אינדוקציה, לֶד ומה שביניהם

אינדוקציה, לֶד ומה שביניהם

מדוע תאורת אינדוקציה עדיפה על תאורת לֶד ובאילו מקרים? לידיעת הרשויות המקומיות

מאת: אינג' מאיר קורן
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות

המפתח הראשוני להצלחת עיר חכמה וירוקה הוא השימוש בטכנולוגיה הנכונה במקום הנכון. פרויקט "עיר חכמה" צריך לקחת בחשבון שימוש בטכנולוגיה יעילה וחסכונית בכל תחום, כמו גם בתאורה. על כן השימוש בטכנולוגיות כמו אינדוקציה או לד הם מחוייבי המציאות.

בכל מקום ובכל סביבה נשמעת היום המילה לֶד (LED), המוצגת כפתרון האולטימטיבי לחיסכון. אבל כאשר אומרים ומציעים אינדוקציה – מורמות הגבות ונשמעות קריאות התפעלות: "זה כמו הכיריים?". אכן, אין ידע ואין מודעות לטכנולוגיה זו, הקיימת מ-1892. חוסר הידע מופגן בכל הרמות ואצל כל הצרכנים: ממשלה, רשויות, תעשייה. אנסה במאמר זה לספר בקצרה על הטכנולוגיה ועל אופן ההתאמה בין הצורך לפתרון.

כאשר אנחנו מדברים על חיסכון, הן בצריכת החשמל והן בתחזוקה, יש להבחין באופן ברור בין תאורה "ביתית" (INDOOR) – שהיא תאורה בהספקים נמוכים של 3W-50W , כאשר הנורות מחליפות נורות של 60W-100W. במקומות אלה החלפת נורה תקולה, או גוף מקולקל, אינו מהווה בעיה – לבין תאורה המותקנת באולמות ייצור במפעלים, תאורת רחובות, תאורת גנים, אולמות, מגרשי ספורט וכיוצ"ב. במקומות אלה הההגעה לתיקון, או להחלפה, מהווה אופרציה מורכבת ויקרה ודורשת מנופים, במות הרמה וכדומה, שלא לדבר על רמת הצריכה הגבוהה.

אינג' מאיר קורן (צילום: גונן שמר)

אינג' מאיר קורן (צילום: גונן שמר)

בהחלטה ובבחירה עלינו להביא בחשבון פרמטרים מסויימים ובעקבותם יש לבסס את הבחירה הנכונה – חיסכון בהוצאות החשמל, חיסכון בתחזוקה, אורך החיים של גוף התאורה, הירידה בעוצמת האור לאורך החיים, איכות האור (מסנוור? נעים לעין? נוח להיות בסביבת האור?), האם ניתן להחליף חלקים תקולים, מה המשמעות מבחינת מחיר (כן, מחיר חשוב ביותר) וזמן החזר השקעה (ROI).

הבחירה כיום ברוב המקרים בפתרון הלֶד, נובע לדעתי, מחוסר ידע ומודעות שקיים בכלל פתרון כזה, מאי-קבלת מידע מלא מהיועצים המכינים את המכרזים, מאי-מודעות ממשלתית לטכנולוגית האינדוקציה ועל כן המידע גם לא מועבר לרשויות ולתעשיה. הבחירה נעשית על סמך "שיטת העדר" לפיה "כולם משתשמים בלֶד".

בהיבט החיסכון, לאינדוקציה יש יתרון ענק נוסף – ניתן לעמעמם את התאורה באופן אוטומטי ולהתאימה לשעות היממה. למשל, בחצות, או בשעה 03:00 לפנות בוקר, כאשר התחבורה מתמעטת וכמות האנשים בחוצות מועטה, מדוע להשאיר את התאורה במלוא עוצמתה? בוא נעמעמם ב-30%-50% וכך גם נוכל לחסוך יותר.

אכן, הלֶד משתפר במשך השנים ודגמים חדשים יוצאים חדשות לבקרים, אך את תכונות היסוד שלו לא ניתן לשנות, אלא למצוא פתרון "עוקף" שיתן מענה לצורך. בבסיסו, הלֶד הינו חומר טבעי אשר תכונת האופי שלו הבסיסית היא התחממות – התחממות מהסביבה והתחממות עקב אספקת חשמל. התחממות מעל טמפרטורה מסויימת שורפת את המערכת האלקטרונית המותקנת בגוף (ה-DRIVER). הפתרון להתחממות היא הוספת צלעות קירור לפיזור החום. זאת ועוד, הלֶד "זורק" אור מאוד מפוקס ומסנוור, בדומה לפנס, והפתרון ניתן באמצעות "עדשות" מפזרות.

הפתרונות לבעיות אלו בהכרח מייקרות את המוצר, מסרבלות אותו, יוצרות משקל נוסף ומקשות בעת הצורך לתקנו. לעומת זאת באינדוקציה, כל "החוליים" הללו לא קיימים. אין התחממות, פיזור האור הוא בדיוק כמו פלורסצנט וכמובן ישנם יתרונות נוספים.

לסיכום, יש לקבל החלטה מושכלת על סמך:
• מהו הצורך ואיפה – INDOOR ?OUTDOOR?
• אורך החיים ומיקום ההתקנה? (מפעל, בית, משרד, רחוב, גינה וכיוצ"ב)
• איכות האור (חשוב במפעלי צבעים, בדים וכדומה)

העיר החכמה, תהיה כזו לאורך שנים כאשר יתקבלו ההחלטות הנכונות והמקצועיות בבחירת המוצרים המתאימים לכל אפליקציה.


הכותב הינו מהנדס חשמל, בעל ניסיון רב בטכנולוגיות תאורה בארץ ובחו"ל, בעלים ומנכ"ל של חברת "עילית" פתרונות התייעלות אנרגטית – החברה המובילה כיום בפתרונות אינדוקציה, וספק של חברת "אלקטרה" בתחום התאורה. כמו כן הוא משמש כיועץ לתכנון תאורה ושותף לפעילויות ברמה ארצית להצגת החסמים והפתרונות להתייעלות אנרגטית

תגובות