עתיד ירוק: מבנה שמייצר אנרגיה עצמית

עתיד ירוק: מבנה שמייצר אנרגיה עצמית

מי המזגן ישמשו להשקיה, החום מהמקרר יחמם את המים, והפסולת הביתית תהפוך לאנרגיה: את הגישה התכנונית 'בניינים מאופסי-אנרגיה' שצוברת תאוצה בעולם, מובילה בישראל חברת 'פיתוח סביבה וקיימות (ESD)' בהיקף נרחב של פרויקטים לבנייה ירוקה

מאת: רונית שנבאי
Eco-Trend סגנון חיים

בספטמבר 2015 נחנך באזור התעשייה שורק שבמערב ראשון לציון בניין משרדים יחיד מסוגו בארץ. המבנה, תשע קומות על-פני 15 אלף מ"ר, הוא המטה החדש של זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, ומארח את הדאטה סנטר המרכזי של הבנק ואת 900 עובדיו.

מתחילת דרכו של המיזם, לפני כ-10 שנים, הושם דגש על הקשר שבין הבניין העתידי לבין סביבתו. בצוות התכנון בהובלת משרד 'פלג אדריכלים', שהורכב מטובי היועצים המקצועיים בארץ, שולבה גם חברת 'פיתוח סביבה וקיימות (ESD)' בבעלות מר שמוליק ליפשין, שליוותה את תהליך התכנון והביצוע והייתה אחראית לתהליך ההסמכה במכון התקנים הישראלי לקבלת תו תקן ירוק.

המבנה שתוכנן בהתאמה לעקרונות הבנייה הירוקה ובוצע תוך צמצום השימוש בחומרי גלם והפגיעה בסביבה, מספק לדייריו נוחות תרמית, שפע אור טבעי, אוויר נקי ושליטה מלאה לכל משתמש בתנאים השוררים בסביבת העבודה שלו. מערכות המבנה, מהיעילות הקיימות בשוק, תוכננו באופן שצמצם באופן מהותי את צריכת החשמל במבנה. אבל ייחודו האמיתי של הבניין הינו חזית דרומית גדולה המחופה כולה בפאנלים פוטו-וולטאיים אשר – בנוסף לאלו המותקנים על הגג – מייצרים אנרגיה נקייה מקרינת השמש. באופן זה, מסוגל המבנה לספק לדייריו את התנאים להמשיך לתפקד בשעת חרום כמו בשגרה, באופן עצמאי וללא תלות בגורמים חיצוניים במשך 72 שעות רצופות.

"מבנים המייצרים בעצמם את האנרגיה הנדרשת לתפעולם מכונים 'בניינים מאופסי-אנרגיה'", מסבירה אדריכלית נירית עמיר, ראש תחום בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית בחברת ESD. "זוהי גישה תכנונית שתופסת תאוצה בעולם המערבי בשנים האחרונות. מאז שנות השמונים, הפכו המבנים לאחד מצרכני המשאבים המרכזיים בעולם והתלות המוחלטת במערכות מיזוג ותאורה מלאכותית נתפסה כבלתי נמנעת. תכנון המבנים נעשה ללא התחשבות בסביבה שבה הם נבנים – בניין משרדים בבנקוק תוכנן באופן זהה לבניין הנבנה בברלין, כאשר האקלים והמשאבים המקומיים נשארים מחוץ למערכת השיקולים התכנוניים. היום אנחנו מבינים שלא נוכל להמשיך לבנות כך מבלי לפגוע בסיכויי הדורות הבאים להמשיך ולהתקיים".

להסתנכרן עם המתכננים

חיפוש מתמיד אחר מגמות חדשניות. עמיר (צילום: אנדראה מלי)

עמיר, שאת תוארה השני באדריכלות קיבלה מהאוניברסיטה הפוליטכנית בטורינו, איטליה, מבקשת להמחיש את באמצעות דוגמה מקומית. "דמיינו לעצמכם", היא אומרת, "לא מבנה יחיד אלא עיר שלמה או אפילו מדינה שיכולה לספק לאזרחיה את כל צורכי האנרגיה שלהם ללא תלות בגורמים חיצוניים. בסקאלה מדינית, לעצמאות האנרגטית יש משקל עצום לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה ביטחונית".

ואכן, יתרונות הגישה הזאת לא נעלמו גם מעיניהם של מקבלי ההחלטות בצה"ל, שמקדמים היום תכנון מאופס-אנרגיה לבסיסי צה"ל החדשים שייבנו במסגרת המעבר דרומה. "אנחנו מעורבים בתכנון של מספר בסיסים חדשים בצה"ל", מעדכנת עמיר, "והאתגר הגדול ביותר כרגע הוא לשנות את תפיסת המתכננים, ולהביא אותם לדבר זה עם זה תוך כדי עבודה. בארץ אנחנו רגילים לתכנן בטור – כל אחד מהמתכננים ומהיועצים עושה את עבודתו בנפרד ומשלב אותה במסמכי התכנון כ'שכבה' בפני עצמה. כדי להגיע למבנה או לקבוצת מבנים המתפקדים באופן אוטונומי ומתוך סינרגיה בינם לבין עצמם, צריך בראש ובראשונה לסנכרן את עבודת המתכננים ולהגיע למצב שבו תוצר הלוואי של מערכת אחת משמש כמשאב למערכת אחרת.

"דוגמה פשוטה לכך היא מערכת להשבת מי העיבוי של המזגנים לשימוש חוזר, בהדחת אסלות או בהשקיה. אנחנו יודעים היום לעשות שימוש בחום שיורי של מערכות שמייצרות חום (מקררים או מנועים) לחימום מים, ואפילו לעשות שימוש בפסולת ביתית ליצירת אנרגיה. כשצוותי התכנון והביצוע נענים לאתגר, מטמיעים שיקולי קיימות ופועלים בשיתוף – התוצר האדריכלי לא יכול אלא להיות טוב יותר, ורווחת המשתמשים גדלה".

לא מחבקי עצים

מאז 2005, עם פרסום הגרסה הראשונה של התקן הישראלי לבנייה ירוקה, מלווה חברת ESD כ-200 פרויקטים 'ירוקים' – ומספר המבנים הנמצאים בתהליך לקבלת תו תקן ירוק אף גדל מאוד משנת 2012, בעקבות החלטת ערי פורום ה-15 לאמץ מתווה אשר יחייב עמידה בתקן של כל פרויקט בנייה חדש בתחומן. בהתאם, גדל היקף העבודה של ESD ונצבר בה ניסיון מקצועי רב – לא מעט בזכות ראשי הצוותים: אדריכלית גליה שטאנג וייס שהתמחתה בתכנון בר-קיימא בפנמה, ודליה רוזנצוויג שהגיעה דווקא מתחום תכנון הנוף.

שטאנג וייס, המלווה פרויקטים של תכנון עירוני וביניהם המערכת הפניאומטית לסילוק אשפה בתל אביב וקמפוס המשרדים החדש של חברת טבע, מציינת כי במסגרת תפקידה היא מביאה לשולחן הדיונים "שיקולים המחייבים את היועצים להתייחס לכל פרויקט כאל מערכת מורכבת, ולהתאים את התכנון לצרכים המיוחדים של הפרויקט וסביבתו". רוזנצוויג מצטרפת לדברים ומוסיפה ש"יש בלבול רב סביב המשמעות של תכנון בר-קיימא, ובמקרים רבים אנחנו עדיין נתפסים כ'מחבקי עצים'".

כמי שמלווה בניית פרויקטים במגזר הציבורי כגון מבנה הנהלת הרכבת ובניין מבקר המדינה בירושלים, אומרת רוזנצוויג ש"למעשה, עבודתנו בשנים האחרונות מאוד מדויקת ומדידה, בזכות תוכנות מחשב מתקדמות להדמיה של תפקוד המבנה בסביבתו הפיזית. הן מדמות את הצל ואת קרינת השמש על המבנה, את זרימת הרוח בתוכו ומחוצה לו, ואת חילופי האנרגיה בינו לבין החוץ. כלומר, המלצותינו מבוססות על פרמטרים ברורים ומוגדרים, כך שקשה להתווכח איתנו…".

עמיר מסכמת: "כשאנחנו מלווים תכנון של בניין או שכונה, העבודה מתבצעת בעיקר מול כל אחד מיועצי הפרויקט. אנחנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף מידע ונמצאים בחיפוש מתמיד אחר טכנולוגיות ומגמות חדשניות, פתרונות ורעיונות חדשים בכל תחומי איכות הסביבה והקיימות".

תגובות

Comments are closed