פרויקט ממשלתי: 10 דרכים לבנייה איכותית במסלול ירוק

פרויקט ממשלתי: 10 דרכים לבנייה איכותית במסלול ירוק

היקף ההשקעה בתשתיות ובבנייה הציבורית מגיע במצטבר למאות מיליוני שקלים. זהו זמן טוב לממשלת ישראל לערוך "חישוב מחדש" ולפעול לשיפור התנאים בענף, על מנת לאפשר לחברות הישראליות לשפר את איכות הבנייה ולבנות פרויקטים באופן יעיל וחסכוני יותר

מאת: גרא קאושנסקי
מצוינות בבנייה נדל"ן

גרא קאושנסקי
(צילום: פז בר)

בשנים האחרונות נבנו בישראל מגה פרויקטים מעוררי השראה בתחום התשתיות והבנייה החוזית. ועם זאת, עדיין אנו נתקלים באופן תדיר בחסמים במהלך ביצוע הפרויקטים.

כך למשל, היכל תרבות שבנייתו נמשכה שנים והתקציב הוכפל, כביש שנסלל ונתגלו בו ליקויים, קבלן שנקלע לקשיים פיננסיים במהלך העבודה וכתוצאה מכך מזמין העבודה נאלץ להחליפו. להלן עשר עצות לפתרון כיצד להפוך פרויקטים בענף התשתיות והבנייה למצוינים.

♦ לצמצם את מספר מזמיני העבודות – נכון להיום קיימים גופים רבים (מדי) מטעם הממשלה שמבצעים פרויקטים. הפיזור בין הגורמים הרבים בממשלה, גורם להבדלים משמעותיים ברמות הביצוע ובסטנדרט הנדרש לביצוע ופוגע ברמת המקצועיות בענף ובעיקר – להוצאות מיותרות של כספי הציבור. מומלץ לרכז את משימות הביצוע בידי מספר מצומצם של משרדי ממשלה וחברות מטעמם על מנת לעודד ולפתח אצלם את המקצועיות בתחום וכך להפוך את הענף לבעל סטנדרט אחיד וגבוה.

♦ לנפץ את הבירוקרטיה – במהלך השנים בכל משרד או חברה ממשלתית נוספו תהליכים על תהליכים במסגרת ההתקשרות מול הקבלן המבצע וכך נוצרה בירוקרטיה פנימית מפלצתית המקשה על קידום פרויקטים, הגורמת חוסר יעילות ענפית, הוצאות מיותרות ובזבוז אדיר של כספי ציבור. בעקבות הגישה החדשה בממשלה לגבי הענף המתבטא בין היתר, בהשקעות אדירות בתשתיות והבנייה החוזית, נדרש לבחון ולנתח מחדש, על בסיס התנאים החדשים, את המערכת היחסים הבסיסית בין מזמין העבודה לבין קבלן לבין מנהל הפרויקט. מומלץ לקבוע מחדש את הסמכויות של כל גורם.

לאחר מכן, יש לבחון ולנתח את תפקידן של חברות הבקרה, לבנות מנגנון יעיל ולא מנגנון משתק ומסרבל של עודף בקרות לא אפקטיביות שעולה לציבור הון מיותר. כמו כן יש להתאים את חוק חובת המכרזים על בסיס התנאים והכללים החדשים כך שיסייע לקידום ביצוע הפרויקט ולעמידה במשימות הרבות של הממשלה באופן יעיל תוך ניצול מיטבי של ההשקעות.

♦ לייצר תוכנית פיתוח מאוזנת לטווח ארוך על מנת ליצור ודאות בענף – הממשלה חייבת לייצר תוכנית פיתוח מאוזנת לטווח ארוך ולפרסמה בפומבי. על בסיס אותה תוכנית יוכלו הקבלנים לתכנן ולהיערך פנים ארגונית, מכל ההיבטים.

♦ ליצור אחידות בהתקשרויות בין מזמיני עבודה לקבלנים בענף – כיום לכל מזמין עבודה יש חוזה ותנאי מכרז משלו עבור התקשרות עם הקבלנים. על מנת ליצור אחידות בענף, יש לייצר מסמכי מכרז המעודדים תחרות ענפית, חוזה אחד, מפרטים אחידים, מחירון אחד עם תנאים אחידים וברורים. חוזים ותנאים ברורים יעודדו התמודדות במכרזים וכך יגבירו את התחרות.

♦ לשפר את תכנון הפרויקטים – משרדי הממשלה והזרועות הפועלות מטעמם חייבים להשקיע ולהקפיד יותר בתכנון הפרויקטים, להקפיד יותר בתיאומים בין כל הגורמים והחברות ולחייב אותם לעמוד בכל התחייבותם במסגרת הליך התיאום. כמו-כן יש לערוך יותר בדיקות קרקע ליצור תכנון כמעט מושלם ולשאוף לתכנון מושלם. פעולה זאת לבדה תחסוך לציבור סכומים אדירים או לחילופין תתיר בידי הממשלה סכומים נוספים להשקעות נוספות בתשתיות המדינה.

♦ חלוקת סיכונים ואחריות הוגנת – הממשלה חייבת לשנות את גישתה ולהתחיל לאזן נכון את הסיכונים והאחריות בין הקבלן למשרדי הממשלה השונים והזרועות הפועלות מטעמם. מדובר על חלוקת תפקידים, סיכונים ואחריות באופן כזה שכל צד ייקח אחריות בהתאם למקומו, תפקידו ויכולתו. כיום הממשלה ומזמיני העבודה נוטים באופן קיצוני להטיל את כל האחריות והסיכונים על כתפי הקבלן בביצוע הפרויקטים של הממשלה גם כאשר ברור לכולם, כולל לבתי המשפט, לבוררים למגשרים ולגורמים המקצועיים, שחלק ניכר מאותם הסיכונים המוטלים על הקבלן הם בלתי הגיוניים ובלתי סבירים בעליל.

♦ להפסיק לקחת הצעות ב"דמפינג" – על מזמיני העבודה להפסיק לקדש את ההצעות הזולות ("המתאבדות") שבסופו של יום עולות למדינה ולציבור ביוקר, פוגעות באיכות ובמקצועיות של הענף ושל העוסקים בו. המדינה חייבת להשלים עם העובדה שכל חברה עסקית מטרתה להרוויח ואסור למדינה "לחנוק" את הקבלנים שבונים עבורה. יותר קבלנים פעילים יביאו לתחרות מוגברת, למקצועיות, לאיכות ורמה גבוה יותר, שתצעיד את המשק ואת הכלכלה בישראל קדימה.

♦ לתת עדיפות לחברות ישראליות על פני חברות זרות ולעודד רכש גומלין – הניסיון מלמד שהחברות הישראליות יודעות לשתף פעולה מצוין עם חברות זרות בפרויקטים מורכבים טכנולוגית או בפרויקטים לגביהם נדרש ידע או ניסיון שלא קיימים בארץ. שיתוף הפעולה בהובלת חברה ישראלית מביא לכך שהידע, הניסיון והמומחיות יישארו בארץ לפרויקטים הבאים, לצבירת ניסיון וכן, מנתקת את התלות בגורמי חוץ שאינם מחויבים למדינת ישראל כפי שהקבלן הישראלי מחויב מטבעו.

♦ ליצור מנגנון של יישוב סכסוכים בזמן הפרויקט – יש לאפשר למזמיני העבודה ולקבלנים סביבת עבודה הגיונית, מסודרת וברורה כדי לבצע את הפרויקטים ברמה איכותית, חסכונית ויעילה. החסמים הם רבים, כגון: טיפול בעבודות חריגות באופן יעיל ומהיר, יישוב סכסוכים תוך כדי הפרויקט, הקצאת משאבים לנושא הבטיחות שיש לה עלות ואסור להתפשר עליה אחרת המחיר הוא חיי אדם.

♦ שימור ידע, חדשנות ומערכות מידע – המדינה על זרועותיה חייבות להשקיע בכל הקשור לשימור ידע, ניהול ידע ומערכות IT , להפוך את הארגונים לגופים לומדים מניסיונם של כלל הגופים. יש צורך לרכז במקום אחד את המידע ולהנגישו לכל הגורמים והשחקנים בענף, לערוך מחקרים, לתמרץ טכנולוגיות חדשות, לזהות חסמים ולהתירם טרם התרחשותם. כמו-כן לשתף בידע, לנהל וליצור שיח בין כל הגורמים וכל זאת במטרה להפרות את הענף ואת העוסקים בו לניצול מיטבי של כספי הציבור לתועלת הכלל.


גרא קאושנסקי הוא סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ.

תגובות