"חינוך בלתי פורמלי במרכזי המדע מעצב את הדור הבא"

"חינוך בלתי פורמלי במרכזי המדע מעצב את הדור הבא"

אלי שרמייסטר, מנכ"ל 'מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל', אומר בריאיון על הדור הבא במקצועות הטכנולוגיים: "משקלם של החינוך הבלתי פורמלי בכלל ושל מרכזי מדע בפרט הולך וגדל במציאות המודרנית, והם הופכים למרכיב משמעותי במערכת החינוך הפורמלית"

מאת: גלית שפיר (צילומים: איל אמיר)
2050 טכנולוגיה והייטק

מצב הענף

מרכזי המדע מספקים לתלמידים סביבת למידה חווייתית, שמעצימה תהליכי למידה, ומותאמת לצרכיו ולהעדפותיו של דור העתיד, כך אומר אלי שרמייסטר בראיון שנערך עימו. הלומדים הצעירים חווים חוויות מלהיבות ושיתופיות של מחקר, ונהנים ממעורבות פעילה ומהתנסות ישירה ומותאמת אישית. כאן הם פוגשים טכנולוגיות מתקדמות, לצד אמצעי הדמיה והמחשה המסייעים ללמידה, ושפע רב של תכנים טכנולוגיים עכשוויים כגון רובוטיקה וייצור דיגיטלי.

קשיים שחווה הענף

מרכזי המדע תורמים את חלקם לצמצום הפער הגדול בין מספר המדענים והמהנדסים בפועל, לבין צרכיה העכשוויים והעתידיים של מדינת ישראל. האתגרים רבים: מספר קטן של תלמידים; מחסור באנשי הוראה; תקצוב בלתי מספק מטעם המדינה ועוד.

השינויים שחווה הענף בעשור האחרון

תפקידם של מורים ומחנכים משתנה במהירות לנגד עינינו. בעוד שבעבר ניצבה הקניית הידע בלב-ליבו של התהליך החינוכי, הרי שהיום כל המידע נגיש לכל בלחיצת מקש. בתנאים אלה מועתקת תשומת לבו של המחנך אל היבטים רגשיים של הנחיה וטיפוח: הצתת הסקרנות, הגברת המוטיבציה, הרגעת החרדות, הכוונה וחיזוק המיומנויות.

שיטות מסורתיות של למידה והוראה, מפנות את מקומן לגישות חדשות, המותאמות לדור החדש – ליכולותיו, להעדפותיו, לציפיותיו ולצרכיו. גישות אלה, שחלק הולך וגדל מהן מתבסס על טכנולוגיה מתקדמת, מעניקות ללומד מגוון חוויות רב-חושיות, ריגושים וגירויים המסייעים לתהליכי הלמידה.

החינוך הבלתי פורמלי למדעים, המובל על-ידי מוזיאונים ומרכזי המדע, משתלב היטב במגמה הכללית. במהלך העשורים האחרונים עבר התחום אבולוציה משמעותית: הממשקים בין המבקר במוזיאון המדע לבין המוצגים התפתחו מהתבוננות בלבד, להפעלה פעילה ואינטראקציה, ולאחרונה אף למעורבות חווייתית כוללת, המציבה את היצירתיות והחדשנות בלב החוויה. בדרך זו מתאימים מרכזי המדע את ההיצע שלהם לקהל המבקרים והלומדים העכשווי, שאוחז מחשב נייד צמוד (טאבלט, סמארטפון), מחובר תמידית לידע ולרשתות החברתיות, ומסתפק בחשיפות קצרות ובמסרים מהירים.

יש לנו גם תפקיד חברתי. על רקע האוניברסאליות של המדע והגישה הפתוחה, משמש מדעטק כמקום מפגש לכל הקבוצות של החברה הישראלית. לפעילויות במדעטק מגיעים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בני העיר ובני הכפר מכל שכבות האוכלוסייה וחווים חוויה דומה.

ישראל והעולם

הכותרות מבשרות כי מיצובם של תלמידי ישראל בהשוואה לעמיתיהם בעולם אינו מעודד. בשנת 2015, דורגה ישראל במקום 40 במדעים ובמקום 39 במתמטיקה מבין 70 המדינות המשתתפות במבחני פיז"ה שנועדו להשוואה בין-לאומית. במוסדות מקבילים בארה"ב ובאירופה, נהנים מרכזי המדע מתקצוב נכבד של הממשלה והרשויות המקומיות, ו/או מפעילות מסחרית ענפה.

מצב הענף ב-2050

קיים קושי לחזות למעלה מ-30 שנה קדימה, על רקע קצב ההשתנות המהיר, והעובדה שלעיתים נוצרות תפניות קיצוניות הן במישורים גאו-פוליטיים והן בתחומי הטכנולוגיה.

אם הוקטורים הנוכחיים יימשכו, עד שנת 2050 תתחולל מהפכה עצומה בכל הנוגע לחינוך ולסביבות למידה. אם יימשכו המגמות שאנו עדים להן כבר היום, יחיו ילדי 2050 במציאות שקשה לדמיין. תוחלת חייהם תגדל, הם יתגוררו בבתים שמתפעלים את עצמם, ייסעו ברכבים אוטונומיים, על הקרקע ובאוויר, וישלטו בהתרחשויות מכף ידם. לא מן הנמנע שחלקם אף יבלו את חופשות הקיץ בחלל – בטיול לירח או למאדים…

ילדים אלה יזדקקו לסביבות למידה ולגישות חינוך המותאמות לעולמם ומכינות אותם לקראת מציאות זו. מחנכיהם יידרשו להנחיל להם, מצד אחד, מיומנויות רלוונטיות, ומצד שני רוח של חדשנות ויזמות ויכולת למידה בלתי פוסקת, שיאפשרו התפתחות והצלחה בעולם, שממציא את עצמו מחדש מדי רגע.

על המחנכים יוטל להטמיע בתלמידיהם ערכים אתיים ומוסריים של "מותר ואסור", שישמשו כמצפן במציאות שבה כמעט הכל אפשרי מבחינה טכנולוגית. אם כבר היום אנחנו מתלבטים בנושאים כמו שיבוט בני אדם או פיתוח אמצעי לחימה, הרי שבשנת 2050 יהיו האפשרויות – וכתוצאה מכך גם הלבטים הערכיים – נרחבים ומגוונים בהרבה.

החינוך הבלתי פורמלי ייקח חלק מרכזי ומוביל במהפכה החינוכית הצפויה. למרכזי המדע יש גמישות חיונית ויכולת להתעדכן ולהתחדש ללא הרף, החסרה במידת מה במערכות החינוך הפורמליות הגדולות, ולכן, הם יצעדו כחלוץ לפני המחנה. מרכזי המדע יפגישו את ילדי 2050 עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של זמנם, יטמיעו בהם תרבות של חדשנות ויזמות, יתמכו בפיתוח מיומנויות וינחילו להם את המוסר והמסר האנושי, כבוד האדם ושמירה על חיי אדם.

דרכי התמודדות עם אתגרים לקראת 2050

כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, ולהוביל את קצב ההתפתחות המסחרר, עלינו, לבנות את "ההון המדעי" של הציבור הישראלי. משימתנו במדעטק, כיום ובעתיד, היא לחשוף את החברה כולה לעקרונות המדע וליתרונות התפתחות הטכנולוגית. במישור החינוכי, מתפקידנו להוסיף ולפתח סביבות למידה בלתי פורמליות, המאפשרות למידה פתוחה, אישית ושיתופית; ובמיוחד עלינו לקדם תכניות ייעודיות עבור ילדים הבאים מרקע שאין בו דגש על מודעות מדעית.

כל אלה יתרמו תרומה משמעותית להעצמת היזמות והחדשנות ולהגדלת מספרם של הצעירים הבוחרים במקצועות המדע והטכנולוגיה – תהליך חיוני לשמירת יתרונה הטכנולוגי של מדינתנו, ולהבטחת עתידה של ישראל כמדינה מפותחת, משגשגת ודמוקרטית.

===========================================================================

תעודת זהות: אלי שרמייסטר

תפקיד: מנכ״ל מדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי.

השכלה: בוגר לימודי פיזיקה ואלקטרוניקה; מוסמך בהנדסת תעשייה וניהול, במינהל ציבורי, ממשל, מדעי המדינה וביטחון לאומי.

תפקידים קודמים: מפקד יחידות הבקרה בחיל האוויר, ראש מחלקת התכנון באגף התכנון וקצין החינוך והנוער ראשי בצה״ל.

פעילות החברה: מדעטק מציע לכ-300,000 מבקרים מידי שנה התנסויות ולמידה חווייתית בתחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תערוכות ומוצגים אינטראקטיביים, מרכז רובוטיקה חדשני, מעבדת פאב-לאב לייצור דיגיטלי, פארק מדע רחב ידיים ועוד. מדעטק מפעיל מרכז לחינוך חוויתי, המכיל מעבדות ומפתח ומיישם שלל תכניות חינוכיות מגיל הגן ועד לבית ספר תיכון. מדי שנה משתתפים בתוכניות אלה כ-80 אלף תלמידים.

ייעוד: לקדם ולטפח אוריינות מדעית וטכנולוגית בקרב הציבור, ולעודד ילדים ובני-נוער לבחור במסלולי לימודים ובקריירות בתחומי המדע והטכנולוגיה.

אתר: www.madatech.org.il

===========================================================================

 

תגובות

Comments are closed