם לקחו חלק עשרים מיזמים.

הסטודנטים של בן-גוריון יכולים גם להתחרות עם המיזמים שלהם במספר מסגרות תחרותיות. ראויה לציון היא התכנית "סטודנטים חושבים חדשנות במגזר הציבורי", תכנית לגיבוש וליצירת פרויקטים פורצי דרך, שיובילו בשיפור השירות לאזרח ובהנגשת המידע הציבורי, בדגש על שירותים מקוונים. התכנית, המשותפת לחברת Google, לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולמיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", שפועלת זו השנה השלישית והצמיחה מיזמים מוצלחים בשנות פעילותה. זוכת השנה הראשונה, אפליקציית Sayvu, אף שולבה במערך האבטחה של המשחקים האולימפיים בריו בשנת 2016. השנה הושקה לראשונה מסגרת נוספת, תחרות BGU Smart Technology שמאגדת צוותים רב תחומיים מתחומי ההנדסה והניהול ומציעה פרסים כספיים משמעותיים לקידום החברות שיזכו בתחרות. התחרות פתוחה בפני סטודנטים מכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל מתוך רצון של האוניברסיטה לקדם חדשנות ויצירתיות בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות.

מסגרת ייחודית נוספת הפועלת באוניברסיטה היא קוביית רוטשילד, מרכז חדשני ראשון מסוגו בארץ ובעולם לעשייה חברתית אפקטיבית. בקובייה פועלת חממה ליזמות ולחדשנות המבוססת על התנדבות ופונה ליזמים המעוניינים להקים מיזמים חברתיים ערכיים. הפעילות גם בזווית הזו נובעת מההבנה כי ישנו צורך בחדשנות לא רק בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והפיתוחים המדעיים, אלא גם בעשייה החברתית, שהיא אחת מערכי הליבה אותם מבקשת האוניברסיטה לקדם. בסופו של דבר המצוינות האקדמית והמחויבות לקידום חברתי של אזור הדרום שלובים באופן הדוק בהכרח להיות חדשניים, להמשיך ליצור ולפתח ולממש בכך את ייעודה של האוניברסיטה.

===========================================================================

פיתוח הנגב – אחת ממטרותיה המרכזיות של האוניברסיטה

עדות נוספת ליכולות החדשניות של האוניברסיטה היא קבלתה כחברה ב-NAI, האקדמיה הלאומית האמריקנית לממציאים ודירוגה במקום 39 במדד 50 האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם. פרופ' כרמי מדגישה כי השימוש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחדשנות ובפטנטים אינו מוגבל למסחור: "חשוב לנו למנף את הקניין הרוחני שלנו על מנת לסייע בפיתוח את אזור הנגב והקהילה המקומית". לשם כך חברה האוניברסיטה לעיריית באר-שבע וליזם פרטי והקימה לפני כארבע שנים בצמוד אליה את פארק ההייטק של האוניברסיטה, במטרה לטפח אשכול הייטק משגשג, שימשוך עסקים ועובדים לאזור הנגב. היא מדגישה ש"אנו רואים בפיתוח הנגב את אחת ממטרותיה המרכזיות של האוניברסיטה ורותמים את חוקרנו למשימה חשובה זו".

===========================================================================

תגובות

Comments are closed