בסלון שבמלון

בסלון שבמלון

אווירה מפנקת ותחושת ביתיות במלונות בוטיק, כחלק מתפיסת תכנון ועיצוב המעמידה בראש את הפרטים הקטנים. הבון טון של המלון

מאת: אורנה גטניו
Designer סגנון חיים

צמד המילים "מלון בוטיק" כבר הפך כה שגור בפי כל, עד שנדמה שתוספת המילה "בוטיק" משדרגת מיד כל אסופת חדרים מקרית. אולם בפועל, מלון בוטיק הוא הרבה יותר מזה. זו האווירה, החוויה ובעיקר תחושת הביתיות שהוא מעניק. אם תרצו, בית מחוץ לבית. ומדוע אנו כה רוצים להרגיש בבית גם כשאנחנו בבית מלון? כי זה המקום הנוח, המעניק, המחמם המשלים את חוויית הטיול, הנסיעה או פגישת העסקים שלנו.

שני בתי מלון שבהחלט עונים על הדרישות שהוזכרו, ולמרות שהם שונים לחלוטין באופיים, הם אינטימיים, חמימים ומרגישים כמו בית, כולל הספרייה הגדולה בסלון, סליחה בלובי. מלון DAVE, "הבן הסורר" של קולקציית מלונות בראון, נקרא hotel DAVE – Son of a Brown, שוכן במבנה באוהאוס לשימור משנות ה-30. מיקומו אסטרטגי, בפינת הרחובות בן יהודה וגורדון בתל אביב, בצומת פופולרי בדרך לים, בקירבת גלריות ועסקים קטנים. 35 חדרי המלון משתרעים על פני 4 קומות.

"בגלל המיקום התוסס של המלון, היעדר המעלית, בשל מגבלות השימור, ומגמת ה-LOW-COST אותה זיהו במלונות בראון, קיבלתי פרוגרמה והנחיה ברורה ליצור חוויה מיוחדת, אדג'ית ונועזת, על גבול ההיפסטרית", מספר האדריכל עגנון גרנות, ממשרד עגנון גרנות אדריכלים, שתכנן את המלון. "לקברניטי המלון היה חשוב לשחזר תקופה סוערת ואפילו מעט מופקרת בתל אביב של שנות ה-60-70. מכיוון שלא מצאנו מספיק חומרים כדי לעצב 35 חדרים, לובי ואזורים ציבוריים – עם סיפור אחר בכל אחד מהם, טסנו לאירופה יחד עם ליאון אביגד וניר ויצמן, בעלי הרשת, וכיתתנו רגליים בשוקי פשפשים ובמקומות מיוחדים אחרים.

מלון DAVE (צילום: אסף פינצ'וק)

"הבאנו אקססוריז מוטרפים, כמו מנורות על בובת חלונות ראווה, ערכת החייאה משנות ה-60 ועוד. לא הסתפקנו באביזרים וייבאנו גם רהיטים ואפילו חדרי שינה שלמים, לדוגמא חדר 401# שכולו מעוצב בהשראת שנות ה-70, עם מיטה, שידות, שולחנות טואלט ואפילו ארון בגדים מחופים בפרווה אדומה. לשם כך יצרנו קטגוריית חדרים הנקראת Foxy Deluxe rooms, ובה חדרים עם מיטה עגולה, חדרים עם אמבט וינטג' בחלל החדר, ואפילו חדר עם כיור מסדרת הייצור של כיורי ספינת הטיטאניק".

מלאכת העיצוב לא הייתה שגרתית, והייתה כרוכה בעבודת צוות יצירתית ומורכבת, שבמהלכה אובזרו האזורים השונים בפריטים מקוריים, כל אחד עם סיפורו המיוחד. "רצינו ליצור ניגוד לעמודי הבטון החשופים במסדרונות ובחדרי המדרגות, בהם חשפנו את קיר הבריקים המקורי מלפני 90 שנה ולכן שפכנו עליהם צבע שמן אדום בוהק. בחדרי המדרגות שימרנו את מעקה העץ המגולף המקורי, אבל עטפנו כל מדרגה בחיפוי ברזל מגולוון תעשייתי".

חרף התחושה ה"חתרנית" של העיצוב, בלובי שבכניסה, לאורכו של הקיר, ניצבת ספרייה ענקית עם מדפים אלכסוניים, שהפכו לאחד מסימני הזיהוי של מלונות "בראון". ספרייה בלובי עם ספרי קריאה ועיון, שטיחים על הרצפה, כורסאות – והנה קיבלנו סלון אינטימי ומזמין.

מלון בצלאל (צילומים: סיון אסקיו)

בית של אמנות

מלון בצלאל בירושלים, מרשת מלונות אטלס, נמצא בקרבת המבנה הישן של אקדמיית בצלאל, המוכרת בתרומתה לעולם האומנות והעיצוב, מוטיבים ששימשו מקור השראה מרכזי בעיצוב הפנים שנבחר למלון. מי שהופקדו על המלאכה היו חברי "סטודיו מו", כשהחלק האדריכלי ותכנון המבנה התבצע על ידי משרד האדריכלים ביטמן-בן צור. בבניית הקונספט ליוו את המעצבים מספר נושאים, אשר השתלבו והתפתחו ליצירת התכנון הסופי: חזרה למקורות עיצוב מקומיים, שימוש בטכניקות ומסורות מקומיות באינטרפרטציה מודרנית, והפיכת המלון למעין אכסניה לאמנות ולעיצוב ישראלי.

חללי המלון השונים, הלובי, חדר האוכל ו-37 חדרי האירוח – משלבים אמנות ישראלית עם חומרים מקוריים, רהיטים ופריטים המבטאים את התרבות והאווירה הקסומה המאפיינת את רחובותיה של ירושלים בכלל ושכונת נחלאות בפרט. כל זאת תוך הקפדה על אווירה אינטימית וחמה.

קרבתו למבנה בית הספר בצלאל הישן הייתה, כאמור, מקור השראה מרכזי לקונספט שהתוו המעצבים. זאת במטרה לחבר את אורחי המלון אל האנרגיה, התרבות וההיסטוריה הכה ייחודיים לירושלים, ומתוך רצון להעניק למלון ולחדריו צביון צעיר ומלא חיות מחד, ואסתטי ומוקפד מאידך.

"השתדלנו להשתמש בחומרים מקומיים המיוצרים בישראל, וכן בחפצים או באבזרים של מעצבים ואומנים מקומיים", מספרים המעצבים. "כך לדוגמה בשטיחים בחדרים נעשה שימוש במוטיבים של אריחים מצוירים מיציקת בטון. את קיר המבנה הפנימי, בחלל הלובי ובחדר האוכל, ציפינו בקרמיקה ארמנית מצוירת, שמהווה חלק בלתי נפרד מהנוף הירושלמי, ממנה הושפעו ויצרו אמני בצלאל בתחילת הדרך.

"ייצור הקיר נעשה בעבודה ידנית ובמסורת ייצור מקומית, על ידי אמנים ארמנים מהעיר העתיקה, תוך פרשנות עכשווית לצבע ולצורה. חלק גדול מהתאורה הדקורטיבית והריהוט עוצבו על ידי אמנים מקומיים. החלק החשוב בדיאלוג הזה הוא שכל האומנות במלון היא אומנות ישראלית, כשרובה נוצרה על ידי אמנים בוגרי בצלאל, אשר משלימים את המחשבה הטוטלית על מלון בעיצוב ישראלי".

מאחר שמבנה המלון צר וארוך, משמש לובי הכניסה רק לקבלת אורחים. כך הפך חדר האוכל למעין לובי-ספרייה והוא משמש גם כחדר אוכל וכמקום התכנסות. החלק הזה מעוטר בקיר קרמיקה רחב הידיים, תריסי עץ שיוצרים הפרדה מהחוץ, וספרייה ובה תקליטים, ספרים וחפצים שונים שלוקטו בחנויות סאגה ואסופה – המתמחות במעצבים ישראליים. מסביב, וכיאה למלון ביתי ומפנק, קושט החלל בפריטי עיצוב ואמנות, תמונות, גופי תאורה, מסיכות ועוד אקססוריז, כולם של מעצבים ישראלים.

תגובות

Comments are closed