בשם הבושם

בשם הבושם

"בושם הוא האפשרות לתרגם למציאות חלום, שאיפה או תשוקה. יש אנשים שעבורם בושם הוא דבר מאוד חשוב, רבים אומרים שהם מרגישים ערומים בלעדיו", מצהיר הבשם לורנזו וילורסי, שבבשמיו משתמשים בראד פיט, סטינג, מדונה וטוני בלייר. ראיון עם בשם איטלקי

מאת: שחר בן-פורת
סגנון חיים שמנת

את הריח הראשון שהוא הריח הוא לא זוכר. "זה בטח הריח של אימא שלי, או של חלב", הוא אומר. אבל מהילדות המוקדמת הוא זוכר צמחים. "במקום שבו גדלתי היו צמחים שבתור ילד אתה משחק איתם. עלי עגבניה, למשל, או תבלינים בגינה, אלה הריחות שאני זוכר". היום, כשהוא אחד מיצרני הבשמים הידועים והמובילים בעולם, לורנזו וילורסי עדיין מגלה ריחות חדשים בעולם. "לפרחי הרימון באירופה אין ריח", הוא מספר, "אבל כאן יש להם ריח, והוא מאוד מעניין, שילוב של פרחוניות ומתיקות, שילוב מדהים. תמצא את זה בצפון אפריקה, בישראל וכנראה בירדן".

הפילוסופיה של הבושם

לורנזו וילורסי לא תמיד היה איש של בשמים. בשנות ה-80 הקריירה שלו הייתה בכלל בעולם האקדמיה, בהיותו חוקר פילוסופיה עתיקה. אבל בו-זמנית הוא גילה תשוקה לתמציות בישום.

התשוקה הזו התעוררה אצלו בשנת 1981, לאחר הטיול הראשון שלו במזרח התיכון. הוא מספר שהוא הגיע לשווקים בירדן, במצרים ובישראל, והריחות האוריינטליים שבו את ליבו. הוא רכש כמות לא מבוטלת של תבלינים, וכשחזר לאיטליה התחיל לבשל אותם ולרקוח מהם תמציות ארומטיות. כך החל המחקר שלו בצמחים ארומטיים, תוך שהוא לומד להכיר שיטות לייצור ולהפקת תמציות ריח. הוא העז לייצר שמני בושם לחברים ולבני המשפחה שלו.

בשנת 1990 הזמינה ממנו ענקית האופנה FENDI פוטפורי, נרות ריחניים ובישום לחדרים, וכך הושקה החברה אותה פתח, Lorenzo Villoresi. במקביל, השיק ליין של ניחוחות לבית ולאמבטיה. שנה לאחר מכן השיק את הקולקציה הראשונה של בשמים ואו-דה-טואלט תחת המותג שלו. שני הבשמים הראשונים הם: DONNA לנשים ו-UOMO לגברים – הבושם שלורנזו משתמש בו.

במרוצת השנים הוציא לאור מספר מאמרים אקדמיים בנושא חומרי הגלם של בשמים, כמו גם מספר בשמים חדשים. בין הבשמים הידועים שלו אפשר למצוא את PIPER NIGRUM, TEINT DE NEIGE, DILMUN ועוד.

בשנת 2006 הוא קיבל את פרס הבישום הבינלאומי Prix Coty בפריז, אז הוא גם פתח את האקדמיה לבשמים בארמון המשפחתי הישן ב-Via de’ Bardi שבפירנצה. בין הלקוחות שלו בתחום הבישום האישי, אפשר למצוא את בראד פיט, סטינג, מדונה, טוני בלייר ועוד. "בושם הוא האפשרות ליצור מימד שונה או נסיעה למימד אחר. בושם הוא גם האפשרות לתרגם למציאות חלום, שאיפה או תשוקה. בושם הוא הרבה דברים. עבורי זו אפשרות ליצירתיות".צילום: יח"צ

מדוע אנשים קונים ומשתמשים בבושם?

"יש אנשים שעושים את זה כדרך של סגנון חיים, והם עושים זאת כשם שהם עוקבים אחרי עולם האופנה. במקרים אחרים זה נתפס כדרך של העשרה – זה לא שאתה פחות אם אין לך בושם, אבל במובן מסוים אתה מועשר אם יש לך. זה עניין פסיכולוגי ואסתטי. יש אנשים שעבורם בושם הוא דבר מאוד חשוב, ורבים אומרים שהם מרגישים ערומים בלעדיו".

אתה חושב שאנשים משתמשים בבושם בחוכמה?

"לעיתים קרובות לא. חוש הריח לא עובד כמו חוש השמיעה, כך לדוגמה, אם נשמיע מוזיקה ונגביר את הווליום, נרגיש זאת. התזת עוד ועוד בושם לא תורגש מעבר לשלב מסוים – אדם מתרגל לריח ולא מריח אותו, אבל האחרים כן", הוא צוחק.

יש לך המלצה כיצד לבחור את הבושם הנכון?

"באופן תיאורטי, הבחירה בבושם צריכה להיות חופשית. כלומר, שאפשר יהיה ללכת למקום בו יש מבחר טוב של בשמים, בשמי נישה ולא נישה, שלא קשורים רק לפרסום ולאופנה, זה האידיאל. לכו בעקבות האינסטינקט, לא בעקבות הפרסום. וזה קשה".

כן, זה מאוד קשה, הפרסום כמעט שולט בנו.

"נכון. למעט מקרים היסטוריים יוצאי דופן כמו גרלן, של מותגי בישום שהם לא בתי אופנה – כמעט כל הבשמים מגיעים מבתי אופנה. יש מותגי נישה אמיתיים, לעומת כאלה המעמידים פנים שהם מותגי נישה, ויש להם לעיתים מה לחדש בתחום. העניין הוא יצירתיות חופשית, ויש מעט מאוד כזו. אנשים רוכשים בשמים שנוצרים בעקבות טרנדים אופנתיים. אם כולם הולכים בעקבות הטרנד, הכל נעשה דומה. זו הסיבה שלא הייתה הצלחה גלובאלית בעולם הבישום מאז בושם האופיום של איב סאן לורן".

צילום: יח"צ

יצירה של בושם

לורנזו הגיע לישראל לטובת השקה של שני בשמים חדשים. האחד הוא בושם חדש בסדרת הבישום לנשים: TEINT DE NEIGE – בושם מוצק, מרוכז במיוחד, שקל לקחת אותו לנסיעות. השני הוא KAMASURABHI – בושם יוניסקס המבוסס על הסנדלווד ההודי, בשילוב עם יסמין, ילנג ילנג, טוברוזה, ורדים, נרקיסים ופריחת תפוז, זרעי עץ הבאקול, עץ הקדמבה ופרחים לבנים גדולים של עץ הפנדנוס.

היצירה של בושם חדש, מספר לורנזו, נמשכת בין שנה לשנתיים. "הכל מתחיל ברעיון. ניחוח אמנותי צריך להיות התרגום של רעיון לכדי ניחוח, והכל כלול בזה: השם, האריזה, הבושם עצמו, ואפילו השיר המתלווה לבושם".

במטרה ליצור את הבושם עצמו אפשר ללכת בדרכים שונות, שכולן מתבססות על יצירה של התרכובת הנכונה של הרכיבים השונים, באופן שיבטא את אותו הרעיון. לאחר שיוצרים תרכובת, צריך לחכות 15 יום כדי להריח את הבושם, ולפחות חודש עד שהתרכובת תבשיל. לאחר מכן עובר הבושם סינון – הליך המזכיר במעט את הליך הייצור של יין.

"ואפשר לעשות בושם במשך חצי שעה בלבד, אלא שזה לא יהיה תרגום מדויק של הרעיון, עם הרגשות הקשורים בו. חשוב שהבושם יעורר הרגשה מסוימת, הוא חייב לומר לך משהו לא רציונלי", אומר לורנזו. מבחר הניחוחות שלורנזו עובד איתם לטובת העניין עומד על לא פחות מאלף, חלקם טבעיים ורובם לא טבעיים, ולדבריו מפתחים כל הזמן רכיבים חדשים.

עדיין מוצאים בטבע רכיבים טבעיים חדשים?

"כן, אבל בייחוד מפתחים דרכים טובות יותר ליצור תמציות. לדוגמה, עם פרח המגנוליה – ייצרו מולקולה עמידה יותר בשיטת ייצור מתוחכמת יותר".

אלו ריחות אתה אוהב?

"הניחוחות העמוקים יותר אהובים עליי. אני אוהב ניחוחות של עצים, ולא אוהב רכיבים אניסיים".

מהם מקורות ההשראה שלך?

"מעצמי, מהתרבות שלי, מהסיפורים שלי, מהתפיסה שלי בזמן שאנו עובדים על הבושם. הדבר הקשה ביותר, כפי שאמרתי לך, הוא התרגום של הרעיון. למשל, מזה שנתיים שאני רוצה ליצור בושם מסוים, אבל זה לא הרגע הנכון, כי עליי לסיים את התכנית של בושם אחר. הוא מחכה 'על הכתף שלי', ואולי הוא יתממש מאוחר יותר".

מה יותר חשוב לך – שהבושם יענה על הרצונות של האנשים, או שאתה תאהב אותו?

"זה מאוד חשוב שאנשים יאהבו את מה שאתה עושה, אבל זה גם חשוב לעשות משהו שאתה מתכנן לעשות. אתה לא יכול להיות מוערך על ידי כל האנשים. זו אגדה, אף אחד לא מצא את הבושם המתאים לכולם".

אז אין בושם מושלם.

"לא, הרי הריח הוא אינדיבידואלי. מה שחשוב הוא שהבושם יהיה תרגום מדויק של הרעיון, שזה ייעשה בצורה נכונה".

תגובות