הודו מתחילה לממש את כוחה

הודו מתחילה לממש את כוחה

ממשלת הודו, אשר מתחילה להבין את כוחה בכלכלה העולמית, מקשיחה עמדות, נוקטת בצעדים משמעותיים לקידום התעשייה המקומית ומחייבת חברות זרות לייצר בהודו. כיצד זה ישפיע על שיתוף הפעולה עם החברות הישראליות?

מאת: עו״ד ענת ברנשטיין-רייך
סחר ועסקים סחר חוץ

עו"ד ענת ברנשטיין-רייך (צילום: עדו שחר)

עו"ד ענת ברנשטיין-רייך (צילום: עדו שחר)

לפני שנה לערך נשאל אחד העיתונאים ההודים הבכירים: ״האם מודי מספק את הסחורה״, משמע, האם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, עומד בציפיות הגבוהות שליוו את בחירתו לראשות הממשלה. אותו עיתונאי ענה, כי שומעים את כלי האוכל משקשקים, אולם טרם מוגשת הארוחה. עם בחירתו, מודי פצח בסדרת תוכניות לשיפור המדינה והכלכלה. מיזם ״הודו נקייה״ התכוון להחדיר בתושבים מודעות לנקיון והכוונה היתה לא רק נקיון הרחובות, אלא גם נקיון מקורות המים, ולא פחות חשוב, נקיון כפיים ולוחמה בשחיתות.

יוזמת Make in India

המיזם החשוב והמשפיע יותר על הכלכלה הוא MAKE IN INDIA (״יוצר בהודו״) – יוזמה שמטרתה לשדרג את הסקטור היצרני, ולגרום לכך שהחברות הבין-לאומיות, לא רק ייהנו מהודו כשוק צרכני צומח, אלא גם ייצרו בהודו, ובכך יתמכו בכלכלה, יעבירו ידע ויפתחו יכולות ייצור. יוזמת ״ייצר בהודו״ מחייבת את התעשיות הביטחוניות הישראליות ורבות אחרות אשר מעונינות להשתתף במכרזים ממשלתיים, לייצר חלק משמעותי מהמוצר בהודו, לרכוש חלק גדול מהרכיבים בהודו, ובמקרים רבים להכנס לשיתופי פעולה ארוכי טווח עם חברות הודיות.

הנשיא ריבלין, בעת ביקורו בהודו בחודש שעבר, ניסה לרכך את הגזירה והציע כי ״ייצר בהודו״ יהיה בעצם ״ייצר עם הודו״ (MAKE WITH INDIA) אשר מטרתו שיתוף פעולה בין הצדדים בפיתוח וייצור משותף. אולם ממשלת הודו, אשר מתחילה להבין את כוחה בכלכלה העולמית, משפרת עמדות באופן עקבי ונוקטת בצעדים לקדם את התעשיה המקומית ולגרום להעברת ידע ויכולות. בתחום הצבאי, הודו שואפת לפתח יכולות עצמאיות ומקשה יותר ויותר על החברות הבין-לאומיות, גם אם לכאורה, מודי איפשר לחברות הבין-לאומיות להגדיל את אחזקותיהן מ26% ל49%. בפועל, דרישות הMAKE IN INDIA- ומחויבות החברות לרכש גומלין בשיעור ניכר, מקשות על פעילות החברות הביטחוניות הבין-לאומיות בהודו.

עליית מדרגה ביחסי הודו-ישראל

ביקורו של הנשיא, ראובן (רובי) ריבלין, בהודו בחודש האחרון, מהווה עוד עליית מדרגה ביחסי ישראל הודו אשר חוגגות כעת 25 שנים לחדוש היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות. הנשיא ריבלין הוזמן להודו כביקור גומלין לביקורו של נשיא הודו בישראל באוקטובר 2015. כאשר נשיא הודו הגיע לישראל, רבים התאכזבו הואיל והם ציפו כי מודי בכבודו ובעצמו יגיע לביקור. מודי, ידיד מוצהר של מדינת ישראל עוד מימיו כראש מדינת גו׳גראט, עלה לשלטון במאי 2014 ובמסדרונות הדיפלומטים, הן הישראליים והן ההודיים, ציפו כי אחד הביקורים הרשמיים הראשונים שלו יהיה לישראל.

שנים רבות הודו וישראל מקיימות יחסים קרובים ביותר בתחום הביטחוני והמודיעיני אולם בתקופת הממשלות שבשליטת מפלגת הקונגרס, הודו התייחסה לישראל כאל "פילגש". ביטוי זה, שטבע אחד משגרירי ישראל בהודו, התאים ליחסים החמים בין שתי המדינות, בלא שיחסים אלו יוצגו בפומבי מהחשש של הודו לפגוע ביחסיה עם מדינות ערב. עם עליית מפלגת הBJP בראשות מודי, ציפו כי האהבה תצא לאור, שהרי, מודי זוכר לישראל חסד נעורים.

נזכיר, כי בראשית שנות ה- 2000 התחוללו מהומות נגד מוסלמים במדינת גוג׳ראט ומדינות רבות כגון ארה״ב ובריטניה האשימו את מודי בהתרחשויות ואף אסרו על כניסתו לתחומן. ישראל לעומת זאת, הזמינה את מודי להשתתף בשנת 2006 בתערוכת אגריטק, והוא התקבל כאן בזרועות פתוחות. בעקבות אותו ביקור, חברות ישראליות רבות הגיעו לגוג׳ראט ואף קבעו שם את בסיסן ומודי ראה בישראל ידידת אמת.

הפורום העסקי (צילום: יח"צ)

הפורום העסקי (צילום: יח"צ)

הודו נלחמת בכלכלה השחורה

אותו מודי, הפתיע לאחרונה את עמו עם גזרה שתהיה עבורו בבחינת צל״ש-טר״ש. אם יצליח, הוא יזכר לעולמים כלוחם אמיץ, אשר נלחם וניצח את השחיתות והכסף השחור בהודו. אם יכשל, יאשימו אותו בדרדור הכלכלה ונקיטת מהלכים פופוליסטים. בערב הבחירות בארה״ב כשעיני העולם הופנו מערבה, מודי הפתיע עם הכרזה כי תוך ארבע שעות, בדיוק בחצות, ייפסק השימוש בשני השטרות המרכזיים – שטר ה- 1,000 רופי ושטר ה- 500 רופי. מודי הסביר את המהלך כניסיון להלחם בכסף השחור המסתתר מתחת לבלטות ומקורו בכלכלת שחיתות ואי-תשלום מיסים. רבים בהודו קיבלו את המהלך בהלם מוחלט והכלכלה עצרה מלכת כי לא הודפסו מספיק שטרות חדשים ותורים ארוכים נשתרכו ליד הבנקים ומכשירי הכספומט הקורסים.

עד לסוף דצמבר, הציבור מורשה להפקיד בבנקים את השטרות הישנים ולקבל חדשים תחתם. אם המפקיד מצליח להסביר את מקור הכסף, ועד סכום מסוים, הוא יכול לקבל כסף חלופי. לרוב האנשים, הפקדת הכספים מלווה בתשלום מס מעל להפקדה המותרת. רבים העדיפו שלא להפקיד את הכסף ולא להסתבך עם רשויות המס, ואף מספרים על כאלה שפשוט שרפו מזומנים. הבנקים הבינו את ההזדמנות אשר נקרתה בדרכם והוציאו שולחנות לרחובות כדי להחתים אנשים על פתיחת חשבונות בנקים. הנהנים העיקריים מהמהפך היו חברות כרטיסי האשראי, חברות התשלומים הדיגיטליים, כמו חברת Paytm – הארנק הדיגיטלי המוביל בהודו, וחברת UBER.

מודי נמצא כרגע בנקודת מבחן. מפלגת הקונגרס משתלחת בו על המהלך הפזיז לדבריהם, ואזרחים זועמים תובעים אותו בבתי המשפט. בטווח הקצר, המהלך ככל הנראה יעכב את הצמיחה כי המסחר נעצר לחודש. לאנשים אין כסף מזומן ואלו שיש להם מפחדים להשתמש בו מחשש שהם ישארו בלא כסף. גם מי שרוצה להשתמש בכסף לא יכול, כי למוכרים בחנויות אין עודף. בביקורי האחרון בהודו, לא יכולתי להשתמש בשטר החדש והסגול של ה- 2000 רופי. לנהגי המוניות לא היה עודף ובשום מקום לא הסכימו לפרוט לי את השטר. בטווח הארוך, המהלך של מודי יש בו כדי לעשות שינוי במספר חזיתות. מכלכלת מזומן הוא דחף את הציבור לפתוח חשבונות בנקים ולהשתמש בכרטיסי אשראי. הרבה מתוך הכסף השחור הוזרם בחזרה לכלכלה הלבנה והעשיר את קופת המדינה, ויותר מכל – הוא הראה לציבור שהוא רציני ושהארוחה מונחת על השולחן. לפחות המנה הראשונה.


הכותבת היא יו״ר לשכת המסחר ישראל-הודו ומנכ"לית משותפת של חברת A&G Partners המתמחה בייזום וקידום עסקים בשוק ההודי

תגובות

Comments are closed